קראו דוגמא מהפסיקה בנושא ביטול צו הרחקה מהארץ עובדת זרה נשואה לישראלי: 1. מונחת לפניי עתירה להורות על ביטול צו הרחקה כנגד העותרת היות והינה אשתו של אזרח ישראלי, באשר העותרים הינם בני זוג אשר טרם מיצו את ההליכים מול המשיב, לרבות זכותם לערער על החלטת המשיב מיום 7.8.13. רקע 2. העותרת הינה אזרחית הפיליפינים, ילידת 1974; העותר הינו אזרח ישראלי, יליד 1944. 3. העותרת נכנסה לישראל ביום 23.6.2002 באשרה מסוג ב/1 לעבוד בתחום הסיעוד. באפריל 2006 פקעה אשרת העבודה שלה. במהלך 2010 הגישה בקשה למקלט, טענה כי הגיעה לישראל על-מנת לעבוד ולתמוך כלכלית במשפחתה. מינואר 2011 לא הגיעה להאריך את אשרתה והקשר עימה נותק, וביום 18.5.11 נדחתה בקשת העותרת למקלט מדיני. 4. ביום 4.8.13 פנתה העותרת ללשכת המשיב בחיפה והגישה יחד עם העותר בקשה לקבלת מעמד מכוח חייהם המשותפים. לעותרים נערך שימוע בלשכה, ממנו עלה כי קיימות סתירות בין גירסאות העותרים באופן שמצביע, לטענת ב"כ המשיב, על אי-כנות קשר. ההתרשמות מכנות הקשר היתה שלילית, כשברקע פער גילאים של 30 שנה ביניהם, ונראה היה כי העותרת מסייעת לעותר בהתנהלות היומיומית לאור מצבו הרפואי (שאינו ברור). לאור תוצאות השימוע והעדר ראיות אובייקטיביות לקשר, נדחתה בקשת העותרים. 5. במכתב הסירוב מיום 7.8.2013 נאמר, כי על העותרת לצאת את הארץ תוך 14 יום מתאריך המכתב, וניתן להגיש ערעור אחד בלבד תוך 45 יום. ביום 19.8.13 קיבל העותר לידיו העתק פרוטוקול הראיון. 6. ביום 16.9.13 (לאחר שחלפה תקופת ה - 14 ימים ממועד מכתב הדחיה, אך בטרם חלפו 45 ימים להגשת ערעור), הגיעו פקחי יחידת האכיפה לביתו של העותר על-מנת לעצור את העותרת. העותר טען כי העותרת אינה בבית, אך בסיור שערכו הפקחים נמצאה היא מתחבאת בחדר השינה. 7. בשימוע בפני הממונה על ביקורת הגבולות הודתה בפניו כי היא למעשה נשארת בישראל מאחר והיא עדיין צריכה לתמוך כלכלית במשפחתה, ציינה כי אינה עובדת ונמצאת בבית החבר שלה (העותר) - מנקה, מבשלת ונותנת לו טיפול, שכן הינו סובל מ"בעיית טראומה". כן הוסיפה, כי העותר נותן לה כסף לשלוח למשפחתה (500 ₪) ודואג לה לבגדים ולאוכל, וכי אינה משתתפת בהוצאות הדירה (ראו נספח ט' לכתב התשובה). הממונה התרשם כי מדובר ביחסים של מטפל ומטופל בין העותרים, כשהיא ממשיכה לשלוח כסף למשפחתה ואילו העותר זוכה לטיפול אישי צמוד מהעותרת - הכל לצד ההסטוריה של העותרת. כנגד העותרת הוצאו צווי משמורת והרחקה. 8. ביום 17.9.13 הובאה העותרת בפני בית-הדין לביקורת משמורת שם אישרה, כי היא יודעת שבקשתה להסדיר מעמד כבת-זוגו של העותר סורבה, אך היא לא יצאה מישראל כי רצתה לעבוד ויודעת שעליה לשוב לארצה. עוד טענה, כי לא חייבים לה כסף, שכן לא עבדה (ראו נספח י"ב). 