המצאת מסמכים מרשויות המס - סמכות עניינית

להלן החלטה בנושא סמכות עניינית בבקשת המצאת מסמכים מרשויות המס: החלטה 1. לפני בקשה להורות למשיב 1, פקיד שומה חקירות ירושלים, למסור למבקשת את כל חומר החקירה באמצעותו ביסס המשיב 2, פקיד שומה אשקלון, את שומתו בעניינה של המבקשת. 2. בחודש מרץ 2005 הוציא המשיב 2 למבקשת שומות מס לפי מיטב שפיטתו לשנות המס 2001-2003. ביום 27.3.05 הגישה המבקשת הודעת השגה על החלטות המשיב 2. לשם הדיון בהשגה והשלמת טיעוניה פנתה המבקשת ביום 25.5.05 למשיבים 1 ו-2 לשם קבלת חומר החקירה עליו נסמך המשיב 2 בעת הוצאת השומות. ביום 31.5.05 דחה המשיב 1 את בקשת המבקשת. המבקשת טוענת כי על המשיב 1 מוטלת חובה לגלות לנישום את החומר ששימש להחלטה בעניינו וכי נטל ההוכחה לשלילת זכות העיון מוטלת על הרשות, וזאת בהסתמך על ההלכה שנקבעה ברע"א 291/99 ד.נ.ד. אספקת אבן ירושלים נ' מנהל מס ערך מוסף, פ"ד נח(4) 221. 3. ב"כ המשיב 1 טוען כי יש לדחות את הבקשה וזאת מן הטעם של חוסר סמכות מקומית, חוסר סמכות עניינית והעדר יריבות. המשיב 1 טוען כי בקשת הגילוי הוגשה לשם ניהול ההשגה בפני פקיד שומה אשקלון, ועל כן יש לפנות לבית המשפט המוסמך במחוזו. המשיב מוסיף, כי עפ"י טענת המבקשת, זכותה לעיין בחומר המבוקש נובעת מחוק חופש המידע, תשנ"ח-1998 ואולם, הסמכות העניינית לדון בעתירה לפי חוק חופש המידע נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים. עוד טוען המשיב, כי מאחר ומדובר בענייננו בהליכי השגה על שומותיו של המשיב 2, המשיב 1 אינו בעל דין בתובענה, אלא המשיב 2 בלבד, וכפועל יוצא מכך אין הוא מחוייב בהליך של גילוי מסמכים. המשיב מוסיף ומציין, כי לדעת הפרקליט המטפל בתיקה של המבקשת מטעם פרקליטות מחוז דרום, מסירת חומר החקירה למבקשת עלולה להביא לשיבוש הליכי חקירה. 4. אכן, הסמכות העניינית לדון בבקשה שלפני מוקנית לבית המשפט לעניינים מנהליים, ולא לבית משפט זה. המבקשת מבקשת למעשה מרשות המס כי תספק לה מידע. חובתה של רשות המס לספק לציבור מידע מעוגנת כיום בחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998. סעיף 17 לחוק חופש המידע קובע כי כנגד סירובה של הרשות לספק מידע רשאי המבקש להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים. סעיף 5 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 מונה את העניינים בהם ידון בית המשפט לעניינים מנהליים. החלופה הראשונה בו הינה "עתירה נגד החלטה של רשות בענין המנוי בתוספת הראשונה (להלן - עתירה מינהלית)". בסעיף 2 לתוספת הראשונה מנויים "ענינים כאמור בסעיף 17 לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998". בבג"ץ 9033/04 תמר ליכט נ' מנהל מס ערך מוסף אשדוד ביקשה העותרת כי בית המשפט יורה למנהל מס ערך מוסף באשדוד להמציא לידיה מסמכים מסויימים. בג"ץ דחה את העתירה, בין היתר, מאחר ועל הבקשה להיות נדונה בפני בית המשפט לעניינים מנהליים: "יש לדחות אף את טענת העותרת הנוגעת לחוק חופש המידע, מפאת קיומו של סעד חלופי. סעיף 17 לחוק חופש המידע קובע כי על דחיית בקשה לקבל מידע לפי החוק, רשאי המבקש להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים. משכך, על העותרת להעלות לפני בית המשפט לעניינים מינהליים את טענותיה נגד נימוקיו השונים של המשיב לסירובו למסור לידיה את החומר המבוקש. בדברים אלה אין משום הבעת עמדה בשאלה אם עומדת לעותרת זכות לקבלת המידע, אם עומדת היא במועדים שנקצבו בחוק חופש המידע, ואם בקשתה הוגשה באופן הנדרש בחוק זה." אציין כי, באשר לסמכות המקומית, קובעת תקנה 2(א) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 כי "עתירה מינהלית (להלן - עתירה) תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו ניתנה החלטה של רשות אשר נגדה מוגשת העתירה...". 5. אוסיף ואציין, כי כאשר נישום מגיש לבית המשפט המחוזי בקשה להורות לרשות המס להמציא לידיו מסמכים וזאת לאחר שהגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על השומות שהוצאו לו לאחר הליך ההשגה (מכוח סעיף 153(א) לפקודת מס הכנסה), יש לבית המשפט המחוזי, בפניו הוגש הערעור, סמכות לדון בבקשה. זאת מאחר והבקשה הינה בגדר בקשת ביניים הנדרשת במסגרת ההליך. לבית המשפט המחוזי סמכות לדון בבקשות ביניים מכוח תקנה 241 או תקנה 465, החלות על הליך ערעור מס הכנסה, כפי שקובעת תקנה 9(א) לתקנות בית משפט (ערעורים בעניני מס הכנסה), תשל"ט-1978. 6. סיכומו של דבר, הבקשה נדחית בשל חוסר סמכות עניינית. המבקשת תשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 3,000 ש"ח. מיסיםסמכות ענייניתמסמכים