הסמכות להפעלת הליך מדורג ומתן רישיונות ישיבה או אזרחות הינה סמכותו של משרד הפנים על פי דין. בן זוג זר לאזרח ישראלי איננו זכאי אוטומטית לאזרחות ישראלית מכוח נישואיו לאזרח הישראלי, אלא המדובר בהליך המותנה בהמשך קיומו של התא המשפחתי בישראל והכפוף לשיקול דעתו של שר הפנים. ביסוד גישתו של שר הפנים מונחת התפיסה, כי מתן אזרחות ישראלית לבן-זוג זר של אזרח מותנית, בין השאר, בקשר נישואין תקף ואמיתי. מקום שבו התא המשפחתי התפרק הלכה למעשה ובני-הזוג חיים בנפרד שוב אין קיים הטעם המונח ביסוד ההקלה בהתאזרחות במסגרת הליך מדורג. סמכותו של משרד הפנים הינה סמכות רחבה ביותר וכאשר מדובר בהחלטה המבוססת בחומר הראיות שהונח לפניו רשאי לסרב לבקשה ואין יסוד להתערבותו של ביהמ"ש לעניינים מנהליים בהחלטה. להלן פסק דין סוגיית "הליך מדורג" להתאזרחות: פסק דין בפני עתירה בה מבוקש מביהמ"ש לעניינים מנהליים לאסור על המשיב להרחיק את העותרת מן הארץ וכן להורות על עיכוב החלטתו מיום 17.3.08 לפיה על העותרת לצאת את הארץ עד ליום 7/4/08, וזאת עד לסיום ההליכים המשפטיים התלויים ועומדים בבית המשפט בין העותרת לבעלה. בטרם אפרט את עיקרי העתירה אציין כי העותרת הגישה למעשה בקשה למתן צו ביניים בלא שהוגשה עתירה עיקרית. הליך זה של הגשת בקשה לסעד זמני ללא הגשת עתירה, דבר המקובל בסדר הדין האזרחי, אינו בנמצא בסדר הדין של בית המשפט לענינים מנהליים. די בכך היה כדי לדחות את הבקשה על הסף. מזכירות בית המשפט עשתה חסד עם העותרת ופתחה את הבקשה כעתירה מנהלית, בהתאם היא אף נדונה בדרך זו. הרקע לעתירה וטענות הצדדים: העותרת נישאה לבעלה בנישואין אזרחיים בשנת 2003 במולדובה ונולדה להם בת המחזיקה כיום בתעודת זהות ישראלית. בשנת 2005 היחסים בין בני הזוג התדרדרו והבעל עזב את הדירה המשותפת. בתאריך 14.9.06 הגישה העותרת לביהמ"ש לענייני משפחה בחיפה תביעת מזונות וכן תביעת מזונות לקטינה ותביעה למשמורת הקטינה. בעניינים אלה ניתן פסק דין על ידי ביהמ"ש לענייני משפחה. העותרת טוענת כי עוד בשנת 2003 הגישה העותרת למשרד הפנים בקשה לשהיית קבע ומשרד הפנים החל לטפל בבקשתה. ניתנה לה אשרה של תושב ארעי עד לתום התקופה של 5 שנים שלאחריה ניתן יהיה לאשר את בקשתה לשהיית קבע. לטענתה, בחודש מרץ השנה תמה התקופה של 5 שנים והיא הייתה אמורה לקבל מעמד של תושבת קבע, אך לאור הסכסוך בינה ובין בעלה פנה הבעל למשיב, ימים ספורים לפני המועד בו הייתה אמורה לקבל מעמד קבע, והודיע כי הם נמצאים בהליכי גירושין ולכן הוזמנה העותרת בתאריך 17.3.08 למשרדי המשיב שם נלקחה ממנה תעודת הזהות הישראלית שהייתה ברשותה והודע לה כי ההליך המדורג הופסק ועליה לצאת את הארץ עד ליום 7.4.08. העותרת טוענת כי הבעל הגיש ביום 5.11.07 לביהמ"ש לענייני משפחה תביעה להתרת הנישואין והדיון בתביעה טרם הסתיים. כן הוצא כנגד העותרת וכנגד בתה צו עיכוב יציאה מהארץ על ידי ביהמ"ש לענייני משפחה. לטענת העותרת, צאתה מהארץ בזמן שהדיון בתביעה להתרת נישואין טרם הסתיים יגרום לה נזק כבד וללא תקנה וימנע ממנה ניהול התביעה וקבלת משמורת על בתה, זאת גם מאחר שהבעל הגיש ביום 26.3.08 תביעה חדשה להסדרי ראיה של הקטינה. כן ימנע ממנה הדבר לממש זכאותה לקבל מזונותיה ומזונות הקטינה. כן טוענת העותרת כי מאז ניתנה