להלן פסק דין בנושא דחיית בקשת סגירת תיק הוצל"פ: פסק דין 1. לפני ערעור על החלטותיו של ראש ההוצאה לפועל בקריות (כבוד הרשם מסבאח קבאני) שבהן דחה את בקשת המערערים לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן-"החוק") לסגירת תיק ההוצל"פ שנפתח כנגדם על ידי המשיב (להלן - "הבנק") ולעיכוב הליכי מימוש המשכנתא. 2. החלטות ראש ההוצל"פ נשוא הערעור המערערים משיגים בערעורם על 3 החלטות של ראש ההוצל"פ, כדלקמן: א. החלטה מיום 18.10.04 שבה נאמר כדלקמן: "בשלב זה אין מחלוקת בין הצדדים שלכל הפחות המבקשים חייבים סך של כ-13,000 ₪. לפיכך אני מורה לחייבים לשלם את הסכום הנ"ל תוך 30 יום מהיום שאם לא כן הליכי המימוש יימשכו כסדרם. באם הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום, הליכי מימוש יעוכבו עד החלטה אחרת ואני מורה לצדדים להגיש (באם הסכום ישולם) סיכומיהם בכתב, ב"כ המבקשים תוך 21 יום מיום התשלום עם העתק ישירות לב"כ המשיב ואילו ב"כ המשיב יגיש את סיכומיו תוך 21 יום מיום הגעת סיכומי ב"כ המבקשים למענו עם העתק ישירות לב"כ המבקשים. בתום המועד האחרון להגשת הסיכומים או עם הגשת אחרון הסיכומים, לפי המוקדם יותר, התיק יובא בפני למתן החלטה לגופו של ענין או לאופן המשך ניהול התיק כולל שמיעת ראיות אם יהיה צורך בכך. לסיכומים הצדדים יגישו כל מסמך או ראיה שיש ברשותם כולל מראות מקום משפטיים. למען הסדר הטוב הליכי מימוש המשכון מעוכבים ל-30 יום מהיום, הם יתחדשו אוטומטית ללא צורך בכל החלטה נוספת באם הסכום של 13,000 ₪ לא ישולם תוך התקופה האמורה. למעלה מן הצורך ולמען הסדר הטוב הצדדים נדרשים לקיים ישיבה לבירור השאלות והעובדות המוסכמות ו/או השנויים (כך במקור! ע.ג.) במחלוקת במשרד ב"כ הזוכה (...)". ב. החלטה מיום 11.11.04 שניתנה בקשר ל"בקשה דחופה ביותר לפריסת תשלום לשלושה תשלומים". החלטתו של ראש ההוצל"פ באשר לבקשה האמורה היתה "והמבקש מופנה לזוכה או ב"כ להסדרת הנדון". ג. החלטה מיום 25.11.04 שניתנה במסגרת "בקשה למתן החלטה בבקשה לפריסת תשלום לאור ההחלטה מיום 11.11.04". בהחלטה זו נאמר "בהעדר עילה או סמכות" (כך במקור! ללא כל מילה נוספת כגון "הבקשה נדחית". ע.ג.). 3. טענות המערערים עיקר טענות המערערים, בתמצית, הינן כדלקמן: א. המערערים טענו כי נטלו מן הבנק שתי הלוואות למימון רכישת דירת מגוריהם בכרמיאל. ב. בשלב מסוים נקלעו המערערים לקשיים כלכליים ועל שום כך לא עמדו בפרעון התשלומים השוטפים במועדם, כפי שהתחייבו. ואולם, לטענתם, בסופו של דבר, במסגרת ההסדרים שאליהם הגיעו עם הבנק, ובכלל, הם פרעו את התשלומים השוטפים ובנוסף להם פרעו סכומים נוספים כך שמלבד ארבעה תשלומים שלא שולמו בגין ההלואה הראשונה הם סילקו את כל התשלומים שהיו חייבים לסלק. ג. המערערים טענו כי הבנק הגיש בקשה למימוש המשכנתא ובה ציין כי חוב הפיגורים המצטבר עומד על סך של 33,600.79 ₪. המערערים כפרו בשיעור החוב האמור וטענו כי הבנק פתח בהליכי ההוצל"פ בניגוד להוראות סעיף 81ב1 לחוק ההוצל"פ. הם טענו בפני ראש ההוצל"פ כי אם טענותיהם תידחנה כי אז יש לאפשר להם, בתוך 6 חודשים, לפרוע את מחצית החוב שבפיגור. ד. המערערים טענו כי המצהירה מטעם הבנק לא התייצבה לדיון שהתקיים בפני ראש ההוצל"פ "ולפיכך היו המערערים מלכתחילה מנועים מלחקור אותה על תצהירה באשר לגובה החוב הנטען על ידי המשיב ובאשר להתנהלות המשיב כלפי המערערים". בנסיבות אלה, טען ב"כ המערערים לגוף הבקשה וב"כ הבנק בחר שלא לחקור את המערער מספר 1 