##מהו שטר מטען ימי ?## בית המשפט ציין בפסיקתו כי שטר מטען ממלא, מן הבחינה המשפטית 3 תפקידים: ראשית, הוא מהווה קבלה מאת המוביל לשולח המטען המעידה על מסירת המטען לרשות המוביל. שנית, הוא מהווה ראיה לחוזה ההובלה בין המוביל לבין שולח המטען. שלישית, שטר המטען הוא מסמך קנייני (Document of title) המקנה למחזיק בו את הזכות לדרוש ולקבל את החזקה במטען הרשום בו. בנק המחזיק בשטר מטען מבטיח כך את חובותיו של הלווה כלפיו. שטרי המטען הם אפוא משכון בידי הבנק. שטרי מטען ימיים כוללים בדרך-כלל התחייבות אחת עיקרית, שהיא התחייבותו של המוביל להוביל את המטענים לנמל היעד ולמסור אותם רק למי שיציג לו את שטרי המטען. מרגע שהמוביל ממלא את חובתו על פי שטרי המטען, שוב לא ניתן לראות בו אחראי למטענים, אולם כל עוד הוא איננו ממלא את חובתו, ממשיכים שטרי המטען לעמוד בתוקף כלפיו. ##כיצד משפיע שטר מטען על אחריות בהובלה ימית ואווירית?## שטר מטען מהווה מסמך מהותי המגלם את חוזה ההובלה, קבלה על מסירת המטען ומסמך קנייני, אשר תנאיו, סייגיו ומגבלות ההתיישנות הקבועות בו מכריעים את זכויות הצדדים וחבות המוביל. כפי שנקבע בהליכים שונים, תוקפם של התנאים המופיעים בשטר עשוי להוביל לדחיית תביעות נזק או לחסימתן, בכפוף לדינים ולכללים החלים על העסקה. ##שטר מטען ימי: מעמד קנייני, חוזי וראייתי## במסגרת הדיון בתיק ##ת"א 16780-01-18 (שלום חיפה)##, נבחנה סוגיית שטר מטען (BILL OF LADING) אשר הוסב, כאשר נדונו נסיבות שבהן צוין כי במכולה מצויה סחורה מסוג 20 Package(s) of RED WIRE SCRAP COPPER, MILLBERY, GRADE A, PURITY 99.9 PCT MIN CU. CLEAN FROM DIRT, OIL GREASE, UNCOATED WIRES. באותו עניין אוזכר ##ע"א 3656/99 (עליון)##, שם עמד בית המשפט על ההליכים הקשורים לשחרור טובין מיובאים מהמוביל הימי ומן הנמל ליבואן, ועל הקשר בין שטר המטען לפקודת המסירה, תוך הדגשה כי אחד מהמסמכים שיש להציגם בפני הבנק הפותח הינו שטר המטען. נוסף על כך, אוזכרה קביעת בית המשפט מתוך ##ע"א 603/83 (עליון)##, לפיה שטר המטען משמש לשלוש מטרות מוגדרות: 1. שטר המטען מעיד על זכות הקניין בנכסים הרשומים בו. 2. שטר המטען מהווה ראיה לחוזה ההובלה עצמו ולתנאיו. 3. על-פי כללי האג בנושא שטרי מטען (אשר אומצו בפקודת הובלת טובין בים), השטר מהווה ראיה לכאורה לקבלת הנכסים על-ידי המוביל, בכמות או במשקל או במספר המצוינים בו. לעניין זה צוינו גם שינויים שחלו בפסיקה בנוגע להיותו של שטר המטען ראיה לכאורה, כפי שבאו לידי ביטוי במסגרת ##רע"א 7779/09 (עליון)##. תפקידים אלו קיבלו הד גם במסגרת ##ת"א 58097-02-17 (שלום תל אביב - יפו)##, שם תואר כי שטר מטען ממלא מן הבחינה המשפטית שלושה תפקידים, ובראשם היותו קבלה מאת המוביל לשולח המטען, המעידה על מסירת המטען לרשות המוביל. ##כללי האג-ויסבי והתיישנות מהותית בתביעות נגד מוביל ימי## שאלת אחריותם של מובילים ימיים נבחנה בתיק ##ת"א 58097-02-17 (שלום תל אביב - יפו)## ביחס למטען שהומכל במכולה מספר 111048-3 CRUS והובל מווייטנאם לישראל לפי שטר מטען שמספרו 00159733 ZIMUHCM. במסגרת ההליך צוין כי פקודת הובלת טובין בים מסדירה את אחריותם, חובותיהם, זכויותיהם וחסינותם של מובילים על פי שטר המטען, וכוללת בתוספת כללים הידועים ככללי "האג ויסבי". על פי המתואר בתיק