היטלי ביוב

שיטת היטלי ביוב, כעולה ממהותה אינה יכולה שתיסוב על עבודה ספציפית, אלא על כלל העבודות שמבוצעות או מתוכננות להתבצע על ידי הרשות המקומית בקשר למערכת תשתית מסויימת. בכך גמר אומר המחוקק לשנות כליל את מהות החיוב עבור תשתית הביוב ומושא הטלתו - מחיוב על בסיס עתי, המתייחס לעבודה ספציפית, לחיוב גלובלי חד-פעמי, דמוי מס, המתייחס לכלל הוצאות הרשות בגין תשתית הביוב. התפיסה, איפוא, היא תפיסה כוללת, ולא תפיסה נקודתית. היא מתבססת על תחשיב כלכלי שאמור לקחת בחשבון את מכלול ההוצאות במימונו של הפרוייקט, אם הוצאות שהוצאו ואם הוצאות עתידיות צפויות. לאורו של תחשיב זה הרי בשונה משיטת דמי השתתפות, סכום עלות גלובלי וגולמי זה של כלל ההוצאות בגין אותה תשתית איננו מתחלק באופן ישיר בין בעלי הנכסים אלא מתורגם לתעריפים ליחידת שטח או נפח המעוגנים בחוק העזר העירוני. כך ששיטת ההיטל מנתקת למעשה את זיקת המימון שבין התשלום המשולם על ידי החייב לבין עלותה הריאלית של התשתית הספציפית המשמשת אותו או שגובלת בנכס. שיטת היטלי ביוב, הרואה את מערכת התשתית העירונית כולה כמכלול אחד הינה שיטה צודקת ושיוויונית יותר שכן התשתית המוניציפלית, על פי טיבה, משרתת את כלל התושבים ובעלי הנכסים שבתחומה ואין לראות בהכרח את קטע התשתית הסמוך לבעל הנכס כמשרת אותו דווקא וכפועל יוצא, חיובו בנטל הכספי לביצועו. היטל ביוב, להבדילו מדמי השתתפות צופה פני עתיד והוא מבוסס על עבודות התשתית שהרשות מבצעת, משום כך שיטת המימון של היטלי הביוב, הצופה פני עתיד, עולה בקנה אחד עם גיבוש מועד החיוב כמועד בו קיימת זיקת ההנאה מהביוב. ביובהיטל ביובאגרות והיטלי פיתוח