על תצהירו ואף הוא טען לבקשה. ה. המערערים טענו כי הואיל ולא היתה מחלוקת על כך שהמערערים חייבים למשיב סך של 13,000 ₪ לערך החליט ראש ההוצל"פ כי עליהם לשלם חוב זה תוך 30 יום מיום הדיון שאם לא כן יימשכו הליכי מימוש המשכנתא ואם יעמדו המערערים בתשלום כי אז יכריע ראש ההוצל"פ בבקשה על סמך סיכומים בכתב. בעקבות כך, טענו המערערים, נערכה פגישה במשרדו של ב"כ הבנק כדי לברר את השאלות השנויות במחלוקת. במהלך הפגישה נבדקו דפי החשבון אשר צרף הבנק לתגובתו לבקשתם של המערערים. לטענתם, "במהלך הבדיקה התברר כי לכל הפחות נפתח תיק ההוצאה לפועל על ידי המשיב בגין סכום העולה ב-10,000 ₪!!! על סכום החוב פיגורים שנצבר לגישת המשיב על פי מסמכיו. כאשר הביע המערער את פליאתו כיצד מהין המשיב לפתוח תיק הוצל"פ על סכום חוב הגבוה במידה ניכרת מהסכום על פי מסמכיו נענה על ידי מזכירת ב"כ המשיב כי אצל המשיב 1+1 אינן מהווים 2!!!". ו. המערערים טענו כי לאחר החלטת ראש ההוצל"פ מיום 11.11.04, אשר הפנתה אותם למשיב "להסדרת הנדון" הם פנו, בלית ברירה אל המשיב "אשר כצפוי דחה את בקשתם". ז. המערערים טענו כי מאחר והמשיב דחה אותם, כאמור, הם שבו ופנו ביום 21.11.04 למתן החלטה לגוף ענין בקשתם בדבר פריסת התשלומים ואולם גם בקשה זו נדחתה "ועימה נדחתה למעשה גם בקשתם במסגרת טענת פרעתי מבלי שנדונה והוכרעה לגופה ומבלי שלמעשה התקיים דיון באף אחת מטענות הצדדים לגופו של ענין, ומבלי שניתנה להם האפשרות העומדת להם על פי דין בהתאם לאמור בסעיף 81ב1 לחוק ההוצל"פ לפרוע את מחצית החוב שבפיגור ולאחר מכן לפרוע את יתרת החוב תוך 6 חודשים". ח. המערערים טענו כי בדיון בבקשה בטענת "פרעתי" היה על המצהירה מטעם הבנק להתייצב לדיון ולהיחקר על תצהירה. משלא התייצבה המצהירה היה על ראש ההוצל"פ לקבל את בקשתם ולכל הפחות לראות בתשובת המשיב כתשובה שאינה נתמכת בתצהיר ולפיכך מחוסרת תמיכה עובדתית. המערערים טענו כי שמורה להם הזכות לחקור את המצהירה מטעם המשיב "מאחר וקיימת מחלוקת עובדתית בין הצדדים וחקירת המצהירה היה בה בכדי לתמוך בגרסתם ולערער את גרסת המשיב. המערערים יטענו כי הדיון בבקשה בדרך שמנעה מהם לחקור את המצהירה שללה את זכותם זו וזאת בניגוד להלכה הפסוקה (...) ועקב כך יש להורות על בטלות ההחלטה". ט. המערערים הוסיפו וטענו שכוונתו של ראש ההוצל"פ לקדם את הדיון באופן יעיל ומהיר גרמה "פגיעה מהותית, מובהקת ועמוקה בזכויותיהם של המערערים כי יהא להם יומם וכי ישמעו טענותיהם במסגרת בקשת טענת "פרעתי" והתבררו לגופן ויוכרעו לאחר דיון המתנהל על פי סדר הדין אשר בא להבטיח את קיומו של הצדק הדיוני המאפשר עשית הצדק המהותי". י. לטענת המערערים ראש ההוצל"פ לא היה רשאי להימנע מלהכריע בבקשה שהביאו הצדדים בפניו. בפני ראש ההוצל"פ, טענו המערערים, עמדו שתי סוגיות מרכזיות שבהן היה עליו להכריע אך בפועל הסוגיות לא נדונו ולא הוכרעו: הסוגיה האחת: טענת המערערים כנגד גובה החוב שבגינו נפתח תיק ההוצל"פ על ידי הבנק. הסוגיה השניה: טענת המערערים על כך שפתיחת תיק ההוצל"פ נעשתה בניגוד להוראות סעיף 81ב1 לחוק ההוצל"פ. 4. טענות הבנק המשיב עיקר טענות הבנק, בתמצית, הן כדלקמן: א. בא כוחו המלומד של הבנק, עו"ד מאיר דואק, ביקש לדחות את הערעור ולאפשר לכונס הנכסים להמשיך בהליכי מימוש המשכנתא. ב. ב"כ הבנק טען כי התשלומים ששולמו על ידי המערערים לא כיסו את חוב הפיגורים במלואו ואף המערערים עצמם מודים כי נותרה לחובתם יתרה בסך של כ-13,000 ₪. ב"כ המשיב טען