##(1) מהו כישלון תמורה חלקי קצוב ?## ככלל, כשלון תמורה חלקי קצוב הוא כשלון תמורה חלקי אשר ניתן לחשבו באופן אריתמטי פשוט. על מנת שכשלון תמורה חלקי קצוב, הרכיב החשוב ביותר להפיכת טענת ההגנה לטענת הגנה ראוייה, הינה היות הסכום קצוב. נקיבתו של סכום אריתמטי כלשהו, אינה הופכת את הסכום לקצוב, אלא מהותו הינה זאת אשר הופכת אותו לקצוב. דוגמא לכך היא מצב שבו החליטו הצדדים כי ערכו של כל חלק בהזמנה הוא כמצוין על ידם, וחלק מההזמנה לא סופק כלל (למשל – הזמנה של 20 עצים בעלות של 20 ₪ לכל אחד מהם. ניתן שיק בסך של 400 ₪ עבור ההזמנה בכללותה ואולם בפועל סופקו רק 10 עצים. חישוב אריתמטי פשוט יביאנו למסקנה כי נמסרה תמורה חלקית בשווי של 200 ₪, ואילו יתרת התמורה לא סופקה ואין לשלם בעדה). יחד עם זאת נקבע כי מקום שבו נדרשת הערכה של שווי הסחורה אשר לא סופקה, או במקרה שבו נמצאה בממכר אי התאמה כהגדרתה בחוק המכר, תשכ"ח-1968, אשר יש בה כדי להפחית משווי הסחורה אשר סופקה בפועל – או אז עומדות לפני מושך השיק אחת משתי אפשרויות – האחת, לבטל את העסקה בכללותה (בהנחה שעמד ביתר הוראות חוק המכר למשל או בהוראות חוק החוזים וההפרה היא יסודית), להשיב את הממכר כולו, ולטעון לכשלון תמורה מלא, והשניה, לשלם את סכום השטר ולעמוד על טענותיו בתביעה נפרדת הנוגעת למערכת היחסים החוזית שבין הצדדים. בכך נהנה האוחז בשטר מיתרון ביחס למעמדו של מוכר אשר אינו אוחז בשטר, ונתון להוראות חוק המכר, והוראות חוק החוזים המאפשרות לרוכש לשלם תמורה חלקית בהתאם למידת ירידת הערך של הממכר לשיטתו. ##(2) באילו מקרים מתרחש כשלון תמורה חלקי קצוב ?## כשלון תמורה חלקי מתרחש בשני מקרים קלאסיים: כאשר המוכר מספק חלק מכמות הסחורה המוסכמת או שהוא מוסר סחורה שאינה מתאימה באיכותה למה שהוסכם בין הצדדים. המקרים של הספקה חלקית של הממכר, עשויים להיות כשלון תמורה חלקי קצוב, כאשר ההסכם התייחס ליחידות זכות, במחיר אחיד לכל יחידה. מסירת חלק מן היחידות המוסכמות תהא כשלון תמורה חלקי קצוב. הדוגמה הקלאסית לכשלון תמורה חלקי בלתי קצוב, היא הספקת ממכר פגום, קרי – ממכר הנופל באיכותו מן המוסכם. כשלון התמורה החלקי נחשב קצוב, כאשר די בפעולה חשבונית פשוטה יחסית, ללא צורך בדרישה ובחקירה של עדים, לעמוד על היחס שבו פחת שווי הממכר שנמסר בפועל מן הממכר המוסכם. במקרה זה, גובר האינטרס למנוע ריבוי הליכים משפטיים, ולכן מתיר בית המשפט להתגונן נגד השטר בטענת הכשלון החלקי, לחשב את שיעורו ולפסוק באופן חלקי לטובת אוחז השטר. התובע יגבה מהנתבע חלק מהסכום הנקוב בשטר, והלה יהא זכאי לקבלו לרשותו, כדין כל פורע שטר". (ר' עמ' 294-295). ##(3) הבחנה בין כשלון תמורה חלקי "קצוב" לבין כשלון תמורה חלקי "בלתי קצוב":## הלכה פסוקה היא, כשלון תמורה מלא וכשלון תמורה חלקי קצוב, שימשו טענה טובה נגד תביעה שטרית, ואילו כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב אינו מהווה טענת הגנה נגד שטר, אפילו בין צדדים קרובים (ור' ע"א 82/81 דו עץ בע"מ וייסנברג; ע"א 366/89 פיין אלומיניום נ' די.