בקשה לסילוק ערעור על הסף עשויה להתקבל כאשר נפל פגם מהותי בהליך הערעור, כגון היעדר זכות ערעור בזכות, צירוף משיב שההליך לגביו חלוט או השגות מוקדמות על החלטות ביניים שאינן ניתנות לערעור ישיר. התוצאה הסופית תלויה בסיווג ההחלטה, בעמידה במועדים ובבחינת השאלה האם הפגם שנפל בהליך הינו טכני בלבד או מהותי היורד לשורש זכות ההשגה. ##סילוק משיב מהליך ערעור עקב החלטה חלוטה## הסוגיה של סילוק משיב מהליך ערעור וסיווגו עולה כאשר בעל דין מצרף להליך הערעור גורם שההכרעה בעניינו בערכאה הדיונית הסתיימה זה מכבר. במקרה שבו נדונה סוגיה זו במסגרת ##ע"א 6414-09-24 (עליון)##, נבחנה בקשה לסילוק על הסף של משיב מהליך ערעור וסיווגו כמשיב פורמלי. באותו עניין הוגש ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, כאשר במסגרת כתב הערעור צורפו מספר משיבים: מי שהיו התובעים בהליך דלמטה, בעל דין שהתביעה כנגדו התקבלה, וכן בעל דין נוסף שהתביעה כנגדו נמחקה עוד בערכאה הדיונית. הבקשה לסילוק התמקדה בטענה לפיה בעלי הדין שהגישו את הערעור כלל לא התנגדו בזמנו למחיקת המבקש בהליך דלמטה, ואף לא ערערו על החלטת המחיקה בעת שניתנה. כפועל יוצא מכך, נטען כי אותה החלטת מחיקה הפכה לחלוטה זה מכבר ואינה יכולה לעמוד עוד לביקורת שיפוטית עקיפה במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי. מקרה זה ממחיש כי צירופו של צד שההליך כנגדו הופטר או נמחק ללא התנגדות בזמן אמת עשוי להוביל לסילוקו מן הערעור או לשינוי מעמדו, שכן אין לאפשר פתיחה מחדש של עניינים שהוכרעו באופן חלוט מבלי שננקט לגביהם הליך ערעורי במועד. ##הבחנה בין איחור מהותי לבין תיקון פגם טכני במועדי הגשת ערעור## טענה מרכזית נוספת המועלית בבקשות לסילוק על הסף נוגעת לאיחור נטען בהגשת ההליך הערעורי. במקרה שנדון במסגרת ##ע"א 53101-11-25 (עליון)##, נדחתה בקשת משיבים לסילוק ערעור על הסף אשר התבססה על טענה לאיחור בהגשה. המשיבים באותו עניין טענו כי המועד האחרון להגשת הערעור, בהתחשב בימי פגרת הקיץ וחגי תשרי, חל ביום מסוים, בעוד שהערעור הוגש בפועל רק כשבועיים לאחר מכן. על פי המתואר באותו תיק, בית המשפט דחה את הבקשה לסילוק על הסף מחמת איחור, מאחר שמדובר היה במצב של תיקון פגם טכני בכותרת במועד הקבוע בתקנות. קביעה זו מדגישה את ההבחנה הברורה שבין איחור מהותי המפקיע את האפשרות להגיש הליך ללא הארכת מועד, לבין פעולות שנועדו להסדיר פגם צורני או טכני גרידא אשר בוצעו במסגרת לוחות הזמנים המעוגנים בדין. כאשר כתב הטענות הראשוני הוגש כנדרש והעיכוב נבע אך ורק מתיקון פגם טכני בכותרת בהתאם להוראות הדין, הדבר לא ייחשב כמחדל המצדיק את נעילת שערי בית המשפט וסילוק ההליך כולו על הסף. ##סילוק מחמת היעדר זכות ערעור בזכות על החלטות ביניים## משוכה דיונית מכרעת העשויה לחרוץ את גורלו של הליך ערעורי לסילוק מיידי היא שאלת קיומה של זכות ערעור קנויה. במקרה שבו נדונה בקשה לסילוק במסגרת ##רע"א 7005/22 (עליון)##, נבחנה השאלה האם עמדה למערער זכות ערעור על החלטה בבקשה לגילוי מסמכים לפי סעיף 198א לחוק החברות. בתיק זה הוגשה בקשה לסילוק הערעור על הסף