קראו דוגמא מהפסיקה בנושא הגשת תביעה נגד עורך דין : א. התובענות ובעלי הדין מחלוקת מקצועית וכספית שהתמירה לכדי סכסוך יצרי בין עורך דין ולקוחתו הניב את שתי התביעות הנ"ל אשר הדיון בהם אוחד. 1. ב-ת.א. 6345-10-09 הגישה הלקוחה X (X) להלן: "X") תביעה נגד הנתבע עו"ד X X (להלן: "X") לתשלום פיצויים בסך 210,000 ₪ (להלן: "תביעת X"). 2. בבסיס תביעה זו טענת X כי X לא מילא אחר התחייבותו לייצגה בתביעות הרכוש ומשמורת הילדים שהגישה נגד בעלה במסגרת הליכי הגירושין שביניהם וזאת חרף העובדה שX שילמה לX את מלוא שכר טרחתו המוסכם בסך 60,000 ₪ (כולל מע"מ) וכי כתוצאה מכך נאלצה לשכור את שירותיו של פרקליט אחר והתחייבה בתשלום שכרו בסך 110,000 ₪. 3. בנפרד ובמובחן טענה X בתביעתה כי X נהג כלפיה באופן מבזה ואף ניצל את מצוקתה הנובע הן ממאבק הגירושין בינה ובין בעלה לשעבר והן בשל הליכים משפטיים שנקט נגדה בן זוגה לשעבר X X (להלן: "X") באופן שX לחץ עליה לשלם לו שכר טרחה נוסף בניגוד למוסכם ובשל כך נקלעה X למצב של חוסר אונים וחוותה דיכאון, תסכול וחוסר תיאבון (להלן: "עוגמת נפש"). 4. X עתרה איפוא לחייב את X בתשלום פיצויים בסך 100,000 ₪ בשל עוגמת הנפש שגרם לה. 4. ב-ת.א. 26799-04-10 הגיש X נגד X תביעה בסדר דין מהיר לתשלום חוב בגין יתרת שכר הטרחה המגיע לו ממנה בסכום של 41,720 ₪ בעבור הכנתם והגשתם של הליכים הכרוכים בתביעת הגירושין וכן ייצוגה של X בהליכים בפני בית המשפט ובהליכי גישור (להלן: "תביעת X"). ב. עובדות שאינן שנויות במחלוקת 1. X החל בשירותיו המקצועיים עבור X בקיץ 2006. 2. X הוא שהציג את X בפני X ופעל להתקשרות ביניהם. 3. לא נערך כל הסכם שכר טרחה בכתב בין X לX. 4. ביום 17.2.09 שוחרר X על פי בקשתו מהמשך ייצוגה של X. ג. עיקר טענות X 1. X טוענת כי X התנה איתה במפורש שכר טרחה בסך 60,000 ₪ הכולל את טיפולו בשני הנושאים שנותרו לדיון בתביעת הגירושין שהגישה, דהיינו, עניני הרכוש וענייני משמורת הילדים. 2. לגרסת X היא העבירה לX, באמצעות X את שכר הטרחה בסך 60,000 ש"ח במלואו וזאת ביום 4.5.08 וכי במהלך פגישה שהתקיימה בינה ובין X ביום 2.6.08 אישר X באוזניה כי קיבל את מלוא שכר טרחתו בגין טיפולו בהליכים שהיו תלויים ועומדים לעת ההיא. 3. X מוסיפה וטוענת כי חרף בקשותיה לא העביר לה X את העתקי החשבוניות המעידות על תשלום שכר הטרחה וכי רק ביום 12.1.09 הודיע לה X כי היא חייבת לו שכר טרחה נוסף בסך 46,340 ₪ בעוד שבתביעת X נטען לחוב בסכום של 41,720 ₪ בלבד. 4. לטענת X כי תביעת X לשכר נוסף הינה מפוברקת וחסרת יסוד וכי היא לא התחייבה מעולם לשלם לX שכר טרחה נוסף מעבר לסכום ששילמה לו בפועל. X מוסיפה וטוענת כי תביעת X הוגשה רק בחודש אפריל 2010 לאחר שX הגישה את תביעתה נגדו כחצי שנה קודם לכן. 5. על מנת להמחיש את גודל האבסורד לשיטתה המובנה בתביעת X טענה X כי החשבוניות אשר קיבלה בסופו של יום מלמדות כי שילמה לX את השכר המוסכם בסך 60,000 ₪ כביכול רק ביום 2.11.08 בעוד