להלן החלטה המורה על ביטול צו עיקול שניתן במעמד צד אחד: החלטה המבקשת הגישה תביעה בסדר דין מקוצר בסכום של 192,281 ₪, כנגד המשיבים. לטענת המבקשת, לוותה ממנה המשיבה 1 סך של 75,000$ , על פי שער יציג, לשם רכישת ציוד לגריסת גבס. בתאריך 14.6.04 נחתם חוזה ההלוואה בין הצדדים . משיבים 2 ו- 3 ערבו להתחייבויות משיבה 1. צורף העתק מהחוזה. (להלן "החוזה"). על פי סעיף 6 לחוזה, התחייבה משיבה 1 לפרוע את ההלוואה ב- 12 תשלומים שווים ורצופים של 6250 $ החל מ- 15.9.04 ובכל 15 לחודש שלאחריו. לטענת המבקשת, לא השלימה המשיבה 1 את פרעון ההלוואה ונותרה חייבת סך של 43,750$ , זהו סכום התביעה. צורף העתק כרטסת חשבונות של המבקשת. בבקשתה להטלת עיקול, טוענת המבקשת , כי התעורר אצלה חשש כן ואמיתי כי אם לא יוטלו העיקולים כמבוקש, היא תעמוד בפני שוקת שבורה, בעת מתן פס"ד כנגד המשיבים. בקשת המשיבים לבטל את העיקול לטענתם, חסרה הבקשה להטלת עיקול את המסכת העובדתית המתארת את מסגרת ההתקשרויות בין הצדדים.לטענתם, שועבד לטובת המבקשת, כערובה לפרעון ההלוואה, ציוד בסכום של כ- 300,000 $ . בנוסף, המבקשת ערבה להתחייבות חברה ירדנית בשם "גשר השלום" (להלן "גשר השלום") כלפי המשיבה 1, לנוכח הפרת התחייבות גשר השלום, פנתה משיבה 1 בבקשה לסעדים זמניים בבית המשפט המחוזי בנצרת, למימוש ערבותה של המבקשת ולפרעון התחייבויותיה של גשר השלום בסכום של 2,505,944 ₪. 6. המשיבים טוענים, כי המבקשת חייבת להם סכום גבוה פי כמה מהתביעה הנוכחית והיא העלימה מבית המשפט את כל מסכת ההתקשרויות בין הצדדים והצגת העובדות בבקשה להטלת עיקול רחוקה מהמציאות. המשיבה 1 התקשרה עם גשר השלום לשם הקמת מחצבה לכרייה ולגריסת גבס בירדן, המבקשת היא חברה המשווקת לוחות גבס בישראל והיתה הצלע השלישית באותה עיסקה. על פי ההסכם עם גשר השלום התחייבה האחרונה לרכוש מאת המשיבה 1 כמות מינימום שנתית של גבס, לשם שיווקה על ידי המבקשת. החזר ההלוואה אמור היה להתבצע מקיזוז של חשבונות משיבה 1 במחצבה. אף התשלום הראשון עבור ההלוואה נעשה באמצעות גשר השלום. 7. מאחר וגשר השלום חדלה לשלם למשיבה 1 את חשבונותיה, בהתאם להוראת המבקשת, הרי במקביל הופסקו גם התשלומים עבור ההלוואה. המשיבים טוענים , כי אין כל חשש להכבדה, לנוכח חוסנה הכלכלי האיתן של המשיבה 1 , צורפה רשימת צפי של פרוייקטים להם הגישה המשיבה מכרזים לקבלתם. לגבי משיבים 2 ו-3 לא הצביעה המבקשת על כל חשש , לחוסר יכולת או להברחת נכסים. מסקנות 8. המבקשת הינה יצרנית לוחות גבס ומפעלה נמצא באזור התעשיה אלון תבור בעמק יזרעאל. היא התקשרה עם חברה ירדנית גשר השלום להקמת מחצבה בוואדי זרקא לכרייה ולגריסת גבס לשם אספקת גבס גולמי למבקשת. (להלן "המחצבה"). המשיבה 1 הינה קבלנית לעבודות עפר, תשתית פיתוח כרייה וגריסה. גשר השלום התקשרה עם המשיבה 1 לשם ביצוע עבודת הכרייה והגריסה במחצבה. מאחר וגשר השלום לא עמדה ביעדים שנקבעו לרכישת סחורה מאת המשיבה 1, החלה המערכת כולה לקרטע . 9. אני סבורה, כי במסגרת העיסקית הענפה שבה קשורה המבקשת, גשר השלום ומשיבה 1, לא ניתן להתייחס אך ורק לחלק המצומצם של ההלוואה שקיבלה המשיבה 1 מאת המבקשת ולא ניתן להתעלם מכל המערכת הכללית, שבה קשורים כל הצדדים. 10. נראה כי טענת המבקשת - כי התעורר אצלה חשש כן ואמיתי כי אם לא יוטלו העיקולים , אזי תיוותר המבקשת בפני שוקת שבורה, איננה עומדת בקנה אחד עם העובדות והנתונים שהוצגו בפני. לא הועלתה על ידי המבקשת כל טענה ספציפית לגבי החשש לו היא טוענת. המבקשת לא הצביעה בראיות מהימנות על ההכבדה שתהיה לה ולא הציגה תשתית ראייתית בדבר הברחת נכסים שנעשית, כביכול, על ידי המשיבים. 11. לסיכום- המבקשת לא עמדה בתנאים הנדרשים בתקנה 366 לתקנות סדר הדין האזרחי תקנה 366 , המסקנה הינה כי דין הבקשה לביטול צו העיקול להתקבל. 12. סוף דבר - צו העיקול שניתן במעמד צד אחד מתבטל. הבקשה לביטול העיקול שהוגשה ע"י המשיבים מתקבלת (169651/05) המבקשת תשא בהוצאות שכ"ט ב"כ המשיבים בסך של 5,000 ₪ בצרוף מע"מ ריבית והצמדה עד התשלום בפועל. במעמד צד אחדצוויםעיקול