זה, הועלתה טענה לדחיית תביעה נגד מוביל ימי מחמת התיישנות מהותית של שטר מטען בהתאם לכללים אלו. סוגיה דומה של התיישנות מהותית נדונה בתיק ##ת"ק 11318-05-24 (שלום חיפה)##. באותו עניין נדונה תביעה בגין יבוא אישי של רכב מסוג מרצדס, כאשר לפי שטר המטען מיום 23.1.2023 התקבל הרכב להובלה ללא כל זכר בשטר לחפצים שנטען כי אבדו. באותו הליך צוין כי לפי שטר המטען, המוביל הימי אינו אחראי לחפצים אשר ייתכן שהונחו בתוך או בצמוד לרכב שהובא להובלה. כמו כן, הודגשה תחולתו של סעיף 8(א) לפקודת הובלת טובין בים, הקובע: "בלי לגרוע מהוראות סעיף I(ב) וסעיף III סימן 4 לתקנות ומהוראות כל דין אחר, רואים את מי שהמטען שוגר אליו (להלן – הנשגר), ואת מי ששטר המטען הוסב אליו כדין (להלן – הנסב), לפי הענין, כצד לשטר המטען, אשר ככזה הוא זכאי לכל הזכויות הנובעות מן העסקה שבשלה נעשה השטר, והוא כפוף להתחייבויות המתייחסות לאותה עסקה בבואו להפעיל את זכויותיו האמורות". על בסיס הוראה זו, נקבע באותו עניין כי התובע כפוף לתנאי שטר המטען, הכוללים סייגים והגנות על רקע אובדן או נזק למטען, אלא אם יוכח שהאובדן נגרם ברשלנות המוביל, וכן הועלתה טענת התיישנות מהותית של שנה לפי כללי האג ויסבי החלים על שטר המטען הימי. ##היקף תחולת שטרי מטען בהובלה משולבת: אווירית ויבשתית## שאלת גבולות האחריות והתחולה של שטר המטען בהובלה שאינה ימית בלבד נדונה במסגרת ##ת"א 60440-09-16 (שלום תל אביב - יפו)##, שעסק באחריות משפטית לחוסר במטען שהובל בהובלה אווירית ויבשתית. לטענת בעל דין באותו מקרה, המטען הובל בהתאם לתנאי שטר המטען המהווים את הסכם ההובלה שבינו לבין כל בעלי הזכות במטען, ולפיכך נטענה זכאות לכל ההסתייגויות, החזקות, התנאים, ההגנות והפטורים שבשטר המטען או על פי כל דין, לרבות מגבלת האחריות לפי דיני מדינת ישראל וכל אמנה או דין. באותו עניין עלתה השאלה האם מנפיק שטר המטען יכול להיחשב כסוכן של המובילה האווירית או כמוביל מתקשר הזכאי להגנות אמנת מונטריאול. מתוך עיון בשטרי המטען שהוצגו בתיק עלה כי הסכם ההובלה האווירית – ששטר המטען מהווה ראיה לגביו – התייחס אך ורק למקטע ההובלה האווירית שבין מילאנו לתל אביב, ולא התייחס לפעולות ההובלה היבשתית שקדמו להגעת המטען למילאנו (מחצרי הספק באיטליה ועד למילאנו). על פי המתואר בתיק, עובדה זו הובילה למסקנה כי מקטע ההובלה היבשתית איננו מהווה חלק מההובלה האווירית או מביצוע חוזה לתובלה באוויר, ואיננו חוסה תחת אמנת מונטריאול. ##תוקפן של תניות שיפוט זר ודין זר בשטרי מטען## בתיק ##ת"א 18195-11-18 (שלום תל אביב - יפו)## נדונה תביעה בגין נזקים שנגרמו למשלוחים של פומלית מזן "סוויטי" אשר הומכלו ב-21 מכולות קירור והובלו באניות לשנחאי שבסין. המחלוקת נגעה לתוקפה של תניית שיפוט זר ודין זר אשר נקבעה בסעיף 26 לשטר המטען, המהווה את חוזה ההובלה של המטען בין המוביל הימי לבין משלחת המטען. לשון סעיף 26 לשטר המטען קבעה מנגנון ברירת דין ושיפוט כדלקמן: "Law and Jurisdiction For shipments to or from the U.S. any dispute relating to this bill of lading shall be governed by U.S. law and the United States Federal Court of the Southern District of New York is to have exclusive jurisdiction to hear all disputes in respect therof. In all