9. ביום 22.9.13 הגישה באת-כוח העותרים דאז לבית-הדין בקשת שחרור, במסגרתה טענה, כי מייד עם קבלת החלטת הסירוב פנו אליה העותרים והיא פעלה כדי לחתנם. מבקשה זו ומבקשה מאוחרת יותר שהוגשה על-ידי עו"ד שטיינברג נודע לראשונה, כי העותרים נישאו ביום 9.9.13 בנישואין אזרחיים ("נישואי סלבדור"). העתירה דנן הוגשה ביום 24.9.13, כשניתן צו ביניים למניעת הרחקתה תוך שהעותרת מצויה במשמורת. הטענות 10. הטענה המרכזית של ב"כ העותרים היא, כי לאור נישואיהם של השניים ביום 9.9.13, ולאחר שאספו את המסמכים הנדרשים להוכחת נישואיהם וכנות הקשר יש לאפשר להם לפנות למשיב פעם נוספת לאור שינוי הנסיבות בעניינם, ועל כן לא ניתן להרחיק את העותרת. עוד נטען, כי לא התאפשר לעותרים לערער על החלטת המשיב מחודש אוגוסט. הותרת צו ההרחקה על כנו ימנע מהעותרים להסדיר מעמדה של העותרת בישראל מכוח נישואיה לעותר ומהווה פגיעה בזכות העותר לקיים חיי משפחה וזוגיות. 11. טענות ב"כ המשיב, אשר הועלו בתגובה המקדמית וכן בכתב התשובה הינן, בתמצית: העותרת אינה תוקפת בעתירה את החלטות המשיב לגופו של עניין; שאלת כנות הקשר כבר נבדקה וההתרשמות היתה כי המדובר ביחסים אינטרסנטיים; העותרת לא הזכירה את דבר נישואיה בפני הממונה ו/או בית-הדין; מועד הערר חלף מבלי שנתבקשה כל הארכה. נטען בהרחבה, כי עיתוי הנישואין על-פי עצת עורכת-הדין מוכיחה את העדר כנות הקשר, כאשר נישואין עצמם אינם מקנים אוטומטית מעמד ואינם מעידים על כנות הקשר אשר נבדק באופן מהותי (כשלגבי "נישואי סלבדור", נבדקים הם על-פי אותו הנוהל של הטיפול במתן מעמד של בני זוג של ישראלים, נוהל 5.2.0009, סעיף ג.19 - להלן: הנוהל). דיון והכרעה 12. החלטת המשיב על הוצאת צו הרחקה היתה סבירה בזמנו. אלא, שדין העתירה להתקבל נוכח שינוי הנסיבות, ועל-מנת לאפשר לעותרים למצות הליך מחודש של הסדרת מעמד, בעוד העותרת משוחררת ממשמורת. 13. ייאמר, כי הצדק עם ב"כ המשיב כי ניתנה החלטת המשיב, עליה לא הוגש כל ערעור - כשגם כיום אין העותרים תוקפים אותה. כנות הקשר כבר נבדקה, וההתרשמות היא כי המדובר ביחסים אינטרסנטיים של מטפל - מטופל. עיתוי הנישואין, אשר נערכו בעקבות עצת עורכת-דין, כשעסקינן ב"נישואי סלבדור" לצד מכלול ההתנהלות, לרבות אמירות העותרת עצמה אשר לא הזכירה את ענין הנישואין - מטילים צל כבד על כנות הקשר. 14. עם זאת, ולמרות החשש הכבד שמעלים אותם "נישואי סלבדור" שנערכו במקום הגשת ערר ובתקופה שניתן היה להורות על צו הרחקה (ראו והשוו: בג"צ 233/05 לשנקו נגד משרד הפנים, מיום 25.1.05), הרי שחל שינוי נסיבות המחייב