בקשת התנגדות לביצוע שטר חברה

החלטה החלטה זו ניתנת בהמשך לדיון מיום 14/9/05 בבקשת המבקשת למתן רשות להתגונן כנגד ביצוע שיק מספר 5404854 ע"ס 7,759 מיום 15/6/04 אשר הוגשה כנגד המשיבה. המבקשת הגישה בקשת התנגדות לביצוע שטר בצירוף תצהיר מטעם בעלה של המבקשת. להלן הטענות העולות מתצהירו: המצהיר הינו חתום על השיק נשוא התיק כמיופה כוח בבנק והוא זה שטיפל בנושא באופן אישי. בתאריך 24/5/05 נסגר חשבון הבנק ממנו נמשך השיק. בסמוך לתאריך זה הודיע לסוכן הביטוח שבאמצעותו ביצעו את הביטוח שהשיק לא יוצג מכיוון שהחשבון נסגר, והוא העביר את המידע הזה לחברת מגדל. פוליסת הביטוח הוצאה ע"ש חברת ש.י.ק כוח אדם ושירותים בע"מ. חברת מגדל הודיעה כי הפוליסה מבוטלת, ועל פי חשבונו לא מגיע לחברת הביטוח תשלום נוסף מעבר לתשלומים שבוצעו, אלא ההפך הוא הנכון, מגדל קיבלה כספים ביתר. הסכומים ששולמו לחברת מגדל ע"י חברת ש.י.ק בגין פוליסה זו: 10/11/03- סך של 4,933.21 14/3/04- סך של 11,250 15/4/04- סך של 7,759 15/5/04- סך של 7,759 7. בתאריך 9/10/03 הוצאה להם פוליסת ביטוח כאשר הפרמיה לתשלום הייתה 8,789.64 $. בתאריך 13/2/04 בוטלה הפוליסה והוצאה פוליסת זיכוי ע"ס 5,204 $. התוצאה שסך כל הסכומים שחברת מגדל הייתה אמורה לקבל הינו 3,585.64 $, משוערך לשקלים כ- 15,777 ₪. בפועל נגבה מהחברה סך של 31,701.21 ₪. המשיבה הגישה תגובתה להתנגדות לביצוע שטר, להלן טענותיה: ההתנגדות הוגשה באיחור ביום 30/5/05, כאשר האזהרה נמסרה ביום 26/4/05, וזאת ללא בקשה להארכת מועד. המבקשת כלל לא הגישה תצהיר ותצהירו של בעלה הינו עדות שמועה בלבד. לא הוצגה אסמכתא כלשהי על הודעה לסוכן שהחשבון נסגר. בכל מקרה היה צריך להעביר שיק חלופי והודעה על העובדה שהחשבון נסגר לא יכולה להוות בסיס להתנגדות. לאחר ביטול הפוליסה, הפוליסה חודשה ביום 17/3/04 בעקבות העברה ביום 14/3/04 של השיקים לתאריכים 14/3/04, 14/4/04, 14/5/04 ו- 14/6/04. כמו כן חתמו המבקשים על טופס החזרת פוליסה לתוקף. החוב אף גבוה יותר מסכום השיק עקב תוספות. במעמד הדיון נחקר המצהיר מטעם המבקשת על תצהירו, ובמהלך החקירה אישר כי הינו חתום על גבי טופס להחזרת הפוליסה מיום 8/3/04, וכן כי ביקש להחזיר הפוליסה לתוקף ומסר המחאות בהתאם לקבלה מש/2. יחד עם זאת העיד כי לא קיבל פוליסה חדשה. בנוסף העיד המצהיר כי היו 3-4 שיקים, וכי כולם נפרעו פרט לשיק של יוני, השיק נשוא הבקשה, וזאת כיוון שהחשבון נסגר, וכי ביקש לתת כיסוי חלופי לשיק זה בחודש אוגוסט. הצדדים סיכמו טענותיהם במעמד הדיון. מר קרושינסקי חזר על המפורט בבקשה ובתצהיר וכן הוסיף כי מי שחייב את הכסף זאת חברת כ"א ולא אשתו. ב"כ המשיבה טען כי דין הבקשה להידחות שכן אין