שביום 12.1.09 דרש X סכום נוסף בסך 46,430 ₪. ד. עיקר טענות X 1. X טען בתצהיר עדותו כי סיכם עם X באמצעות נציגה המוסמך X כי הסכום הבסיסי שישולם למשרדו יעמוד על סך 60,000 ₪, ולגרסתו הסכום האמור שיקף את שכר הטרחה הצפוי כפי שהוערך בחודש יולי 2006 ולא כלל הליכים נוספים שלא נצפו מראש. 2. בהידרשו לעובדה כי לא נערך הסכם שכר טרחה בכתב, טען X כי סמך הן על X והן על X לקוחו בעבר ומשכך, לא דאג לעריכת הסכם בכתב. 3. לגרסת X, טען בבקשתו להשתחרר מן הייצוג הובעה בעקבות סירובה של X לשלם את יתרת שכר טרחתו תוך העלאת טענה שקרית לפיה הסכום ששולם על ידה מכסה את כל העלויות המשפטיות. X אישר כי קיבל מX סך של 60,000 ₪ ששולמו כנטען על ידי X עבור X ובשמה. 4. X פירט בתצהירו את הפעולות המשפטיות שביצע עבור X ואשר בגינם לא שולם לו שכר טרחה בסכום של 41,720 ₪. 5. X הוסיף וטען כי אין ליתן אמון בגרסתה של X שכן, זו הוקעה כמי שאינה דוברת אמת הן בבית הדין הרבני והן בבית משפט לענייני משפחה. 6. בהתייחסו לתביעת X טען X כי X סיכמה עם עו"ד פז שכר העולה על הסכום ששולם לX בצירוף יתרת השכר הנתבעת על ידו, בעוד שהיקף עבודתו של X, היה גדול יותר מזה שעו"ד פז נטל על עצמו. 7. X אף כפר בגרסת X בדבר היחס הבזוי שהפגין כלפיה כביכול וכפר בטענה כי הפעיל עליה מערכת לחצים כלשהיא. ה. דיון וממצאים 1. דיון, ממצאים ומסקנות לגבי תביעת X 1.1 כאמור לעיל, אין חולק כי X לא טרח לערוך הסכם שכר טרחה בכתב בינו ובין X. במצב דברים זה, ולנוכח השיח המשפטי הדוגל בבירור בחובתו ובאחריותו של עורך הדין המטפל לערוך הסכם שכר טרחה בכתב (השוו: ע"א 9282/02 יכין חקל נ. עו"ד יצחק יחיאל וכן לקט האסמכתאות בפסקאות 14-17 לסיכומי X) נקלע X לעמדת נחיתות שכן, X חזרה וטענה בעדותה כי על פי ההסכם שבינה ובין X היא: "משלמת 60,000 ₪ עבור הטיפול במשמורת ועבור הטיפול ברכוש כולל הכל" (פרוטוקול ישיבת 11.10.12 בעמ' 23 שורות 30-32). לגרסת X כלל הסכום האמור גם הגשת ערעורים (עמ' 24 שורות 1-5). 1.2 X עמדה על גרסתה לפיה ההסכם הושג בינה ובין X (שם, שורות 10-11) ובתשובה לשאלה, מדוע לא דרשה כי ייערך הסכם בכתב השיבה X: "אני שילמתי עשרת אלפים ₪ באותה פגישה. X אמר לי שישים אלף ₪ כולל הכול ולחץ את ידי. הוציאו אותי החוצה ואמרו לי שהכול סוכם, לא ביקשתי הסכם בכתב" (שם, שורות 12-15). 1.3 יתר על כן, בהמשך עדותה שללה X כל אפשרות לפיה X הוסמך בשמה להגיע להסכם אחר עם X (עמ' 24 שורות 26-32). 1.4 בחקירתה החוזרת הבהירה X כי: "X היה השליח שלי להעברת כספים עד לסך של 60,000 ₪ שזה היה שכר הטרחה שעו"ד X ביקש" (עמ' 25 שורות 10-12). 1.5 אשר לX; זה טען בעדותו: "שולם לי הכסף הראשוני, יתר ההתחייבויות היו אמורות להיות מול X X שבאותה עת היה נציגה הבלעדי של התובעת. שאני אומר ששולם לי הכסף הראשוני אני מתכוון לשישים אלף כולל מע"מ ואגרות" (עמ' 26 שורות 9-13). 