כי "פרט לטענתם לגבי גובה חוב הפיגורים אין כל הסבר או פירוט של התשלומים שבוצעו על ידם אם בוצעו אשר היו אמורים להתבצע בהתאם להתחייבותם". ג. ב"כ הבנק הוסיף וטען כי לאחר ביצוע כל התשלומים על ידי המערערים נותר חוב פיגורים, בשתי ההלוואות, בסך של 35,051 ₪ נכון ליום 12.5.04. ד. ב"כ המשיב טען כי לאחר שנקבע מועד לפינוי הדירה הגישו המערערים לראש ההוצל"פ בקשה לעיכוב הפינוי. בעקבות הגשת הבקשה האמורה התקיים דיון בפני ראש ההוצל"פ "ולאור מצבם של המערערים ועל מנת לעזור להם החליט כב' היו"ר וזאת לאור העובדה כי המערערים מודים לפחות בחלק מהחוב החליט כב' היו"ר כי באם ישלמו תוך 30 יום ממתן ההחלטה, דהיינו מיום 18.10.04, סך של 13,000 ₪, יעוכבו הליכי הפינוי". לדבריו, ראש ההוצל"פ הורה כי אם הסכום ישולם כי אז על הצדדים להגיש סיכומי טענות בכתב. בעקבות האמור לעיל, כך עו"ד דואק, התקיימה פגישה במשרדו "ובה הודו המערערים וב"כ כי אכן קיימת יתרת חובה לפחות של כ-20,000 ₪ אולם יש להם טענות והשגות לגבי יתרת החוב". ה. בעקבות האמור לעיל הגישו המערערים בקשה לפריסת התשלום ובקשה זו נדחתה. ו. ב"כ הבנק טען כי יש לדחות את הערעור "ולא לתת יד לסייע לחייבים שנוקטים בהליכי סרק, מנצלים לרעה הליכי בית משפט, על מנת לעכב הליכי מימוש כחוק". 5. דיון א. לאחר עיון בטענות באי כח הצדדים ובמכלול נסיבות הענין, הגעתי למסקנה כי מן הדין לקבל את הערעור. ב. סבורני כי צודקים המערערים בטענתם על כך שראש ההוצל"פ טעה בכך שנמנע מלהכריע בבקשתם לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל. ג. אומנם נכון שהמערערים הודו בקיומה של יתרת חוב לא מסולקת. ואולם, הם חלקו באשר לגובה החוב הנטען על ידי הבנק בבקשתו. בנסיבות אלה זכאים היו המערערים לחקור את המצהירה מטעם הבנק, אשר לא התייצבה לדיון שהתקיים בפני ראש ההוצל"פ. כאשר כאלה הם פני הדברים לא היה די בקביעה כי המערערים מודים בקיומו של חוב של כ-13,000 ₪, ובהפנייתם להגיע להסדר עם ב"כ הבנק. כך גם לא היה מקום לקביעה כי אם הסכום האמור לא ישולם תוך התקופה שנקבעה בהחלטה, כי אז יתחדשו הליכי מימוש המשכון באופן אוטומטי, כפי שהורה ראש ההוצל"פ בהחלטתו מיום 18.10.04. לשאלת גובה החוב האמיתי של המערערים חשיבות מכרעת. זאת, הואיל ועל פי סעיף 81ב1(ב)(4)(א)(2) עומדת למערערים האפשרות "לפרוע מחצית מהחוב שבפיגור ומהתוספות ובלבד שהובטח להנחת דעתו של ראש ההוצאה לפועל כי בתום 6 חודשים מיום התשלום כאמור בפיסקת משנה זו, ישולמו יתרת החוב שבפיגור וכן התוספות כפי שהם ביום התשלום בפועל". ואולם, הוראות ראש ההוצל"פ, כמפורט לעיל, שללו בפועל את זכותם של המערערים למנוע את מימוש המשכון כפי שמאפשרת להם הוראת החוק הנ"ל. ד. סבורני כי די במסקנה האמורה כדי להצדיק את קבלת הערעור. 6. אחרית דבר אשר על כן ולאור כל האמור לעיל אני מקבל את ערעורם של המערערים כדלקמן: א. שלוש החלטותיו של ראש ההוצל"פ מיום 18.10.04, 11.10.04, ו-25.11.04 מבוטלות בזה. ב. על ראש ההוצל"פ לברר את טענות המערערים באשר לגובה החוב שבפיגור ולקבוע מהי יתרת חובם הנכונה של המערערים. ג. לאחר קביעת יתרת החוב הנכונה, כאמור לעיל, יתן ראש ההוצל"פ את ההוראות המתאימות כדי לאפשר למערערים, אם ירצו בכך, לפעול כאמור בסעיף 81ב1 לחוק. ד. המשיב ישלם למערערים הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין בסך כולל של 3,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. סגירת תיק הוצאה לפועלהוצאה לפועל