לפני ערעור על פי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן - החוק) על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 25.11.09 (להלן - הוועדה) אשר קבעה כי לא נותרה למערער נכות צמיתה. הרקע לערעור: המערער, אח במקצועו, נפגע בעבודה ביום 11.1.2009, עת הרים חולה כבד משקל, ותוך כדי ההרמה חש כאבי גב תחתון. הפגיעה הוכרה כפגיעה בעבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי. בהחלטתה מיום 25.11.2009 קבעה ועדה רפואית לערעורים כי לא נותרה למערער נכות כתוצאה מהתאונה. טענות הצדדים: המערער טען כי: הוועדה טעתה עת לא נימקה בפירוט את החלטתה ולא ציינה בפרוטוקול באופן מפורש כיצד הגיעה למסקנותיה. הוועדה סיכמה טענותיה מבלי שעמדו בפניה כל המסמכים הדרושים לעניין. הוועדה טעתה עת קבעה כי אין לראות ממצאים פתולוגיים בבדיקת ה -C.T הגם כי הבדיקה הדגימה באופן חד משמעי בלט דיסק ב - L4 - L5. הוועדה לא התייחסה לתלונות המערער ולמסמכים של הרופא התעסוקתי הקובע חד משמעית כי המערער אינו מסוגל לחזור לעבודתו ככח עזר בבית החולים. הוועדה טעתה עת לא התייחסה לממצאי הבדיקה הגופנית, כפי שהם באים לידי ביטוי בחוות דעת המומחה מטעם המערער, פרופ' איסקוב, וכן לא התייחסה להיבט התפקודי. המשיב טען כי: המערער לא הצביע על פגם משפטי בהחלטת הוועדה המחייב את השבת עניינו לוועדה. הוועדה בדקה את המערער בדיקה קלינית, עיינה במסמכים הרפואיים והגיעה למסקנה שלמערער אין חסר נוירולוגי ואין כל הגבלה בתנועות. קיומו של בלט דיסק כשלעצמו אינו מקנה נכות, המבחן הוא תפקודי וה - C.T הוא בבחינת בדיקת עזר בלבד. הוועדה עיינה בחוות דעת פרופ' איסקוב ודחתה מסקנותיו, הואיל והממצאים שנמצאו על ידה לא תאמו את אלו שנמצאו על ידי פרופ' איסקוב. הכרעה: החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד וזאת בהתאם לאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995. המונח "שאלה משפטית" תוחם את מסגרת הערעור והוא מכוון להבחנה משאלות עובדתיות ומשאלות רפואיות. בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. בית הדין אינו מתערב בקביעותיה הרפואיות של הוועדה שהן בתחום מומחיותה וסמכותה של הוועדה (עב"ל 10014/98 יצחק הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213, פסקאות 11 ו - 12). עיון בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים מושא הליך זה מעלה כי הוועדה שמעה את טענות ב"כ המערער ואת תלונותיו. הוועדה עיינה בצילומי CT עצמם ולא רק בפענוח וקבעה כי "אין לראות ממצאים פתולוגים אם כי בתשובה צוין בלט דיסק ב - L4-L5...". בנוסף בדקה הוועדה את המערער בדיקה קלינית מקיפה וציינה בממצאיה כזאת: "בדיקה נוירולוגית - ללא דלדול שרירים בגפים התחתונות, כוח גס ושרירים פרוקסומלים ודיסטלים תקין, החזרי פיקה ואכילס הופקו סימיטרים, תחושה ברגליים תקינה, סימן לסג שלילי דו צדדי. בדיקה אורטופדית - לורודיזיס מותני שמורה, קיפוזיס טרוקלי מעט מודגשת אך ללא גיבוס, אקסטנציה 30 - 30 -60, הטייה לימין 40, לשמאל 35, מבחן שובר 14 - 10 ס"מ, מבחן שובר משובר 22 - 15 ס"מ, תנועות רוטציה מוארכות ותקינות" מהאמור עולה איפוא כי הוועדה, שעם חבריה נמנו אורטופד ונוירולוג, בדקה את המבקש בדיקה נוירולוגית ואורטופדית, ובכלל זה בחנה את מגבלותיו התפקודיות של המערער. בהחלטתה הסתמכה הוועדה הן על ממצאי בדיקתה הקלינית והן ממצאי בדיקת ה - C.T., בקובעה כי : "לפי ממצאי הבדיקה הגופנית מצבו של הנפגע אינו מקנה נכות. טווחי התנועות שנמדדו על ידי הוועדה נמצאים בתחום הנורמה לגילו. לא נמצא חסר נוירולוגי המקנה אחוזי נכות" קביעתה של הוועדה מעוגנת בבדיקות ההדמייה בהן עיינה ובבדיקה הקלינית שערכה למערער. בניגוד לטענת המערער, הוועדה כן בחנה את מצבו התפקודי של המערער, עת ערכה לו בדיקה קלינית, ורשמה במדויק את תוצאות הבדיקה. כמו כן, הוועדה עיינה בבדיקת CT עצמה. מסקנותיה של הוועדה בדבר היעדר חסר נוירולוגי והעדר הגבלה בתנועות המקנה נכות הן בגדר קביעה רפואית, שבית הדין אינו מוסמך להתערב בה. כעולה מפרוטוקול הוועדה דנה בחוות דעת פרופ' איסקוב ונימקה מדוע היא אינה מקבלת מסקנותיו, וזאת לנוכח העובדה שממצאי הבדיקה הגופנית שנמצאו על ידי הוועדה שונים מאלה המצוינים בחוות הדעת. לעניין זה נפסק זה מכבר כי שעה שהממצאים הרפואיים שמצאה הוועדה שונים מאלה ששימשו תשתית עובדתית למומחה שערך את חוות הדעת, מובן מאליו שאף המסקנות הנובעות מאותם ממצאים תהיינה שונות. לפיכך נקבע כי קביעה בדבר השוני בממצאים, דיה כדי לצאת ידי חובת הנמקה עניינית [דב"ע נא/ 122-99 חיים רייזלר - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כג, 169, פיסקה 4]. בהתייחס לטענותיו הנוספות של המערער: בדו"ח הוועדה מפורטים המסמכים אשר עמדו בפני הוועדה. טענת המערער כי הוועדה סיכמה טענותיה מבלי שעמדו בפניה כל המסמכים הדרושים לעניין, נטענה בעלמא מבלי להצביע על מסמך רפואי זה או אחר אשר לא הונח בפני הוועדה. החלטת הוועדה מפורטת ומנומקת, וניתן להבין ממנה כיצד הגיעה למסקנתה. סוף דבר: לא נפלה כל טעות משפטית בהחלטת הוועדה, וערעור המערער סב על קביעותיה הרפואיות של הוועדה, בהן בית הדין אינו מוסמך להתערב. לפיכך, דין הערעור להידחות. ערעור על פסק הדין ברשות בלבד. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לצדדים. עמוד השדרהכאבי גב / בעיות גבהרמת משקל