1.6 לא מצאתי בחומר הראיות שבפני תימוכין לגרסת X לפיה X פעל כנציגה הבלעדי של X. הגם שלא נעלמה מעיני העובדה כי בתשובה לשאלה, השיבה X כי X היה שליח שלה (עמ' 24 שורות 26-27) הרי שגרסה זו הובהרה בחקירתה החוזרת ממנה עולה כי השליחות הצטמצמה להעברת הכסף ותו לא. לא זו אף זו, גם אם אניח כגרסת X כי X פעל "כנציגה הבלעדי" של X אין להתעלם מן העובדה כי X נמנע מלזמנו לדוכן העדים ולו כדי לאשש את גרסתו של X בדבר התחייבויות נוספות בשמה של X לתשלום שכר טרחה. X עומת מול חסר זה בבנין ראיותיו והשיב: "אני סבור שאת התביעה שלי אני יכול לעמוד בנטל מבלי לזמן את X" (עמ' 28 שורות 21-22). 1.7 על כך אוסיף כי גם בהנחה המטיבה ביותר עם עמדתו של X ולפיה התשלום בסך 60,000 ₪ היווה רק תשלום ראשוני הרי שלא ניתן להתעלם מן הנטען בסעיף 85 לתצהירו (בתגובה לגירסת X לפיה אמר לX עוד בחודש יוני 2008 כי כל שכרו שולם) טען X: "כשאמרתי לגב' X שכל הכסף שולם הכוונה לאותה עת ולאותה תקופה. בשלב הזה (יוני 2008) סברתי עדיין כי מר X יעמוד בהתחייבויותיו הכספיות וכי אקבל את יתרת הכספים ישירות ממנו" (ההדגשות שלי-מ.ב.ח). 1.8 בניסיון להסביר מדוע נמנע מלבוא בדברים עם X באשר לחישוב יתרת שכר טרחתו טען X בסעיף 86 לתצהירו: "לא היה מקום וגם לא היה צורך באותה העת להתחיל לעשות התחשבנות עם הגב' X (X) עצמה, ביחס ליתרת החוב המעודכנת שכן לא היה ביננו סכסוך וחשבתי שאקבל את יתרת שכר הטרחה ישירות מX". 1.9 גרסה זו שהובאה בתצהיר עדותו הראשית של X (להבדיל מתשובה הניתנת בלחץ החקירה הנגדית) מביאה לידי מסקנה אחת ויחידה ולפיה הגם שניתן להניח כי X העריך היתכנות כי המשך טיפולו המשפטי בעניינה של X יצדיק תוספת לשכר הטרחה, הוא ציפה כי X (להבדיל מX) הוא שישא בתשלום. 1.10 מסקנה זו מגובה גם בראיות נסיבתיות החל בעובדה כי ביום 29.1.09 שיגר X לX מכתב דרישה לתשלום יתרת שכרו בסכום של 46,320 ₪ ובו ציין במפורש: "כידוע לך אתה התחייבת בפני משרדנו לשאת במלוא שכר הטרחה בגין ייצוג משפטי בתיק הנדון". ולמטה מזה בנספח לאותו מכתב (נספח 27 לתצהיר X) נרשם: "להלן פרוט הפעולות וההליכים שבוצעו מכוח התחייבותך הכספית כלפינו בתיק X". 1.11 מסקנה זו מתחזקת גם לנוכח עדותו של X בחקירתו הנגדית שם טען: "ענייני שכר הטרחה שלי הם מול X X...אין שכר טרחה אלא ביני לבין X" (עמ' 30 שורות 9-15). 1.12 בניסיון ליטול את העוקץ ממסקנה זו טען X בסעיף 87 לתצהירו כי Xבין שX אינו מתכוון לשלם את החוב פנה לX. 1.13 גרסה זו והתנהלות X הינן תמוהות בלשון המעטה, לא זו בלבד שלא עלה בידי X לסתור את גרסתה של X לפיה לא התחייבה כלפיו מעבר לסכום ששילמה בפועל (סך שישים אלף ₪) אלא שהימנעותו של X מלזמן את X לדוכן העדים (חרף תשובתו הזחוחה לפיה יעלה בידו להוכיח את תביעתו גם ללא X) מתיישבת יותר עם המסקנה לפיה X נמנע במודע מלזמן את X להעיד באשר חשש כי עדותו של האחרון תהיה לו לרועץ (השוו: י. קדמי על הראיות מהדורת תש"ע 2009 בעמ' 1889-1906 ולקט האסמכתאות שם). 