פסק דין כללי 1. התובעים, הם ילדיו של הנתבע , שהיו בעת הגשת התביעות קטינים , הגישו נגד הנתבע שתי תביעות. בתמ"ש 18030/98 תובענה להפסקת הסדרי ראיה. בתמ"ש 18031/98 תובענה לשינוי שם . 2. התובע 1 יליד 29.1.81 (בן 18 שנים ו - 4 חודשים בעת מתן פס"ד זה) התובע 2 יליד 23.5.86 (בן 13 שנים בעת מתן פס"ד זה ). 3. הורי התובעים התגרשו ב - 1991 . התובעים נמסרו למשמורת אמם . לאחר הגירושין התקיימו הליכים בבימ"ש זה בקשר להסדרי ראיה ולענינים נוספים . כל התיקים של הצדדים בפני . 4. בתובענה להפסקת הסדרי ראיה ביקשו התובעים להפסיק את הקשר עם הנתבע כפי שהוסדר בהסכם הגירושין בתיק מ.א. 765/91 ואח"כ ע"י ביהמ"ש לעניני משפחה בתמ"ש 560/96 וזאת משום שהנתבע חדל לקיים את הסדרי הראיה . בתובענה לשינוי שם ביקשו התובעים לשנות את שם המשפחה שלהם לתובענות צורפו הסכם הגירושין ופסה"ד בעניין הסדרי הראיה . 5. הנתבע לא הגיש כתב הגנה לתובענה אולם התייצב לדיונים . ניתנה לנתבע, לפנים משורת הדין להביע עמדתו בע"פ . עמדת הנתבע א. הנתבע מתנגד ובתוקף לשינוי השם . תובע 1 כמעט בגיר ולכן יוכל לשנות את שמו. לגבי תובע 2 מתנגד הנתבע לשינוי השם. אם ישונה השם כאשר יתבגר תובע 2 וירצה לחזור בו מהשינוי יהיה לו קשה. שינוי השם אינו מסיבות מוצדקות ומרצון חופשי של הילד. אילו זה היה אחרת לא היה הנתבע מתנגד. ב. יותר משנה וחצי לא ראה הנתבע את התובעים. אכן הנתבע לא התקשר אל תובע 1 למרות שתובע 1 נתן לו את מס' הטלפון הסלולרי שלו. הנתבע לא מעוניין לפעול בכח ואינו יכול להכריח את התובעים לראותו בכח. אם תובע 2 (הקטן מהשניים) , ילד בן 13 שנים, לא רוצה לראות את הנתבע, הנתבע אינו יכול לעשות דבר. ג. הנתבע אף פעם לא התכחש לתובעים ולא רצה בניתוק הקשר איתם . חייו של הנתבע לא היו מסודרים אך הוא השתדל לעמוד בהסדרי הראיה שנקבעו. הנתבע שלח מכתבים ולא נענה. ד. יש לעשות לחידוש הקשר וקירוב לבבות. הנתבע מוכן , מצידו , לעשות כל מאמץ. לנתבע ילדים נוספים והוא עומד בהסדרי ראיה שנקבעו לגביהם. הנתבע רוצה לשמור על קשר . חשוב לנתבע לשמור על קשר עם ילדיו. הנתבע ציפה שתהיה דחיפה לחידוש קשר, לפחות המלצה. ה. הרקע לתובענות הוא מסע נקמה ומערכת הסתה של אם התובעים ובן זוגה, שנמשך 7 שנים, אשר הבטיחו לנתבע שידאגו להרחיק ממנו את התובעים. מאחרי ההסתה יש בסיס כלכלי. לבן הזוג של האם מפעל לתמרוקים . התובע 1 עזב את הלימודים בפנימיה לטובת עבודה במפעל . בן הזוג של האם מילא אחר בקשות תובע 1 : בילויים , סרטים , חו"ל. ו. אין לנתבע מילה רעה על בן הזוג של האם מלבד שאמר שצריך להרחיק את הילדים מהנתבע . גם על האמא אין לנתבע מילה רעה לומר ואינו מתכוון לומר שום מילה רעה על האם שגידלה את הילדים והוא מכבד זאת. ז. בהתנגדותו לשינוי השם מסתמך הנתבע על פס"ד של ביהמ"ש המחוזי (שלא המציא פרטיו), מקרה של אב שביקש למחוק את הילדים מתעודת הזהות שלו ול א לשלם מזונות, שנדחה. ח. החלטה של ביהמ"ש תסתום את הצוהר הקטן שאולי נשאר לחידוש יחסים. 6. התובעים גוללו בפני ביהמ"ש , באריכות, את עמדתם , בשלש הזדמנויות - באולם הדיונים (בנוכחות הנתבע ) ובלישכה , פעמיים ללא נוכחות הנתבע. התובעים הירבו בדוגמאות ומסרו פרטי פרטים לתמיכה בעמדתם . התובעים גם התייצבו אצל המומחית, שמונתה ע"י ביהמ"ש ליתן חוו"ד בנושא התובענות. 7. עפ"י תובע 1 (הדברים שנמסרו באולם ומופיעים בפרוטוקול). א. התובע רצה להיות בקשר עם הנתבע אבל הנתבע לא היה מוכן להיות איתו בקשר. התובע פנה לנתבע בסמוך לפני הגשת התובענות, נפגש איתו, כי רצה להיות שלם לגבי החלטתו. בסוף הפגישה מסר לנתבע את מספר הטלפון הסלולרי שלו "אמרתי לו תתקשר, נפגש , אחרי הפגישה והוא לא טרח ולא התקשר אפילו טלפון אחד". ב. הנתבע לא עשה דבר כדי להיות בקשר. היה לנתבע נח לא להיות בקשר . הנתבע היה ממציא תירוצים כדי לא לפגוש את התובעים . ג. בן הזוג של האם הוא זה שגידל את התובע מגיל 8 (עשר שנים). בכל השנים הקשות, בגיל ההתבגרות הנתבע לא היה לצד התובע אלא בן הזוג של האם, בענינים שאמא לא יכולה לסייע. ד. ההחלטה (לשנות שם ולבקש החלטה לגבי הפסקת הסדרי ראיה - א.