החלטת הגירושין היא נישאה לאזרח ישראלי אחר והוגשה בקשה חדשה למשרד הפנים להמשיך את ההליך המדורג שהתחילה בו קודם עם בעלה הקודם. המשיב טוען כי דין העתירה להדחות מחמת חוסר ניקיון כפיים וחוסר תום לב של העותרת. לטענת המשיב, העותרת הסתירה במשך שנתיים מהמשיב כי היא ובעלה פרודים (כבר משנת 2005) וחתמה על הסכם בלתי חוקי עם בעלה לפיו ישתף עמה פעולה מול משרד הפנים על מנת שתקבל מעמד קבע בישראל בתמורה לויתורה על חובותיו הכספיים כלפיה. לטענת המשיב, העותרת ביקשה וקיבלה במרמה במשך למעלה משנתיים אשרות שהיה בישראל ודי בכך כדי להביא לסילוק העתירה על הסף. המשיב טוען עוד כי טענת העותרת שהודעת הבעל למשיב נעשתה בחוסר תום לב מאחר שנעשתה ימים ספורים לפני תום התקופה של 5 שנים הינה טענה מטעה וחסרת תום לב מאחר שהעותרת הייתה רחוקה מסיום ההליך המדורג וויתרה על מזונותיה במסגרת הסכם בלתי חוקי עליו חתמה עם הבעל שמטרתו לקבל במרמה מעמד ישיבה קבוע בישראל. עוד טוען המשיב כי דין העתירה להיות מסולקת על הסף מחמת שיהוי בהגשתה מאחר שההחלטה נשוא העתירה ניתנה ביום 17.3.08 והעותרת השתהתה והגישה בקשתה ביום 3.4.08 - 4 ימים לפני המועד האחרון שבו עליה לצאת מישראל. המשיב טוען כי כל טענה בנוגע למשמורת בתם של העותרת והבעל יכולה העותרת להפנות אל ביהמ"ש לענייני משפחה הדן בעניין ואין בכך להקנות לה זכות ישיבה בישראל. לטענת המשיב, מאחר שמשנת 2005 לא הייתה כנות בקשר הנישואין ולא היה כלל קשר יבן בני הזוג בדין החליט המשיב על הפסקת ההליך המדורג בעניינה של העותרת. המשיב הפעיל סמכותו באופן ראוי וסביר תוך שקילת מכלול העובדות והנתונים שהוצגו בפניו והחלטתו איננה בלתי סבירה באופן המצדיק התערבותו של ביהמ"ש. דיון והכרעה: לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לדחות את העתירה ןלקבוע שאין להתערב בהחלטת המשיב שהיא החלטה סבירה, שלא נפל בה כל פגם מהותי המצדיק התערבות ביהמ"ש לעניינים מנהליים, זאת בכפוף לכך שתינתן לעותרת הזדמנות נאותה להסדיר את ענייניה הן בעניין בקשתה החדשה למעמד בישראל בעקבות נישואיה החדשים והן בכל הנוגע להשלמת הדיון בעניינה בביהמ"ש לענייני משפחה. סבורני כי יש ליתן לעותרת ארכה של ארבעה חודשים, עד ליום 1/10/08, להסדרת עניינים אלה. אם תתקבל החלטה לאפשר את תחילתו של הליך מדורג חדש עקב נשואיה החדשים בישראל ממילא ישתנו הנסיבות. אבהיר להלן. הסמכות להפעלת ההליך המדורג ומתן רישיונות ישיבה או אזרחות הינה סמכותו של המשיב על פי דין. בן זוג זר לאזרח ישראלי איננו זכאי אוטומטית לאזרחות ישראלית מכוח נישואיו לאזרח הישראלי, אלא המדובר בהליך המותנה בהמשך קיומו של התא המשפחתי בישראל והכפוף לשיקול דעתו של שר הפנים. ראה: בג"ץ 7187/06 רוסלן סושקו ואח' נ' משרד הפנים, טרם פורסם (2007). ביסוד גישתו של שר הפנים מונחת התפיסה, כי מתן אזרחות ישראלית לבן-זוג זר של אזרח מותנית, בין השאר, בקשר נישואין תקף ואמיתי. מקום שבו התא המשפחתי התפרק הלכה למעשה ובני-הזוג חיים בנפרד שוב אין קיים הטעם המונח ביסוד ההקלה בהתאזרחות במסגרת ההליך המדורג. ראה: בג"ץ 4156/01 דימיטרוב נ' משרד הפנים, פ"ד נו(6) 289, 293 (הנשיא ברק); בג"ץ 7187/06 הנ"ל. סמכותו של המשיב הינה סמכות רחבה ביותר וכאשר מדובר בהחלטה המבוססת