1.14 הגם שלטעמי, די באמור עד כאן כדי לדחות את תביעת X מצאתי כי ניתן לדחות את התביעה גם בהתבסס על גרסתו הבלתי עקבית וחסרת הפרוט של X באשר לפעולות המשפטיות הנוספות בהן נקט לרבות עיתויין על ציר הזמן. 1.15 בניגוד לגרסתו לפיה פנה קודם לX ודרש את יתרת שכרו מסתבר כי X הקים ופנה לX בדרישות שכר במכתבו מיום 12.1.09 (נספח 21 לתצהירו- להלן: "מכתב הדרישה"). 1.16 במכתב הדרישה לא נטען כי X התחייבה בתשלום בשכר נוסף שלא בדומה למכתב ששיגר X לX ביום 29.1.09 שם נטען במפורש כי X הוא שהתחייב בתשלום השכר; סבורני כי לא בכדי נמנע X מלטעון במכתב הדרישה כי X התחייבה בפניו לשלם את יתרת שכרו וכי העובדה כי המכתבים נוסחו באופן שפורט לעיל, היא הנותנת כי לשיטתו של X, X הוא שהתחייב כלפיו. 1.17 מימד נוסף שיש בו כדי להטיל ספק באמיתותה ורצינותה של תביעת X נוגעת לגרסתו הבלתי עקבית בעליל באשר למועדים בהם הופיע לישיבות בית משפט בעניינה של X במובן זה שX נקב במועדים שונים בכתבי טענותיו, לעניין זה אפנה לטבלה בעמ' 7 לסיכומי X, המדגימה ממצא זה בבירור. אטעים כי משנה חומרה יש לייחס לחוסר הדיוק בגרסתו של X על רקע הפערים בין הנטען בסעיף 37.4 לתצהיר עדותו בהשוואה לסעיף 3 ממכתב הדרישה בכל הנוגע לתאריכי הדיונים בהם ייצג לגרסתו את X בבית המשפט ובהליכי הגישור. 1.18 על כך אוסיף כי הן במכתב הדרישה והן בתביעתו נקב X בתעריפי שכר (הן לגבי עלות הגשת ההליכים לבית המשפט והן לגבי עלות הייצוג בישיבות בית משפט) ללא שהניח תשתית עובדתית כלשהיא לפיה X הסכימה להם ו/או כי הם מייצגים שכר טרחה ראוי (השוו: ע"א 136/92 ביניש עדיאל עו"ד נ. דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ - בעמ' 126). 1.19 על יסוד המקובץ עד כאן אני דוחה את תביעת X. 2. תביעת X - ממצאים ומסקנות 2.1 סוגיית הנזק הממוני 2.1.1 כזכור השתיתה X את תביעתה נגד X בעילה של הפרת הסכם, שהתבטאה בהגשת בקשה מצדו להשתחרר מן הייצוג, טרם השלמת הטפול המשפטי, תוך שטען כי X סירבה לשלם לו את יתרת שכרו. 2.1.2 על פי הממצאים שקבעתי לעיל, במהלך הדיון בתביעת X - לא קמה בידי X עילה לתבוע את יתרת השכר מX שכן X גילה דעתו המפורשת לפיה X הוא שהתחייב כלפיו בתשלום יתרת השכר ככל שזה מגיע. 2.1.3 X נשאלה במהלך חקירתה הנגדית, מתי הסתבר לה כי X אינו אמין עליה והשיבה: "כשהוא שלח אלי מכתב כוזב לשלם שכר טרחה, Xו היה מוזר לי שהוא הלך לקראת X" (עמ' 22 שורות 20-23). בהמשך עדותה "חידדה" X את גרסתה ובתשובה לשאלה זהה השיבה: "כשהוא (X) דיבר על התחייבות של X עד המכתב שהוא כתב שאני חייבת לעו"ד X" (שם, שורות 30-32). 2.1.4 אין חולק כי X שוחרר מהמשך הייצוג על בסיס טענתו המופרכת לפיה X מסרבת לשלם לו שכר בניגוד להתחייבותה. 2.1.5 נמצא איפוא כי טענתו של X בסעיף 98 לתצהירו לפיה אם X היתה משלמת לו את חובה או מנסה להגיע איתו להסדר כזה או אחר, היה ממשיך לייצגה - הינה בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי וזאת לנוכח העבודה כי X פנה לבית המשפט בבקשה לשחררו מן הייצוג כבר ביום 12.2.09 ללא שטרח לשלוח העתק ממנה לX (סעיפים 40-41 לתצהיר X). 