ההלכה היא כי בהיעדר עילה חוקית לא ייטול בית המשפט על עצמו את המשימה להדריך על ידי צווים ופסקי דין את אגודות הספורט בארץ. אין חולק כי בתי המשפט אינם נוהגים כעניין שבשגרה, להתערב בהחלטות של טריבונלים וולנטריים; ואולם, במקום בו נפגעו כללי הצדק הטבעי וקיימת אי חוקיות, בית המשפט יתערב גם בהחלטות אלו. להלן פסק דין בסוגיית בקשת ביטול החלטת איגוד הג'ודו: פסק- דין א. מהות התובענה בית המשפט מתבקש להצהיר, כי החלטת איגוד הג'ודו בישראל (להלן: "האיגוד") מיום 9.7.08 בעניינה של המבקשת (להלן: "הג'ודוקאית") בטלות ומבוטלות, וכי על המשיב להורות על השתתפותה של המבקשת בתחרות קדם אליפות אירופה, שתתקיים בהונגריה ביום 19.7.08 ובתחרויות הקדם הנוספות. ב. טענות הצדדים 1. טענות המבקשת המבקשת היא חיילת, ספורטאית מחוננת ומצטיינת, נמנית על צמרת ענף הג'ודו בישראל, מדורגת כראשונה בישראל בקטגוריה של (עד גיל 20, ובמשקל עד 70- ק"ג) וחברה בנבחרת ישראל ב-6 השנים האחרונות. לטענתה1, במהלך השנים 2007-2008 נקבעו על ידי המשיב שתי תחרויות קריטריון רשמיות. משמעות תחרות הקריטריון היא השתתפות בתחרות "פנימיות" במסגרת משחקים בארץ. המבקשת השתתפה בתחרויות הנ"ל ובסיכומן דורגה במקום הראשון. יש לציין, כי התנאי להשתתפות באליפות אירופה הוא השתתפות במספר תחרויות הכנה וקריטריון, מטעם איגוד הג'ודו האירופאי (להלן: "תחרות קדם אליפות"). בתאריך 17.5.08 השתתפה המבקשת בתחרות קדם אליפות שנערכה בליון שבצרפת, ושם דורגה במקום השביעי. בשיחה שנערכה עימה ביום 15.6.2008, הופתעה המבקשת לשמוע כי על אף הישגיה הבולטים, הודיע לה המשיב כי היא אינה מספיק טובה להשתתף באליפות אירופה הקרבה וכי היא גם לא תשתתף בתחרויות קדם אליפות, לרבות זו נשוא בקשה זו, כלומר בתחרות הקרובה בהונגריה בתאריך 19.7.08. המשיב ציין, כי המבקשת לא תורשה להשתתף בתחרויות קדם, גם אם תממנם מכיסה הפרטי. החלטה זו נמסרה בעל פה וללא כל הסבר או נימוק. ביום 3.7.08 עתרה המבקשת לבית הדין של המשיב על מנת שירשום אותה לתחרות נשוא תובענה זו (העתק מהבקשה צורף לתובענה זו). בקשתה נדחתה והחלטה על כך נמסרה למבקשת ביום 10.7.08. המבקשת טוענת כי החלטה נגועה בשיקולים זרים וכי קיים ניגוד אינטרסים בין מקבלי ההחלטות, ובנוסף כי החלטה זו תביא לחיסול עתידה המקצועי. 2. טענות המשיב המשיב הינו איגוד הג'ודו בישראל- הרשום כעמותה. בתגובתו לעתירה טען כי הוא סבור שהעותרת אינה ראויה, מבחינה מקצועית להשתתף בתחרות. לטענתו , דירוגה של העותרת בשתי תחרויות הקריטריון שהתקיימו בארץ, - היה מקרי. בארץ יש שתי מתמודדות עיקריות במשקלה של המבקשת. המבקשת היא אחת מהן. בתחרות אחת היא זכתה במקום הראשון. באותה תחרות לא השתתפה המתמודדת העיקרית על התואר -לירון אברהם. בתחרות השניה הגיעו לגמר המבקשת ולירון אברהם, כשהמבקשת נוצחה