החלטה לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 8.7.07 בהעדר הנתבעים. הרקע התביעה הינה תביעת תחלוף שהוגשה כנגד הנתבעים, על סך 31,210 ₪. ביום 21.2.06 ניתן פסק דין בהעדר הגנה נגד הנתבעים. בהסכמה שהושגה בין הצדדים, לאחר דיון אצל כבוד הרשם צ'כנוביץ ביום 22.6.06, בוטל פסק הדין והתיק נקבע לדיון. ביום 12.11.06 התקיים דיון לפני. לאותו דיון התייצבו באי כח שני הצדדים ושני הנהגים, אך לא התייצב המומחה מטעם הנתבעים - בוחן תנועה שבאת כח הנתבעים ביקשה להעידו. באותו דיון, לאחר שעיינתי בחומר שהוגש (כזכור - מדובר בתביעה בסדר דין מהיר, כאשר מלוא החומר, לרבות חוות דעת, מוגש מראש ומצורף לכתבי הטענות), ומבלי שיהיה בכך כדי להוות דעה מוגמרת מצידי, הצעתי לצדדים שהתביעה תידחה, תוך חיוב התובעת בהוצאות הנתבעים, בסך 1,000 ₪ + מע"מ. הנתבעים לא הסכימו להצעה, וטענו כי מדובר בתביעת סרק וכי הוצאותיהם הריאליות הגיעו לסך של 5,000 ₪. בשל כך, קרי - הפער בין סכום ההוצאות שהצעתי בפשרה, לבין הסכום הראוי לדעת הנתבעים - סירבו הנתבעים להצעה. לפיכך, עמדו על המשך בירור התביעה, ועל קיום ישיבת הוכחות בתיק. הנתבעים עמדו על זימון המומחה מטעמם, מר חנניה דרעי, להחקר על חוות דעתו. נעתרתי לבקשה והתיק נקבע להוכחות ביום 8.7.07 בשעה 12:30, והוקצב לשם כך פרק זמן של כשעה ביומן. באותו יום - 8.7.07, נשלחה בקשת דחייה בשם ב"כ הנתבעים, לפיה היא בהריון עם תאומים, ונמצאת באשפוז מאז יום קודם, ולכן לא תוכל להתייצב. לבקשה לא צורפה תגובת ב"כ התובעת, ונאמר רק ש"הודעה על נסיבות אלו הועברה לב"כ התובעת ולעדים בתיק". גם אישור רפואי לא צורף. נתתי החלטה מיד באותו בוקר, ודחיתי את הבקשה. בשעה 13:00, הגיעה בקשה בהולה נוספת לדחיית מועד הדיון (כשהדיון היה כאמור קבוע לשעה 12:30), בעקבות החלטתי. יצוין, כי כותרתה של הבקשה היתה "בקשה בהולה בהסכמה לדחית מועד הדיון..." אך מאחר שב"כ התובעת היה באולמי כשעה ורבע לפני הגעת אותה בקשה בהולה, וציין שהוא לא נתן, לפיכך, הסכמתו לבקשה, לא ברור היה מי נתן את הסכמתו לבקשה השניה. בנוסף, לא היתה התייצבות כלשהי מצד הנתבעים - הם עצמם לא התייצבו, וכך גם לא המומחה. באותו מעמד נתתי החלטה, בה ציינתי שבנסיבות אחרות, בוודאי שבקשת הדחייה הייתה מתקבלת, לאור טעמיה. ואולם, בתיק שבו הסיבה היחידה לכך שנקבע הליך של שמיעת הוכחות, תוך התרת זימון מומחה מטעם הנתבעים לבית המשפט (דבר שאף היה בו כדי להוסיף להוצאות שכבר הוציאו הצדדים), היתה עמידת הנתבעים על הוצאות בסכום גבוה יותר מכפי שהוצע, סברתי כי בנסיבות שנוצרו, אין מקום להוסיף להתמשכות ההליכים ולהוסיף עלויות בתיק. הוספתי, כי יש לזכור שהתובעת הסכימה לזנוח את תביעתה, שלא מיזמתה, אלא רק נאותה לקבל את המלצתי לסיום התיק. עוד הוספתי בהחלטה, כי כבר בדיון הראשון סברתי שההצעה של דחיית התביעה וחיוב התובעת בהוצאות בסך 1,000 ₪ + מע"מ היתה הצעה ראויה. לכן, סברתי כך ביתר שאת ביום 8.7.07, מאחר שבאותו יום התייצב בפני ב"כ התובעת פעם נוספת, והוא זכאי להוצאות בגין התייצבותו, ללא קשר לתוצאות המשפט כולו. בנוסף, נפסק שכר בטלת עד התביעה בדיון מיום 12.11.06, שכר האמור להשתלם בסופו של יום. בהחלטתי ציינתי גם שהזמן שהוקצב לדיון (כדיון הוכחות יחיד בשעה זו) ירד לטמיון, ואילו דחיתי את מועד הדיון - היה נדרש פרק זמן נוסף לדיון הנדחה, כל זאת - כאשר המחלוקת האחרונה שנותרה היתה, כזכור - לאחר שב"כ התובעת קיבל את המלצתי בנוגע לדחיית התביעה - שאלת ההוצאות בלבד. לאור כל האמור ולאחר ששקלתי את כל הנסיבות המתוארות לעיל, החלטתי ביום 8.7.07 שלא להעתר לבקשה החוזרת לדחית מועד דיון. בהעדר הנתבעים, דחיתי את התביעה וחייבתי את התובעת בהוצאות בסך 1,000 ₪ + מע"מ. בנוסף, קבעתי שהתובעת תשא בשכר בטלת העד מטעמה, שנפסק