א.ל.) קשה וגורלית. התובע אחרי לילות שלא ישן ושקל הדברים . מבחינת התובע ברגע שישנה שם כל החלק של הנתבע מאחוריו ולא יהיה תקף לגבי העתיד "אני לא אהיה יותר ----". ה. "שם זה דבר יצוגי . איפוא שאתה הולך הוא איתך" מבחינת משפחת הנתבע אין אף אחד מאחורי התובע, לא הסבא, לא הדוד אפילו האבא, שלא טורח להיות מאחורי התובעים . לעומת זאת מצד בן הזוג של האם יש דוד ואבא וזה מה שילדים צריכים " אנחנו לא צריכים שיהיה ריבוע עם חלל ריק". 8. בדיון ב - 28.2.99 , חודש לאחר שהתובע 1 בגר (ב - 29.1.99 מלאו לו 18 שנים ) הודיע ב"כ התובעים שהתובע 1 שינה את שם משפחתו משם הנתבע לשם בן הזוג של האם . הומצא העתק תעודה המעידה על שינוי שם. 9. עפ"י תובע 2 (דברים שנמסרו באולם ביהמ"ש ומופיעים בפרוטוקול ): א. למרות שהיתה החלטה של בימ"ש, שתובע 2 ישהה עם הנתבע מחצית החופשים, כאשר בא התובע אל הנתבע הוא גרש אותו. "היית צריכה לראות את זה". "הייתי כמו כלב שרדף אחריו". ב. התובע היה זקוק, לא פעם , לעזרת הנתבע "הייתי צריך שמישהו יתן לי יד". הנתבע לא בא. בן הזוג של האם "שאני מחשיב אותו כאבא שלי החזיק לי את היד". לאסיפת הורים בא בן הזוג של האם ולא הנתבע. הנתבע לא קיים חובותיו כלפי התובע, כאב, לא נהג באחריות. ג. הנתבע תמיד הבטיח ולא קיים . לפעמים בא למפגשים עם התובע , לפעמים לא . קרה שתקופה של 4 חודשים לא בא למפגש. ד. התובע מעוניין בשינוי שם מפני שלנתבע שם לא טוב "הוא עושה לעצמו בושות בחיים" וזאת למד התובע מאנשים שמכירים את הנתבע. התובע מציג עצמו בקרב חבריו בשם המשפחה של בן הזוג של האם כך מכירים אותו בכיתה, בביה"ס. ה. בן הזוג של האם הוא האב המתאים לתובע. משך 7 שנים הוא מקיים חובות של אב כלפי התובע. 10. תובע 2 מאוד התרגש בדיון וביקש, לגבי כל הדברים עליהם הצביע בקצרה בדבריו באולם , להרחיב ביחידות, בלישכה, ללא נוכחות הצדדים (הנתבע , ב"כ הי"מ ועורך הדין של התובעים ) ואנשי המקצוע (פקיד סעד שנכח בדיונים ) , וכך נעשה. 11. שמעתי את התובעים בלישכתי באריכות, פעמיים . שמעתי והשמעתי . לא אפרט בפסה"ד את הדברים שמסרו לי, שהוחלפו , בעיקר משום שיהיה בכך כדי לכבד את רצונם שהדברים לא יהיו פומביים . (לא רק לכלל הציבור אלא גם למעורבים בדרך כלשהיא בתובענות). בנוסף, לא מצאתי לחזור על הדברים שמסרו לי התובעים משום שמדובר בפרטי פרטים שביקשו לספר עליהם, ללמד מדוע וכיצד התגבש רצונם במשך תקופה ארוכה, עד שהגיעו לכלל ההחלטה הקשה לפנות לביהמ"ש בתובענות. מכלל הדברים יצויין אך שהתובעים מסרו שגם לאחר שהחלו ההליכים לא עשה הנתבע ולו נסיון אחד ליצור עימם קשר , הניתוק נמשך. יום ההולדת של תובע 1 חל והנתבע לא טרח אפילו לטלפן אליו (למרות שהתובע 1, סמוך לפני הדיונים מסר לנתבע את מס' הטלפון הסלולרי שלו, הזמינו להתקשר ואף לקבוע פגישה). תובע 1 התגייס לצה"ל, גם לרגל אירוע זה ועד לתום הדיונים, לא יצר הנתבע שום קשר עם התובע. 12. מייד לאחר הגשת התובענות הוזמן תסקיר פקיד סעד לסדרי דין ממקום מגורי התובעים . הוגש תסקיר נושא תאריך 20.12.98 . בתסקיר צויין שהורי התובעים גרושים מאז 1991 . מזה 5 שנים גרים התובעים ואימם עם בן הזוג של האם ושתי בנותיו והם מתפקדים כמשפחה לכל דבר. עפ"י התסקיר פגש פקיד הסעד את המשפחה פעמים רבות במהלך 1997 כשהנושא המרכזי היה חוסר עקביות בביקורים כאשר התובע 2 מעוניין לפגוש את הנתבע אך נוחל אכזבות וחוסר מענה לצפיות. בן הזוג של האם מטפל בתובע 2 ומגדל אותו כבנו. בשיחה לקראת הכנת התסקיר הבהירו התובעים שהם מאוכזבים מאוד מאביהם , הנתבע , לא היה משך שנה כל קשר למעט מכתב ליום הולדת תובע 2. התובעים בודקים הליכי משפט לקראת אימוץ או לפחות שינוי שם משפחתם. הטעם - אכזבה מהאב והערכה לבן הזוג של האם. בן הזוג מילא הבטחות שהנתבע לא מילא, התובעים חשים שהתחנכו וקיבלו מבן הזוג השקפת עולם, הרגלים דפוסי חיים ועוד בעוד שמאביהם זוכרים רק דברים שליליים. למרות נסיונותיו לא הצליח פקיד הסעד לשכנע את התובעים בחשיבות המשך שימור שמם למרות הכעס והתיסכולים