פסק דין 1. ביום 5/2/10, נפגע המערער בתאונת דרכים שגרמה לו לשבר בעצם הבריח בכתפו הימנית. המשיב הכיר בתאונה זו כבתאונת עבודה, ושילם למערער דמי פגיעה בגין התקופה המרבית לדמי פגיעה. 2. המערער ביקש לקבוע לו דרגת נכות מעבודה. 3. ביום 26/7/10, קבע פוסק רפואי כי החל מיום 8/5/10 - דרגת הנכות היציבה של המערער עקב התאונה, היא בשיעור 0%. 4. המערער ערר על החלטת הפוסק הרפואי. בעררו כתב המערער, בין השאר, כך: "... אני עדיין מרגיש כאבים ואינני יכול לעבוד ... הערעור שלי מסתמך על סיכום ביקור של רופא מומחה ... מיום 25/8/2010 ...". לערר אכן צורף סיכום ביקור של המערער אצל האורתופד, ד"ר חוסאם ספורי. באישור האמור נאמר כי המערער עבר טיפולי פיזיותרפיה ללא הטבה, וכי הוא "עדיין כאוב". כן נמצא ש"speed test" הוא חיובי וכך גם לגבי "yargeson test". 5. הערר הובא ביום 11/11/10 לדיון בפני ועדה רפואית לעררים (שתיקרא להלן: "הועדה"). הועדה החליטה לדחות את הערר, ועל החלטתה זו - הוגש הערעור שבפני. בחינת החלטת הועדה 7. הועדה נהגה כשורה עם המערער בכך שלאחר שהיא סברה שהוא אינו משתף עמה פעולה כראוי, היא הפנתה את תשומת לבו לכך, ואז - החל שיתוף הפעולה. 8. הועדה לא מצאה כי בכתפו של המערער או בזרועו הימנית יש הגבלה בתנועות המצדיקה לכשעצמה קביעת דרגת נכות. על כן, לא מצאתי טעות משפטית בכך שהועדה לא קבעה למערער דרגת נכות לפי פריט 41(4) למבחנים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (שייקראו להלן: "המבחנים" ו"התקנות", בהתאמה). אולם, לדעתי, הועדה לא היתה אמורה להסתפק בכך. המערער טען - כזכור - כי הוא סובל מכאבים וכי אין הוא מסוגל לחזור לעבודה. הועדה לא שללה את תלונת המערער בגין הכאבים. תלונה זו גם נתמכת היטב בסיכום הביקור אצל ד"ר ספורי, אשר צורף לערר שהמערער הגיש. כזכור, סיכום זה כולל גם פירוט של שני מבחנים חיוביים בבדיקת הכתף הימנית ("speed test" ו-"yargeson test"). בהחלטתה, לא התייחסה הועדה כלל לא לענין כאבי המערער (שלא נשללו על ידיה) ולא לענין המבחנים החיוביים שנמצאו על ידי ד"ר ספורי, אלא רק לענין התנועות. 9. הבסיס לצורך בקביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה מצוי בסעיף 103 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. בסעיף זה מצויה הגדרה של "נכה עבודה", שבה נאמר, בין השאר, כך: "מבוטח שעקב פגיעה בעבודה נפגע כשרו לעבודה וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעשות עבודה שבן גילו ומינו מסוגל לעשותה". ההגבלה בכושר לעבודה אינה חייבת לנבוע דווקא מהגבלה בתנועות. יש מקרים שבהם הגבלה בכושר העבודה נובעת גם מכאבים או ממקורות אחרים. כאשר המבחנים אינם כוללים פגימה כגון זו שנמצאת אצל מבוטח, שומה על ועדה רפואית לשקול יישום פריט מותאם מהמבחנים. חובה זו נובעת מתקנה 14 לתקנות, כשלנגד עיניה היא אמורה לשוות את הכלל שאם יש מגבלה בכושר העבודה, נכון לתת לה ביטוי בקביעת דרגת נכות. 10. לפיכך, משלא נשללה תלונת המערער על כאבים (כולל טענתו שמפאת הכאבים הוא אינו מסוגל לעבוד), היה על הועדה לשקול אם ליישם בעניינו של המערער פריט מותאם מהמבחנים, אשר יביא בחשבון את ההפרעה שהכאבים גורמים למערער. פריט מותאם כזה עשוי להיות, למשל, פריט 35(1) למבחנים, אשר מכחו יש לקבוע דרגות נכות לא רק כשיש הגבלה בתנועות, אלא גם כשיש הגבלה בכושר הפעולה הכללי. 11. הפרוטוקול שערכה הועדה אינו משקף - כאמור - התייחסות לענייני הגבלת כושר העבודה של המערער עקב הכאבים שלא נשללו על ידי הועדה ואינו משקף התייחסות למבחנים החיוביים שנמצאו על ידי ד"ר ספורי. בכך - לדעתי - טעתה הועדה. לסיכום 12. אני מקבל את הערעור ומורה על השבת עניינו של המערער אל הועדה. הועדה מתבקשת לנהוג כאמור להלן: א. לתת את דעתה על תלונת המערער בענין כאביו (תלונה הנתמכת באישורו של ד"ר ספורי ואשר לא נשללה על ידי הועדה), לשקול אם יש בכך כדי להגביל את כושר העבודה של המערער ובהתאם לכך לשקול יישום של פריט מותאם מהמבחנים (כגון פריט 35(1) למבחנים). שיקול הדעת המתבקש בענין זה אמור להיות הן לגבי מצב זמני והן לגבי מצב קבוע. ב. לשקול את משמעותם של המבחנים החיוביים שנמצאו על ידי ד"ר ספורי ("speed test" ו-"yargeson test"), ולבחון אם נכון לתת לכך משקל בקביעת דרגת הנכות. 13. על המשיב לשלם למערער הוצאות משפט בסך 750 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 16/3/11, אם לא ישולם לפני כן. 14. כל אחד מהצדדים זכאי לבקש, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, רשות לערער על החלטה זו תוך 15 ימים מיום שההחלטה תומצא לו. כתפייםביטוח לאומישבר