הסכם מתנה - הברחת נכסים בהוצאה לפועל

פסק דין רקע בסמוך לפברואר 2004 מסר יצחק מרום בנו של משיב 1 אביה של המבקשת (להלן: "החייב") למשיב 4 (להלן: "ארגמן") שלושה שיקים שנמשכו מחשבונו של החייב לכיסוי חוב בגין התקנת מזגנים שהזמין יצחק מרום מארגמן. שני שיקים על סך כולל של כ - 40,000 ₪ שזמן פירעונם 25.2.04 ו - 13.2.04, מתוך השיקים האמורים לא כובדו. שני השיקים הוגשו לביצוע בהליכי הוצאה לפועל לביצוע במסגרתם ניתן פסק דין מיום 21.9.05 לפיו חוייב החייב לשלם לארגמן את סכום השיקים בצירוף ריבית והצמדה (א 74393/04). בינתיים ועוד בטרם ניתן פסק הדין האמור נערך בין המבקשת לבין החייב ורעייתו כרמלה מועלם, הסכם מתנה מיום 31.3.04, לפיו העבירו החייב ורעייתו את זכויותיהם בדירת מגוריהם ברחוב המאבק 67 בגבעתיים, הידועה כתת חלקה 9 חלקה 71 בגוש 6163 (להלן: "הדירה") למבקשת ללא תמורה (להלן: "הסכם המתנה"). למחרת, ביום 1.4.04 נרשמה בפנקס המקרקעין הערת אזהרה לטובת המבקשת. ביום 28.9.05 נרשם בפנקס המקרקעין עיקול לטובת משיב 3 על זכויות החייב בדירה מכוח צו שניתן בתיק הוצל"פ 8 - 05 - 56575 - 01 שנפתח נגד החייב, וביום 11.1.06 נרשמו בפנקס המקרקעין שני עיקולים לטובת ארגמן על זכויות החייב בדירה. בתובענה שלפני עותרת המבקשת להצהיר כי היא בעלת זכות הבעלות בדירה וכי כל עיקול שהוטל על הדירה לאחר ה - 31.3.04 נדחה מפני זכותה בדירה. כן עותרת המבקשת להורות לרשם המקרקעין לרשום את הבעלות בדירה על שמה בכפוף להמצאת אישורי המיסים כדין. טענות המבקשת הוריה של המבקשת ביקשו להבטיח שהמבקשת תטפל בהם בזקנתם ולהודות למבקשת על הסיוע הכספי והתמיכה שקיבלו ממנה לאורך שנים, ועל כן התקשרו עמה בהסכם המתנה לפיו העבירו לה את הבעלות בדירה ללא תמורה. לזכות המבקשת נרשמה בפנקס המקרקעין הערת אזהרה אשר קדמה לעיקולים שהוטלו על ידי משיבים 3 ו - 4 ועל כן, זכותה מכוח הערת האזהרה גוברת על העיקולים. טענות המשיבים בעת עריכת הסכם המתנה היה החייב שרוי בחובות. הסכם המתנה לא נועד להעביר את הזכויות בדירה מהחייב ורעייתו למבקש אלא אך ליצור מראית עין לפיו העביר את זכויותיו בדירה. לפיכך, דינו של הסכם המתנה בטלות וממילא אין בהערת האזהרה שנרשמה מכוחו כדי לגבור על העיקולים שהוטלו על זכויות החייב בדירה. דיון מצבו הכלכלי של החייב בעת עריכת הסכם המתנה א. ארגמן צירף לתשובתו העתקים של שני שיקים המשוכים מחשבונו של החייב בבנק הפועלים שמועד פירעונם 25.2.04 ו - 12.3.04 (נספחים א1 ו - א2). שיקים אלה לא כובדו על ידי הבנק במועדים האמורים. טענת החייב לפיה חתימתו על השיקים האמורים זוייפה, נדחתה בפסק הדין בת.א 74393/04 (מוצג 4). בחקירתה העידה המבקשת (ש' 11 בע' 6 לפרוטוקול מיום 12.4.07): "ש. אני מפנה לפרוטוקול ביהמ"ש השלום בתל אביב שם אביך אמר שנודע לו בחודש מרץ-אפריל 2004. את ידעת אז על הסתבכות עם אחיך ואביך? ת. אני ידעתי אז על ההסתבכות ואז פניתי לעו"ד חבר. אבי ביקש ממני לקחת אותו למשטרה על כל הנושא הזה של השיקים." מהות הסכם המתנה ב. בתצהיר המתנה שערכה המבקשת (נספח א1), הוצהר כדלהלן: "אני מצהירה בזאת כי אתן להורי להתגורר במקרקעין ו/או להינות מפירותיו עד ליומם האחרון". נמצא, שלמרות שלכאורה על פי הסכם המתנה העבירו החייב ורעייתו את הזכויות בדירה למבקשת מובטח להם כי ימשיכו להחזיק בדירה ולהינות מפירותיה. ג. בתצהיר המתנה שערכו החייב ורעייתו (נספח א2) הוצהר כדלהלן: "אנו נותנים במתנה גמורה וללא תמורה את כל זכויותינו במקרקעין הדועים כגוש 6163 חלקה 71 תת- חלקה 9 בגבעתיים לבתנו תמר קלארק..." ד. בחקירתה טענה המבקשת כי הוריה הבטיחו להעביר לה את הזכויות בדירה לפני 15 שנה וכי תמיכתה הכספית בהוריה משנת 1994 מסתכמת בכ - 1,500 ₪ לחודש (ש' 7 בע' 1 לפרוטוקול מיום 12.4.07). כך העידה המבקשת (ש' 10 בע' 2 לפרוטוקול מיום 12.4.07): "ש. אם את זו היחידה שעוזרת להוריך אז למה רשמתם את העיסקה כעיסקה ללא תמורה, כעיסקת מתנה? ת. נכון שבאיזשהו תמורה העיסקה היא ללא תמורה אלא אם תמורה שהרי כל חודש תמכתי כלכלית. ש.