פסק דין לפני ערעור על פי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן - החוק) על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 8.2.10 (להלן - הוועדה). הרקע לערעור: המערער נפגע בתאונת עבודה ביום 15.10.08. ביום 14.12.09 וועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערער נכות נוירולוגית צמיתה בשיעור 5% לפי סעיף ליקוי 29(6)(א-ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז - 1956 (להלן - התקנות). הוועדה לא קבעה למערער נכות אורטופדית. על החלטה זו הגיש בא כוח המערער ערר לוועדה הרפואית לעררים בתחום האורטופדי בלבד. הוועדה, מושא ערעור זה, קבעה למבקש נכות בתחום האורטופדי בשיעור 5% לפי סעיף 37(5)(א-ב) לתקנות, לאחר ניכוי של 5% נכות בשל מצב קודם. את 5% אחוזי הנכות שנקבעו בוועדה מדרג ראשון בתחום הנוירולוגי, לפי סעיף ליקוי 29(6)(א-ב) לתקנות, הוועדה הפחיתה. בישיבת הערכה מוקדמת הגיעו הצדדים להסכמה חלקית על פיה עניינו של המערער יוחזר לוועדה אשר תאפשר למערער ולבא כוחו לטעון לעניין הנכות הנוירולוגית ולהתגונן בפני ביטול הנכות בתחום הנוירולוגי. משלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמה באשר לנושאים האחרים, ביקשו הצדדים לטעון לפרוטוקול טיעוניהם, אשר ייחשבו כסיכומים בכתב ואחר זאת להעביר התיק בפני שופט להכרעה ולמתן פסק דין. טענות הצדדים: המערער טען כי הוועדה ניכתה למערער 5% נכות אורטופדית בשל מצב קודם מבלי שנתנה למערער הזדמנות לעיין במסמכים רפואיים עליהם הסתמכה; הוועדה קבעה מחד כי קיים קשר סיבתי בין כאבי גב תחתון לתאונת העבודה, אך מנגד קבעה כי לא נותרה נכות צמיתה וזאת מבלי לנמק. מפרוטוקול הוועדה לא ניתן ללמוד האם המערער נבדק לעניין זה; הוועדה לא התייחסה במנומק לחוות דעת ד"ר רובינסון מיום 27.11.09. המוסד לביטוח לאומי טען כי יתר טענות המערער מעבר לעניין המוחזר בהסכמה לוועדה אינן מצביעות על פגם משפטי בהחלטת הוועדה המצדיק התערבות בית הדין בהחלטתה; הוועדה בדקה את המערער וממצאיה הקליניים כפי שפורטו בפרוטוקול, עולים בקנה אחד עם מסקנותיה; לפי תקנה 30 לתקנות, הוועדה רשאית לדון בנכות אף אם לא הוגש ערר על ידי מי מהצדדים; יתר על כן. הוועדה מדרג ראשון לא קבעה למערער נכות אורטופדית כלשהי אלא נכות נוירולוגית, ומשכך היה בסמכות הועדה מדרג שני לדון בנושא האורטופדי עליו הוגש ערר המערער בכללותו, לרבות ניכוי מצב קודם; הוועדה התייחסה לחוות דעת ד"ר רובינסון כראוי. הכרעה: סעיף 123 לחוק קובע כי "החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית הדין האזורי לעבודה". המונח "שאלה משפטית" תוחם את מסגרת הערעור והוא מכוון להבחנה משאלות עובדתיות ומשאלות רפואיות. בהליך הביקורת השיפוטית בוחן בית הדין לעבודה האם הועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, פגעה בכללי הצדק הטבעי או התעלמה מהוראת חוק המחייבת אותה. בית הדין אינו מתערב בממצאים רפואיים של הוועדה הרפואית ובהחלטות רפואיות שהן בתחום מומחיותה וסמכותה המקצועית של הוועדה [עב"ל 10014/98 יצחק הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל"ד 213]. לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור על הנכות שנקבעה בתחום האורטפדי להידחות. מעיון בפרוטוקול הוועדה מושא הערעור עולה כי הוועדה הקשיבה לטענות המערער