בדיון הקודם, וזאת לאחר שהתחשבתי בכל הנסיבות המיוחדות המתוארות לעיל (להלן - פסק הדין). הבקשה לביטול פסק דין הנתבעים מבקשים לבטל את פסק הדין הנ"ל. לבקשה צורפו אישורים רפואיים המתייחסים למצבה הרפואי של ב"כ הנתבעים במועד הדיון ביום 8.7.07. לטענת הנתבעים, לא היה מקום שלא להעתר לבקשת הדחיה, לאור נסיבותיה. בנוסף, העובדה שהמחלוקת בין הצדדים נסבה סביב ענין ההוצאות בלבד, אינה גורעת מזכותם של הנתבעים לקבל את יומם בבית המשפט. לא יתכן, טוענים הנתבעים, שהתובעת תצא נשכרת מכך שב"כ הנתבעים היתה מאושפזת. לטענתם, פסק הדין פגום במהותו שכן לא ניתנה לנתבעים הזדמנות להתגונן כראוי, ולהם סיכויי הצלחה מרובים, גם אם מדובר בשאלת ההוצאות. על בית המשפט להעדיף את עשיית הצדק על פני פתרון דיוני פורמאליסטי. ב"כ התובעת ביקש בתגובתו להעמיד דברים על דיוקם וציין, שאין זה נכון, כי כל המחלוקת נסבה סביב שאלת ההוצאות, ואין זה נכון שסיכויי התביעה קלושים. התובעת סבורה שביכלתה להוכיח תביעתה. עם זאת, הותיר ב"כ התובעת לשיקול דעת בית המשפט את ענין הבקשה לביטול פסק דין. הנתבעים, בתשובה לתגובה, חזרו על נימוקיהם בבקשה והוסיפו, שמאחר שב"כ התובעת השאיר את שאלת הביטול לשיקול דעתי - עלי לבטל את פסק הדין. הכרעה לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, בהשתלשלות הענינים בתיק ושקלתי את הבקשה, אני מגיעה למסקנה כי אין מקום לבטל את פסק הדין. יש לזכור, כי עם דחיית התביעה, קיבלו הנתבעים את התוצאה המקסימלית האפשרית מבחינתם, בהיבט של הסעד שנתבקש (מדובר בדחיית התביעה, ולא במחיקתה). כל שנותר לדון בו, מרגע שהחלטתי על דחיית התביעה, הוא נושא ההוצאות. ענין זה, כאמור בתקנות 511-512 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 נתון לשיקול דעת בית המשפט. בטרם קבעתי את סכום ההוצאות - התחשבתי באמור בטיעוני ב"כ הנתבעים, שנשמעו ביום 12.11.06, לענין ההוצאות שהוציאו הנתבעים, כפי שמציינת ב"כ הנתבעים בבקשה, בסעיף 8. שבתי ושקלתי את הדברים גם עתה, לנוכח האמור בבקשה. באמידת ההוצאות שנפסקו ובחינת מידת התאמתן לנסיבות, יש לקחת בחשבון גם את ההוצאות בהן נמנעתי מלחייב את הנתבעים, בשל הדיון ביום 12.11.06, שנדחה בשל אי התייצבות מומחה הנתבעת. הוצאות אלה כוללות הן את שכר בטלת עד התביעה (אשר הושת על התובעת בפסק דיני מיום 8.7.07, בהתחשב בנסיבות), בסך 250 ₪, והן את שכ"ט ב"כ התובעת בגין אותו דיון. בנוסף יש לזכור, שהנתבעים ביקשו לקיים דיון נוסף ולזמן אליו את המומחה, דבר שהיה גורר הוצאות נוספות, טרחה נוספת לצדדים ולבאי כוחם ובזבוז זמן שיפוטי נוסף, והכל - לאחר שב"כ התובעת הסכים להמלצתי שתביעתו תדחה, תוך חיוב התובעת בהוצאות של 1,000 ₪ בתוספת מע"מ, לזכות הנתבעים. בנסיבות הנ"ל, ולאחר ששבתי ושקלתי את טענות הנתבעים, אני סבורה כי סיכויי הנתבעים לשכנעני להגיע להחלטה אחרת הינם קלושים, ולכן - כאשר מדובר בנושא ההוצאות, הנתון כולו לשיקול דעתי - אינני מוצאת כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין וקיום מועד הוכחות נוסף. כל זאת, כדי לזמן את העדים, לאפשר לב"כ הנתבעות לחקור את המומחה מטעמה, לסכם בתיק ולקבל פסק דין, שתוצאתו הסופית - במקרה הטוב ביותר מבחינת הנתבעים - אינה שונה ממלוא הסעד שקיבלו כבר עתה. יש לזכור גם, שאחד הרכיבים החשובים שעלי להתחשב בהם, בבואי לאזן בין כל האינטרסים שעלי לשקול, הוא גריעה ממשאב הזמן העומד לרשות בית המשפט, שניתן להשתמש בו לטיפול בתיקים אחרים (ר' רע"א 1514/06 תדיראן מוצרי צריכה בע"מ נ' אמיר שהי שאול (ניתן ביום 24.4.06 מפי כבוד השופט גרוניס)). לטעמי, קבלת הבקשה תחטא לאיזון הראוי במקרה זה ולפיכך, הבקשה נדחית. פסק הדין נותר על כנו, ולפנים משורת הדין - אינני עושה צו להוצאות בבקשה זו. תביעת שיבובפסק דין בהעדר הגנה