בטענה כי בעל הדין רשאי היה לכל היותר להגיש בקשת רשות ערעור, ולא ערעור בזכות. בהחלטה שניתנה באותו הליך נקבע כי דין הבקשה לסילוק להתקבל, וזאת מן הטעם שלמערער לא עמדה זכות ערעור בזכות על אותה החלטה. הסוגיה מבהירה כי נקיטה בהליך של ערעור בזכות במקום שבו נדרשת קבלת רשות מוקדמת מערכאת הערעור מהווה פגם מהותי בסמכות ובהליך. במקרים שבהם בעל דין אינו מגיש בקשת רשות ערעור ומנסה להשיג על החלטת ביניים באמצעות ערעור רגיל, בית המשפט ייעתר לבקשה לסילוק ההליך על הסף. עיקרון דומה של מניעת השגה מוקדמת על החלטות ביניים נדון גם בערכאות נוספות. כך למשל, במסגרת ##עמ"נ 49979-09-19 (המחוזי תל אביב - יפו)##, התקבלה בקשה לסילוק על הסף של ערעור מנהלי שהוגש כנגד שתי החלטות ביניים של ועדת הערר לענייני ארנונה במסגרת הליכי השגה. באותו מקרה נדונו החלטות ביניים שונות, ובהן החלטה שעסקה במועד משלוח תשובת מנהל הארנונה להשגה ואי-הפעלת הסנקציה הקבועה בסעיף 4(ב) לחוק הערר. לאחר עיון בטיעוני הצדדים, נקבע כי יש לסלק את הערעור המנהלי על הסף נוכח היותו מופנה כנגד החלטות ביניים שאינן מאפשרות השגה עצמאית בשלב זה. ##בחינת טענות איחור וסילוק בערעור על החלטות רשם הוצאה לפועל## הכללים הנוגעים לסילוק ערעור עולים גם במסגרת ערעורים על החלטות רשמי הוצאה לפועל. במקרה שנדון במסגרת ##עש"א 10244-10-24 (שלום נצרת)##, עתרו מבקשים לסילוק על הסף של ערעור על החלטת רשם הוצאה לפועל בטענת "פרעתי", וזאת בטענה כי ההליך הוגש באיחור וללא כל בקשה להארכת מועד. בית המשפט בחן את נסיבות התיק והחליט לדחות את הבקשה לסילוק הערעור על הסף, תוך שנעתר לחלופין לבקשה לחייב את המערער בהפקדת ערובה להבטחת ההליך. תוצאה זו ממחישה כי טענת איחור בהגשת ערעור אינה מובילה בהכרח לסילוקו האוטומטי, וכי עשויים להיות מקרים שבהם יועדף בירור ההליך תוך איזון זכויות הצדדים באמצעות חיוב בהפקדת ערובה כספית מתאימה. ##צעדים מעשיים לבחינת בקשה לסילוק ערעור על הסף## 1. בדיקת סיווג ההחלטה והמסלול הערעורי: ודאו תחילה האם ההחלטה שעליה משיגים מוגדרת כפסק דין המקים זכות ערעור, או שמא מדובר בהחלטת ביניים המחייבת הגשת בקשת רשות ערעור בלבד; נקיטה בהליך שגוי תוביל לסילוק. 2. בחינת מעמד המשיבים בערכאה הדיונית: בדקו האם מי מהמשיבים שצורפו לערעור נמחק מהתביעה בהסכמה או ללא התנגדות בערכאה הקודמת; אם ההחלטה לגביו הפכה לחלוטה, יש לעתור למחיקתו או לסיווגו כמשיב פורמלי בלבד. 3. חישוב מדויק של מועדי ההגשה והפגרות: ערכו תחשיב ימים קפדני הכולל את השפעת פגרות בתי המשפט וימי החג על המועד הקובע להגשת ההליך. 4. הבחנה בין פגם מהותי לתיקון כותרת טכני: במידה שנתקלתם בטענת איחור שמקורה בהוראה להסדרת פגם טכני או צורני בכותרת המסמך, בדקו האם התיקון בוצע במועד הקבוע בדין כדי לשלול עילה לסילוק. 