ת. העיסקה נרשמה כעיסקה ללא תמורה לפי הצעתו של עו"ד איתי חבר אליו פניתי לראשונה. ש. למה משנת 94 או משנת 92 לא עשית תצהירים ותצהירי המתנה? ת. בעיקרון אתה צודק, עשיתי טעות. אני גם כתבתי את הדברים בסעיף 11 לתצהירי. לא קרה שום דבר מיוחד שהביא אותי לידי החלטה לעשות את המסמכים. ראיתי שהמצב מאוד קשה של הורי וראיתי שאני צריך להבטיח את העתיד שיבטיח את הדירה ולכן פניתי להורי. פחדתי שאני אצטרך להמשיך לתמוך בהם בעלויות הרבה יותר גבוהות, עשיתי כך לפי הצעתו של עורך הדין." איני נותן אמון בגרסת המבקשת לפיה הבטיחו לה הוריה את הזכויות בדירה בשנת 1994 ואף לא בגרסתה לפיה לכאורה נערך הסכם המתנה ללא קשר לידיעתה וידיעת החייב ששיקים שנמשכו מחשבונו של החייב בסכומים נכבדים לא כובדו על ידי הבנק. דיון משפטי ה. סעיף 127 חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, קובע: "תוצאות של הערת אזהרה (א) ... (ב) נרשמה הערת אזהרה ולאחר מכן הוטל עיקול על המקרקעין או על הזכות במקרקעין נשוא ההערה, או שניתן צו לקבלת נכסים בפשיטת רגל או צו פירוק נגד בעל המקרקעין או בעל הזכות במקרקעין, או שנתמנה כונס נכסים על רכושו, הרי כל עוד לא נמחקה ההערה, לא יהיה בכל אלה כדי לפגוע בזכויות הזכאי הנובעות מההתחייבות נשוא ההערה, ובלבד שטענה לביטול העסקה מחמת פשיטת הרגל או הפירוק שהיתה עומדת אילו בוצעה העסקה במועדה, תעמוד גם נגד ההתחייבות האמורה. " הערת האזהרה נועדה להגן על זכות מכוח התחייבות לעשות עסקה במקרקעין מצד בעל זכות במקרקעין, ראה סעיף 126 לחוק המקרקעין, ממילא ככל שאין בהערת האזהרה כדי להגן על זכות כלשהי, אין ליתן לה תוקף אף לא כנגד עיקול מאוחר. ו. סעיף 13 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973, קובע: "חוזה שנכרת למראית עין בלבד - בטל; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכות שרכש אדם שלישי בהסתמכו בתום לב על קיום החוזה." בעריכת הסכם למראית עין מתכוונים עורכי ההסכם להתקשר בהסכם המעיד על העברת זכויות מצד לצד, בעוד שבינם לבין עצמם מתכוונים הצדדים להעברת זכויות שונה מזו עליה מעיד ההסכם אם בכלל. כך, במקרה בו יש כוונה להבריח נכסים מפני נושים נערך הסכם בדבר העברה לכאורה של הזכות בנכסים לאחרים בעוד החייב נותר לכאורה ערום מנכסיו. הדרך להוכיח הברחת נכסים מפני נושים בנויה על קיומם של אותות של מרמה, שהן חזקות שבעובדה שפותחו במשפט האנגלו-אמריקני, אשר אם נותרות הן ללא מענה מצביעות הן על מרמה. באלה ייכללו, למשל, חדלות פרעון של מעביר הבעלות, קשרים בין המעביר לנעבר, חריגה מדרך מקובלת לניהול עסקאות, שמירת החזקה בנכס ועוד, ראה ע"א 1680/03 חנה לוי ואח' נ' אלי ואמירה ברקול ואח', (פורסם בתקדין), בו נדונה בקשה להצהיר על זכויות חייב בנכס מקרקעין מכוח הוראות סעיף 34 (ב) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967. ז. בעת עריכת הסכם המתנה ידעו החייב והמבקשת ששיקים שנמשכו מחשבונו של החייב בבנק הפועלים לא כובדו. העברת הזכויות בדירה מהחייב ורעייתו לבתם נעשתה ללא תמורה תוך שהחייב ורעייתו מבטיחים לעצמם את החזקה בדירה. ח. כאמור, גרסת המבקשת באשר לנסיבות כריתת הסכם המתנה אינה נראית לי, ומשאין בפני הסבר המניח את הדעת להעברת הזכויות בדירה מהחייב ורעייתו למבקשת ללא תמורה, אין אלא להסיק שבעריכת הסכם המתנה ביקשו החייב ורעייתו למלט את זכויותיהם בדירה מידי נושי החייב. ט. נוכח מסקנותיי עד כאן, אני קובע כי הסכם המתנה שלכאורה נכרת בין המבקשת לבין החייב ורעייתו נעשה למראית עין, ובהתאם להוראות סעיף 13 לחוק החוזים, בטל. י. משהסכם המתנה מכוחו נרשמה הערת האזהרה לטובת המבקשת בטל, בטלה הערת האזהרה שנרשמה לטובת המבקשת ואין עוד בכוחה לגבור על העיקולים שהוטלו על זכויות החייב בדירה לטובת משיבים 3 ו - 4. סוף דבר אני דוחה את התובענה. המבקשת תשלם למשיב 3 את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 20,000₪ וכסכום הזה למשיב 4. הוצאה לפועלמתנה במקרקעיןהברחת נכסיםמתנהחוזה