מטל, פ"ד מה(5) 850 (1991)). עוד נקבע בפסיקה , כשלון תמורה חלקי מתרחש כאשר המוכר מספק חלק מכמות הסחורה המוסכמת, או שהוא מוסר סחורה שאינה מתאימה באיכותה למה שהוסכם בין הצדדים. ההלכה הפסוקה והספרות מבחינות בין כשלון תמורה מלא לבין כשלון תמורה חלקי ובין כשלון תמורה חלקי קצוב לבין כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב, וכידוע, בעוד שכשלון תמורה מלא וכשלון תמורה חלקי קצוב משמשים טענת הגנה טובה נגד תביעה שטרית, הרי שכשלון תמורה חלקי בלתי קצוב אינו מהווה טענת הגנה נגד שטר, אפילו בין צדדים קרובים. כישלון תמורה חלקי יחשב כקצוב כאשר די בפעולה חשבונאית פשוטה יחסית, ללא צורך בדרישה ובחקירה של עדים, לעמוד על היחס שבו פחת שווי הממכר שנמסר בפועל מן הממכר המוסכם. כישלון תמורה חלקי בלתי קצוב יחשב כאשר עריכת חשבון הנזק מצריכה בירור העלול להימשך עת רבה, וההשהיה הייתה גורעת מערכו של השטר. משום כך, על פי הפסיקה, הטענה לא תתקבל, והתובע יזכה בפסק דין על מלוא הסכום הנקוב בשטר, אפילו סיפק לקונה סחורה בשווי נמוך יותר. לאחר מכן, יהא הקונה רשאי להגיש נגד המוכר תביעה על פי עסקת היסוד להשבת חלק מהמחיר החוזי של הממכר. בסופו של דבר, הקונה ישלם את שוויו של הממכר שקיבל, ואולם זה יקרה רק עם סיום ההליכים המשפטיים בתביעה החוזית, אך טענתו לא תתקבל בשלב הדיון השטרי. ##(4) להלן החלטה בבקשת התנגדות לביטוח שטר:## המבקש טען לכשלון תמורה מלא לחילופין, טען לכשלון תמורה חלקי קצוב: החלטה הרקע העובדתי והמחלוקת המשיבה הגישה לבצוע שיק ע"ס 160,770 ₪ בחתימת המבקש ( להלן: "השיק"). המבקש היה עוסק מורשה ושותף עסקי בחברת סינאפס ישראל בע"מ (להלן:"החברה"). בין החברה לבין המשיבה נקשרה התקשרות עסקית במסגרתה נעשתה הזמנת פרסום לקמפיין של החברה, הנקרא "פופיק" ( להלן:"הקמפיין"), באתרי האינטרנט של המשיבה (להלן:"הזמנת הפרסום"). המבקש מסר את השיק נשוא ההליך כתשלום עבור התמורה המוסכמת בהתאם להזמנת הפרסום. לטענת המבקש, המשיבה הפרה את התחייבויותיה על פי הזמנת הפרסום. לטענתו, התמורה לשיק נכשלה באופן מלא ולחילופין, כשלון התמורה הוא חלקי קצוב. בנוסף, מעלה המבקש טענת קיזוז. המבקש מעלה גם טענות מקדמיות לענין אופן עריכת בקשת הביצוע. בקשת הביצוע תחילה, אסיר מן הדרך את הטענות המקדמיות המתייחסות לאופן עריכת בקשת הביצוע. עיינתי בבקשת הביצוע ונחה דעתי כי הינה ערוכה כדין. משצורף השיק לבקשה כחלק בלתי נפרד