סמוך לאחר תחילת הקרב ב"איפון" (שווה ערך ל"נוק אאוט" בג'ודו) ע"י לירון אברהם. אומנם בשקלול שתי התחרוית דורגה המבקשת ראשונה, אבל בדר"כ בהיעדרותם של מתחרים משמעותיים אין זה קנה המידה היחיד לעניין שליחתם של ספורטאים לתחרויות השונות. לצוות המקצועי ניתן שיקול דעת רחב (70%, לעומת 10% משקל שניתן לקריטריון בארץ ו - 20% משקל שניתן לקריטריון בחו"ל). הטעם הוא כי הצוות המקצועי מכיר היטב את הספורטאים ויודע את יכולתם וסיכוייהם בתחרויות השונות. בד בבד המשיב דוחה מכל וכל את טענת המבקשת לגבי אפלייתה והעדפת מקורבים. הוא שב ומדגיש כי ההחלטה היתה מקצועית לחלוטין וכל שמעניין את מאמני הנבחרות כמו גם הצוות המקצועי, הוא להשיג כמה שיותר מדליות ללא קשר לשיוכו, סוג האגודה או מקורביו של הספורטאי. המשיב הצביע על כך שגם אנשים שלטענת המבקשת הינם "מקורבים" לו נמנעה הפעם נסיעתם, והדבר רק מחזק את טיעוניו בגין היעדר אפליה. ג. הפלוגתאות בין הצדדים? - האם היה שיקול הדעת של האיגוד נגוע חוסר סבירות. - האם היה שיקול הדעת של האיגוד נגוע באפליה. ד. ד י ו ן 1. ה ד י ן ההלכה נקבעה בא"ע 193/64 דב עצמון נ' התאגדות לתרבות גופנית "הפועל", ירושלים, וההתאחדות לכדורגל בישראל יח() ע"י הנשיא אולשן: "בהיעדר עילה חוקית לא יטול בית המשפט על עצמו את המשימה להדריך על ידי צווים ופסקי דין את האגודות". אין חולק כי בתי המשפט אינם נוהגים כעניין שבשגרה, להתערב בהחלטות של טריבונלים וולנטריים; ואולם, במקום בו נפגעו כללי הצדק הטבעי וקיימת אי חוקיות, בית המשפט יתערב גם בהחלטות אלו (ר' ע"א 74/89 טורטן נ' ההתאחדות לספורט בישראל פ"ד מ"ה(2) 718). 2. קביעת בית הדין של המשיב בדיון שנתקיים בבית הדין של איגוד הג'ודו, נדחתה עתירתה של המבקשת לביטול החלטת האיגוד בקובעו: "העותרת לא השיגה את הקריטריון שנקבע והיא זכיה במקומות 3-1 אלא דורגה במקום השביעי"...בנסיבות אלה לא השתכנענו בקיומו של פגם בהחלטת הועדה המקצועית". ובהמשך: "לא השתכנענו שהעותרת הופלתה לרעה ושעלו לגביה שיקולים זרים". בית הדין מציין לענין זה כי: " ראשית, לאחר שהעותרת זכתה בתחרות הקיטריון בארץ אישרה לה הועדה המקצועית עוד במאי 08 לצאת לתחרות קדם אליפות אירופה אחרת שהתקיימה בליון באמצע מאי 08...העותרת אינה היחידה שלא אושרה ליציאה לתחרות...שזה לא השיקול שמנחה...(הדרך) היא מקצועית ונועדה לבחור בין המתאימים". החלטתו של האיגוד ניתנת לתקיפה ולבירור במצבים חריגים, זאת גם לאור הענין הציבורי שיש למדינה להעמיד משלחת של ספורטאים ברמה הגבוהה ביותר לקראת המשלחת שתצא לאליפות אירופה. ולפני שאפנה לגופו של ענין אציין כי: טענה ב"כ המשיב כי רק לאחר מיצוי כלל הליכים בגופים וולנטרים, ניתן לפנות לבית המשפט וכי בתקנון של המוסד לבוררות של איגוד הג'ודו, בסעיף 8 קבוע הנוהל לצורך קיום דיון נוסף. זו הדרך