קראו דוגמא מהפסיקה בנושא אזרחות לאישה שהתאסלמה: העתירה בתמצית: בפני עתירה המופנית כנגד משרד הפנים, שעניינה דחיית בקשתה של העותרת לשדרג את מעמדה, ממעמד ארעי א/5 למעמד של מתאזרחת. יצוין כי עתירה זו אינה הראשונה שמגישה העותרת. עתירה קודמת נדונה אף היא בפני בית משפט זה (עת"מ 54105-01-11). כעת בפני העתירה הנוכחית, כאשר בעניינה המחלוקת מצומצמת. כפי שיפורט, החלטתי לדחות את העתירה. ביחד עם דחיית העתירה מצאתי מקום לתת הנחיות ולוחות זמנים לאופן בו ישלים המשיב את הליך בחינת מעמדה של העותרת. הרקע העובדתי ועיקרי המחלוקת: עיקרי העובדות אינן שנויות במחלוקת. העותרת נכנסה לראשונה לישראל ביום 18.3.04, על פי הזמנת בעלה דאז, X X. בהמשך הודיע המזמין כי השניים התגרשו, ואף ציין כי למעשה, כניסתה לישראל הייתה על בסיס הסכם לפיו הוא יפעל לסייע לה להסדרת המעמד. כפועל יוצא מכך הופסק ההליך המדורג בעניינה של העותרת ביום 17.3.08. ביום 6.4.08 התאסלמה העותרת, וביום 7.5.08 פנתה בבקשה להסדרת מעמד מכוח נישואין שנערכו ביום 6.4.08 לאזרח ישראלי בשם רמי X. בהמשך, ביום 4.12.08, שודרג מעמדה של העותרת לשוהה באשרה מסוג א/5. ביום 8.1.09 נולד לעותרת ולמר X בן. בהמשך התארכו ההליכים בעניינה של העותרת. עיקר העילה להתארכות ההליכים הייתה בדיקות שנעשו על ידי המשיב, בין היתר על רקע העובדה שכניסתה הראשונית של העותרת לישראל הייתה, לכאורה, תוך מצג שווא/מרמה, לעניין יחסיה עם המזמין, מר X X, והכל במטרה להסדיר את שהייתה בישראל. עוד גרם להתארכות ההליכים העדר שיתוף פעולה בין העותרת ומר X, בעיקר בכל הנוגע להמצאת פרטים בדבר מעורבותו בפלילים כפועל יוצא מהתארכות ההליכים, לא נמנתה התקופה שבין חודש 11/2010 עד חודש 11/2011, כתקופה בה חל על העותרת ההליך המדורג, זאת מאחר ובפרק זמן זה נערכו בדיקות בנוגע לכנות הקשר בין בני הזוג, ובמיוחד בשים לב לחשש כי מדובר בשיתוף פעולה בין העותרת למר X, שיתוף פעולה שעניינו סחר בנשים, זאת נוכח עבירות קודמות של מר X. רק לאחר חלוף שנה, וכאשר ממצאי הבדיקה לא העלו פגם, נמשך מניין תקופת השנים לצורך ההליך המדורג. ההחלטה הדוחה את בקשת העותרת לשדרג את מעמדה של העותרת התקבלה, למעשה, משני טעמים. הטעם הראשון הוא שלא התמלאה התקופה הנדרשת לצורך שדרוג המעמד. יצוין כי התקופה הנדרשת לא הושלמה, ועל כך אין חולק, רק מהטעם שלא נמנתה במניין ההליך המדורג התקופה שבין חודש 11/2010 עד חודש 11/2011. הטעם השני שבבסיס ההחלטה הוא העדר מידע מספיק בעניין עברו הפלילי של מר X, ובעיקר בנוגע לתיקים פתוחים בעניינו. כנגד החלטה זו הוגשה העתירה שבפני. מניין תקופת ההליך המדורג: כאמור, המחלוקת העיקרית מצומצמת ומתמקדת באופן שבו יש למנות את תקופת הזמן שבין חודש 11/2010 עד 11/2011, וזאת בשים לב לעובדה שהבדיקה שנערכה באותה שנה לא העלתה כל ממצא בעייתי. הכלל המנחה בבואו של בית משפט לבחון החלטת רשות מנהלית, הוא עקרון חוקיות המִנהל. מכאן שעל הטוען כנגד החלטה מנהלית, לשכנע את בית המשפט