מהנתבע. פקיד הסעד התרשם שנסיבות חיי האב, הנתבע ברקע הדברים . האם מנסה לגדל את הילדים באופן שאינו כפייתי המאפשר להם להתפתח לעצמאות . עמדת פקיד הסעד: שמו של אדם הינו מהותי . שינוי טכני כזה או אחר, לא ישנה את מהותו אלא רק ידחיק ויסייע לו באופן זמני להימנע מההתמודדות האמיתית עם רגשותיו כלפי אנשים משמעותיים עבורו". תובע 2 היה מעוניין בקשר עם אביו, החשוב לו. הענות לתובענות כעת היא עזרה לטווח הקצר ותקשה על התובעים בטווח הארוך. המלצת פקיד הסעד להורות לאם לפנות לטיפול עם התובעים שם יעזרו לתובעים להבין ולקבל את רגשותיהם הקשים כלפי אביהם ולמצוא את נקודות האור שניתן למצוא בו . "יום יבוא והם יחזרו אל השורשים שלהם וינסו להבין את עצמם טוב יותר מי הם ומהיכן באו ". 13. מונתה מומחית מטעם ביהמ"ש ליתן חוות דעת בנושא התובענות , לגבי תובע 2 . המומחית - הד"ר סיטון הפסיכולוגית הראשית של המרכז הרפואי "סורוקה", העוסקת מזה 35 שנים בפסיכולוגיה קלינית, מומחית בפסיכולוגיה התפתחותית וחינוכית עם נסיון רב בטיפול ואיבחון בילדים ובמבוגרים . המומחית ערכה בדיקות פסיכודיאגנוסטיות לתובע 2 ולנתבע , ראיון קליני , נפגשה עם אם התובעים, עם הנתבע ושוחחה עם הפסיכולוגית שטיפלה בתובע 2 . א. ביחס לנתבע מצאה המומחית אדם המתקשה מאוד במתן ביטוי לרגשות, מתמודד עם סיטואציות רגשיות טעונות בדרך של הדחקה והכחשה וזה מקשה עליו להתמודד באופן יעיל עם מצבים כאלה. לנתבע קושי להענות למשאלות רגשיות המופנות אליו וקושי בשמירת קשרים אינטימיים בוגרים ביחסי זוגיות וכן בתפקידים הוריים. ב. תובע 2, נער בגיל ההתבגרות נמצא ע"י המומחית עם קשיים רגשיים על רקע של חסכים מהעבר. נער שהלבטים בתהליך ההזדהות האופייניים לגיל ההתבגרות מועצמים אצלו בגלל נסיבות חייו ועברו. ג. בסיכום חוות הדעת : מדובר במערכת יחסים סבוכה שבה מעורבים זוג הורים שהתגרשו וילדיהם . לא מדובר ב "טוב" או רע" או בצד אחד המחפש קשר לעומת זה המחבל בו. כל אחד מהצדדים כלוא בהיסטוריית העבר שלו ובמידה רבה אורח חייו מנותב על ידה. מצד אחד - הנתבע שקשייו מנעו ליצור קשרים עקביים ויציבים עם ילדיו שמרגיש עצב על אובדן הקשר עם התובעים. מנגדו מצד שני - התובע 2 נאבק על זכותו להורות יציבה, המעניקה הרגשת שייכות, המשכיות והכלה. אלה מתקיימים בדרך נאותה במסגרת המשפחתית בה הוא חי. יתכן שאם הקשר בינו לבין אביו הביולוגי היה יציב ועקבי לא היו מתפתחים הדברים כפי שהתפתחו. תובע 2 חווה את היחס של הנתבע כלפיו כאדישות ואף דחיה, יחס שגרם לו להרגיש פגוע ומתוסכל . התובע 2 רואה בבן הזוג של האם את ההורה הפסיכולוגי לכל דבר. גם בן הזוג של האם מרגיש כך כלפי תובע 2. ד. "לאור כל זאת נראה לי כמסקנה ברורה שההורה הפסיכולוגי ראוי ומתאים במקרה שלפנינו שיהיה גם ההורה הפורמלי". מלומדים וחוקרים , המובילים בתחום , "מצביעים על החשיבות לגבי הילד במתן סמכות והענקת גושפנקא רשמית לקשרים שבמסגרתם הילד חי. תנאים אלה מחזקים את תחושת השייכות, היציבות והביטחון בקשרים ועוזרים לילד להתפתח ולגדול בצורה מאוזנת ובריאה יותר". עבור תובע 2 ניתוק פורמלי מהנתבע, אשר קרה למעשה כבר לפני למעלה משנה וחצי ושינוי רשמי של שם משפחתו (שכן בינו לבין עצמו כבר אימץ לעצמו את שם המשפחה של בן הזוג של האם) יעניק את החותם להרגשת השייכות שאליה הוא שואף ומייחל. יתר על כן, כיוון שתובע 1 שינה שם משפחתו וגם האם אימצה את שם משפחת בן זוגה בתעודת הזהות שלה מרגיש התובע 2 חריג בנושאו שם אחר המדגיש היותו שונה מבני משפחתו. עפ"י המומחית הענות לתובענות במקרה זה היא "לפי מיטב שיפוטי המיקצועי טובת הילד" עם כל האמפתיה לעצב של הנתבע . טובתו של תובע 2 היא "לקבל מביהמ"ש אישור חוקי להשתייכותו" ה. המלצות המומחית : (1) להענות לבקשת תובע 2 לשינוי שם משפחתו . (2) לבטל ההנחיות הקיימות בעניין הסדרי ראיה שאינם ממומשים ממילא מזה זמן רב. (3) להפנות את האם, בן זוגה ותובע 2 לעזרה פסיכולוגית כדי להתמודד עם קונפליקטים ורגשות אמביוולנטיים. (4) להפנות את הנתבע לקבלת עזרה מקצועית לעיבוד הנתק שקיים כבר בינו לבין בניו ותוצאות המשפט. 