על פי המתואר בכתב האישום, ביום 21.10.12 בסמוך לשעה 23:00 גנב הנאשם קטנוע מ"ר 38-079-64 ע"י התחזות לקונה המעוניין לבצע סיבוב "ניסיון". קראו דוגמא מהפסיקה בנושא גניבת קטנוע התחזות לקונה: הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה"); נהיגה תחת פסילה ביודעין, עבירה על סעיף 67 לפקודת התעבורה; נהיגה ללא ביטוח, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970; הכשלת שוטר, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); החזקת סם שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא, לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973 (להלן:"פקודת הסמים"); החזקת סם לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) סיפא, לפקודת הסמים ונהיגה בפזיזות, עבירה לפי סעיף 338(1) לחוק העונשין. על פי המתואר בכתב האישום, ביום 21.10.12 בסמוך לשעה 23:00 גנב הנאשם קטנוע מ"ר 38-079-64 ע"י התחזות לקונה המעוניין לבצע סיבוב "ניסיון". בסביבות השעה 23:45 הגיע הנאשם עם הקטנוע לרח' "עץ הדר", החנה את הקטנוע ונכנס לתוך דירה אשר תוצפתה ע"י שוטרים. בדירה רכש הנאשם סמים ולאחר הרכישה חזר אל הקטנוע ונסע לכיוון צומת בר אילן. השוטרים נסעו אחרי הנאשם והורו לו לעצור בצד הדרך. בתגובה פתח הנאשם בנסיעה פרועה תוך שהוא חוצה מספר רמזורים באור אדום עד שאיבד שליטה, נפל לכביש ופתח בריצה. באותו שלב נפלה חבילת חשיש לרצפה. על פי הנטען החזיק הנאשם באירוע זה בסם מסוכן מסוג חשיש במשקל כולל של 1,254 גרם ברוטו. כמו כן נטען בכתב האישום כי ביום 19.11.12 החזיק הנאשם בביתו סם מסוכן מסוג חשיש ללא היתר לשימוש עצמי ומשקל. המעשים הנ"ל נעשו בזמן שהנאשם היה פסול מלקבל רישיון נהיגה בשל עונש פסילה לשלוש שנים שהוטל עליו בנוכחותו ביום 26.1.12 בתיק פ"ל 5246-01-12. עם תחילת משפטו כפר הנאשם באשמתו וטען כי המשטרה טעתה בזיהוי וכי לא הוא היה נהג הקטנוע. לאחר שמיעת העדים נקבע כי אכן היה זה הנאשם שביצע את המעשים המתוארים בכתב האישום והוא הורשע בעבירות שיוחסו לו, פרט לעבירת גניבת רכב. טיעוני הצדדים לעונש ב"כ המאשימה הדגיש כי הנאשם ביצע את העבירות בזמן פסילה וציין כי לנאשם עבר פלילי לא מבוטל. עוד טען ב"כ המאשימה כי הנאשם מבצע את אותן עבירות פעם אחר פעם, ולמרות שעוד אך השתחרר מן הכלא, חזר מהר לסורו. כמו כן ביקש להפעיל שני מאסרים על תנאי, של שנה ושל חצי שנה, שהוטלו על הנאשם בפ"ל 5246-01-12. ב"כ המאשימה ביקש להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל ארוך, פסילה לצמיתות, פסילה על תנאי וקנס מרתיע. ב"כ הנאשם טען כי גזר הדין בפ"ל 5246-01-12 אינו חוקי מאחר שתיקונו נעשה בניגוד לחוק אחד-עשר חודשים לאחר שניתן. עוד טען ב"כ הנאשם כי לא ניתן להפעיל במצטבר שני מאסרים על תנאי שהוטלו באותו גזר דין. ב"כ הנאשם התייחס לתיקון 113 לחוק העונשין וטען כי אין להתחשב בעברו הפלילי של נאשם לעניין מתחם העונש ההולם. טענתו הייתה כי מדיניות הענישה בעבירות דומות אינה חמורה וכי לפי מדיניות זו יש לקבוע את מתחם העונש. לבסוף ציין את נסיבותיו האישיות של הנאשם וביקש להטיל עליו עונש מתון. גזירת הדין בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין לפי סעיף 40יג לחוק העונשין, אני קובע כי העבירות אותן ביצע הנאשם נעשו במהלך אירוע אחד בו החזיק הנאשם 1.254 קילוגרם חשיש תוך נסיעה פרועה תחת פסילה. עבירת אחזקת הסם לשימוש עצמי נבלעת גם היא באירוע זה. לפיכך, אקבע להלן מתחם עונש הולם אחד ומתוכו אגזור את עונשו של הנאשם. הליך קביעת מתחם העונש ההולם וגזירת העונש ייעשו בהתאם לדבריו של כב' השופט נ' סולברג בפסק הדין המנחה ע"פ 8641/12 מוחמד סעד נ' מדינת ישראל. מתחם העונש ההולם הערך החברתי הנפגע- במעשיו פגע הנאשם בערך החברתי בדבר הרחקת נגע הסמים מהחברה. בית המשפט העליון הראה את דעתו כי החזקה של כמות גדולה של סם מסוכן מהווה השתתפות פעילה בשרשרת הפצת הסם בדומה לסחר עצמו: "יש טעם בדין, שכן מי שמחזיק סם בכמות מסחרית להבדיל מסם בכמות קטנה לצריכה עצמית, מחזיק אותו, מסתמא, לצורך מסחר" (ע"א 4667/93 מיכאלשווילי נ' מדינת ישראל). כמו כן בהימלטותו מהמשטרה ובנסיעתו הפרועה תחת פסילה פגע הנאשם בערכים החברתיים בדבר ציות לגורמי אכיפת החוק ושמירה על ביטחון ציבור הנהגים. מדיניות הענישה- ב"כ הנאשם הפנה את בית המשפט למספר פסקי דין בהם הוטלו על נאשמים בעבירות אחזקת וסחר סמים עונשים קלים יחסית, כגון של"צ, מאסר על תנאי או עבודות שירות. עם זאת פסקי דין אלה ניתנו בנסיבות מיוחדות כמו הליך שיקומי פורה (ראה לדוג' ת"פ 2020/09 משטרת רחובות שלוחת תביעית נ' עפגין) או כמויות סם קטנות (ראה לדוג' ת"פ 13819-05-12 מדינת ישראל נ' בר טוב). בחלק מפסקי הדין אף מציינים בתי המשפט במפורש כי עונשים אלה הם חריגים. לעומת פסקי דין אלה, קיימות גם פסיקות מחמירות יותר כגון ת"פ (יר') 1258/00 מדינת ישראל נ' רוני בצלאל בו בגין עבירת החזקה שלא לשימוש עצמי בלבד הוטל עונש של שמונה-עשר חודשי מאסר בפועל. עניינו של הנאשם דנן, אשר לא חטא אך בהחזקת הסם אלא גם נמלט מהמשטרה בצורה פרועה ומסוכנת תחת פסילה, דומה יותר לפסק הדין בע"פ 308/06 מדינת ישראל נ' יונתן סבן. פסק דין זה עוסק בנאשם שהחזיק כ-4 ק"ג סם מסוכן מסוג קנבוס, ולאחר שהבחין במשטרה נהג בצורה פרועה וסיכן חיי אדם. בית המשפט העליון הותיר את העונש של שלוש וחצי שנות מאסר בפועל שהוטל במחוזי, ואף החמיר את עונשו בכך שהפעיל מאסר על תנאי בן 12 חודשים באופן מצטבר לעונש זה. כל זאת תוך קביעה כי בית המשפט אינו ממצה את הדין עם הנאשם. הנסיבות הנוגעות לביצוע העבירה- הנאשם עלה על קטנוע כשהוא פסול מלהחזיק רשיון נהיגה ואינו מבוטח. בזמן נסיעתו החזיק כמות גדולה של סם מסוכן אשר יכולה להספיק לשימושים רבים מאוד וכמובן למכירה ואספקה לאחרים. לאחר שהבחין במשטרה נהג בצורה מסוכנת על מנת להימלט תוך חציית רמזורים באדום. הנזק שיכול היה להיגרם הן מנהיגתו הפרועה תחת פסילה והן מההחזקה בכמות כזו של סם הוא רב ומעיד על חומרת המעשים. לאור כל האמור לעיל אני קובע כי מתחם הענישה בעניינו של הנאשם הוא בין שמונה עשרה חודש לארבע שנים מאסר בפועל. האם ניתן להפעיל את המאסר על תנאי בפ"ל 5246-01-12 גזר הדין בעניינו של הנאשם בתיק פ"ל 5246-01-12 ניתן ביום 26.1.12. בגזר הדין הוטלו על הנאשם בין