כי נפל פגם בהחלטה, באופן בו מיישמת הרשות המנהלית את הוראות החוק ואת הנהלים, מכוחם ועל בסיסם פועלת הרשות המנהלית. מעבר לכלל בסיסי זה במשפט המנהלי, הרי שהכלל החל על ענייני כניסה לישראל ומתן מעמד לזרים המבקשים להשתקע בישראל, הוא כי שיקול דעתו של שר הפנים בנושאים אלה רחב ביותר, ורק במקרים חריגים יתערב בית המשפט באופן הפעלת הסמכות. ראה: בג"צ 482/71 לאוניה מאה קלרק, ו-7 אח' נ' שר הפנים ואח' , פ"ד כז(1), 113, עמ' 116-117; בג"צ 758/88 קנדל ואח' נ' שר הפנים , פ"ד מו(4), 505 ; בג"צ 1031/93 אליאן (חוה) פסרו (גולדשטיין) נ' שר הפנים , פ"ד מט(4), 661; בג"צ 2597/99 תאיס רודריגז-טושביים נ' שר הפנים ואח' , פ"ד נח(5), 412, עמ' 447-448; בג"צ 2527/03 סועאד אסעיד ואח' נ' משרד הפנים , פ"ד נ"ח(1), 139. "בכך בא לידי ביטוי העקרון - המקובל במדינות הדמוקרטיות המודרניות - כי למדינה שיקול דעת רחב למנוע מזרים מלהשתקע בה. אין לו לזר זכות לבוא לארץ אם כתייר ואם כתושב ". ראה: בג"ץ 4156/01 מריו דימיטרוב נ' משרד הפנים, פ"ד נו(6), 289 (2002). על רקע ההלכות הנ"ל יש גם לבחון את האופן בו מנה המשיב את משך הזמן שהעותרת הוגדרה כמי ששוהה בישראל מכוח אשרה א/5 במסגרת של הליך מדורג. אין בנוהל החל על ההליך המדורג, מענה ברור בכל הנוגע לאופן שבו יש למנות את התקופה במהלכה מבצע המשיב בדיקות לצורך החלת ההליך המדורג. עם זאת יצוין כי ההליך המדורג כולו הוא למעשה הליך ממושך של בחינת בקשת המועמד להתאזרחות. מכאן שלכאורה נראה, שיש לפרש את תקופת הבדיקה כתקופה הנמנית בסך תקופה של ההליך המדורג. עם זאת, פירוש זה כשלעצמו אינו נקי מספקות, ובמיוחד כאשר הליך הבדיקה מתארך עקב העדר שיתוף פעולה של הנבדק, אשר אינו מספק נתונים ראויים. בנסיבות אלו גם לא ניתן לומר כי האופן בו פירש המשיב את מניין הזמן, כך שמשך הבדיקה שערך המשיב בתקופה של 11/2010 עד 11/2011 לא ימנה. במקרים בהם פרשנותה של הוראת חוק או של כלל מנהלי אינם ברורים הנטיה היא לפרש את כלל או החוק באופן שאינו מונע מהפרט לממש זכות חוקתית [עע"מ 9272/11 הוועדה המחוזית לתכנון ובניה חיפה ואח' נ' יעקב ורצהייזר ואח' (ניתן ביום 20.6.2013)]. אלא שבמקרה שבפני אין לעותרת את הזכות החוקתית לקבל מעמד בישראל. בשים לב להלכות שפורטו סבור אני כי יש לפרש את מניין תקופת ההליך המדורג ובחינת עמידתו של המועמד להתאזרחות על רקע ההלכות שפורטו לעיל. נזכיר כי זר הנישא לאזרח ישראל, אינו קונה - בעצם נישואיו - זכות להתאזרחות, ושר הפנים סמכותו עימו להיעתר או שלא להיעתר לבקשת התאזרחות המוגשת לו בידי אותו בן-זוג זר [בג"ץ 3648/97 ביג'לבהן פטל ו-31 אח' נ' שר הפנים ו-3 אח' , פ"ד נג(2), 728 ,עמ' 768-769]. מכאן גם סבור אני כי הפרשנות שנקט משרד הפנים ולפיה תקופת הבחינה במקרה הנוכחי, ובמיוחד על רקע של העדר שיתוף פעולה מלא בין בני הזוג למשרד הפנים, לא תימנה בתקופת המניין של משך ההליך המדורג, היא פרשנות סבירה שאין לבית המשפט המנהלי עילה להתערב בה. אשר על