החלטה בפניי בקשה לסילוק ההליך על הסף. לטענת המשיב, ההליך שבכותרת הוגש באיחור, ועל כן יש לסלקו על הסף. הטענה מבוססת על כך, שפסק הדין הומצא עוד ביום 21.12.03 לכתובת שנמסרה על ידי המערערת ככתובת להמצאת כתבי בי דין, וחזר בציון כי הנמען עזב. לטענת המשיב, במצב זה יש לראות את המועד האמור כמועד בו החל מירוץ המועדים להגשת ההליך, נוכח הוראת תקנה 480 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, המורה כי כל עוד לא הודע על שינוי במען, המצאה למען שנמסר לצורך מסירת כתבי בי דין הינה המצאה כדין. בבקשתו מתייחס המשיב למסמך שצורף להודעת הערעור, וממנו עולה כי ביום 1.2.04 נשלח פסק הדין בשנית למערערת. לטענת המשיב, באין פירוט מתי הודע לבית המשפט המחוזי על שינוי כתובת, יש לראות את ההמצאה הראשונה כהמצאה כדין, כל עוד לא הוכח כי הוגשה הודעה כדין בדבר שינוי בכתובת עובר להמצאה מיום 21.12.03. בתגובה שהגישה, טוענת המערערת כי אין לראות במצב בו נרשם באישור המסירה "הלה עזב" כמסירה כדין. עוד מתברר, כי לטענת המערערת, בא כוחה מסר עובר למעברו לכתובת חדשה, בספטמבר 2003, הודעה לכל הגורמים האפשריים, לרבות מערכת בתי המשפט, וראייה לכך הוא מוצא בדברים שנרשמו בכתב יד על ידי מזכירת השופטת בבית משפט קמא בדבר שליחת פסק הדין לכתובתו של בא כוח המערערת, המעודכנת במחשב בית המשפט. תקנה 480 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי מקום בו ניתן על ידי בעל דין מען לצורך המצאת כתבי בי דין, יראו כל כתב שהומצא למען האמור כאילו הומצא כראוי, כל עוד לא הודיע בעל הדין על שינוי המען. בשל כך, אלמלא הטענה בדבר הודעה על שינוי הכתובת, ניתן היה לראות בהמצאה לכתובת שנמסרה, תוך ציון כי הנמען עזב את המען, משום המצאה מספקת. ברם, בנסיבות העניין עולה טענה ברורה בדבר שינוי מען. בירור שנעשה על ידי המזכירות מול בית המשפט המחוזי העלה כי אין בבית המשפט המחוזי אינדיקציה חד משמעית להודעה נפרדת בדבר שינוי כתובת, אך לא הובהר הרקע לרישום בדבר כתובת מעודכנת של ב"כ המערערת, והתברר כי בכתב הסיכומים מטעם המערערת, אשר הוגש בטרם ניתן פסק הדין, צוינה הכתובת המעודכנת של בא כוח המערערת. במצב זה, אין בידי לדחות את טענת המערערת לעניין זה, ועל כן לא אוכל לקבוע כי ההמצאה מיום 22.12.03 היתה המצאה כדין. לפיכך, לא נגועה הגשת ההליך באיחור, והבקשה לדחייתו על הסף נדחית. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות. תקסד"א 1984 (הישנות)