ובא כוחו, וכן ערכה למערער בדיקה קלינית. בהתייחס לטענות המערער בנוגע לניכוי מצב קודם: מבחינה אורטופדית, בנוגע לעמוד השדרה הצווארי, הוועדה מצאה כי למערער נכות בשיעור 10% לפי סעיף ליקוי 37(5)(א) לתקנות. הוועדה קבעה כי יש לנכות משיעור זה 5% נכות לפי סעיף ליקוי 37(5)(א) לתקנות, וזאת עקב עברו הרפואי כמפורט להלן: "כפי שמשתמע מתיקו הרפואי, ב - 13.5.04 רישום על כאבי צוואר, טוען שיש פריצות דיסק בגובה C6-C5, בבדיקה צוין קיפוח נוירולוגי קל. צילום עמוד שדרה צווארי מ 23.5.04 - שינויים ניוונים עם זיזים קדמיים וצדדים עם היצרות מרווח C5-C7. ב 17.8.05 - קיימת הגבלה קשה בתנועות הצוואר עם סימנים נוירולוגים פריפרים. ב 28.8.05 הגבלה בתנועות לצוואר לכיוון ימין. ב 17.5.05 - כאבים בצוואר" מהחלטות הוועדה עולה כי ניכוי המצב הקודם נעשה על יסוד נתונים מוכחים, העולים מתיקו הרפואי של המערער. אציין, כי מדובר במסמכים רפואיים מתיקו הרפואי של המערער, אשר המערער רשאי לעיין בו בכל עת. למרות האמור, מעבר לטענה הכוללנית כי לא ניתן לו לעיין במסמכים, לא העלה המערער כל טענה עניינית כנגד ניכוי מצב קודם, ולא טען כי הוועדה הסתמכה על נתונים לא נכונים. בהתייחס לליקוי הנטען בגב תחתון: הוועדה ציינה כי למחרת התאונה המערער התלונן בפני רופא משפחה על כאבי גב תחתון ועל כן קיים קשר סיבתי בין כאבי גב תחתון לתאונה. עם זאת, הוועדה מצאה כי לא נותרה למערער נכות בעמוד השדרה המותני. יש לדחות את טענת המערער לפיה לא ניתן ללמוד מפרוטוקול הדיון האם הוא נבדק לעניין כאבי הגב התחתון. בבדיקת הוועדה את המערער נמצא כי "בגב תחתון - החזרים ברגליים הופקו סימטריים", ומכאן כי המערער נבדק בנוגע לנכות בגב תחתון. היקף הבדיקה הוא עניין רפואי, ונתון לשיקול דעתה של הוועדה. הקביעה כי לא נותרה נכות היא מסקנה רפואית על בסיס ממצאים קליניים, ולבית הדין אין סמכות להתערב בקביעתה הרפואית של הוועדה. בהתייחס לחוות דעת ד"ר רובינסון מיום 27.11.09: הוועדה התייחסה לחוות דעתו וציינה שהיא חולקת על ממצאיו לעניין עמוד השדרה המותני. קביעה בדבר שוני בין הממצאים שקבעה הוועדה בבדיקתה הקלינית לבין הממצאים ששימשו תשתית עובדתית לחוות הדעת, די בה כדי לצאת ידי חובת הנמקה עניינית ומנומקת [דב"ע נא/ 122-99 חיים רייזלר - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כג, 169]. לעניין עמוד שדרה צווארי קיבלה הוועדה את חוות דעתו של דר' רובינסון לעניין דרגת הנכות. דר' רובינסון ציין במפורש שלא ידוע לו על מצב רפואי קודם של המערער בהקשר של כאבי צוואר וגב, ולכן לא קבע שיש לנכות מדרגת הנכות מצב רפואי קודם. לעומת זאת, כאמור, היו בפני הוועדה נתונים מוכחים מתיקו הרפואי של המערער בדבר מצב קודם, ובכך יש כדי לנמק את השוני בקביעה הסופית של דרגת הנכות בשל עמוד שדרה צווארי. כללו של דבר: בכל הנוגע לקביעת נכותו של המערער בתחום האורטופדי לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה, ודין הערעור בעניין זה להידחות. הערעור מתקבל חלקית, כמוסכם על הצדדים, ועניינו של המערער יוחזר לוועדה אשר תאפשר למערער ולבא כוחו לטעון לעניין הנכות הנוירולוגית ולהתגונן בהתייחס לביטול הנכות בתחום הנוירולוגי. משהערעור התקבל בחלקו בלבד, אין צו להוצאות. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. מצב קודםנכותביטוח לאומי