למבקשת טענות הגנה. כמו כן טען כי אין ספק שהפוליסה הייתה בתוקף, המבקש הודה בזאת בחקירתו, הודה בתשלום כל השיקים, בעובדה כי השיק האחרון חזר בשל סגירת החשבון וכן הודה כי אף לאחר סגירת החשבון עדיין ביקש לשלם. דיון המבקשת הגישה בקשה להתנגדות לביצוע שטר באיחור, וזאת ללא בקשה להארכת מועד, כאשר ניתן לראות מתדפיס ההוצל"פ כי האזהרה נמסרה ביום 26/4/05. היה מקום מטעם זה בלבד לדחות את בקשת המבקשת. לעניין טענת בעלה של המבקשת כי המבקשים אינם החייבים את החוב למשיבה, כי אם חברת כוח האדם שהיא בעלת הפוליסה, יצוין כי השיקים אשר נמסרו למשיבה בגין תשלומי הפוליסה, ובהם השיק נשוא דיוננו, חתומים בחתימתו של המבקש, כפי שהעיד על כך הן בתצהירו והן בדיון, והוא מי שהיה מיופה כוח בחשבון זה ואשר "טיפל בנושא באופן אישי" כדבריו. בנוסף, המבקשים לא פירטו בבקשתם מדוע אין לחייבם בחוב זה בגין פוליסת הביטוח שהוצאה ע"ש חברת ש.י.ק, וכל זאת כאשר אין ספק כי המבקש הינו מורשה חתימה בחשבון ממנו נמשכו השיקים לכיסוי תשלומי הביטוח כאמור לעיל. לפיכך, הנני דוחה טענה זו של המבקש. לטענת המבקשים הפוליסה בוטלה ביום 13/2/04, כאשר נכון למועד זה היה עליהם לשלם לחברת הביטוח סך כולל של 15,777 ₪ לערך. לטענת המשיבה לאחר ביטול זה חודשה הפוליסה ביום 17/3/04 בעקבות העברה ביום 14/3/04 של 4 שיקים לתאריכים 14/3/04, 14/4/04, 14/5/04 ו- 14/6/04. כמו כן נטען כי המבקשים חתמו על טופס החזרת פוליסה לתוקף. אכן ניתן לראות מסמך הנושא את הכותרת "טופס החזרת פוליסה לתוקף" מיום 8/3/04 עליו מוטבעת חותמת המתיימרת להיות חותמת חברת "ש.י.ק כוח אדם ושרותים בע"מ" ומעליה חתימה. המבקש העיד במעמד הדיון כי אכן חתם על מסמך זה בחתימתו, וכן כי העביר השיקים לתשלום לחברת הביטוח. לפיכך, אין כל ספק כי אכן חודשה פוליסת הביטוח כאשר המבקש עצמו חתם על טופס חידוש הפוליסה, העביר 4 שיקים מעותדים לחודשים מרץ- יוני על חשבון תשלומי הפוליסה, כאשר 3 מתוך 4 שיקים נפרעו בפועל, ואילו השיק האחרון לא נפרע, כל זאת עקב סגירת החשבון ממנו היה משוך השיק. המבקש אף העיד בנוסף לכך כי ניסה לפנות למשיבה על מנת להסדיר את החוב שנותר עקב חזרת השיק. לאור כל האמור לעיל, כאשר למבקשים אין כל טענת הגנה כנגד ביצוע השיק, וכן כאשר המבקשים הגישו בקשתם ליתן רשות להתגונן באיחור וללא בקשה להארכת מועד מנומקת ומפורטת, הנני דוחה בזאת את בקשת המבקשים למתן רשות להתגונן. כמו כן, הנני מחייב את המבקשים לשלם למשיבה סך של 2,000 ₪ + מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל בגין הוצאות ושכ"ט עו"ד. בנוסף לכך הנני מורה על המשך הליכי הוצל"פ בתיק מספר 6-05-15734-01. שטרביצוע שטרהתנגדות לביצוע שטר