הוכחת חתימה

בית המשפט פסק כי במקרים בהם כופר נתבע בחתימתו על מסמך, על התובע להראות כי החתימה על גבי המסמך היא אמנם חתימתו. קיימות 3 דרכים עיקריות בהן ניתן להוכיח כי חתימה כלשהי היא חתימתו של פלוני: (1) באמצעות עדות ישירה (2) חוות דעת (3) השוואת החתימות עדות ישירה יכולה לבוא מידי החותם עצמו או מי שהיה עד לחתימה. הדרך השניה, באמצעות השוואת החתימה השנויה במחלוקת לחתימה הידועה כאמיתית והשלישית, ע"י עדותו של מי שמכיר היטב את כתב היד או החתימה השנויים במחלוקת. המכנה המשותף לדרכי הוכחה אלה הוא קיומם של אלמנטים ראייתיים חיצוניים למסמך שבמחלוקת, השופכים אור על זהות עורך המסמך או החתום עליו. להלן דוגמא לפסק דין בנושא הוכחת חתימה: פסק דין מבוא 1. בפני תביעה על סך -.6,771 ₪ שהגיש התובע, בנק מסד (להלן: "הבנק" או "התובע" ), כנגד הנתבע לתשלום חוב בגין הלוואה אשר הנתבע, לטענת הבנק, היה ערב לה. 2. במועדים הרלבנטיים לתביעה ניהל החייב חשבון בנק אצל התובע. ביום 25/07/93 נטל החייב הלוואה בסך של -.7,500 ₪ (להלן: "ההלוואה"). לטענת התובע, חתם החייב על כתב התחייבות וערבות להחזרת הלוואה (להלן: "כתב ההתחייבות") וכן חתמו שני ערבים, אחיו של החייב, על כתב התחייבות כאשר כל אחד ערב ל- 50% מחובו של החייב ביחס להלוואה שנטל מהתובע. בשל אי תשלום ההלוואה הגיש התובע תביעה כנגד החייב בת.א. 4180/98 בבית משפט נתניה. ביום 27/05/99 ניתן פס"ד כנגדו על מלוא סכום התביעה. לאחר שהתובע נקט בהליכי הוצל"פ לגביית החוב מהחייב ניתנה החלטה ע"י ראש ההוצאה לפועל כי מוצו ההליכים כנגד החייב. בעקבות זאת, הגיש התובע תביעה בסדר דין מקוצר כנגד הנתבע כערב לתשלום מחצית מהחוב, שעמד נכון ליום הגשת התביעה על סך של - 11,327.94 ₪ ובתוספת הוצאות משפטיות יחסיות בהתאם לכתב ההתחייבות להחזרת ההלוואה בסך של -.1047 ₪. המחלוקת היחידה בין הצדדים נסובה סביב אמיתות חתימתו של הנתבע על כתב ההתחייבות, דהיינו, האם החתימה על כתב ההתחייבות היא חתימתו של הנתבע. טענות הצדדים 3. הנתבע טוען כי מעולם לא חתם על כתב ההתחייבות והחתימה אינה חתימתו. התובע טוען כי הנתבע הוא שחתם על גבי כתב ההתחייבות וזאת לאחר שנציגת הבנק זיהתה אותו כנדרש בהתאם לנהלי הבנק בעת החתמה על טפסי ערבות. עוד טוען התובע כי במהלך החתימה על כתב ההתחייבות נמסרו לפקידה פרטים אודות מקום עבודתו של הנתבע, פרטים אשר סביר כי נמסרו ע"י הנתבע בעצמו. דיון והכרעה 4. במקרים בהם כופר נתבע בחתימתו על מסמך, על התובע להראות כי החתימה על גבי המסמך היא אמנם חתימתו (ראה לעניין זה ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים בע"מ, פ"ד מז(3),עמ' 240, סעיף 14 לפסק הדין). קיימות שלוש דרכים עיקריות בהן ניתן להוכיח כי חתימה כלשהי היא חתימתו של פלוני באמצעות עדות ישירה, חוות דעת או השוואת החתימות. עדות ישירה יכולה לבוא מידי החותם עצמו או מי שהיה עד לחתימה. הדרך