קראו דוגמא מהפסיקה בנושא אחוזי נכות הפטיטיס: עיקרי העובדות וטענות הצדדים ערעור זה נסוב על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לעניין קצבת נכות כללית מיום 17.6.13 (להלן: "החלטת הוועדה"). הוועדה קבעה, כי למערער נכות בגין מצב אחרי אירוע מוחי, בגין יתר לחץ דם ובגין הפטיטיס C. למערער נקבעה נכות צמיתה בשיעור משוקלל של 20%. כן נקבע, כי לא קיימת נכות נפשית. לטענת המערער, בהחלטת הוועדה נפלו פגמים. טענותיו העיקריות של המערער, הינן כדלהלן: הוועדה מציינת כי לא הועלו תלונות המחשידות לקיומה של פסיכופתולוגיה המעניקה אחוזי נכות, אולם מדברי המערער ומהמסמכים עולה כי המערער השתמש בסמים תקופה ארוכה ומן הראוי היה לבקש מסמכים עדכניים בעניין זה. הוועדה ציינה כי באשפוז האחרון של המערער בבי"ח וולפסון, נצפתה הפרעה מזערית בתיפקודי הכבד, לכן היתה אמורה לשלוח את המערער לביצוע בדיקות רפואיות נוספות. הדבר נכון בפרט לאור הרקע של המערער, בעיותיו הנפשיות ומצבו לאחר אירוע מוחי הכולל קשיי דיבור. המשיב התנגד לעמדת המערער, מן הנימוקים העיקריים הבאים: הוועדה פעלה כראוי. הוועדה אמנם מוסמכת לשלוח את המערער לבדיקות אך אינה מחויבת לעשות כן והדבר נתון לשיקול דעתה. המערער טען בפני הוועדה כי נגמל מסמים לפני 16 שנה ואין עילה לשלוח אותו לבדיקות במקרה זה. לעניין תפקודי הכבד, ציינה הוועדה הפרעה מזערית בתיפקוי הכבד שהתגלתה באשפוז, כחצי שנה לפני התכנסות הוועדה. אין תיעוד המצביע על מחלת כבד ולפיכך אף במקרה זה לא היה מקום לשלוח את המערער לבדיקות נוספות. דיון והכרעה במסגרת ערעור על החלטות ועדות לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד. לא אחת נפסק, כי על בית הדין לבחון אם הועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. ראו, בין היתר: עב"ל 10014/98 הוד - המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד 213 (1999). הלכה פסוקה היא, כי אחת החובות המוטלת על הועדה לעררים, שהינה גוף מעין שיפוטי, היא חובת ההנמקה שמטרתה לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה. ראו: דב"ע 1318/01 עטיה - המוסד לביטוח לאומי פד"ע טו 60. לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי כי דין הערעור להידחות. הוועדה שמעה את תלונות המערער, בדקה אותו ונימקה את החלטותיה בצורה בהירה. הוועדה מציינת בממצאי בדיקתה כי דיבורו של המערער תקין, והסתפקה בדחיית הערר בכל הנוגע למצבו לאחר האירוע המוחי. אשר לשימוש בסמים, המערער הצהיר בפני הוועדה כי: "לא משתמש מזה 16 שנים נגמלתי". לפיכך, קבעה הוועדה כי מזה שנים שאין המערער משתמש בסמים ולא הובעו תלונות המחשידות לקיומה של פסיכופתולוגיה המעניקה אחוזי נכות בתחום הנפשי. בנסיבות העניין, בהן המערער לא הצביע על כל טיפול בתחום הנפשי ולא הציג כל מסמך רפואי המעיד על בעיה במישור זה, לא נפל כל פגם בהחלטת הוועדה. אשר לטענות המערער בנוגע לתיפקודי הכבד, הוועדה קבעה למערער נכות בגין נשאות מחלת ההפטיטיס C, אף שבבדיקתה ציינה כי ממצאיה תקינים, בכל הנוגע לכבד. בין היתר, פירטה הוועדה כי לא קיימת הגדלה של הטחול והכבד וכן נרשם במימצאיה: "ללא סימנים פריפריים של מחלת כבד". הוועדה אכן ציינה, כי במהלך אישפוזו האחרון של המערער נצפתה הפרעה מזערית בתיפקודי הכבד. עם זאת, בממצא זה וודאי שאין כדי להעניק נכות בפני עצמו, ועל הוועדה לא מוטלת חובה לאבחן את מצבו של המערער, שעה שלא מונחת בפניה אינדיקציה רפואית המעידה על הפרעה של ממש הנוגעת לכבד, פרט לנכות שהוענקה בגין נשאות. הוועדה אמנם מוסמכת לשלוח אדם לבדיקות נוספות, אולם אין היא מחויבת לעשות כן בכל מקרה, וודאי שלא בהסתמך על ממצא יחיד, שמעיד על "הפרעה מזערית", כלשונה. בנסיבות העניין, לא נפלה בהחלטת הוועדה טעות משפטית המצדיקה התערבותו של בית הדין. הערעור נדחה. הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק דין זה, תוך 30 יום מיום המצאתו. אחוזי נכותנכות