החלטה תיק זה נקבע להוכחות ליום 13.4.05 עוד ביום 11.1.05. ביום הדיון הופיע ב"כ הנתבעת בשמו ובשם ב"כ התובע והודיע לבית המשפט כדלקמן: ביום 12.4.05, יום לפני הדיון, סמוך לשעה 17.00, הודיע לו ב"כ התובע כי מרשו לא קיבל היתר כניסה משום שהוא מנוע מבחינה ביטחונית, ומאוחר יותר הודיע לו כי בסביבות השעה 18.00 קיבל מכתב מהתיאום והקישור שמרשו יוכל להיכנס בכפוף לכך שיהיה מלווה בחברת אבטחה. ממשיך ב"כ הנתבעת ומסביר, בשם ב"כ התובע, כי מכיוון שהתשובה ניתנה יום לפני הדיון, הוא לא היה יכול להספיק לעשות זאת. עד כאן דברי ב"כ התובע. ממשיך ב"כ הנתבעת ומוסיף כי מסתבר שההיתר התבקש "רק שלשום", כך עולה מהמכתב שהציג לבית המשפט. המכתב נכתב ביום 12.4.05, על ידי סרן עמית זוכמן, ק. ייעוץ מדור מרשם אוכלוסין בשם היועץ המשפטי , באזור יהודה ושומרון, להלן: "המכתב". אביא כאן את הנוסח המלא של המכתב. "לכבוד: תאריך: 12.4.05 עו"ד וליד זחאלקה ..... הנדון: אבראהים X, ת"ז X- יציאה לישראל לצורך מתן עדות בבית המשפט (ת.א. 815/99 במחוזי בחיפה) שלך: 1712, מיום 10.4.05 1. במכתבך שבסימוכין, אשר הועבר למשרדנו שלשום, בקשת כי תאושר יציאתו לישראל של מרשך על מנת שיתאפשר לו להעיד מחר (13.4.05) בדיון בבית המשפט המחוזי בחיפה. 2. נבקש להודיעך כי לאחר בחינת העניין, ונוכח חשש בטחוני פרטני המתעורר ביחס למרשך, הוחלט כי ניתן יהיה לאפשר יציאתו של מרשך לישראל, לצורך מתן עדות במשפט, בכפוף לכך שיהיה מלווה בכל מהלך שהותו בישראל, על ידי חברת אבטחה. 3. יצויין, כי עם הסדרת הליווי האמור, יוכל מרשך לפנות למת"ק הסמוך למגוריו, ולהגיש בקשה מתאימה לקבלת היתר יציאה לישראל". (ההדגשות במכתב במקור - ר.ג.) לאחר ששמעתי את דברי ב"כ הנתבעת ועיינתי במכתב, החלטתי לתת החלטה לאחר מכן. סמוך לשעה 14.45 נתקבל במזכירות בית המשפט הודעה עו"ד זחאלקה ובה הוא מסביר, ובלשונו, "לא הופענו לאחר שהבנו (?!- ר.ג') שההוכחות לא יתקיימו וביקשנו מחבר בחיפה להופיע בשמנו אך לאחר שעו"ד גל הודיע כי יופיע בשם שני הצדדים הודענו לאותו עורך דין שלא יופיע", להלן: "ההודעה". בהתייחסו לבקשה לקבלת היתר טען ב"כ התובע בהודעה כי מהמכתב עולה שהפניה לקבלת ההיתר נעשתה רק יומיים לפני הדיון, "ולא היא". לטענתו, הגיע אישית לבית המשפט ולקח הזמנות אישיות ממזכירות בית המשפט ביום 6.4.05 וההזמנות הועברו באותו יום לרשויות המטפלות בעניין. ממשיך ב"כ התובע וכותב בהודעה, "לאחר שנודע לנו שאין החלטה בבקשה פנינו ביום 10.4.05 ליועץ המשפטי על מנת שיתערב", והוסיף בס' 4 להודעה: "כי שיטת העבודה הנוהגת במינהל האזרחי היא לתת תשובה שלילית או חיובית לבקשת הכניסה לישראל רק ערב יום הדיון. גם אם מגישים את הבקשה לפני זמן רב. לפיכך לא ניתן היה למסור לבית המשפט כל הודעה בעניין לפני יום הדיון". בנסיבות כמתואר לעיל, הביע ב"כ התובע צער על המצב שנכפה עלינו ללא כל הצדקה. התובע הינו אדם נכה ולא נובעת שום סכנה מהגעתו לבית המשפט. יחד עם זאת, מוסיף