היתר שני מאסרים על תנאי: 1. מאסר על תנאי של שנה למשך שלוש שנים שלא יעבור על עבירות נהיגה ללא רשיון נהיגה, נהיגה בשכרות, נהיגה תחת השפעת משקה משכר, סירוב, נהיגה בפזיזות, הכשלת שוטר וכל עבירה לפי פקודת הסמים למעט עבירה לשם שימוש עצמי. 2. מאסר על תנאי של חצי שנה למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירות של החזקת סם לשימוש עצמי ונהיגה ללא ביטוח. אין מחלוקת כי המאסר המותנה הראשון הינו בר הפעלה בתיק דנן. על פניו נראה כי גם המאסר המותנה השני הינו בר הפעלה. זאת משום שטרם חלף תוקף התנאי ומאחר שהנאשם עבר על עבירות התנאי המנויות בו. אלא שבעניין מאסר מותנה זה נעשה תיקון סופר על ידי בית המשפט בהתאם לבקשת המדינה ביום 13.11.12, כעשרה חודשים לאחר מתן גזר הדין. במקור נכתב בסעיף ג' לגזר הדין כך: "חצי שנה מאסר על החזקת סם לשימוש עצמי ונהיגה ללא ביטוח". לאחר התיקון נכתב: "חצי שנה מאסר על תנאי ל-3 שנים לגבי עבירות של החזקת סם לשימוש עצמי ונהיגה ללא בטוח". ב"כ הנאשם טוען כי התיקון נעשה בניגוד לחוק ולפיכך הוא בטל. בחצי פה טען כי כתוצאה מהתיקון שלא כדין, תוקפו של כלל גזר הדין המקורי בטל. יש רגליים לטענת הנאשם כי בגזר הדין נפלה טעות סופר. בהחלטתו לתיקון גזר הדין מיום 13.11.12 כתב כב' השופט ריבלין כי מדובר בטעות בהקלדה וכי גזר הדין ניתן בהתאם להסדר בין הצדדים בו מפורטים העונשים. אולם סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 מורה כי בקשה לתיקון טעות סופר צריכה להיות מוגשת תוך 21 יום מיום מתן פסק הדין. לפיכך, יש ממש בדבריו של ב"כ הנאשם לפיהם תיקון גזר הדין נעשה בניגוד להוראות החוק. אף על פי כן, אין כל בסיס משפטי לטענה כי יש לכך השלכה לגבי תוקפם של שאר חלקי גזר הדין המקורי. אשר לכן, אני קובע כי רק המאסר המותנה הראשון והארוך יותר, עומד בתוקפו והינו בר הפעלה. גזירת עונשו של הנאשם גזירת עונשו של נאשם מתוך מתחם העונש ההולם נעשית בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. הנאשם ביצע את העבירות זמן קצר לאחר שהשתחרר ממאסר בגין עבירות דומות. עברו הפלילי של הנאשם כולל עבירות סמים, רכוש ואלימות, בהן עבירת הריגה. ב"כ הנאשם טען כי הנאשם מאס בחיי הפשע וכי הוא "התעייף". לא שוכנעתי מדבריו. מחקרים מראים כי עבריינים חוזרים כדוגמת הנאשם מתחילים "להתעייף" מדרכם העבריינית רק בתחילת שנות הארבעים שלהם, ולעיתים בסוף שנות השלושים. בנוסף, לא מצאתי דבר מיוחד בנסיבותיו האישיות של הנאשם שיוכלו להטות את הכף לזכותו ולו במעט. לאחר ששקלתי את הדברים, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 30 חודשים מאסר בפועל, שיחלו מיום מעצרו. כמו כן אני מורה על הפעלתו של המאסר המותנה בן 12 חודשים שהוטל על הנאשם בפ"ל 5246-01-12, כשמחציתו תרוצה בחופף לעונש המאסר בפועל ומחציתו במצטבר. סך הכל ירצה לכן הנאשם 36 חודשי מאסר בפועל החל מיום מאסרו. 18 חודשים מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירה של נהיגה בפסילה, או עבירה של החזקת סמים שלא לשימוש עצמי. 5 שנים פסילת רשיון נהיגה החל מהיום בחופף לכל פסילה אחרת. אין צורך בהפקדה. התחזותקטנועגניבה