5. שקילת סעדים חלופיים: במקרים שבהם בקשת הסילוק נשענת על טענות גבוליות של עמידה במועדים, שקלו להעלות במקביל דרישה להפקדת ערובה להבטחת הוצאות ההליך. ##שאלות ותשובות## ##ש:## האם הגשת ערעור בזכות במקום בקשת רשות ערעור מובילה לסילוק ההליך על הסף? ##ת:## כן. במקרה שבו נדון העניין בבית המשפט העליון, נקבע כי כאשר לבעל דין לא עמדה זכות ערעור בזכות על החלטה אלא היה עליו להגיש בקשת רשות ערעור, מתקבלת הבקשה לסילוק הערעור על הסף. ##ש:## מה הדין כאשר צורף לערעור משיב שהתביעה כנגדו נמחקה בערכאה הדיונית? ##ת:## במקרה שבו עלתה טענה כי בעלי הדין לא התנגדו למחיקת בעל הדין בהליך הקודם ולא ערערו על כך בזמן אמת, ההחלטה נחשבת חלוטה. הדבר מהווה עילה להגשת בקשה לסילוק אותו משיב מן הערעור או לסיווגו כמשיב פורמלי. ##ש:## האם עיכוב הנובע מתיקון טכני של כותרת כתב הערעור מצדיק את סילוקו באיחור? ##ת:## לא תמיד. במקרה שנדון בבית המשפט העליון, נדחתה בקשת משיבים לסילוק ערעור על הסף מחמת איחור, לאחר שהתברר כי העיכוב נבע מתיקון פגם טכני בכותרת שנעשה במועד הקבוע בדין. ##ש:## האם טענה לאיחור בהגשת ערעור על החלטת רשם הוצאה לפועל מחייבת סילוק אוטומטי? ##ת:## לא בהכרח. על פי פסיקת בית משפט השלום, ייתכנו מקרים שבהם תידחה הבקשה לסילוק על הסף מחמת איחור, ובמקביל יימצא לנכון לחייב את המערער בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות. ##להלן דוגמא להחלטה בא הבקשה להארכת מועד נדחתה והבקשה לסילוק על הסף התקבלה:## 1. לפניי בקשות לסילוק על הסף של שני הערעורים שבכותרת מחמת איחור בהגשתם. מנגד, לאחר הגשת הבקשה הראשונה לסילוק על הסף (בש"א 20925/06 בע"א 3017/06) הגישו המערערים בקשות להארכת מועד להגשת הערעורים. 2. מדובר בשני ערעורים שהגישו המערערים על החלטה של כב' הרשם השופט ש' ברוך, מיום 2.8.06 (להלן: "ההחלטה"), שבה דן במאוחד בבקשות שהוגשו בשני תיקים שהיו לפניו ועניינם דומה (ת"א 2053/05 שבו התובע הוא נסים גאון (להלן: "נסים") ות"א 2423/01 שבו התובעים הם דוד גאון (להלן: "דוד") ויואל הרצוג (להלן: "יואל")). בהחלטה הורה כב' הרשם על מחיקת סעיפים בכתב התביעה שהגיש נסים, על מחיקת סעיפים והוצאת נספחים מתצהיר עדות ראשית של יואל וכמו כן חייב את דוד ויואל להפקיד ערובה להוצאות בסך 120,000 ₪. ההחלטה בבקשות שלפניי תינתן גם כן במאוחד. 3. יסודה של המחלוקת בטעות שטעו באי כוח המערערים כאשר סברו שהמועד להגשת ערעור על ההחלטה הוא 30 יום מיום נתינתה, בעוד שהמועד החוקי הוא 20 יום מאותו מועד (תקנה 400 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן:"התקנות")). המערערים הגישו את הערעורים ביום ג' בשבוע 3.10.06, יום אחד לאחר יום הכיפורים (יצויין כי ימי הפגרה שבתוכה ניתנה ההחלטה אינם באים בחשבון הימים - תקנה 529 לתקנות). 4. המערערים מנמקים את בקשתם בהיותה של הטעות טעות שבדין, שלא גרמה לפגיעה בציפיות המשיב, שידע על הכוונה להגיש את הערעורים. המערערים מפנים לפסיקה המקלה עם הטועים טעות שבדין בעניין מועדי הגשה של ערעורים, וטוענים שאם לא תתקבל בקשתם יגרום להם הדבר לנזק. 5. המשיב טוען כי המערערים ביקשו ממנו הארכת מועד להגיש כתבי תביעה מתוקנים, ובא כוחם הודיעו ש"בדעתו ככל הנראה להגיש 'ערעור' על ההחלטה". משראה המשיב שהמערערים לא הגישו ערעורים על ההחלטה, ולא הפקידו את הערובה, פנה לבית המשפט וביקש למחוק את תביעתם של דוד ויואל. עוד טוען המשיב כי המערערים לא הראו טעם מיוחד למתן הארכה כנדרש בדין (תקנה 528 לתקנות). 