בדיקה חדשה של המשיב. אכן, מי שנישא ב"נישואי סלבדור", עניינו עדיין ייבחן במסגרת אותו הנוהל (ראו בג"צ 4916/04 זלסקי ואח' נגד שר הפנים ואח', מיום 19.6.2011 - וזאת לאור העובדה שהמדובר בנישואין שנערכים מרחוק ללא נוכחות בני הזוג, ובאמצעות עדים שאינם בהכרח מכירים את בני הזוג), ועדיין יהיה על העותרים להוכיח את כנות הקשר, שבעבר לא צלחו בהוכחתו. 15. ולמרות זאת, העותרים "עשו מעשה" - כשייתכן והמניעים לכך שונים. אינני שוללת כי בעתיד, במסגרת הבקשה החדשה, מסקנת המשיב תעמוד בעינה, כאשר לא יהיה במהלך האמור כדי לשנות דבר - שהרי בדיקת כנות הקשר היא מהותית ולא פורמאלית. עם זאת, אין לפסול את האפשרות שהמהלך שננקט (גם אם בעצת עורכת-דין) נועד על-מנת להמחיש את כנות הקשר בין בני הזוג, ולא לצורך העמדת הרשות בפני מציאות מוגמרת שהינה בהכרח פקטיבית. 16. ב"כ המשיב התייחסה להיסטוריה של העותרת, שלא ניתן להתעלם ממנה, המגבירה את הנטל על העותרים להוכיח את כנות הקשר. עם זאת, לא ניתן להתעלם גם מזכותו של העותר, אזרח ישראלי, לקבל הכרה בתא משפחתי אשר מבוסס על חיים משותפים תוך המשך מגורים יחדיו בארץ - בכפוף לבדיקה מחודשת שאכן המדובר בקשר אמיתי, כן ומבוסס (ראו עע"מ 4614/05 מדינת ישראל נגד אורן מיום 16.3.2006). 17. נמסר לי, כי לעותרים נקבע תור אצל המשיב, לשכת חיפה, ליום 2.12.2013 לצורך הגשת בקשה להסדרת מעמדה של העותרת מכוח נישואיה לעותר. לאור התוצאה אליה הגעתי, אין להורות על הרחקתה של העותרת מן הארץ במהלך התקופה בה תיבחן בקשת העותרים מחדש (כאשר אכן ייתכן וזו תידחה כבר על שלביה הראשוניים). במהלך תקופה זו, כאשר לעותרת אינטרס מובהק בהוכחת החיים המשותפים, אך על-מנת להבטיח איתורה במקרה ותידחה בקשתם של העותרים ויוחלט לממש צו הרחקה, יש להורות על שחרורה בתנאים כספיים הולמים. 18. על כן, אני מקבלת את העתירה במובן זה שאין מקום לממש את צו ההרחקה עד לקיום בדיקה מחודשת של העותרים ומתן החלטה של הגורם המוסמך (ככל שבקשת העותרים תידחה). בנוסף, מורה על שחרורה של העותרת בתנאים הבאים: א. הפקדה במזומן בסך של 20000 ₪. ב. התחייבות על סך 30000 ₪ שתיחתם על-ידי כל אחד מהעותרים. ג. עד להחלטה החדשה של המשיב תתגורר העותרת בביתו של העותר בכתובת שתימסר. ד. העותרת תתייצב מדי יום ב' בכל שבוע במשרדי משטרת ההגירה בנמל חיפה. ה. העותרת לא תורחק מהארץ עד 21 יום מיום קבלת החלטתו החדשה של המשיב (ככל שבקשת העותרים תידחה). ו. כתובת משרדה של ב"כ העותרים, עו"ד שטיינברג, תשמש ככתובת לצורך משלוח כתבי טענות והתכתבות עם משרד הפנים. 19. איני עושה צו להוצאות. צו הרחקהמשרד הפניםגירוש מארץצוויםעובדים זרים