תקנות התעבורה מדרכה

תקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן:"תקנות התעבורה מדרכה") הגדרת מדרכה: "מדרכה" - חלק מרוחבה של דרך שאינו כביש, המצוי בצד הכביש, ומיועד להולכי רגל בין אם נמצא במפלס אחד עם הכביש ובין אם לאו; 38. מעבר על פני מדרכה או שולי דרך (א) לא ינהג אדם רכב או בעלי חיים על פני מדרכה, שביל או נתיב שיועד וסומן לסוג מסוים של רכב או של עובר דרך מסוים, אלא לשם חצייתם כדי להיכנס לחצרים או לצאת מהם. (ב) הנוהג ברכב שאינו מנועי, וכן בטרקטור וברכב איטי, חייב להימין ולנסוע בשולי הדרך אם הדבר דרוש ואפשר כדי לתת מעבר לתנועה שמאחוריו. (ג) הוראות תקנת משנה (א) לא תחול על רכב העוסק בניקוי המדרכה, השביל או הנתיב. 111. ירידה ממדרכה לא ירד הולך רגל ממדרכה או ממקום מבטחים אחר שבדרך באופן פתאומי או מבלי שנקט בזהירות מספקת, בשעה שרכב מתקרב אליו ממרחק שאין סיפק בידי נוהג הרכב לעצור את הרכב כדי למנוע תאונה. 114. הפרעה במדרכה לא יגרום אדם הפרעה לתנועת עוברי דרך במדרכה.