השניה, באמצעות השוואת החתימה השנויה במחלוקת לחתימה הידועה כאמיתית והשלישית, ע"י עדותו של מי שמכיר היטב את כתב היד או החתימה השנויים במחלוקת. (ראה א. הרנון "דיני הראיות", חלק א' עמ' 144). המכנה המשותף לדרכי הוכחה אלה הוא קיומם של אלמנטים ראייתיים חיצוניים למסמך שבמחלוקת, השופכים אור על זהות עורך המסמך או החתום עליו. (ראה פס"ד בנק הפועלים הנ"ל ). נשאלת השאלה, אם כן, האם הרים הבנק - התובע את נטל הראיה לעניין אמיתות החתימה. 5. מטעם התובע הוגשו שני תצהירים, האחד תצהירה של הגב' לימור אזולאי, מנהלת המרכז לגביה משפטית בבנק מסד, והשני תצהירה של הגב' ליאת ניב, מנהלת סניף אשר שימשה במועדים הרלבנטיים לתביעה מנהלת מחלקת אשראי בסניף התובע בנתניה. בתצהירה של הגב' לימור אזולאי, כמו גם בעדותה, אין כל התייחסות למקרה הספציפי שבפנינו. הגב' אזולאי מאשרת בתצהירה כי קיים נוהל בבנק לעניין החתמת ערבים. כמו כן, מצהירה כי בהתאם לרישום בבנק נשלח לנתבע מכתב המיידע אותו כי קיים חוב בחשבונו של החייב עוד בתאריך 14/11/93 והנתבע לא טען מאז ועד ליום הגשת התביעה כל טענה ביחס לזיוף כביכול שנעשה בקשר לחתימתו. 6. הגב' ניב היא זו אשר ערכה את כתב ההתחייבות ובפניה, לטענת התובע, חתמו החייב ושני הערבים. הגב' ניב הצהירה כי שני הערבים חתמו בפניה והיא אישרה את חתימתם לאחר שזיהתה אותם באמצעות תעודות זהות שהוצגו לה. עוד הצהירה כי בבנק קיים נוהל כתוב הקובע ומסדיר את אופן החתמת הערבים על כתב הערבות וכי גם במקרה זה קיימה את נוהלי הבנק כלשונן. הגב' ניב העידה כי היא מקפידה תמיד לבדוק תעודת זהות של ערבים אותם החתימה. ואולם, הגב' ניב העידה כי אינה זוכרת את פרטי המקרה הספציפי : "אני לא יכולה לזכור ספציפית, אני מחתימה כל כך הרבה ערבים" (עמ' 15 לפרוטוקול). זאת ועוד, פקידות הבנק העידו כי בהתאם לנהלים נוהגים פקידי הבנק לבצע בדיקות של פרטי הערבים וכן למלא דף מידע אינפורמטיבי לגבי הערבים כולל צילום תלוש משכורת וכן בדיקת תעודת הזהות של הערב. הגב' ניב העידה כי קיים דף אינפורמציה כזה שכן "כך תמיד עושים זה חלק מבדיקת המסמכים, לא מחתימים ערב בלי בדיקת אינפורמציה, אם ביצעו את ההלוואה אז סימן שבדקו אינפורמציה" (עמ' 16 לפרוטוקול) . יחד עם זאת, התובע לא הגיש את דף המידע או את צילום תעודת הזהות או תלוש המשכורת של הערב כחלק מראיותיו ואף לא עשה כן כשנתבקש ע"י הצד שכנגד להציגם במסגרת חקירתה הנגדית של הגב' ניב. ככל שאמור להיות בידי התובע דף המידע הרי שהימנעות מהבאת ראיה שאמורה להיטיב איתו משמשת כנגדו. (ראה לעניין זה י' קדמי, "על הראיות", חלק שלישי בעמ' 1650). 7. מטעם הנתבע הוגש תצהיר הנתבע בעצמו, תצהיר הערב הנוסף וכן חוות דעת גרפולוגית. הנתבע הצהיר בתצהירו כי אחיו החייב לא ביקש ממנו מעולם לחתום על ערבות בגין ההלוואה וכי מעולם לא ביקר בסניף של התובע. כן העיד כי נודע לו לראשונה על קיום חתימתו רק לאחר קבלת התביעה נגדו. גם הערב הנוסף, מר סלאמה עבד ע. אלמגיד אברהים העיד בתצהירו כי לא היה מעולם בסניף התובע וכי לא חתם על כתב הערבות. 