דחייה על הסף מחמת התיישנות

בהתאם לתקנה 101 (א) (3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מוסמך בית המשפט לדחות תביעה על הסף בגין "כל נימוק אחר". הוראה זו מתייחסת גם לטענת התיישנות. אם מתברר כי התביעה התיישנה, מוסמך בית המשפט לדחותה על הסף. קראו דוגמא מהפסיקה בנושא דחייה על הסף מחמת התיישנות: 1. בפני בקשות כלהלן: בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות. בקשה לדחייה על הסף מחמת שיהוי. בקשה לדחיית התביעה על הסף מכוח חוק החוזים וכללי הצדק הטבעי. התביעה אינה ראויה לדיון בסדר דין מקוצר. בקשה ליתן לחברת שם טוב רשות להגן. 2. הנתבעות טוענות בסעיף 33 לבקשתן כי החוב הנטען מתייחס לארנונה עבור החודשים יולי - אוגוסט 2006 אשר נוצר לכל המאוחר ביום 1.7.06 וכי אין מחלוקת כי התביעה הוגשה למעלה משבע שנים לאחר המועד האמור שכן התביעה הוגשה ביום 4.7.13. 3. מכאן שלפי סעיף 5 לחוק ההתיישנות , תשי"ח - 1958 (להלן: "חוק ההתיישנות") בחלוף 7 שנים תביעה שלא הוגשה עליה תובענה התיישנה . 4. המשיבה עונה על כך בסעיף 4 לתגובתה כלהלן:" "החוב נושא התביעה הנדונה והנכס הנדון נוצר בגין החודשים 7-8 לשנת 2006. מכאן , כי החבות של חב' שם טוב בתשלום דמי ארנונה בגין חודשים אלה קמה רק בחלוף החודשים הנ"ל , קרי בראשית חודש 9/2006". 5. המשיבה מוסיפה וטוענת בסעיף 5 כי לחב' שם טוב לא עומדת טענת התיישנות בפני התביעה הנדונה , אף מהטעם כי המשיבה פעלה לגביית החוב נושא התביעה באמצעות הכלי המנהלי אשר העניק בידיה המחוקק , קרי, פקודת המסים (גביה) ופרטה מקצת מההליכים המנהליים והפנתה לפסקי דין שתומכים לטענתה בעמדתה. דיון והכרעה 6. בהתאם לתקנה 101 (א) (3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מוסמך בית המשפט לדחות תביעה על הסף בגין "כל נימוק אחר". הוראה זו מתייחסת גם לטענת התיישנות. אם מתברר כי התביעה התיישנה, מוסמך בית המשפט לדחותה על הסף. 7. לפי סעיף 274 ג לפקודת העיריות (נח) "המועצה רשאית לקבוע מועדים לתשלום ארנונה". 8. לפי סעיף 1.4 לצו הארנונה לשנת 2006 נקבעו שני מסלולים לחיוב בתשלום ארנונה . לפי סעיף 1.4.1 לצו דנן , חיוב ביום 1.1.2006 למשלמים מראש ולפי סעיף 1.4.2 המאפשר לשלם החיוב השנתי בשישה תשלומים דו-חודשיים "באחד בינואר 2006, באחד במרץ 2006 , באחד במאי 2006, באחד ביולי 2007 , באחד בספטמבר 2006, ובאחד בנובמבר 2006". 9. מכאן שמועד התשלום בגין החודשים יולי ואוגוסט 2006 חל ביום 1.7.2006 ולכן התובענה בגין חודשים אלה הוגשה בחלוף שלושה ימים לאחר התיישנות התביעה ולכן התביעה התיישנה. 10. המשיבה הפנתה אותי למספר פסקי דין לפיהם נקיטת הליכי גביה עוצרת את מרוץ ההתיישנות להגשת תובענה. 11. פסק הדין עת"מ 6882-11-10 סמקו סנטר (1998) (להלן: "פסק דין סמקו") עוסק בטענת התיישנות כנגד הליכי גבייה מנהליים לאחר תום תקופת ההתיישנות לפי חוק ההתיישנות ואכן נקבע שמרגע שאלה החלו ניתן להמשיך ולגבות גם לאחר חלוף תקופת ההתיישנות לפי סעיף 5 לחוק ההתיישנות . 12 . אולם לא ניתן ללמוד מפסק הדין בעניין סמקו לעניין שבפנינו שכן המבקשות כאן אינן חולקות על זכותה של המשיבה להמשיך בהליכי הגביה המנהליים עקב התיישנות , אלא חולקות על זכותה להגיש תובענה בחלוף תקופת ההתיישנות ומכאן שפסק דין סמקו אינו מבסס טענת המשיבה לכך שהתביעה לא התיישנה. 13. יפים הדברים גם לעניין פסק דין נוסף עליו מתבססת המשיבה דהיינו עת"מ (חי') 37926-07-10 סימון עמר נ' עיריית נהריה שגם בו לא נדונה כלל הטענה לפיה אין להגיש תובענה לאחר התיישנות התביעה , אלא בשאלה האם התיישנו הליכי הגבייה המנהלית. 14. עיינתי גם בתא"ק 23934-09-11 עיריית תל אביב -יפו נגד ענבר ואיני מוצא בפסק דינו של כבוד השופט רונן את שמצאה בו המשיבה ולראיה , כבוד השופט רונן קיבל שם הבקשה לדחיית התביעה לגבי החוב שחלה עליו תקופת ההתיישנות. 15. נראה לי שגם השופט רונן הבחין בין שני המסלולים הנפרדים וקבע כי פתיחת הליכי גביה מנהליים דינה כהגשת תובענה לעניין מרוץ ההתיישנות לגביה באמצעות הליכים מנהליים . דהיינו מרגע שהחלו בהליכי גביה מנהליים חלה לעניין השימוש באותם הליכים תקופת ההתיישנות שחלה על פסק דין מיום הינתנו לעניין ביצועו . 16. ישאל השואל , מדוע אם כך עומדת המשיבה על הגשת תובענה , אם לכאורה עומדת לה הזכות להמשיך בהליכי גביה מנהליים ? 17. יתכן שהתשובה נעוצה בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה 7.1002 מפברואר 2012 שמגבילה סמכות הרשות המקומית לנקוט הליכי גביה מנהליים הן לעניין מועד פתיחתם והן לעניין חלוף זמן בין פעולה לבין פעולה. 18. אמנם לא נדרשתי לכך , אך יתכן שהמשיבה סברה שאינה עומדת בדרישות ההנחיה דנן ולכן החליטה לשנות מסלול כדי לייתר הצורך בדיון בשאלה האם עומדת בהוראות ההנחיה. 19 . אין מקום לפרשנות המתירה לרשויות המקומיות לשנות את המסלול של גביה מנהלית כדי להימנע מגביה בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה דנן ולבטח אין לפרש לצורך כך את ההליכים המנהליים כמי שעוצרים את מרוץ ההתיישנות להגשת תובענה. 20. אשר על כן , אני דוחה התובענה על הסף ולכן אין צורך לדון בשאר טענות המבקשות. 21. המשיבה תישא בהוצאות המבקשות בסך 5,000 ₪. דחיה על הסףהתיישנות