בחומר הראיות שהונח לפניו המשיב רשאי לסרב לבקשה ואין יסוד להתערבותו של ביהמ"ש לעניינים מנהליים בהחלטת המשיב שהיא, על פניה, סבירה. ראה: בג"ץ 1447/07 צפאא ראשד ואח' נ' משרד הפנים, טרם פורסם (2007). בענייננו החליט המשיב להפסיק את ההליך המדורג בעניינה של העותרת בשל התפרקות נישואיהם של העותרת ובעלה והתפרקות התא המשפחתי שעל בסיסו הוחל בהליך המדורג. על כן, בדין החליט המשיב לדחות את בקשת העותרת לקבל אזרחות ישראלית או ליתן לה מעמד של תושב קבע והחלטתו איננה בלתי סבירה. מטעם זה יש לדחות את העתירה. על כך יש להוסיף כי העותרת התנהלה מול הרשות בחוסר ניקיון כפיים כאשר המשיכה בהליך המדורג למרות שהקשר עם בעלה התפרק והם חיו בנפרד. העותרת המשיכה להצהיר באופן שקרי על המשך הזוגיות בפני הרשות. על כן, התנהגותה של העותרת מול הרשות מהווה חוסר ניקיון כפיים המצדיק דחייתה של העתירה על הסף. ראה: בג"ץ 6952/05 נג'אר סאלח ג'ראדה ואח' נ' משרד הפנים, טרם פורסם (2005); בג"ץ 8811/07 קתרין קינטארט נ' משרד הפנים ואח', טרם פורסם (2008). בנסיבות אלו של פירוק הקשר המשפחתי מחד ויצירת מצגי שקר כלפי הרשויות, המההוים חוסר נקיון כפיים, אין להתערב בהחלטת המשיב אשר איננה בלתי סבירה ולא נפל בה כל פגם מהותי היורד לשורשו של עניין ועל כן העתירה נדחית. עם זאת, סבור אני כי יש ליתן לעותרת, לפנים משורת הדין, ארכה נאותה להסדיר את ענייניה בטרם תצא מהארץ. בעניין זה סבור אני כי יש להביא בחשבון שני נתונים חדשים. הראשון הוא שלאחר הגשת העתירה נישאה העותרת בשנית לאזרח ישראלי אחר והגישה בקשה לפתיחת הליך מדורג בעניין הזוגיות החדשה שנוצרה. ההחלטה בעניין הפסקת ההליך המדורג שהתיחס לקשר המשפחתי הקודם של העותרת אינה חוסמת אותה מהאפשרות להינשא שנית ולהגיש בקשה למעמד בישראל מכוח הקשר החדש. מובן שאינני מביע כל עמדה בעניין בקשה זו וקשר הנשואין החדש שבא לעולם ערב הדיון בעתירה. המשיב ישקול את בקשתה באמות המידה המקובלות תוך הבאה בחשבון של כל הנתונים הרלוונטיים. עם זאת ראוי הוא שהחלטה ראשונית בעניין בקשתה תתקבל בטרם תצא מהארץ, כאשר יתכן שהמשיב יאשר את בקשתה לפתיחת הליך מדורג חדש. הנושא השני הוא מתן אפשרות להשלמת הדיון בעניינה בבית המשפט לעניני משפחה. מובן כי בעניין זה אין למשיב כל מעמד או עניין. עם זאת נראה כי לכאורה נעשה שימוש ע"י בעלה הקודם של העותרת במשיב כדי להשיג תוצאות שמטרתן להקנות לו יתרון בדיון המתנהל בבית המשפט לעניני משפחה. תוצאה בה יהפוך המשיב לכלי בידי צד אחד כנגד האחר בדיון בבית המשפט לעניני משפחה אינה ראויה. סבור אני כי בנסיבות אלו ראוי הוא שתינתן לעותרת ארכה סבירה להשלים את הדיון בעניינה בבית המשפט לעניני משפחה, זאת בטרם תצא את הארץ (וכל עוד לא תשונה ההחלטה בענינה). אעיר עוד לעניין זה כי נכון לעת הזו קיים, ככל הנראה, צו לעיכוב יציאת העותרת את הארץ בבית המשפט לעניני משפחה וצו זה מונע את יציאתה מהארץ, כל עוד לא בוטל ע"י בית משפט מוסמך. סיכום: אשר על כן ובסיכומו של דבר אני מורה על דחיית העתירה וקובע כי החלטת המשיב התקבלה כדין. עם זאת ניתנת לעותרת ארכה להסדיר את יציאתה מישראל עד ליום 1/10/08 שעה 24:00. בנסיבות העניין יישא כל צד בהוצאותיו. משרד הפניםהליך מדורג (משרד הפנים)שאלות משפטיות