14. ב"כ הי"מ (משרד העבודה והרווחה) שהיה צד לשתי התובענות הודיע, לאחר שהתקבלה חוו"ד המומחית החד משמעית, התלבטויות והתייעצות, שנערכה עם פקיד הסעד, שערך תסקיר (שהוגש לבימ"ש) כי ב"כ הי"מ מסכים עם בקשת תובע 2 לשינוי שם . 15. המומחית לא נחקרה, הצדדים לא ביקשו לחקור אותה. הצדדים לא נחקרו , הם הודיעו שאינם מעונינים בחקירות. דיון והכרעה 16. התובענות הוגשו ע"י התובעים בעצמם, כשהם מיוצגים ע"י עו"ד , ולא באמצעות אמם. התובעים, בהיותם קטינים , עשו שימוש בהוראת סעיף 3 (ד) לחוק ביהמ"ש לעניני משפחה התשנ"ה 1995: "בעניין מעניני המשפחה הנוגע לקטין, רשאי פקיד סעד, באמצעות או באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להגיש תובענה לפי חוק זה ; וכן רשאי הקטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב , להגיש תובענה כאמור בכל עניין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש; לעניין סעיף זה, 'הגשת תובענה' - לרבות הגשת בקשה במסגרת תובענה שהוגשה על ידי אחר ולרבות הופעה בבית המשפט". לשון הסעיף "ידיד קרוב " לעניין זה, במקרה שלפני , עורך דין . הצדדים לא העלו טענות בעניין ייצוג קטינים ע"י עורך דין או אחר . לא אדון בעניין נכבד זה בפסק הדין . אסתפק בהפניה להחלטה של בימ"ש בנושא זה , תמ"ש 3420/96 מיום 17.3.99 (בש"א 740/98) . עפ"י החלטה זו קטין יכול להיות מיוצג , עצמאית, ע"י עו"ד . הבסיס המשפטי, ראה בהחלטה. הסוגיה מורכבת וטרם נדונה והוכרעה ע"י בית המשפט העליון . ניתן אך לומר שאפשרות הגשת תביעה ע"י קטין בעצמו , שבחוק בית המשפט לעניני משפחה, היא חידוש שלא נעשה בו עד עתה שימוש רב . בסוגיה זו ראה אצל המלומד פרופ' שיפמן דיני משפחה בישראל כרך ב' , דברים שנכתבו לפני חקיקת חוק ביהמ"ש לעניני משפחה והחידוש שבו , עמ' 239 : "....בתחום חשוב אחד טרם הבשילו פירות ההשקפות המבליטות את זכויותיו של הילד הכוונה לייצוגו העצמאי של הילד בכל פרשה הקשורה בו . ייצוג עצמאי , תוך מינוי פרקליט שיגן על האינטרסים של הילד במנותק מאלה של הוריו , יש בו יתרונות רבים : הוא מבליט בפני ביהמ"ש את הצורך בשקילה נפרדת של האינטרסים של הקטין . במציאות של ביהמ"ש הישראלי לשקילה נפרדת זו חשיבות רבה , במיוחד בשל התופעה - שכבר נזכרה לעיל - שהסדרי הגירושין מקורם בהסכמתם של בני הזוג , הסכמה שהיא בבחינת ' עיסקת חבילה ' הכוללת הן את יחסיהם ההדדי והן את יחסיהם כלפי הילד . ענינו של הילד לא נשקל בנפרד מעניניהם של ההורים . רק בדיעבד, יכול הילד לקבל את מלוא זכויותיו לתמיכה מן ההורים , אם הסכם הגירושין קיפח אותו בתחום זה . לעומת זאת , ההסדרים בשאלת המשמורת הופכים להיות מחייבים אף כלפי הילד עצמו . ייצוגו העצמאי של הילד כבר בעת קביעת הסדרי הגירושין , היה מאפשר לביהמ"ש לשקול את האינטרסים העצמאיים של הילד . עם זאת , קשיים בלתי מבוטלים אורבים לייצוג שכזה . בעוד שפרקליט המייצג לקוח מבוגר , פועל למען קידום האנטרסים של הלקוח כפי שהובעו על ידו , כיצד יוודא פרקליטו של קטין את האינטרס של הלקוח שלו ? האם עליו להביע את רצונו של הילד , אף אם הוא סבור שרצון זה איננו לטובתו ? ומה ייעשה בילד שהוא רך לימים? ..." החידוש שבחוק בית המשפט לעניני משפחה וגם של ייצוג קטין ע"י עו"ד, תואם את המגמה הכללית התופסת מקום בשיטת המשפט הישראלית, של הכרה בזכויות הילד בנפרד מזכויות הוריו.ראה דנ"א 7015/94 הי"מ נ. פלונית נ (2) 48 פס"ד של כב' השופט חשין וכן ע"א 2266/93 פלונים נ. פלוני , מט (1) 221 כב' הנשיא שמגר. החידוש עולה בקנה אחד גם עם המגמה של ייצוג קטינים בהליכים שע"פי חוק הנוער וכן ייצוגם ע"י הסניגוריה הציבורית. תביעות של קטינים נגד הוריהם או מי מההורים אמנם לא רבות , לניתוק קשר בין הקטינים להורים, "תביעות גירושין "של קטינים מהוריהם , (עד כדי שלילת אפוטרופוסות ואימוץ על ידי אחרים) שהתבררו והוכרעו כבר ניתן למצוא בארה"ב. למגמה בארצות רבות, עליהן נמנות גם ישראל ניתן להוסיף את העקרונות שקיבלו על עצמן אותן ארצות , המגובשות באמנה הבינלאומית לזכויות הילד משנת 1989 , ישראל עשתה עצמה צד לאמנה ב- 1991 . 