גמלת שמירת הריון ביטוח לאומי

##מהי גמלה לשמירת הריון ?## גמלת שמירת הריון הינה, על פי תכליתה ומהותה, גמלה מחליפת שכר ומטרתה להגן על העובדת מפני פגיעה ברמת הכנסתה של בתקופת ההריון, ולפצותה על אובדן שכרה בעת שמירת הריון, עקב סיכון רפואי לה או לעובר, כתוצאה מן ההריון. גמלת שמירת הריון משולמת על פי הוראות סימן ה' לפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995. ##מה הדין בסוגיית גמלת שמירת הריון ?## סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, מגדיר שמירת הריון, כלהלן: ""שמירת הריון" - היעדרות מעבודה בתקופת ההריון המתחייבת בשל אחד מאלה: (1) מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב; (2) סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה". בסעיף 58 לחוק מוגדרת כהעדרות מהעבודה בתקופת הריון המתחייבת בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את חיי האישה או את עוברה. בסעיף 59 לחוק נקבעה הזכאות לתשלום הגמלה והיא מותנית בהיות מבוטחת בשמירת הריון 30 ימים רצופים לפחות ובעד כל תקופה נוספת של 14 ימים רצופים לפחות שבהם הייתה בשמירת הריון, והכל לפי אישורים רפואיים, כלליים תנאים ומבחנים שקבע השר. יחידת הזמן אם כן להקמת הזכאות לגמלת שמירת הריון, נמנית בימים ולא של בשעות. בסעיף 60 לחוק נקבע שיעור הגמלה ולפיו הגמלה לשמירת הריון לכל יום היא בסכום השווה לשכר העבודה הרגיל של המבוטחת לפי סעיף 54, דהיינו הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת ברבע שנה קודם ליום הקובע כ-90. לעניין שכר רגיל - היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת הריון. על פי סעיף זה יחידת הזמן לתשלום הגמלה אף היא נמנית בימים ולא בשעות, בהתאם ליחידת הזמן המקימה את הזכאות. בתקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון), התשנ"א-1991 מדובר על תקופת העבודה בתקנה 3, וחובת הודעת התובעת למוסד לפיה על המועד בו הפסיקה בפועל לעבודה בשל שמירת הריון, המועד שבו חודשה עבודתה בתקופה שלגביה ניתן האישור הרפואי, הפסקת העבודה בפועל וחידושה, על פני הדברים, נמנית בימים. בסעיף 61(א) לחוק נקבע, לעניין תשלומי כפל, כי ככל שקמה למבוטחת זכאות על פי הסדר אחר בעד התקופה שהיא נמצאת בשמירת הריון, לא תשולם לה גמלה לפי סימן זה בעד אותה תקופה. כלל הזכאות השיורי לתשלום גמלת שמירת הריון רק למקרה של העדר הסדר אחר, סוייג בסעיף 61(ב) לחוק, בו נקבע, כי על אף האמור בסעיף קטן (א) לא תישלל זכאותה של מבוטחת לגמלה לשמירת הריון לפי סימן זה בשל זכאותה לדמי מחלה לפי סעיף 7(ג)(1) בחוק עבודת נשים ובלבד שלא ישולמו לה דמי מחלה וגמלה לשמירת הריון בעד אותה תקופה ##זכאות לגמלת שמירת:## מלשון החוק עולה כי הזכאות לגמלת שמירת היריון תלויה בשאלה אם היעדרות המבוטחת מהעבודה קשורה בקשר סיבתי עם הצורך בשמירת היריון. המצב הרפואי הנדרש, יכול ולא ינבע מההיריון, אך ככל שלהיריון השפעה על מצבה הרפואי של האישה, בין אם ביצירתו ובין אם בהחמרתו, בא הדבר בגדר הוראת סע' 58(1) לחוק (עב"ל (ארצי) 1250/02 המוסד לביטוח לאומי – קדוש (22.6.04); עב"ל 1087/04 המוסד לביטוח לאומי – יוקר (2.3.05)). עוד נקבע כי די בסיכון רפואי להחמרת מצבה הרפואי של היולדת לרבות החמרת כאבים כדי לעמוד בדרישות סעיף 58 לחוק (ראו- בל 2309/09 חיה אברג'יל- המוסד לביטוח לאומי). נוסף על כך , ראוי לציין כי ההלכה הפסוקה הכירה במקרים בהם ללא שמירת ההיריון תתפתח החמרה במצב המבוטחת למרות שלא מדובר בסיכון חיים. בעניין עב"ל 20714-08-13 המוסד לביטוח לאומי נ' כתב, קבע בית הדין הארצי כי יש להכיר בכאבי גב של יולדת שהועסקה כפקידה, כמזכים בשמירת היריון למרות שלא