other cases, this bill of lading shall be governed by and construed in accordance with English law and all disputes arising hereunder shall be determined by the English High Court of Justice in London to the exclusion of the jurisdiction of the courts of another country." מקרה זה ממחיש כיצד תנאי שטר המטען עשויים לקבוע סמכות שיפוט בלעדית לערכאות זרות, דוגמת בית המשפט בלונדון או בית משפט פדרלי בניו יורק, ולהכפיף את בירור המחלוקות לדין זר. ##בדיקות מקדימות וניהול סיכונים מול שטרי מטען## בבחינת עסקאות ותביעות הקשורות בשטרי מטען, יש לנקוט במספר צעדים מעשיים לאור הכללים והתנאים שפורטו בפסיקה: 1. בדיקת זהות המטען והרישום בשטר: יש לוודא כי כל הטובין והחפצים המועברים מפורטים במדויק בשטר המטען, שכן היעדר רישום עשוי לשלול את אחריות המוביל, כפי שהודגם ביחס לחפצים שלא פורטו לצד הובלת כלי רכב. 2. בחינת תקופת ההתיישנות: יש לתת את הדעת לתקופת ההתיישנות המהותית של שנה הקבועה בהתאם לכללי האג-ויסבי המעוגנים בפקודת הובלת טובין בים, ולפעול משפטית טרם חלוף המועד. 3. בירור מעמד הצדדים לפי סעיף 8(א) לפקודה: יש לבחון האם הגורם התובע מוגדר כנשגר או כנסב שהשטר הוסב אליו כדין, ובכך כפוף ישירות לכל ההגנות, הסייגים והתנאים הנקובים בשטר. 4. הפרדה בין מקטעי הובלה: בהובלות המשלבות מקטעים שונים (יבשתיים ואוויריים), יש לבדוק אילו מקטעים נכללים מפורשות בחוזה ההובלה שבשטר המטען, על מנת לקבוע האם חלות הגנות מכוח אמנות בינלאומיות (כגון אמנת מונטריאול) על מקטעי ההובלה היבשתיים. 5. בדיקת תניות שיפוט וברירת דין: יש לבחון מראש את סעיפי השיפוט בשטר המטען (כגון תניות המפנות לדין האנגלי ולבית המשפט בלונדון) כדי להעריך את סמכות בתי המשפט בישראל לדון בתובענה. ##שאלות ותשובות## ##ש:## מהם שלושת התפקידים המשפטיים העיקריים של שטר מטען? ##ת:## על פי הפסיקה, שטר המטען מעיד על זכות הקניין בנכסים הרשומים בו, מהווה ראיה לחוזה ההובלה עצמו ולתנאיו, וכן משמש כקבלה המהווה ראיה לכאורה לקבלת הנכסים על-ידי המוביל בכמות, במשקל או במספר המצוינים בו. ##ש:## מהי תקופת ההתיישנות החלה על תביעות נגד מוביל ימי לפי שטר מטען? ##ת:## בהתאם לכללי האג-ויסבי המעוגנים בתוספת לפקודת הובלת טובין בים, על תביעות נגד מוביל ימי חלה התיישנות מהותית של שנה אחת. ##ש:## האם נשגר או מי ששטר המטען הוסב אליו כפוף לתנאי השטר? ##ת:## כן. בהתאם לסעיף 8(א) לפקודת הובלת טובין בים, מי שהמטען שוגר אליו ומי ששטר המטען הוסב אליו כדין נחשבים כצד לשטר המטען, ועל כן כפופים לכל ההתחייבויות, הסייגים וההגנות המופיעים בו. ##ש:## האם שטר מטען להובלה אווירית חל אוטומטית גם על מקטעי הובלה יבשתיים? ##ת:## לא בהכרח. כפי שעלה בפסיקה, כאשר שטר המטען מתייחס ראייתית רק למקטע ההובלה האווירית, מקטעי הובלה יבשתיים שקדמו לו עשויים להיחשב ככאלה שאינם חלק מההובלה האווירית ואינם חוסים תחת אמנת מונטריאול. ##ש:## מה מעמדה של תניית שיפוט זר הקבועה בשטר מטען ימי? ##ת:## שטר מטען מהווה את חוזה ההובלה, ותנאים הקבועים בו – כגון תניה המעניקה סמכות שיפוט בלעדית לבית משפט זר והחלת דין זר – נבחנים כהסכמות חוזיות המגדירות את הפורום המוסמך לבירור נזקי מטען. שטרשטר מטעןמשפט ימי - דיני ימאות