17. על הסדרי ראיה של קטינים עם הוריהם חלים סעיפים 24 , 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות התשכ"ב 1962 : "24.היו הורי הקטין חיים בנפרד - בין שנישואיהם אוינו, הותרו או הופקעו ובין שעדיין קיימים - רשאים הם להסכים ביניהם על מי מהם תהיה האפוטרופוסות לקטין, כולה או מקצתה, מי מהם יחזיק בקטין , ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע; הסכם כזה טעון אישור בית המשפט , ומשאושר , דינו - לכל עניין זולת ערעור - כדין החלטת בית המשפט. 25.לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את הענינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין , ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת". על הסדרי ראיה חולש , עפ"י הוראות הסעיפים שלעיל, עקרון טובת הקטין . עקרון "טובת הילד" , ראה אצל פרופ' שיפמן שם בעמ' 218 "הוא ריאקציה לגישות קדומות שראו בילד רכוש השייך להוריו . העלאת ' טובת הילד ' לראש שיקולנו , מבטאת את התפיסה שהילד איננו בבחינת אובייקט או חפץ השייך להוריו , אלא יש להכיר בו כבן אדם בעל זכויות וצרכים משלו. אין להתייחס אליו כקנינו של הוריו אלא יש לכבד את אישיותו העצמאית. מתוך כך צמחה התפיסה המבקשת להקנות לילד מידה של עצמאות וזכויות משלו". בירור "טובת הילד " אינו פשוט . בבירור כזה יש להביא בחשבון ולתת משקל נאות לפרמטרים רבים , כל מקרה לנסיבותיו . 18. נושא שמו של אדם מוסדר בחוק השמות התשט"ז 1956 . "3. ילד מקבל מלידה את שם משפחת הוריו . היו להורים שמות משפחה שונים , מקבל הילד את שם משפחת אביו , זולת אם הסכימו ההורים ..." "10. בגיר רשאי לשנות שם משפחתו ושמו הפרטי ." "13. הוריו של קטין רשאים לשנות את שמו הפרטי, ובאישור ביהמ"ש - גם את שם משפחתו". "14. אפוטרופוס של קטין או של פסול דין רשאי , באישור ביהמ"ש , לשנות את שמו הפרטי ואת שם משפחתו של החסוי ". עפ"י תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 , תקנה 344 (א) : " בבקשה לשינוי שמו של קטין או של פסול דין לפי סעיפים 13 או 14 לחוק השמות, התשט"ז - 1955 , יהיה המשיב היועץ המשפטי לממשלה; הורה של קטין שאיננו מבקש בבקשה יצורף אליה כמשיב אם הוא בחיים. " 19. החוקים המסדירים, הן את נושא הסדרי הראיה והן את נושא שמו של אדם, מדברים בהורי הקטינים, באפוטרופוס . הקטין , שהוא לב ומהות העניין , אינו צד בעצמו מבחינה דיונית . כך עד חקיקת חוק בית משפט לעניני משפחה התשנ"ה 1995 , קטין לא יכול היה להיות צד בעצמו . לכל היותר יכול היה להיות תובע או נתבע באמצעות אפוטרופוס טבעי או אחר. הוראת סעיף 3 (ד) , לחוק בית משפט לעניני משפחה , שצוטטה לעיל, היא המאפשרת היום לקטין להגיש תובענה בענינים אלו , שהם ללא ספק, בגדר "בכל עניין שבו עלולה זכותו להפגע פגיעה של ממש ", שבסעיף ככל ששינוי שם נוגע לקטין ומוסדר בהוראות חוק או בהלכה פסוקה , גם אז עקרון העל , עקרון יסוד בשיטתנו, החולש על העניין, הוא עקרון טובת הילד ולאורו יוכרע. 20. תובע 1 בגר. בהתאם לאפשרות שבסעיף 10 לחוק השמות שמצוטט לעיל, שינה שם משפחתו משם משפחת הנתבע לשם משפחת בן הזוג של אימו. הסדרת מפגשי תובע 1 עם הנתבע לא רלוונטית עוד, בהיותו בגיר. עבור תובע 1 התייתר הצורך להכריע בתובענות. הדין מתמקד איפוא בתובע 2 לגביו יש להכריע בתובענות . יחד עם זאת במכלול השיקולים לגבי תובע 2 יש להביא בחשבון שתובע 1 שינה שם משפחתו וגם אם התובע שינתה שם משפחתה, שיקול רלוונטי לעניין, כפי שציינה המומחית בחוות דעתה. גם לדברים שמסר תובע 1, התואמים את הדברים שמסר תובע 2 , לגבי הקשר והיחסים של התובעים עם הנתבע לעומת היחסים עם בן הזוג של האם , משקל. 21. התרשמתי מאוד משני התובעים . שניהם נבונים מאוד, רגישים, מייטיבים להתבטא , עם עמדה מגובשת מאוד, כל אחד בפני עצמו . ניכר שהתובעים קשורים זה לזה מאוד ובאורח חיובי , לא פתלוגי , מהווים והיוו מקור תמיכה אחד לשני. התובע 1, משום היותו האח הגדול דאג ודואג לתובע 2 מאוד. מילא וממלא עבור תובע 2 חסרים וחסכים הוריים לצד בן הזוג של האם שמשמש לשניהם אב פסיכולוגי. תובע 2 מעריך מאוד את תובע 1 , הוא דמות לחיקוי עבורו. תובע 2 מושפע מתובע 1 אך לא באופן של היגררות וביטול רצונו שלו , העצמאי. הדברים ששמעתי מהתובעים שניהם , חלקם נאמרו באולם והנתבע שמע אותם ולא הכחיש, היו קשים מאוד ונוקבים . 