6. שקלתי את טענות הצדדים והגעתי למסקנה שאין מקום להאריך את המועד. תקנה 528 לתקנות קובעת שכדי להאריך מועד הקבוע בחיקוק (תקנה 400 לתקנות) יש צורך בטעמים מיוחדים שירשמו. הכלל היסודי הוא שטעות שבדין שטעה עורך דין באשר למועדים להגשת ערעור איננה בבחינת טעם מיוחד להארכת מועד. לא מצאתי בטיעוני המערערים כל טעם מיוחד, פרט להסבר על מקור הטעות וטענה כללית ש"מחיקת הסעיפים תפגע אנושות בתביעת המבקש". די בכך לדחות את הבקשות להארכת מועד. פסקי הדין שמביא ב"כ המערערים לתמיכה בבקשות להארכת מועד נדונו על פי הנסיבות המיוחדות להם, ואין ללמוד מהם היקש לענייננו. כפי שאמרה השופטת (כתוארה אז) ד' ביניש: "בסיום הדברים יוער כי יש הרואים בפסק-דינו של השופט ריבלין ברע"א 9073/01 פרנקו-סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (לא פורסם), אסמכתא לריכוך ההלכה בנוגע להארכת מועדים בכלל, ובנסיבות של איחור הנובע מטעות שבדין בפרט. בלא להביע עמדה בעניין זה, אציין כי באותו מקרה חשיבות העניין - ובכלל זה סיכויו הלכאוריים של ההליך נשוא הבקשה - שימשו טעם מצטבר לטעמים נוספים שצידדו במתן אורכה כמבוקש. כאמור, בנסיבות המקרה שבפניי, סיכוייו הלכאוריים של ההליך תומכים בתוצאה ההפוכה, אף בהתחשב במשכו הקצר של האיחור". (בש"א 5636/06 נשר נ' גפן (לא פורסם, 23.8.2006)). אציין כי אף בענייננו סיכויי המערערים אינם נחזים להיות טובים. 7. אוסיף ואציין שלא מצאתי שאפשר ללמוד מבקשת ב"כ המערערים שהופנתה אל ב"כ המשיב (נספח א' לתצהירה של עו"ד סנדרין דדון) ומתשובת ב"כ המשיב (נספח ב' לתצהיר האמור) שהמשיב ידע שבכוונת המערערים להגיש ערעורים לאחר שחלף המועד להגשתם. אמנם במכתבה מיום 10.9.06 הודיעה עו"ד דדון שיש בדעתה להגיש ערעור על ההחלטה, אך היא לא ביקשה הארכת מועד להגשתו, ולא נתנה יסוד למחשבה שתגיש את הערעורים לאחר שיחלוף המועד. משדחה ב"כ המשיב את בקשתה של עו"ד דדון להאריך מועד להגשת כתב תביעה מתוקן ולבקשה לעיכוב ביצוע, הרי שהיה למשיב יסוד מוצק להבין שמשלא הוגשו הערעורים במועד שוב אין בדעת המערערים להגישם. יתר על כן, בסופו של דבר לא טרחה עו"ד דדון להגיש בקשות להארכת מועד לתיקון כתב התביעה או לעיכוב הביצוע, ואף מכאן יכול היה המשיב ללמוד שאין בדעת המערערים לערער. 8. אחרי ככלות הכל יש לפניי טעות בדין שטעו עורכי דין האמורים להכיר לפני ולפנים את הוראות התקנות, במיוחד כאשר הם מייצגים את המערערים במחלוקת שבין בעלי הדין דנן המתמשכת בבתי משפט שנים רבות, וכאשר הם יודעים היטב לנווט דרכם בכל ההליכים המשפטיים ובכל הערכאות שטיפלו ומטפלות בסכסוך. כאמור גם סיכויי הערעור אינם מהטובים, ואינני רואה צורך להוסיף גם את דעתי בדבר סיכויי ההליכים העיקריים. לסיכום: הבקשות להארכת מועד נדחות והבקשות לסילוק על הסף מתקבלות. הערעורים נדחים. המערערים ישאו בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עו"ד בכל אחד מהערעורים בסכום של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ. סילוק על הסףערעור