לתובעת יש פוליסת ביטוח מקיף אצל הפניקס חברה לביטוח בע"מ, אך התובעת בחרה שלא להפעיל פוליסה. קראו דוגמא מהפסיקה בנושא אי הפעלת פוליסת ביטוח מקיף: בפניי תביעת כספית מיום 18.10.12 ע"ס 11,229 ₪ בגין נזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים מיום 22.5.12. התביעה הוגשה ונתבררה בסדר דין מהיר. בראשית הדברים יצוין, כי מתנהלת תביעה משפטית קשורה: תביעה ע"ס 5,564 ₪ שהגישה הנתבעת 2 ביום 2.9.12 כנגד התובעת וכנגד הפניקס חברה לביטוח בע"מ בבית משפט השלום בת"א בתיק מס' 666-09-12. התביעה הקשורה הנ"ל קבועה לישיבה מקדמית ראשונה ביום 23.1.14 בפני כב' השופטת אורלי מור-אל. יש לומר כי ב"כ כל הצדדים, בשני התיקים, הסכימו שפס"ד זה בתיק שבנדון יחייבם גם בתביעה הקשורה הנ"ל. מדובר בתביעה של בעלת הרכב הניזוק בתאונה, התובעת פיצוי, כבעלת הרכב הניזוק, על כל נזקי הרכוש שנגרמו לרכב ולה בתאונה. יובהר כי לתובעת יש פוליסת ביטוח מקיף אצל הפניקס חברה לביטוח בע"מ, אך התובעת בחרה שלא להפעיל פוליסה זו (ראו אישור אי הגשת התביעה שצורף לכתב התביעה). הנתבעת 1 הינה נהגת רכב הנתבעות במועד התאונה ואילו הנתבעת 2 הינה בעלת ומשכירת הרכב. הרכבים המעורבים בתאונה בתאונה מעורבים 2 רכבים: רכב התובעת - רכב פרטי מתוצרת יונדאי (להלן - "היונדאי"). רכב הנתבעות - רכב פרטי מתוצרת טויוטה (להלן - "הטויוטה"). מקום התרחשות התאונה: צומת T מרומזר של הרחובות קק"ל ורוזאניס בת"א. שעת התרחשות התאונה: שעת אור יום. המחלוקת אין חולק בין הצדדים כי התאונה התרחשה בתוך הצומת, כאשר היונדאי הגיעה אליו מתוך רחוב רוזאניס במגמה לפנות שמאלה בצומת (מזרחה לתוך רחוב קק"ל) ואילו הטויוטה הגיעה אליו מרחוב קק"ל מכיוון מזרח לכיוון מערב, במגמה להמשיך בצומת מערבה ברחוב קק"ל. המחלוקת היא בשאלה איזה מבין שני הרכבים נכנס לצומת בניגוד לאור אדום ברמזור בכיוונו, כאשר כל אחד משני הצדדים טוען שנהגו נסע בירוק ואילו הנהג השני נסע באדום. המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בשאלת אחריות הנתבעות בנזיקין לתאונה, כאשר במישור הנזק ושיעורו אין, למעשה, מחלוקת, והנתבעות גם לא הציגו חוות דעת שמאי נגדית לחוות דעת השמאי מטעם התובעת שצורפה לכתב התביעה ואף לא ביקשו לחקור את השמאי מטעם התובעת. שיעור הנזק הנתבע מוחזק אפוא להיות בלתי שנוי במחלוקת. הראיות שהציגו הצדדים כתבי הטענות, על נספחיהם. הודעות על התאונה שנמסרו לשני הצדדים. תמונות בצבע של נזקי שני הרכבים. עדויות 3 עדים מטעם שני הצדדים בישיבת היום: מטעם התובעת - נהגת היונדאי (התובעת) ועדת ראייה ניטרלית (גב' ענת עופר); ומטעם הנתבעות - נהגת הטויוטה (הנתבעת 1). תרשים של זירת התאונה שערכה העדה הניטרלית במהלך עדותה. הכרעה אני מוצא לקבל את התביעה. כללי - על אופני ההכרעה האפשריים בהתקיים מחלוקת עובדתית על-פי ההלכה הפסוקה, על ביהמ"ש לשאוף ככל האפשר להכריע במחלוקת עובדתית המונחת לפתחו ולקבוע איזו מבין הגרסות המנוגדות המוצגות לפניו היא הגרסה הנכונה, בבחינת "האמת המשפטית". ההנחיה והשאיפה הינן אפוא לקבוע ממצאים עובדתיים פוזיטיביים. יחד עם זאת, אותה הלכה פסוקה מכירה באפשרות שלפיה, לאחר בחינה מעמיקה של התשתית הראייתית שהוצגה ובהיעדר אפשרות להעדיף גרסה עובדתית אחת על פני גרסה נגדית, ביהמ"ש מגיע למסקנה כי לא ניתן להעדיף גרסה אחת על פני גרסה נגדית (מצב של "ספק שקול") וכי, לכן, על ביהמ"ש להכריע את הדין עפ"י נטלי ההוכחה הרלוונטיים, מבלי לקבוע ממצאים עובדתיים פוזיטיביים ובאופן שבו בעל הדין שנטל ההוכחה מוטל עליו יפסיד בהליך משלא עלה בידיו להרים את נטל ההוכחה [ע"א 595/88 אדרי נ' חסקל, פ"ד מז (5) 333 (1993); בר"ע (מחוזי י-ם) 2271/96 דהן נ' רייכמן ( 15.6.97); בר"ע (מחוזי ב"ש) 642/01 טטרואשוילי נ' זפסלקי ( 5.6.02); בר"ע (מחוזי י-ם) 4114/02 ניסים נ' בן אלי ( 16.7.02); רע"א 1530/13 גדלוב נ' הארגז - מפעל תחבורה בע"מ ( 5.5.13)]. על-פי ההלכה הפסוקה, במשפט אזרחי יש לקבוע שבעל דין הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו כאשר, בסופו של משפט ועל יסוד מכלול