22. לעניין הסדרי ראיה, השארת פסק הדין , שניתן ע"י בימ"ש זה ב - 16.7.96 , עפ"י הסכמת ההורים לאחר קבלת דו"ח מפסיכולוגית ותסקיר, על כנו אם לאו, מצאתי לקבוע שפסק הדין אינו מחייב עוד, ההסדר שנקבע בו מבוטל . א. מזה למעלה משנה וחצי שההסדר על פי פסק הדין לא ממומש . פסק הדין הפך אות מתה עבור התובע 2 והנתבע. הכרעה זו היא פורמלית , דקלרטיבית , משום שלמעשה בפועל לא מייחסים הצדדים כל ערך מחייב לפסק הדין. ב. הנתבע עצמו הודיע שאין לו עניין לאכוף , בכח , הסדר שתובע 2 לא מעוניין בו. הוא למעשה מוכן לכבד את רצון התובע 2 שמובע בתובענה . ג. ההכרעה תואמת את המלצת המומחית שבדקה את העניין באופן יסודי והגיעה לכלל דיעה שהיא עולה בקנה אחד עם טובת תובע 2. ד. מדובר בנער מתבגר בן 13 שנים ששיכנע אותי בדבריו, בטעמיו , מדוע אין להותיר על כנו את ההסדר שנקבע. בנסיבות המקרה שלפני את רצונו של נער מתבגר בגיל זה ראוי לכבד . נחה דעתי, מהתרשמותי , וגם לאור האמור בתסקיר ובחוות הדעת שמדובר ברצונו של התובע 2 מלבר ומלגו. תובע 2 לא מוסת, הדברים שבפיו, שלו הם, ולא של אחרים הרצון גם אינו פרי גחמה אלא נובע מאכזבות שנחל התובע 2 מקשריו (ליתר דיוק מהעדר הקשר) עם הנתבע ,מחוסר יכולתו של הנתבע להעניק לתובע יחס רגשי מתאים לסיפוק צרכיו הנפשיים. במכוון בחרתי שלא להתייחס למישור הפיזי , כלכלי, שהוזכר אף הוא . (דיאטה מיוחדת שתובע 2 היה זקוק לה, הבטחות לבילוי משותף ועוד) זה אינו לב העניין. 23. בביטול ההסדר שנקבע בפסק הדין, חשוב להבהיר, אין קביעה של איסור מפגשים. אין הכשר לניתוק קשר. להפך - ביטול ההסדר כדי שלא ינק קיומו אך משום תוקפם המחייב של פסקי דין, מותיר את הקשר בין תובע 2, כמו גם תובע 1, לבין הנתבע, קביעת אופיו , תדירותו, לצדדים עצמם. זהו המבחן האמיתי של התובעים והנתבע. לדידי מבחן של הנתבע בעיקר. הנתבע הוא האב והתובעים הם הילדים, וכך יהיו פני הדברים לעולם גם כאשר יגדלו ויתבגרו . טיבו של עולם שעל הורה מוטלת יותר אחריות מאשר על ילד, בפרט כאשר הוא קטין, מצופה שהורה יתאמץ יותר. התובעים מצידם, לאורך זמן, הושיטו יד, ביקשו קשר , יזמו והזמינו , ממש קראו לקשר, זעקו לקשר. תובע 1 , ערב הגשת התביעות הזמין הוא את הנתבע לפגישה ואף מסר לו את מספר הטלפון הסלולרי שלו פנייתו של התובע 1 נשארה ללא מענה. קול קורא במדבר, כפפה שלא הורמה . התובעים , לא פחות מהנתבע , כואבים את הניתוק ולמרות הגשת התובענות לא חדלו במהלך בירורן, לצפות לקשר מצד הנתבע. הם כנראה לא יחדלו לצפות גם בעתיד. התובע 2 נער מתבגר זקוק מאוד לקשר. התובע 1 , חייל בתחילת השירות הסדיר בצה"ל, זקוק לא פחות , לקשר. התובעים שניהם ילדים טובים, לתפארת שניתן להתגאות בהם ולשאוב הנאה רבה. הנתבע, במאמץ לא רב, מוזמן לזכות בנחת , לקבל ולתת, להעניק ולהיות מוענק. הנתבע טען בדיון האחרון שהופתע מכך שלא היתה דחיפה או לפחות המלצה לחידוש קשר. בין אם כיון הנתבע לביהמ"ש ובין אם למומחית או לפקיד הסעד - איש לא יעשה במקום הנתבע את המלאכה שלא יעשה הנתבע בעצמו. ביהמ"ש מצידו גיבש הסדר בפסק דין , המימוש יכול היה להעשות ע"י הנתבע לו רצה. ההסדר יכול היה להאכף. הנתבע לא פנה אף לא פעם אחת לביהמ"ש בבקשת עזרה באכיפת פסה"ד . פקיד הסעד הקדיש פגישות רבות לטיפול בעניין הקשר, כמפורט בתסקיר . אם לא די בכך והפגישה עם נתבע 1 ערב הגשת התובענות כמו גם התובענות, לא דחפו את הנתבע לחידוש קשר, אין לנתבע אלא להלין על עצמו , להזקק לטיפול כהמלצת המומחית, ולעשות הוא עצמו למען עצמו והתובעים . 24. ההכרעה בעניין שינוי שם המשפחה היתה קשה ורבה היתה ההתלבטות שקדמה לה. בעניין שמו של האדם יפים הדברים בפתיחת הדברים בפסק דינו של כב' המשנה לנשיא הש' אלון במקרה הקשה של ע"א 1482/92 , הגר נ' הגר, מז (2) 793 . בחרתי להביא הדברים בפני הצדדים: " 'לכל איש יש שם שנתן לו אלוהים ונתנו לו אביו ואמו...