8. לתמיכה בגרסתו צירף הנתבע חוות דעת מומחה של הגרפולוגית גב' אורה כבירי. לצורך חוות דעתה עמדו בפני הגרפולוגית צילום כתב ההתחייבות ודוגמאות חתימה של הנתבע משנת 1987 ומשנת 2004. בחוות דעתה קבעה המומחית כי הנתבע נוהג לחתום בעברית ובשמו המלא. מסקנתה היתה כי החתימה על כתב ההתחייבות נשוא התובענה אינה חתימתו של הנתבע. אמנם, כפי שטוען התובע, המסמך שעמד בפני הגרפולוגית בעת מתן חוות דעתה היה צילום ולא מקור, אך לא ניתן להתווכח עם העובדה כי החתימה על גבי טופס הערבות הינה שרבוט או חתימה מקוצרת בערבית ואילו לפי המסמכים הקודמים והמאוחרים בזמן נוהג הנתבע לחתום את שמו בחתימה מלאה בעברית. 9. התובע לא הגיש חוות דעת גרפולוגית מטעמו. לא מוטלת על התובע חובה להגשת חוות דעת כאמור אך, יחד עם זאת, לנוכח מיעוט ראיות התביעה, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי בחוות דעת מומחה מטעמו יתכן והיה עולה בידי הבנק להסביר ההבדלים בין החתימות ולהראות כי אין הם שוללים מסקנה בדבר אמיתות החתימה על כתב ההתחייבות. 10. כבסיס נוסף לתביעתו, מפנה התובע לסתירות בין עדותו של הנתבע לעדות של אחיו החייב סלאמה עבדל האדי, אשר זומן לעדות ע"י הנתבע. ב"כ התובע טוען בסיכומיו לסתירות בין עדות הנתבע לעדות החייב לגבי השאלה מתי נפגשו לאחרונה. ואולם, מדובר בנושא שאינו בלב העניין ולאחר ששמעתי את העדויות אינני מוצאת כי יש ללמוד מסתירה זו לגבי אמינות עדותו של הנתבע, גם אם קיימת סתירה בנקודה זו בין העדויות. 11. התובע מפנה לעובדה כי בכתב ההתחייבות מופיעים גם פרטי מקום עבודתו של הנתבע, כראיה לכך שהנתבע הוא שחתם על הטופס. יש לציין כי אמנם נרשם כי הנתבע עובד בשטיחי דקלה בבני ברק אולם , לא צוינה כתובת מדויקת ומס' טלפון בעבודה. אין הכרח שפרטים אלו התקבלו מהנתבע אלא יכלו להימסר על ידי כל אדם שידע היכן הוא עובד. 12. עולה מן האמור שכל שהביא הבנק לביסוס תביעתו הינה אמירה כללית של פקידת הבנק כי היא מקפידה תמיד על בדיקת תעודת זהות של ערבים שהיא מחתימה. אמנם, בהתאם להלכה לא ניתן לצפות מפקיד בנק לזכור כל מקרה בו החתים ערב. יחד עם זאת, בהתחשב בראיות לסתור, ובפרט העדות של הנתבע ואחיו וכן חוות הדעת הגרפולוגית, ולנוכח ההבדל בין החתימות המיוחסות לנתבע על גבי הטופס לחתימותיו על מסמכים בנקאיים אחרים שצורפו לחוות הדעת הגרפולוגית, מסקנתי היא כי במקרה זה התובע לא הרים את נטל ההוכחה. 13. לאור האמור לעיל, הנני דוחה את התביעה ומחייבת את התובע בהוצאות משפט בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאתן ועד התשלום המלא בפועל, בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך של 2500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. הוכחת חתימהמסמכים