הראיות שהוגשו ע"י כל בעלי הדין, יש להסיק שמאזן ההסתברויות נוטה לכיוונו של בעל הדין שנטל ההוכחה מוטל עליו, כלומר שממכלול הראיות מוסק שגרסתו העובדתית של אותו בעל דין הינה מסתברת ומתקבלת יותר על הדעת וקרובה יותר לאמת מאשר גרסתו הנגדית של בעל הדין שכנגד [ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ (לא פורסם, 5.10.06); ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ ( 9.5.11); רע"א 1530/13 גדלוב נ' הארגז - מפעל תחבורה בע"מ ( 5.5.13)]. מן הכלל אל הפרט לאחר שבחנתי את טענות ואת ראיות הצדדים ובהתבסס על הדין החל הנ"ל, מצאתי להעדיף את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבעות, כאשר הגרסה המועדפת הנ"ל מבססת אחריות בנזיקין של הנתבעות לקרות התאונה. אנמק בקצרה את מסקנתי האחרונה: מצאתי את עדויות נהגת היונדאי ועדת הראייה הניטרלית מהימנות ומשכנעות יותר מאשר עדותה של נהגת הטויוטה. שתי עדות התביעה העידו שהן המתינו ברכביהן על קו הצומת עד להתחלף האור ברמזור שבכיוונן מאדום לירוק, ורק עם התחלף האור לירוק החלה היונדאי בנסיעה איטית מרחק קצר בתוך הצומת, וברגע זה התנגשה בה הטויוטה, שבאה במהירות משמאל. מצאתי לקבל עדות זו כמהימנה. מצאתי שגם עדות נהגת הטויוטה תומכת, בעקיפין, בעדות התביעה הנ"ל, בכך שנהגת הטויוטה מעידה שראתה, עת התקרבה לצומת, את היונדאי עומדת בכניסה לצומת (מימין לכיוון נסיעת הטויוטה). העדות על עמידת היונדאי ועל מיקומה עובר לתאונה מחזקת, להבנתי, את גרסתן הנ"ל של עדות התביעה. העדה הניטרלית העידה באופן משכנע, כי הבחינה בכל המתרחש וראתה וזוכרת בבירור את מהלך הדברים, שבו היונדאי מתחיל בנסיעה בצומת באור ירוק ושבו הטויוטה נכנסת לצומת ונוסעת בצומת, במהירות ובאור אדום. לא נטען ולא הוכח שלעדה זו יש סיבה כלשהי להעיד לא כפי אופן התרחשות הדברים במציאות, ולהתרשמותי מדוברת באשה נורמטיבית ומכובדת, שהעידה לפי מיטב הבנתה, הכרתה ומצפונה. יצוין כי עדה זו מסרה גם עדות בכתב, שנשלחה לנתבעת 2 בטרם הגשת התביעה המשפטית שבנדון, בניסיון לשוב ולשכנע את הנתבעת 2 בצדקת גרסת התובעת, אך לשוא. מצאתי לקבל את עדויות עדות התביעה כי הטויוטה נסעה במהירות עובר לתאונה, והדבר יכול להסביר את עדות נהגת היונדאי לפיה לא הבחינה בטויוטה בטרם התאונה. מצאתי להאמין לעדות נהגת היונדאי לפיה נהגת הטויוטה התנצלה בפניה לאחר התאונה. בעדות זו ניכרו אותות האמת, ועדות זו נתמכה למעשה גם בעדות נהגת הטויוטה עצמה, שאישרה כי אפשר שהביעה התנצלות בפני נהגת היונדאי. עצם ההתנצלות בצירוף העדות על ההתנצלות (שהתבררה כאותנטית) מחזקות את גרסת התובעת ומחלישות את גרסת הנתבעות. נהגת הטויוטה העידה על כך שראתה את היונדאי בולטת עם חזיתה לתוך הצומת, ותיארה מהלך דברים שמלמד כי מדובר היה בבליטה של ממש. בליטה זו בהחלט יכולה להתיישב עם מצב שבו היונדאי החלה בנסיעה מימין לטויוטה, כפי גרסת התובעת. נהגת הטויוטה לא זכרה היטב את מוקדי הנזק ברכבה. תיארה נזק לדופן ימין ולדלת ימין, כאשר בתמונות הנזק ובחוות דעת השמאי בתביעה של הנתבעת 2 מדובר על נזק שמוקדו בפינה הימנית-קדמית של הטויוטה, וודאי לא בדלת ימין. נהגת הטויוטה מתארת מצב דברים שבו, בכל מקרה, הצומת לא היה פנוי בכיוונה (בשל בליטת היונדאי לצומת), כך שאסור היה לה לצומת, ואם התכוונה נהגת הטויוטה לתאר מצב של תחילת נסיעה של היונדאי, הרי שהדבר תומך כאמור בגרסת התובעת. סיכום התביעה מתקבלת במלואה. על הנתבעות לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: סך של 11,229 ₪, שהינו סכום התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 18.10.12 ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 365 ₪ בגין אגרת בית משפט ששולמה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 18.10.12 ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 350 ₪, בגין שכר העדה בו חויבה התובעת, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 3,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד יום התשלום המלא בפועל. רכבפוליסהביטוח מקיף