ממנה ומולאו בבקשה כל הפרטים החיוניים, מגלה הבקשה עילת תביעה ואין כל ממש בטענות המבקש בענין זה. עוד יודגש, כי אין כל יסוד לטענת המבקש, לפיה המשיבה הסתירה במכוון עובדות באשר ליחסים העסקיים בין הצדדים. העילה היא עילה שטרית והאוחז רשאי ( ואף כך ראוי שיעשה) להתבסס על העילה השטרית ולהנות מהחזקות העומדות לו מכוח דיני השטרות , בלא להזכיר את עסקת היסוד. על כן, אין מקום להתיר את ההתנגדות בטענות המתייחסות לאופן עריכת בקשת הביצוע. הטענה לכשלון תמורה מלא לטענת המבקש, בהזמנת הפרסום התחייבה המשיבה לספק לחברה למעלה מ- 57 מיליון חשיפות. ואולם, עם סיום הקמפיין התברר כי היקף החשיפות היה נמוך משמעותית מהיקף החשיפות לו התחייבה המשיבה. לטענת המבקש, החברה הזמינה מוצר מסוים והלכה למעשה לא קיבלה דבר ועל כן מדובר בכשלון תמורה מלא אשר לא מחייב הודעת ביטול. לחילופין, טוען המבקש , כי בשלב בו הסתיים הפרסום לא היה מה לבטל וכל שנותר הוא להודיע למשיבה על הפרת הזמנת הפרסום, על כשלון תמורה מלא ועל ביטול השטר. בכך לטענת המבקש, יצא ידי חובתו. אין בידי לקבל את טענת המבקש לכשלון תמורה מלא. המבקש עצמו מאשר כי מוצרי החברה זכו לחשיפות, אלא שלטענתו כמות החשיפות להם זכו מוצרי החברה הסתכמה בכ- 13 מיליון בלבד. מכאן, שאין מדובר בכשלון תמורה מלא. בכדי להתמודד עם הבעייתיות העולה מטענתו, טוען המבקש כי המקרה דומה למקרה בו הוזמנה מכונית וסופק רק הגלגל. אין המשל דומה לנמשל כלל ועיקר. בעניננו, סופק המוצר המוזמן ואין טענות לגבי טיבו אלא לגבי היקפו. בכך אין משום כשלון תמורה מלא, אלא לכל היותר כשלון תמורה חלקי. עוד יצוין, כי המבקש לא בטל את ההסכם כדין ומכל מקום, נוכח טיב המוצר , ממילא לא ניתן לבצע השבה אשר הינה פועל יוצא של ביטול כדין. על כן, אין מקום להתיר את ההתנגדות בטענת כשלון התמורה המלא. הטענה לכשלון תמורה חלקי קצוב לחילופין, טוען המבקש לכשלון תמורה חלקי קצוב. המבקש טוען, כי ניתן לכמת ולקצוב את כמות החשיפות שקיבלה החברה במהלך תקופת קמפיין הפרסום ומפנה לנספחים ז-ח מהם מבקש הוא ללמוד כי כמות החשיפות להם זכו מוצרי החברה הסתכמה "בכ- 13 מיליון בלבד". מכאן, לטענתו, היקף החשיפות "עמד על קצת יותר מ- 20% ( בלבד!!!) מהיקף החשיפות עליהן התחייבה המשיבה בהזמנת השירותים". מנגד, טוענת המשיבה כי מסמך ח' עליו נסמך המבקש, הוא "מסמך אילם" אשר לא ניתן ללמוד ממנו מאומה. הגם שעל פני הדברים, לא ניתן לקשור את נספח ח' לפרסומי המשיבה, הרי בתצהירו של המבקש הוא מסביר את הקשר הנטען ( סעיפים 4.2.9.29 עד 4.2.9.38 לתצהיר). בשלב זה של ההליך, לא נבחנית השאלה כיצד יעלה בידי המבקש להוכיח את טענתו ודי בנטען בתצהיר בצירוף המסמכים בכדי לאפשר למבקש להתגונן בטענה האמורה. עוד טוענת