היה בהם כדי לסכן חיים אולם, הובהר כי לולא שמירת ההיריון תיגרם החמרה בכאבי הגב מהם סבלה המבוטחת. ## מצב רפואי המסכן חיי האישה או עוברה:## בית הדין לעבודה פסק כי היעדרות מהעבודה לעניין שמירת הריון בגין מצב רפואי המסכן חיי האישה או עוברה, היא היעדרות מהעבודה על בסיס יומי ולא על בסיס צמצום היקף שעות העבודה היומית. בהצעת החוק נאמר, כי התיקון המוצע בחוק הביטוח הלאומי מתייחס למצב בו אישה הינה בהריון בעל סיבוך גבוה ונזקקת להשגחה תמידית מצב הידוע כשמירת הריון. לא רק מהחוק עצמו ומהצעת החוק, עולה לפי גישת בית הדין לעבודה, כי תכליתו היא תשלום גמלה למבוטחת המפסיקה עבודתה ולא עובדת חלקית, אלא שכך נאמר ברחל בתך הקטנה בתקנות, המשלימות בהרמוניה את הדין בכללותו. על פי התקנות, על המעביד ליתן אישור לתובעת על תקופת עבודתה, ועל התובעת להודיע בכתב למוסד על המועד בו הפסיקה בפועל לעבוד בשל שמירת הריון והמועד בו חידשה עבודתה ## הגישה לפיה הגמלה משולמת רק במצבים של הפסקת עבודה לחלוטין:## גישה אחת של שופטי בית הדין לעבודה היא, כי גמלת שמירת הריון נועדה להשתלם במצבים של הפסקת עבודה לחלוטין והעדרות ממנה, כאשר תקופת היעדרות בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמצדיק היזקקות להשגחה מתמדת עקב סיכון חיי האישה או עוברה, אף היא נמנית בימים. עוד צוין כי משזוהי תכלית החוק, לא ניתן להוציאה מהקשרה על-ידי פרשנות נוגדת חסרת כל תימוכין, לפיה - היעדרות מהעבודה עקב שמירת הריון משמעה גם מצב בו המבוטחת מפחיתה את שעות עבודתה או היקף משרתה בתקופת ההריון. הגישה הפרשנית הסוברת, שהעדרות מהעבודה עקב שמירת הריון משמעה גם העדרות שעתית הינה בלתי הגיונית ונוגדת את תכלית החוק. להמחשת האמור הובא המקרה, בו עובדת הייתה בשמירת הריון למשך 29 יום ברציפות, שאז - לא תשולם לה גמלה באשר הזכאות מותנית על פי סעיף 59 לחוק בהיעדרות רצופה של 30 יום. לעומת זאת חברתה, שבמשך 30 יום החסירה מדי יום שעה משעות עבודתה - תשתלם לה אותה הגמלה. תוצאה זו בלתי מקובלת על הדעת, שכן, אם נניח ששתי הנשים הללו עבדו קודם לשמירת הריון 8 שעות ביום ו- 25 ימים בחודש; אזי על פי החישוב של העדרות שעתית, העובדת שנעדרה 29 ימים כלומר 192 שעות עבודה לחודש - לא תשולם הגמלה, אך חברתה שנעדרה רק שעה ביום כלומר 25 שעות באותו חודש - תשולם לה הגמלה. לפי גישה זו בית הדין אינו רשאי להמציא מחדש את הוראות הפרק בחוק הביטוח הלאומי לעניין תשלום גמלה לשמירת הריון. משהזכאות לאותה גמלה ותשלומה נקבעה בחוק על בסיס יומי, ממילא הגישה הפרשנית המבקשת לבסס אותה זכאות על בסיס שעתי - אינה אפשרית מהיותה מנוגדת לחוק ותפיסתו פשוטו כמשמעו ## הגישה של דעת הרוב בבית הדין לעבודה לגבי שמירת הריון:## הגישה של דעת הרוב בבית הדין לעבודה היא כי עובדת הנמצאת ב"שמירת הריון" כמשמעותו של מונח זה בסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 ואינה נעדרת לחלוטין מן העבודה אלא מפחיתה את היקף עבודתה בתקופת שמירת הריון תהא זכאית לגמלת שמירת הריון. לפי גישה זו פרשנות תכליתית של המונח "שמירת הריון" מכילה אפשרות של הכרה בזכאות לגמלת "שמירת הריון" גם במקרה בו היעדרות מן העבודה במצב של שמירת הריון מחייבת קיצור יום העבודה בלבד, ולאו דווקא היעדרות מוחלטת מן העבודה. זאת, ברוח הלכתו הפסוקה והמחייבת של בית דין זה, בפרשת משעני, ובהעדר טעם משפט המצדיק לשנותה בסעיף 7(ג)1 לחוק עבודת נשים תשי"ד - 1954 נקבע כי עובדת רשאית להיעדר מעבודתה בחודשי ההריון אם אישר רופא בכתב כי מצבה הרפואי לרגל ההריון מחייב זאת ובמידה שאישר. דינה של היעדרות לפי הוראה זו כדין היעדרות מפאת מחלה, אלא אם כן העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון לפי סעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי, בעבור תקופה זו או מכוח דין אחר, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, והיעדרותה לא תפגע בזכויות זכויות הוותק שלה אצל מעבידה. בדומה מורה סעיף 61(ב) לחוק הביטוח הלאומי כי לא תישלל זכותה של מבוטחת לגמלה לשמירת הריון בשל זכאותה לדמי מחלה לפי סעיף 7(ג)(1) לחוק עבודת נשים, ובלבד שלא ישולמו לה דמי מחלה וגמלה לשמירת הריון בעד אותה תקופה ## תכליתה של גמלה לשמירת הריון:## בית הדין לעבודה פסק כי ככלל, הגישה הפרשנית התכליתית, הדינאמית והגמישה, מבוססת על הקשר ההדוק בין המשפט לבין מציאות החיים המשתנה, ונוהגת זה מכבר בפסיקתו של בית המשפט העליון ובפסיקתו של בית הדין לעבודה. לפי גישה זו החוק הוא יצור חי, פרשנותו צריכה להיות דינאמית, ויש להבינו באופן שישתלב ויקדם את המציאות המודרנית. הפרשנות התכליתית נותנת ביטוי אקטואלי לתכלית העומדת בלב הנורמה לאור גישה פרשנית זו היונקת מקורותיה מן ההרמוניה הנורמטיבית בדין הכללי ונוכח העקרון המנחה לפיו עלינו לשאוף להסדר, שבו סוגיות דומות מקבלות פתרון דומה, תינתן פרשנות תכליתית להוראות חוק הביטוח הלאומי, שעניינן גמלת שמירת הריון. זרועותיה השלובות של הפרשנות התכליתית חובקות את הוראות החוק ומטרותיו בשני היבטים עיקריים אלה: הגנת משפט העבודה על הזכות להוֹרוּת בתקופת ההריון, תוך עידוד שילובן של נשים במעגל העבודה, מימוש לזכותן להמשיך ולעבוד במהלך תקופת ההריון, והבטחת סיכוי ממשי לחזרתן לעבודה לאחרי הלידה ## גמלת שמירת הריון במקרה של צמצום היקף יום העבודה:## בית הדין לעבודה פסק כי, ככל שבתקופת ההריון, מצבה הרפואי של העובדת מחייב שמירת הריון על דרך של הפחתת שעות העבודה ביום, וככל שביכולתה להמשיך עבודתה במגבלות אלה, אין למנוע ממנה גמלת שמירת הריון, שתשלומה יהא פרופורציונאלי להיעדרות בפועל, כלומר גמלת שמירת הריון מכילה אפשרות של תשלום גמלת שמירת הריון גם במקרה של צמצום היקף יום העבודה. גישה זו על פי בית הדין לעבודה מתחייבת ממגמת המחוקק בכללותה, להבטיח מימוש זכותה של אשה לעבוד במהלך ההריון, במסגרת המגבלות הרפואיות, לאפשר לה המשך הקשר עם המעסיק ומקום העבודה - מחד גיסא, ומאידך גיסא, למנוע פגיעה בהמשך העסקתה תוך הגנה על זכותה להורות במצב של טרום הורות. ככל שמאפייני מקום העבודה ומהות העבודה, מאפשרים זאת, עונה ההכרה בזכאות לגמלה במצב של שמירת הריון חלקית על תכליות אלה, שהן מיסודה של גמלת שמירת הריון. ביטוי לגישתו המרחיבה של המחוקק בהגנה על העובדת בתקופת הריון, ותימוכין לפרשנות המכירה בזכאות לגמלת שמירת הריון גם במצב של הפחתת שעות העבודה ביום העבודה, ניתן למצוא בתיקון 99 לחוק הביטוח הלאומי, במסגרתו הורחבה הגדרת "שמירת הריון" בסעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי. במסגרת זו, ומעבר לתחולתה של "שמירת הריון" על היעדרות בשל סיכון הנובע ממצב רפואי בהריון, נוספה והוכרה כ"שמירת הריון" גם היעדרות שמקורה בסיכון הנובע ממאפייני עבודתה - סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן העבודה ולא נמצאה לה עבודה מתאימה על ידי מעבידה ##סיכום - גם הפחתת שעות עבודה מזכה לגמלת שמירת הריון:## בתקופת ההריון בה נמנע מן העובדת לעבוד ולהשתכר עקב מצבה הרפואי, מהווה גמלת שמירת הריון גמלה מחליפת שכר. גישת בית הדין לעבודה היא כי שלילת הגמלה מעובדת הנאלצת להפחית שעות עבודתה מפאת מצב רפואי במהלך ההריון, תוך המשך תרומתה למקום העבודה, מחטיאה את מטרת החוק ותכליתו המוצהרת, ואינה הולמת מדיניות חברתית ותעסוקתית ראויה במציאות החיים הנוהגת בישראל שמירת הריוןגמלה לשמירת הריוןהריוןביטוח לאומי