ונתנה לו אהבתו ונתן לו מותו'.כה שוררה זלדה. אעיז לנחש ולשער שהמשוררת הגדולה, ששרשים עמוקים היו לה במורשת ישראל, השראה מצאה לדבר שירתה, בדברי בעל המדרש , לאמור (קוהלת רבה, ז, ג): 'שלשה שמות נקראו לו לאדם. אחד - שקוראים לו אביו ואמו, ואחד - שקוראים לו בני אדם ; ואחד - שקרוי בספר תולדות ברייתו' . ובנוסח אחר (תנחומא, ויקהל, א) , כך סיומו של המדרש : 'ואחד - מה שקונה הוא לעצמו טוב מכולם - מה שקונה הוא לעצמו'. " לא דבר מה של כך הוא שינוי שמו של אדם. שם הוא כינוי שניתן לכל אחד - לבני האדם או לבעלי חיים או למקומות וכדומה להבדילם מאחרים הדומים להם (ראה הערך במילון אברהם אבן שושן ). לכך מתווסף שם המשפחה שהוא שם משותף לכל אחד מבני המשפחה, נוסף על השם הפרטי של כל אחד, והדגש הוא על המשפחה , הימנות על חבריה . ( שם אצל אבן שושן ) . שם משפחה אינו רק כינוי , תווית , להבחנה מאחרים. שם משפחה הוא גם מטען היסטורי, מורשת , מוצא, שורשים , מקור הזדהות והשתייכות גם לעתיד, מוניטין. שם מנחילים , מעניקים . שם מקבלים או זוכים בו. מעשה החלפת שם משפחה אינו תכוף, חדשות לבקרים . נדיר שמחליפים שם משפחה. בימנו אנו גם מטעמי נישואין יש שאינם מחליפים שם משפחה ומעדיפים , כהוראת אחת אפשרויות שבסעיף 6 לחוק השמות, להמשיך לשאת את שם משפחת המוצא (סעיף 6 (1)) או לצרף לשם משפחת המוצא את שם המשפחה של בן הזוג (סעיף 6 (3) ) וראה שם אפשרויות נוספות. אמירה עם תוכן , הכרזה כלפי כולי עלמא, יש בהחלפת שם או שם משפחה לפעמים נטילת מחוייבות, לפעמים אות להענקת כבוד, הערכה, הזדהות. 25. מהכלל אל הפרט, עניננו - א. אין מחלוקת בין אנשי המקצוע - פקיד הסעד והמומחית מתחום הפסיכולוגיה, ששמו של אדם הוא מהותו . כך כתב פקיד הסעד בתסקיר ועימו הסכימה המומחית . אלא שפקיד הסעד גרס כי שינוי שם המשפחה ע"י תובע 2, במקרה זה , שינוי טכני, לא ישנה את מהותו של תובע 2 אלא יהווה פתרון, הקלה ,סיוע זמני לטווח קצר, ולא יפתור את הבעיות שיודחקו ויצוצו בטווח הרחוק. המומחית , לאחר בדיקות , מצאה שהשינוי המהותי כבר בוצע. מהותו של תובע 2 מתמציית בצורך שלו להשתייך השתייכות מלאה למשפחה בה הוא גדל ונושאת את השם שתובע 2 מבקש לאמץ באופן פורמלי כדי להשלים את המעשה. אני מסכימה עם שני אנשי המקצוע לגבי העקרון, שאינו שנוי במחלוקת, אך מעדיפה את מסקנת המומחית וממצאיה לגבי המקרה הקונקרטי, לאחר שביצעה בדיקות ובחנה את טובת התובע 2 ,באופן שלא נבדק ע"י פקיד הסעד, וקבעה חד משמעית שטובתו של תובע 2 כי שינוי שם המשפחה יאושר. המומחית עשתה מלאכתה נאמנה, לא נחקרה וחוות דעתה לא ניסתרה. ב. התובע 2 בגירסתו , הבהיר שהוא מציג עצמו בשם המשפחה של בן הזוג של האם וכך הוא מוכר בין חבריו . לא מדובר בשינוי שם משפחה שמצופה כי יוליד שינוי מהות, בעשיית נסיון שאולי יכשל , אלא בשינוי של מהות שבפועל בוצע ורק פורמלית, בדיעבד, מבוקש אישור לשינוי . ג. אני מעדיפה את חוות דעת המומחית גם מהטעם שאין מחלוקת כי בן הזוג של האם מילא וממלא אב פסיכולוגי לתובע 2 , בעוד שהנתבע לא הצליח, בשל קשיים שנעוצים בו, לספק לתובע את ההורות המינימלית הנדרשת , פגע בו וגרם לו תיסכולים . לאחר השתלשלות דברים ארוכה (לא אירוע חד פעמי ) התובע 2 מרגיש שייך למשפחת האב הפסיכולוגי ולא למשפחת הנתבע. ד. טעם נוסף להעדיף את חוות דעת המומחית והמלצותיה הוא היות כל בני המשפחה בקירבה חי התובע 2 - אימו , בן זוגה, אחיו הבכור , שתי בנותיו של בן הזוג, בעלי שם המשפחה של בן הזוג של האם, בעוד התובע בלבד בעל שם משפחה אחר. לא ישונה שם המשפחה של התובע, כי אז תפגע השתייכותו למסגרת המשפחתית , יפגעו תחושת היציבות והבטחון שלו וקשריו. ה. עפ"י התסקיר וחוות הדעת אין מדובר בהסתה של תובע 2, כפי שטען הנתבע, שהולידה את רצונו בשינוי שם המשפחה. גם לא מדובר בעונש, שמבקש התובע להעניש את הנתבע על יחסו אליו, אלא במענה לצורך אמיתי של התובע, הדרוש להתפתחותו