2.1.6 מסקנתי הינה איפוא כי X הפר את התחייבותו לייצג את X עד לסיום ההליכים הנוגעים לתביעת הרכוש ולתביעת המשמורת. 2.1.7 בסעיף 76 לתצהירה טענה X כי לאור הפרתו של X את התחייבותו נאלצה לפעול תוך זמן קצר למצוא פרקליט אחר שייאות לייצגה, על מנת להקטין את הנזק המובנה בהעדר ייצוג. X טענה כי התקשרה עם עו"ד שרלי פז (להלן: "עו"ד פז") בהסכם שכר טרחה מיום 26.3.09 (נספח 41 לתצהיר X) (להלן: "ההסכם") וזאת על מנת למצות את זכויותיה במאבק הגירושין על נגזרותיו (תביעת הרכוש והמשמורת). 2.1.8 כפי שעולה מן ההסכם התחייבה X לשלם לעו"ד פז בגין טיפולו המשפטי סך של 17,500 דולר בתוספת מע"מ (להלן: "הסכום הקצוב") וכן תשלום בסך 350 דולר בגין כל ישיבת בית משפט החל מן הישיבה השלישית (להלן: "שכר ישיבות"). 2.1.9 טענתו של X בסיכומיו לפיה היקף עבודתו של עו"ד פז אינו עולה על היקף עבודתו של X - הינה טענה סתמית שאינה מבוססת כלל ועיקר, כמו כן לא מצאתי כל תימוכין לטענתו של X לפיה מעדותו של עו"ד פז משתמע כי השכר הראוי בגין ייצוגה של X בכל ההליכים המשפטיים עולה על סך 200,000 ₪. שכן, תגובתו של עו"ד פז לשאלה שהופנתה אליו בעניין זה הייתה כי X "זורק סתם מספרים" (עמ' 18 שורות 21-23). 2.1.10 X העידה והציגה קבלות המלמדות כי עד למועד הגשת תביעתה שילמה לעו"ד פז סך של 35,354 ₪ (סעיף 79 לתצהירה ונספח 42). 2.1.11 עו"ד פז טען בעדותו כי הגם שהטיפול בתיק עדיין לא הסתיים - מרבית העניינים הסתיימו (עמ' 16 שורות 25-26). מתשובה זו, ניתן להסיר כי מירב המלאכה שנותרה לביצוע על ידי עו"ד פז הינה עבודת גבייה שאינה כרוכה בייצוג בישיבות בית משפט, ומשכך אניח כי שכר הישיבות שולם רובו ככולו. 2.1.12 מפירוט הקבלות שהוצאו על ידי עו"ד פז (נספחים 42 ו-54 לתצהיר X) עולה כי על חשבון הסכום הקצוב שילמה X עד כה סך של 6,323 דולר (קבלה 3536 וקבלה 2446 שסכומן הכולל הוא 22,450 ₪). מכאן, שעל X להוסיף ולשלם לעו"ד פז סך של 11,177 דולר בעבור הסכום הקצוב, קרי סכום של 39,678 ₪ לפי שער של 3.55 ₪ לדולר החל במועד התשלום לעו"ד פז, בתוספת מע"מ, דהיינו סך של 46,820 ₪. 2.1.13 בסעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א-1970, נקבע: "הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה". לעניין זה נפסק כי: "הפיצויים על הנזקים הנגרמים בשל הפרת חוזה נועדו להעמיד את הנפגע באותו מצב שבו היו אילו קויים החוזה". (השוו: ע"א 1229/97 איי.אם.איי שיווק והשקעות בע"מ נ. ע.ר.