ב"כ התובע וטוען, "אנו כפופים להוראות שמתקבלות בעניין זה ועלינו לפעול בהתאם לאותן הוראות". בפועל, ממשיך ב"כ התובע וכותב בהודעה, כי התובע לא נכנס לישראל מאחר ולא ניתן היה להסדיר את תנאי הכניסה לארץ, כפי שנקבע במכתב. ב"כ הנתבעת מסכים לבקשת הדחייה. סקרתי באריכות את השתלשלות העניינים שבסופו של יום הביאו לביטול הישיבה שנקבעה לפני כארבעה חודשים. יש לציין שזו לא הפעם הראשונה שהדיון בתיק זה מתבטל ברגע האחרון בגלל אי הופעתו של התובע, כתוצאה מכך שהוא לא קיבל היתר כניסה לישראל. נסיבות דומות גרמו גם לדחייתם של תיקים אחרים. בכל המקרים הדבר גרם לבזבוז זמן שיפוטי יקר והתמשכות ההליכים, מעבר לדרוש, ללא כל הצדקה. בפני שתי גרסאות סותרות. האחת של היועמ"ש כמפורט במכתב לפיו הבקשה לקבלת היתר הוגשה רק 3 ימים לפני המועד של הדיון, והשנייה גירסתו של ב"כ התובע הטוען כי הבקשה למתן ההיתר נמסרה עוד ביום 6.4.05 וביום 10.4.05 פנה שוב ליועמ"ש על מנת שיתערב בעניין. סתירה זו בין שתי הגרסאות, חמורה בעיני ומחייבת בדיקה יסודית. בית המשפט אינו מוכן להשלים עם מצב שבו "מתעתעים" בתובע ומשהים את מתן התשובה לבקשה לקבלת היתר עד ערב יום הדיון כפי שטען ב"כ התובע. אם אכן הטענה נכונה ומשהים את מתן התשובה עד לרגע האחרון, או בלשונו של ב"כ התובע "ערב הדיון", הדבר בעיני חמור ביותר ומחייב בדיקה נוספת. עיכוב במתן תשובה עד לערב יום הדיון משבש את יומנו של בית המשפט ויש לשים לו קץ. אי אפשר "למשוך" אנשים עד לרגע האחרון כדי לתת להם היתר ולהתנות תנאים שעל פניהם נראים בלתי סבירים או לא ניתן למלא אחריהם בפרק הזמן הקצר שעומד לרשות התובע. אי אפשר לבקש מאדם, לארגן, ברגע האחרון, חברת שמירה (?) כדי להגיע לבית המשפט. אם כוחות הביטחון סבורים שיש צורך בחברת שמירה (?!) כדי להבטיח את הופעתו של התובע לבית המשפט, הם צריכים להודיע על כך לב"כ המבקש בהקדם ככל האפשר בזמן שיאפשר לתובע להתארגן. תוהה אני ושואל מדוע פתרון זה לא הוצע קודם. בעניין אי הופעתו של התובע לבית המשפט בהזדמנות קודמת, ניתנה החלטה ביום 29.3.05, שהעתק ממנה נשלח לכב': הנשיא לינדנשטראוס, מנהל בתי המשפט, היועץ המשפטי, פרקליט המדינה והפרקליט הצבאי הראשי כדי שינקטו בצעדים על מנת למנוע ביזוי הליכי בית המשפט כפי שקרה בתיק זה ובמספר רב של תיקים בהם מעורבים תושבי הרשות הפלסטינית. עד כה, ואולי מחמת קוצר הזמן, לא נעשה דבר בעניין. אני שוב מורה לשלוח העתק של החלטה זו לאותם גורמים כמפורט לעיל על מנת שישקלו את הצעדים המתאימים להסדיר את כניסתם של התובעים והעדים מטעמם, תושבי הרשות הפלסטינית ללא כל עיכוב, מצד אחד, ומבלי לפגוע בשיקולי הביטחון, מצד שני. דעתי היא כי היועץ המשפטי והפרקליט הצבאי יורו על חקירה כדי לברר איזה משתי הגרסאות שנמסרה לי היא לא נכונה. אם אכן נכונה טענת ב"כ התובע בעניין "מועד" מתן התשובה לבקשת היתר, צריך, לדעתי, להנחות את הגורמים האחראים שהתשובות יינתנו בהקדם ככל האפשר. משרד הפניםכניסה לישראל