המשיבה, כי הוסכם על כמות חשיפות שונה לכל מוצר ומוצר ואילו נספח ח' אינו נותן אינדיקציה באשר לכמות החשיפות ביחס לכל אחד מהמוצרים. אכן, מחובתו של המבקש היה לפרט מהי כמות החשיפות המוסכמת לגבי כל מוצר ומהי כמות החשיפות שניתנה בפועל. עם זאת, לאור הנטען בתצהיר ובנספחים, לא מצאתי כי חוסר הפירוט הוא ברמה המצדיקה את דחיית הטענה. טענת הקיזוז המבקש טוען, כי אובדן הרווחים הצפויים שנגרם לחברה הינו תוצאה מסתברת של הפרת ההתחייבויות של המשיבה כלפי החברה. לטענת המבקש, נזק אובדן ההכנסות שנגרם כתוצאה מהפרות המשיבה הוא: 70 ₪ לחודש במכפלת 9,000 משתמשים, ובסה"כ: 630,000 ₪ לחדש. לשם הזהירות העריכה החברה את נזקיה בכ- 400,000 ₪ בחדש והעמידה אותו על חודשיים, כך שהנזק הנטען הוא בשיעור של כ- 800,000 . המבקש טוען כי עמד בחובת מתן הודעת קיזוז וממילא העלאת טענת הקיזוז במסגרת ההתנגדות מהווה הודעת קיזוז מספקת. המשיבה טוענת כי אין בידי בית המשפט כלים לדון בטענת הנזק הכספי. המשיבה מפנה לנספח ה' לתצהיר (המאוזכר בסעיף 15.5.5.2 לתצהיר) ומציינת כי עולה ממנו כי כמות החשיפות שניתנה הינה 100,586,785 דהיינו כמעט פי שניים מעל המוסכם. אינני מוצאת מקום, במסגרת הדיון בהתנגדות, להסתמך על נספח ה' באשר הוא מסמך שנערך על ידי המשיבה ולא אושר על ידי המבקש ( הגם שצורף לתצהירו). בשלב הבאת הראיות, תוכל המשיבה לבסס את גרסתה המנוגדת לגרסת המבקש. טוענת המשיבה, כי המבקש עושה שימוש במושגים אשר אינם נהירים דיים, כגון: "חשיפה" "הקלקה" ו"משתמש". לא מצאתי כי יש בטענה זו כדי להצדיק את דחיית ההתנגדות, אלא להיפך. ככל שהמבקשת עשתה שימוש ב"מושגים מקצועיים", ראוי לשמוע ראיות ולברר את משמעותם של המושגים וזיקתם למחלוקת שבין הצדדים. חישובי המבקש לענין הנזק שנגרם לחברה אינם קצובים אלא הם בגדר "אומדן" ו"הערכה". בהתאם להלכה שהתוותה ברע"א 6250/98 ( נורלנד פפיר נגד מפעלי יצור והוצאה לאור בע"מ, פ"ד נג(2)274), רשאי מושך השטר לקזז כנגד נפרע סכומים בלתי קצובים רק אם החיוב השטרי ועסקת היסוד הן "עסקה אחת". המבקש טוען כי השטר נמסר למשיבה בגין הזמנת הפרסום, כך שמדובר באותה עסקה בין צדדים קרובים והינו רשאי לקזז את נזקיו אף אם אינם קצובים. המשיבה לא התייחסה לסוגיה זו והטענה לא נסתרה. יש לאפשר את בירורה. למותר לציין, כי התרת ההתנגדות בטענת הקיזוז, אין משמעותה קביעת מסמרות באשר לסיכוייה של הטענה ואלה יובררו בסיום ההליך. סוף דבר ההתנגדות נעתרת, למעט בטענה לענין אופן עריכת בקשת הביצוע ובטענה לכשלון תמורה מלא. בכפוף לאמור ולבקשת המבקש, רשאי הוא להגיש כתב הגנה וזאת יעשה בתוך 30 יום ממועד קבלת החלטה זו. הוצאות בסך 2,500 ₪ יהיו לפי התוצאות בסיום ההליך ובהתאם להחלטה שיפוטית. כשלון תמורה