התקינה. ו. אפילו יש בשינוי שם המשפחה מימד של הכרת תודה לבן הזוג של האם אין הוא המימד הבלעדי. אם קיים מימד זה הוא אך מצטרף ונלווה לתהליך , לצרכים. אילו היה מימד זה עומד בפני עצמו היה מקום להענות לתובענה. שינוי שם אינו תשלום או תמורה ליחס טוב או נסיון לשאת חן. 26. מהטעמים שלעיל ראוי להענות לתובענה לשינוי שם . נותר להתייחס להיבט נוסף במערכת הקשרים המיוחדת למקרה הספציפי שלפני, שהיה אחד הגורמים ללבטים בטרם הכרעה. אם התובע ובן זוגה אינם נשואים , הגם שהם חיים יחד כבר 5 שנים, אולי יותר, ומקיימים מסגרת משפחתית יציבה ותקינה . ישנה סכנה שהקשר ינתק ויפורק ביתר קלות מקשר נישואין . אין בין התובע לבין הזוג של האם "דבק" של קשר דם . במקרה של פירוד כזה עלול התובע להישאר בתחושה של חוסר זהות (מהות -כפי שכינה זאת פקיד הסעד). מחד - ויתר על שם המשפחה של אביו הביולוגי , מאידך - איבד את הקשר עם האב הפסיכולוגי שבשם משפחתו בחר. כאשר מדובר בקטין מצווה ביהמ"ש לשקול את הנזק שעלול להגרם לו במקרה כזה, בין השיקולים המכריעים , אם להענות לתובענה לשינוי שם משפחה אם לאו. 27. נתתי דעתי להיבט זה ומצאתי : א. עפ"י תסקיר פקיד הסעד מתפקדת המערכת כמשפחה לכל דבר, לאורך פרק זמן לא מבוטל (יותר מ - 5 שנים). בן הזוג של האם מגלה מסירות לתובעים, משקיע בהם משאביו , בחינוכם וגידולם. הקשר שנוצר בין התובעים לבן הזוג של האם אינו תלוי על בלימה ויונק אך משום המעמד של בן הזוג של האם ככזה אלא הפך לחי הנושא את עצמו . אפילו, חלילה , יפרדו האם ובן הזוג, נוצר קשר אמיץ המבוסס על רגשות והערכה בין בן הזוג לתובעים (כך גם עפ"י חוו"ד המומחית ) והוא יכול להמשך לאחר מכן, כפי שארע במקרים של אחרים שהגיעו לפני ביהמ"ש זה. ב. הנזק שעלול להגרם לתובע, להתפתחותו ולמצבו הנפשי, אם לא יאושר שינוי השם, גדול ובמידה רבה ודאי, מהנזק שעלול להגרם אם חלילה יפרדו האם ובן זוג, אירוע שאין אינדיקציה כי עלול להתרחש והנזק בעקבותיו לא ברור , לא ודאי. 28. אשר על כן נענית התובענה של תובע 2 לשינוי שם משפחתו. 29. כמו שבעניין הסדרי ראיה וקשר בין תובע 2 לבין הנתבע מצאתי לציין שהכל פתוח, הרשות נתונה ותלויה בנוגעים בדבר, מצאתי להדגיש בעניין שינוי השם, שגם בנושא זה אין סופיות במובן של כרת, קץ הקיצים וסתימת גולל. השינוי מאושר אך בעתיד, אם יתברר , בדיעבד, שנפלה טעות , אם יחול שינוי נסיבות מהותי , אפילו ישתנה רצון התובע או הנתבע ואולי יהיה גם מפגש רצונות, בין אם בהיות תובע 2 קטין ובין לכשיבגר, ניתן לבצע שינוי שם נוסף (אולי להוסיף שם). אין באמור המלצה או הזמנה לשנות שם עם כל שינוי בכיוון הרוח החולף על פני התובע. להפך. ברצון לבסס יציבות , ביטחון ובהשתייכות עסקינן ושינויים לא יתרמו לאמור. ציון אפשרות השינוי נועדה אך ללמד על מצב הדברים המשפטי ולהבהיר - אפשר , גם אם קשה. צוהר, שהנתבע חושש כי יסתם לעולם , קיים. הצוהר גם לקשר גם לתוספת שם (שם המשפחה של הנתבע). סיכומו של דבר 30. תם אם כי לא הושלם וללא ספק טעון עיבוד וטיפול, כהמלצת המומחית. 31. א מאושר שינוי שם המשפחה של תובע 2 מ"----" ל" רשמית ויודע למשרד הפנים . ב מבוטלים הסדרי הראיה שנקבעו בפסה"ד תמ"ש 560/96 , (ב"ש). ג. תובע 2 יקבל עזרה פסיכולוגית. מומלץ שהאם ובן זוגה ישתפו פעולה בטיפול, ככל שידרשו, ויקבלו הדרכה. פקיד הסעד לסדרי דין יעקב אחר מצב התובע 2 ואם הוא מקבל טיפול . ד. מומלץ לנתבע לקבל עזרה מקצועית לעבד את הנתק בינו לתובעים ולקדם את ההתפתחויות בעתיד. ה. שכר המומחית עפ"י חשבון שהגישה 5,557.50 ש"ח .הסכום סביר למלאכה שנעשתה 4,000 ש"ח כבר שולמו ע"י התובעים . את היתרה ישלם הנתבע וזאת עד לא יאוחר מ - 15.6.99 . לא ישלם הנתבע את הסכום ובמועד שנקבע הרי שהתובעים ישאו בסכום ההפרש ויגבו החזרו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהנתבע וכן יהיו זכאים לגבות הוצאות משפט בסך 2,500 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית עד תשלומם המלא בפועל. עותק מפסה"ד ישלח לב"כ התובעים , לנתבע, לב"כ הי"מ לפקיד הסעד ולמומחית הסדרי ראיה