מ רעננה לבניה והשכרה בע"מ. 2.1.14 על יסוד כל המקובץ עד כאן, אני פוסק כי נזקה הממוני של X הנובע מהסתלקותו הבלתי חוקית של X מן הייצוג מסתכם לסכום של 82,154 ₪ המתקבל מצירוף הסכומים, בהם התחייבה X כלפי עו"ד פז, כדלקמן: סכום ששולם בסך 35,334 ₪ כולל מע"מ. יתרה לתשלום בסך 46,820 ₪ כולל מע"מ. 2.2 הנזק הבלתי ממוני 2.2.1 בפריט זה בתביעתה עתרה X לחיובו של X בתשלום בלתי זניח בסך של 100,000 ₪. ניתן לזהות כי עוגמת הנפש לגבי טענת X והמהווה עילה לתביעה זו מתייחסת לשתי סוגיות נפרדות: האחת, מה שהוגדר כיחסו המשפיל והמבזה של X כלפיה במהלך טיפולו המשפטי והשנייה - תחושת התסכול ואין האונים שנגרמה לה בשל האקט החד צדדי והבלתי מוצדק של X בבקשתו שנעתרה להשתחרר מן הייצוג בהיות X שרויה בעיצומם של ההליכים המשפטיים בהם נטל X על עצמו לייצגה. 2.2.2 אשר לסוגיה הראשונה, פירטה X דוגמאות למכביר של ביטויים משולחי רסן ועולבים בהם נקט כלפי X ובכלל אלו "תימניה דפוקה", "תסתמי" וכו'. "פניני לשון" אלו תועדו בתמלילי השיחות שנערכו בין X לX. 2.2.3 ניתן היה לצפות למיצער כי X יבקש להתנער מביטויי ביבים אלו אך למרבה הצער הוא ניסה להסבירם כשפת סלנג" (סעיף 91 לתצהירו) ובמהלך חקירתו אף טען כי הכינוי "תימניה מטומטמת" שהפנה כלפי X בא בתגובה לכך שהיא כינתה אותו קודם לכן "מניאק" (עמ' 36 שורות 6-9). אין ספק כי הדעת אינה סובלת כי ביטויים כגון אלו ימצאו מקומם בשיח בין בני תרבות בכלל ובין עורך דין ולקוחו בפרט. 2.3.4 עם זאת, התרשמתי כי מערכת היחסים שבין X לX הייתה "פתוחה וחופשית" באופן החורג מן הרגיל וכי לא זו בלבד שX לא הגיבה בזמן אמת ברוגז כמצופה לנוכח ביטויים עולבים וחריגים של X אלא היא עצמה נקטה לא אחת במהלך השיחות הממושכות והאינטימיות שבינה ובין X - לשון בלתי נקיה. בנסיבות אלו, לא שוכנעתי כי לX נגרמה תחושת עלבון או עוגמת נפש בני פיצוי, בשל התבטאויותיו הבוטות של X. 2.3.5 שונים בתכלית הם פני הדברים בכל הנוגע להסתלקותו של X מייצוגה של X. עסקינן בהסתלקות פתאומית, בלתי מוצדקת וללא שX מצא לנכון לדווח לX על כוונותיו. 2.3.6 בסעיפים 39-47 לתצהירה, תיארה X את תחושות חוסר האונים, התסכול והפגיעה הנפשית שחוותה לנוכח התנהגותו הבוטה של X אשר התעצמו בשל העובדה שX הייתה שרויה בעיצומם של הליכים משפטיים אשר לכשעצמם היו רוויים מתחים ועומסים רגשיים. הבסיס המשפטי לפסיקת פיצויים בגין נזק בלתי ממוני, בשל הפרת הסכם מצוי בסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) לפיו: "גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו על פי נסיבות העניין". על יסוד - נסיבות העניין כפי שפורטו לעיל, אני מחייב את X לשלם לX פיצויים בסך 10,000 ₪ בגין הנזק הבלתי ממוני שנגרם לה עקב הפרת התחייבותו לייצגה ובנסיבות בהן התרחשה אותה הפרה. ו. סוף דבר 1. אני מקבל באופן חלקי את תביעת X ב-ת.א. 6345-10-09 נגד X ומחייב את הנתבע-עו"ד X לשלם לתובעת-X סך של 92,154 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית על סכום זה ממועד הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל. 2. אני דוחה את התביעה שהגיש עו"ד X נגד X ב-ת.א. 26799-04-10. 3. לאור התוצאה אליה הגעתי, אני מחייב את עו"ד X לשלם לורדה X (X) הוצאות משפט בסכום של 3,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪. הודעה זכות ערעור. תביעה נגד עורך דיןעורך דין