הנכונה כשאין לחץ של זמן, אבל מיצוי ההליכים היה גורם מראש לחוסר רלבנטיות של הבקשה, ולכן איני סבורה שניתן להקפיד עם המבקשת בנושא זה. 3. יישום הדין לעניננו - בדיקת הסבירות ונושא האפליה בתחרות הבינלאומית שהתקיימה ביום 17.5.08 בליון שבצרפת, הגיעה המבקשת למקום השביעי. מה משמעות מיקום זה? יש מחלוקת בין הצדדים האם רק זכיה עד המקום השלישי או עד המקום החמישי מקנה למבקשת את הזכות אם להשתתף בתחרויות קדם אליפויות נוספות (ר' חוזר חודש מאי לעומת נ/2). על כל פנים, מבלי להתיחס למחלוקת עובדתית זו שבין הצדדים, שאינה מעידה על סדר רב למיצער אצל המשיב, אזי המבקשת היתה במקום ה - 7, מקום שלכל הדעות לא מקנה לה כשלעצמו את הזכות להשתתף בתחרויות קדם אליפות. ואם בסדר עסקינן, הסדר הטוב אכן היה מחייב את המשיב להודיע מראש ובצורה ברורה וחד משמעית למבקשת ולספורטאים אחרים, איזה מקום עשוי לזכות אותם בהשתתפות בקדם אליפות, שכן המיקום עשוי להשפיע על המוטיבציה של המשתתף, אבל לא הוכח בפני (וגם לא היה צורך בכך) כי כתוצאה מאי ידיעת המיקום, לא עשתה המבקשת כל שביכולתה כדי להגיע למקום המירבי מבחינתה. ודוק: מקומה בתחרות בליאון, לא הקנה לה זכות מבחינת הקריטריון, מכיון שהיא לא עמדה בו. אני ערה לביקורת הקיימת על המשיב (ר' נספחים ה' ו-ו' לבקשה). לא הוכח בפני כי במקרה הנוכחי הוא הפעיל שיקולים לא נכונים, בלתי גבירים ולא הוגנים. נראה לי כי עקב אכילס הוא בקביעת האחוזים "המרובים" הניתנים (מבלי שאיש מחה עליהם בבית המשפט בפני) לשיקול הדעת המקצועי של המשיב. 70% לשיקול דעת מקצועי. אומנם נכון המאמנים שרואים את הספורטאי במשך כל ימות השנה וערים לכובד הנכון של זכייתו במשחק קריטריון זה או אחר, יכולים לאמוד את יכולתו וכישוריו לייצג את המדינה בחו"ל לקראת ניצחון. ייתכן שיש להמעיט בזכיה במשחקי קריטריון בארץ, כפי שנעשה כאן, מהסיבות של משחק בודד, שתי מתחרות, ודרך השגת הניצחון; מה שברור הוא שיש להגדיל את השקלול של זכיות בחו"ל וזכיות בדר"כ, כדי לעודד שחקנים לזכות, שזה קריטריון אובייקטיבי, ולא להסתמך יתר על המידה על חוו"ד אישית, שזה קריטריון שיכול להיות סובייקטיבי, על כל מה שנובע ממנו. אבל כאמור הדבר לא עלה בפני, ואדרבא, מבחינה עובדתית הסתבר כי דווקא כאלה שמשויכים לג'ודוקאן ולקשרים טובים יותר עם המשיב , לא יוצאים הפעם; ואילו אופוזיציה למשיב - כן יוצאת הפעם. לאור כל האמור לעיל, ובהתחשב בכך שהתערבות בהחלטות של טריבונלים מקצועיים לא נעשית ברוחב יד, - אני קובעת, שלא הוכח לי כי שיקול הדעת של המשיב לא הופעל בצורה סבירה ובחוסר אפליה. וכפי שציין המשיב, המבקשת מוכרת וצעירה. עתידה עוד לפניה, והיעדר נסיעה אחת לקדם אליפות, - לא אמורה להשפיע על עתידה המקצועי בתחום. אשר על כן אני דוחה את הבקשה. כל צד ישא בהוצאותיו. דיני ספורטאיגודאיגודי ספורט