להלן דוגמא להחלטה בא הבקשה להארכת מועד נדחתה והבקשה לסילוק על הסף התקבלה: 1. לפניי בקשות לסילוק על הסף של שני הערעורים שבכותרת מחמת איחור בהגשתם. מנגד, לאחר הגשת הבקשה הראשונה לסילוק על הסף (בש"א 20925/06 בע"א 3017/06) הגישו המערערים בקשות להארכת מועד להגשת הערעורים. 2. מדובר בשני ערעורים שהגישו המערערים על החלטה של כב' הרשם השופט ש' ברוך, מיום 2.8.06 (להלן: "ההחלטה"), שבה דן במאוחד בבקשות שהוגשו בשני תיקים שהיו לפניו ועניינם דומה (ת"א 2053/05 שבו התובע הוא נסים גאון (להלן: "נסים") ות"א 2423/01 שבו התובעים הם דוד גאון (להלן: "דוד") ויואל הרצוג (להלן: "יואל")). בהחלטה הורה כב' הרשם על מחיקת סעיפים בכתב התביעה שהגיש נסים, על מחיקת סעיפים והוצאת נספחים מתצהיר עדות ראשית של יואל וכמו כן חייב את דוד ויואל להפקיד ערובה להוצאות בסך 120,000 ₪. ההחלטה בבקשות שלפניי תינתן גם כן במאוחד. 3. יסודה של המחלוקת בטעות שטעו באי כוח המערערים כאשר סברו שהמועד להגשת ערעור על ההחלטה הוא 30 יום מיום נתינתה, בעוד שהמועד החוקי הוא 20 יום מאותו מועד (תקנה 400 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן:"התקנות")). המערערים הגישו את הערעורים ביום ג' בשבוע 3.10.06, יום אחד לאחר יום הכיפורים (יצויין כי ימי הפגרה שבתוכה ניתנה ההחלטה אינם באים בחשבון הימים - תקנה 529 לתקנות). 4. המערערים מנמקים את בקשתם בהיותה של הטעות טעות שבדין, שלא גרמה לפגיעה בציפיות המשיב, שידע על הכוונה להגיש את הערעורים. המערערים מפנים לפסיקה המקלה עם הטועים טעות שבדין בעניין מועדי הגשה של ערעורים, וטוענים שאם לא תתקבל בקשתם יגרום להם הדבר לנזק. 5. המשיב טוען כי המערערים ביקשו ממנו הארכת מועד להגיש כתבי תביעה מתוקנים, ובא כוחם הודיעו ש"בדעתו ככל הנראה להגיש 'ערעור' על ההחלטה". משראה המשיב שהמערערים לא הגישו ערעורים על ההחלטה, ולא הפקידו את הערובה, פנה לבית המשפט וביקש למחוק את תביעתם של דוד ויואל. עוד טוען המשיב כי המערערים לא הראו טעם מיוחד למתן הארכה כנדרש בדין (תקנה 528 לתקנות). 6. שקלתי את טענות הצדדים והגעתי למסקנה שאין מקום להאריך את המועד. תקנה 528 לתקנות קובעת שכדי להאריך מועד הקבוע בחיקוק (תקנה 400 לתקנות) יש צורך בטעמים מיוחדים שירשמו. הכלל היסודי הוא שטעות שבדין שטעה עורך דין באשר למועדים להגשת ערעור איננה בבחינת טעם מיוחד להארכת מועד. לא מצאתי בטיעוני המערערים כל טעם מיוחד, פרט להסבר על מקור הטעות וטענה כללית ש"מחיקת הסעיפים תפגע אנושות בתביעת המבקש". די בכך לדחות את הבקשות להארכת מועד. פסקי הדין שמביא ב"כ המערערים לתמיכה בבקשות להארכת מועד נדונו על פי הנסיבות המיוחדות להם, ואין ללמוד מהם היקש לענייננו. כפי שאמרה השופטת (כתוארה אז) ד' ביניש: "בסיום הדברים יוער כי יש הרואים בפסק-דינו של השופט ריבלין ברע"א 9073/01 פרנקו-סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (לא פורסם), אסמכתא לריכוך ההלכה בנוגע להארכת מועדים בכלל, ובנסיבות של איחור הנובע מטעות שבדין בפרט. בלא להביע עמדה בעניין זה, אציין כי באותו מקרה חשיבות העניין - ובכלל זה סיכויו הלכאוריים של ההליך נשוא הבקשה - שימשו טעם מצטבר לטעמים נוספים שצידדו במתן אורכה כמבוקש. כאמור, בנסיבות המקרה שבפניי, סיכוייו הלכאוריים של ההליך תומכים בתוצאה ההפוכה, אף בהתחשב במשכו הקצר של האיחור". (בש"א 5636/06 נשר נ' גפן (לא פורסם, 23.8.2006)). אציין כי אף בענייננו סיכויי המערערים אינם נחזים להיות טובים. 7. אוסיף ואציין שלא מצאתי שאפשר ללמוד מבקשת ב"כ המערערים שהופנתה אל ב"כ המשיב (נספח א' לתצהירה של עו"ד סנדרין דדון) ומתשובת ב"כ המשיב (נספח ב' לתצהיר האמור) שהמשיב ידע שבכוונת המערערים להגיש ערעורים לאחר שחלף המועד להגשתם. אמנם במכתבה מיום 10.9.06 הודיעה עו"ד דדון שיש בדעתה להגיש ערעור על ההחלטה, אך היא לא ביקשה הארכת מועד להגשתו, ולא נתנה יסוד למחשבה שתגיש את הערעורים לאחר שיחלוף המועד. משדחה ב"כ המשיב את בקשתה של עו"ד דדון להאריך מועד להגשת כתב תביעה מתוקן ולבקשה לעיכוב ביצוע, הרי שהיה למשיב יסוד מוצק להבין שמשלא הוגשו הערעורים במועד שוב אין בדעת המערערים להגישם. יתר על כן, בסופו של דבר לא טרחה עו"ד דדון להגיש בקשות להארכת מועד לתיקון כתב התביעה או לעיכוב הביצוע, ואף מכאן יכול היה המשיב ללמוד שאין בדעת המערערים לערער. 8. אחרי ככלות הכל יש לפניי טעות בדין שטעו עורכי דין האמורים להכיר לפני ולפנים את הוראות התקנות, במיוחד כאשר הם מייצגים את המערערים במחלוקת שבין בעלי הדין דנן המתמשכת בבתי משפט שנים רבות, וכאשר הם יודעים היטב לנווט דרכם בכל ההליכים המשפטיים ובכל הערכאות שטיפלו ומטפלות בסכסוך. כאמור גם סיכויי הערעור אינם מהטובים, ואינני רואה צורך להוסיף גם את דעתי בדבר סיכויי ההליכים העיקריים. לסיכום: הבקשות להארכת מועד נדחות והבקשות לסילוק על הסף מתקבלות. הערעורים נדחים. המערערים ישאו בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עו"ד בכל אחד מהערעורים בסכום של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ. סילוק על הסףערעור