כן, ומטעם זה, דין העתירה להידחות. בירור מעורבות פלילית של בן הזוג, מר X: כפי שצוין, אחד מהטעמים לעיכוב בירור מעמדה של העותרת היא התארכות בירור מידת מערבותו של מר X בפלילים. במהלך הדיון שבפני הציג ב"כ העותרת מסמך ממשטרת ישראל, שעניינו הודעה בדבר החלטה שלא להעמיד לדין את מר X בעניין מסוים. עם זאת לא הוצג לבית המשפט רישום פלילי מלא של מר X, הכולל פירוט של הרשעותיו הקודמות וכן של תיקים תלויים ועומדים בעניינו. יצוין גם, כי מר X עצמו לא צוין כעותר בעתירה שבפני, דבר המעורר שאלות, וזאת מעצם טיבו של ההליך. אינני נדרש כעת לדון ולהכריע בשאלת השלכת נתון בדבר עבר פלילי של בן הזוג על זכויותיו של מועמד להתאזרחות. שאלה זו שבבסיסה העיקרון שאין מענישים בנים על חטאי הוריהם טעונה ליבון, בבוא העת. ואולם כאשר מצויה המועמדת להתאזרחות בהליך שבבסיסו בחינת כנות הקשר עם בן זוגה שהוא אזרח ישראלי, כל תופעה של אי שיתוף פעולה מצידו מעוררת שאלות ומעמידה בספק את כנות הקשר. כך גם כאשר בן הזוג אינו צד לעתירה ואינו מסיע בהעברת כל נתון נדרש למשרד הפנים, כפי שבמקרה שבפני. למעשה, כאשר בני הזוג אינם משתפים פעולה עם רשות ההגירה הרי שמעבר לכך שהם אינם ממצים את ההליך המנהלי עד תומו הם גם מעוררים ספקות בכל הנוגע לכנות הקשר שבינם ובכל הנוגע לכנות ההליך המנהלי. גם בכך דין כדי לדחות את העתירה. סיכום: מכל הטעמים שפורטו סבור אני כי החלטת המשיב התקבלה במסגרת סמכותו. מדובר בהחלטה סבירה וזאת בשים לב לנתונים שהיו בפני המשיב. מטעם זה לא מצאתי עילה להתערב בהחלטתו. העתירה נדחית. עם זאת, בהתחשב בעובדה שהוצג בפני מסמך המציג על סגירת תיק פלילי מסוים בעניינו של מר X (החלטה של תחנת זבולון בתיק 342451/2011 מיום 13/5/2011), החלטה שלא עמדה לנגד עיני המשיב, ובהתחשב בעובדה שמכלל התקופה החסרה להשלמת ההליך המדורג חלפו כבר כשבעה חודשים, אני מורה כדלקמן: עניינה של העותרת יוחזר כעת לבחינה אצל המשיב באופן שבו תסתיים הבחינה עד למועד סיום השנה הרביעית החסרה למניין תקופת ההליך המדורג. כדי לאפשר את סיום הבדיקה ייקבע בתוך 45 ימים מועד להתייצבות העותרת ובן זוגה, מר X, לשימוע נוסף אצל המשיב. למועד זה שיקבע ימציא מר X לעורך השימוע או לגורם המתאים אצל הרשות המנהלית עותק של רישום פלילי מלא בעניינו או לחילופין יפוי כוח או כתב ויתור על סודיות שנוסחו יאושר ע"י הפרקליטות והמסמיך את המשיב לקבל לידיו את הרישום הפלילי המלא של מר X. המשיב יערוך את כל הבדיקות הנדרשות לפי מיטב שיקול דעתו וישלים את הליך הבדיקה כך שבמועד חלוף תקופת ארבע השנים ניתן יהיה ליתן החלטה סופית בעניינה של העותרת. יודגש כי ככל שלא יהיה שיתוף פעולה מלא של שני בני הזוג עם המשיב יוכל המשיב להסיק מכך כל מסקנה כפי שימצא לנכון. עוד יובהר ויודגש כי לגופו של עניין אינני מביע כל עמדה. המשיב יבחן את כל הנתונים כפי שיאספו על ידו וייתן החלטתו בהתאם לחוק ולפי מיטב שיקול דעתו. בנסיבות העניין יישא כל צד בהוצאותיו. משרד הפניםאזרחות