פסק דין התובע יליד 1943 עבד בחנות רהיטים של חב' מ. פזקו בע"מ. ביום 24.03.99 היה לתובע דין ודברים עם הנתבעים שבאו לחנות. הנתבעים היכו אותו וגרמו לו נזק גופני. התובע צירף לכתב התביעה חוו"ד של מומחה בתחום האורטופדיה ד"ר ערן לין. המומחה קיבל מהתובע את גרסתו לפגיעה וכן כי לפני האירוע נשוא תיק זה לא סבל התובע מהפרעה או מגבלה או כאב בכתפו הימנית. ד"ר לין קבע, כי לתובע נותרה נכות קבועה בשיעור של 10% בגין חבלה שגרמה לקרע בגיד הראשי הארוך של השריר הדו-ראשי מימין. התובע צירף לכתב תביעתו את כתב האישום שהוגש נגד הנתבעים בתיק פ/6514/01 וכן הכרעת הדין וגזר הדין. יצויין כי בכתב האישום לא מוזכרת פגיעה בכתף. בכתב הגנתם טוענים הנתבעים, כי הם לא תקפו את התובע, אלא הוא שתקף אותם. התובע נחבל במקרים אחרים והתלונן גם לפני האירוע וגם לאחריו, ואין זה פלא שהגיש תביעתו סמוך למועד ההתיישנות. הנתבעים טוענים כי ביהמ"ש בתיק הפלילי קבע עובדות וממצאים מופרכים וכי יש סתירות בהכרעת הדין ובגזר הדין. הם לא ערערו מאחר ומצבם הכלכלי הקשה לא איפשר להם לשכור שירותיו של עו"ד. הנתבעים הכחישו, כי התובע עבד בחנות הרהיטים וכן הכחישו את גובה משכורתו. הנתבעים בכתב הגנתם ציינו כי הם מבקשים לחקור את המומחה מטעם התובע וכן לאפשר להם להגיש חוו"ד רפואית מטעמם. בהחלטתי מיום 27.12.06 קבעתי כי אם ב"כ הנתבעים יבקש לחקור את המומחה הרפואי מטעם התובע עליו להודיע מבעוד מועד כדי שניתן יהיה לזמנו לישיבה הקבועה לשמיעת הראיות. הנתבעים לא ביקשו לזמן את המומחה הרפואי ד"ר ליין לחקירה על חוות דעתו. התובע נחקר על האמור בתצהיר עדותו הראשית. חקירתו נסבה בעיקרה על מקום הפגיעה בגופו של התובע, לנוכח טענת הנתבעים כי פגיעתו בכתף היתה קודם לאירוע נשוא תיק זה או לאחריו. בתעודת חדר המיון בו אושפז התובע בביה"ח וולפסון נאמר כבר, כי יישנה דפורמציה בשריר ביצפס בצד ימין. כמו כן ישנן תלונות נוספות על הכאבים בכתף ועל ממצא של קרע באותו שריר בסמוך לאירוע. באשר לנסיבות המקרה לא הובא בפני כל נימוק מיוחד שיצדיק את אי קבלת האמור בכתב האישום, בהכרעת הדין ובגזר הדין הפלילי. לעניין זה ראה סעיפים 42 א' ו-42 ג' ו-ד' לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א 1971. אשר על כן, אני קובע כי הנתבעים הם אלה שתקפו את התובע. באשר לנכותו הרפואית של התובע, על אף שבכתב האישום לא מוזכרת פגיעה בכתף, הוגשה חוות דעתו של ד"ר לין לפיה לתובע ישנם 10% נכות לצמיתות. חוות דעתו של ד"ר לין מתחזקת מהמסמכים הרפואיים שצורפו, וכאמור ב"כ הנתבעים ויתר על חקירת המומחה. לנוכח כל האמור אני קובע כי קיים קשר סיבתי בין הפגיעה בתובע ע"י הנתבעים לבין מצבו הרפואי הנוכחי של התובע. ב"כ הנתבעים טוען, כי תביעה נגזרת להרשעה בפלילים ניתן להגיש תוך 30 יום מהיום שבו הפך פסה"ד הפלילי לחלוט, אמנם נכון הדבר, אך אין זו הדרך היחידה בה יכול תובע לתבוע כאשר הנסיבות הן כפי שהיו במקרה זה, אלא יכול הוא להגיש גם תביעה רגילה בנזיקין עפ"י פקודת הנזיקין. תזכורת הניתנת לתובע להגיש תביעה נגזרת באה להקל על התובע ולהביא את ההתדיינות לסיומה המהיר, אך אין בה כדי למנוע ממנו להגיש תביעה בדרך מקבילה. גובה הפיצוי הכספי : כאב וסבל - לתובע נקבעו 10% נכות. אני פוסק בגין כאב וסבל - 30,000 ₪. הפסד השתכרות לעבר ולעתיד : התובע המשיך לאחר תקופה קצרה לעבוד אצל אותו מעביד וכיום הוא עובד אצל מעביד אחר. שכרו של התובע עד חודש אוגוסט 99 לא ירד. לאחר מכן יש ירידה מעטה בשכר והחל מחודש אוגוסט 2000 שכרו עולה על השכר שקיבל לפני התאונה. לפיכך אפסוק לתובע סכום גלובאלי בגין הפסדי שכר לעבר והפסד כושר השתכרות לעתיד בסך 30,000 ₪. הוצאות לעזרת צד ג', נסיעות והוצאות רפואיות : לא הוכח כי התובע זקוק לעזרת צד ג' ואין כל הצדקה לפסוק לו סכום כלשהו בגין כך. גם לא הוכח, כי התובע אינו יכול לנהוג וכי רישיונו נפסל מסיבה רפואית, לפיכך אין מקום לפסוק סכום כלשהו בגין הוצאות נסיעה. התובע גם לא הוכיח, כי נגרמו לו הוצאות רפואיות שאינן מכוסות ע"י חוק ביטוח בריאות ממלכתי. הוצאות משפט : אגרת משפט ששילם התובע בסך 591 ₪, שכ"ט המומחה הרפואי בסך 3,000 ₪. סיכומו של דבר : אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 63,0591 ₪, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. עוד אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 12,000 ₪ בצירוף מע"מ, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 ימים מיום קבלת פסה"ד. אלימותתקיפה