קראו דוגמא מהפסיקה בנושא היוון קצבת נכות במהלך הליך משפטי: 1. התובע מר שי X , פנה בתביעה לסעד הצהרתי של בית הדין כנגד החלטת הנתבע מיום 4.8.11 אשר קבע כי הידון בדרישת התובע להיוון גמלת הנכות מאחר ומתנהל הליך משפטי של הנתבע כנגד צד ג' בגין האירוע התאונתי שארע לתובע. הנתבע בכתב ההגנה טען כי לא נפלה כל טעות בהחלטת פקיד התביעות כאשר דחה את הדיון בבקשת התובע עד לסיום ההליך המשפטי. וכי לאחר מכן ניתן יהיה לדון לבקשתו לגופה. 2. בדיון המוקדם טען התובע כי החלטת הנתבע שלא לדון עד סיום ההליך המשפטי ניתנה ללא כל נימוק והיא שגויה . לכן טען התובע כי אין מחלוקת עובדתית בתיק זה וביקש הכרעת בית הדין בשאלה המשפטית בסעד ההצהרתי שהתבקש. 3. ואלה הן העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת כפי שהן עולות מכתבי הטענות: א. לתובע אירעה תאונת דרכים ביום 3.10.08 אשר הוכרה כתאונת עבודה על ידי הנתבע. ב. ביום 15.12.08 תביעה לדרגת נכות מעבודה ולתשלום גמלת נכות. ג. ביום 20.2.11 קבעה הועדה הרפואית לתובע 42% נכות צמיתה מעבודה החל מיום 3.10.10. ד. על אף נכותו של התובע ממשיך התובע בעבודתו ככבאי במקום עבודה מסודר באיגוד ערים בני ברק ומקבל משכורת מסודרת, אך זו אינו מגיעה כדי שכרו טרם הפגיעה. ה. התובע יליד 1979 ( בן 33) , פנה בבקשה לנתבע ביום 3.5.11, בסמוך למועד בו החל לקבל את קצבת הנכות הקבועה שלו מהנתבע וביקש להוון את קצבת הנכות מהעבודה. התובע בבקשתו לנתבע פירט את חובותיו , את מקורות הכנסתו לרבות כנסת אשתו. ו. במקביל להליכים שהתנהלו עם הנתבע , הגיש התובע תביעת נזיקין בגין התאונה לבית המשפט המחוזי והנתבע הינו צד להליך שם בתביעת השיבוב בגין הגמלאות ששילם ועתיד לשם בעתיד לתובע. אין חולק כי הגמלאות המהוונות מסתכמות בסך של 1,200,000 ₪. ז. הנתבע סרב לדון בבקשתו של התובע להיוון מאחר וקיים הליך משפטי של המלל בתביעת שיבוב. לכן הוגשה תובענה זו לבית הדין. 4. התובע טוען כי החלטת הנתבע ניתנה ללא כל נימוק מדוע יש להמתין בבחינת בקשתו להיוון להליך של המל"ל כנגד הצד השלישי. התובע טוען כי טענת הנתבע בכתב ההגנה כי ההחלטה התבססה על סעיפים 328-329 לחוק הביטוח הלאומי , הינה שגויה בפרשנות סעיפי חוק אלו ויישומם. אין כל קשר בין בחינת המל"ל את הבקשה להיוון לבין תביעת המל"ל כנגד המזיק בתביעת השיבוב. זאת ועוד טען התובע כי הנתבע עיכב את בחינת הבקשה עד להכרעה בתיק האחר וזאת בחוסר סמכות שכן בהיות הנתבע רשות סטטוטורית, אין כל הוראה בחוק או בתקנה אשר מכוחן ניתן לעכב לדון בבקשת התובע, אלא ההפך הוא הנכון על פקיד התביעות להודיע על החלטתו בתוך 45 יום. אוסיף התובע וטען כי ההחלטה של פקיד התביעות ניתנה תוך התחשבות בשיקול זר, שכן אין כל רלבנטיות אם מתנהלת תביעה של המל"ל כנגד הצד השלישי , בין אם הוא יכול להיפרע ממנו ובין אם לאו לחבות הנתבע לשלם את קצבת הנכות ואף חבותו לדון בבקשה המוגשת בפניו להיוון קצבה זו. לאור כל האמור וטען התובע כי יש לבטל את החלטת פקיד התביעות ולהורות לנתבע לבחון את הבקשה ולנמק את החלטתו בהודעה לתובע מבחינה עניינית. 5. הנתבע טען כי דרך המלך הינה תשלום קצבאות לנפגע בעבודה מידי חודש בחודשו על מנת לספק את מחייתו. בעניין זה מפנה הנתבע להוראת סעיף 113 לחוק וטוען כי הנתבע רשאי ולא חייב לבחון תשלום מענק ולא קצבה. הנתבע אף טוען כי אינו חייב לקבל את הבקשה להיוון. הנתבע אף טוען עובדתית, דבר שלא נתמך בתעודת עובד ציבור, כי ההחלטה שלא לאפשר דיון בבקשת היוון כאשר מתנהלת תביעת שיבוב כלפי המזיק על ידי הנתבע התקבלה במסגרת התייעצות פנימית בנתבע. לכן טוען הנתבע כי החלטת מחלקת השיקום בהחלטה מיום 4.8.11 ניתנה תוך הפעלת שיקול שעת סביר ובית הדין לא יתערב בהחלטה מנהלית זו של הנתבע הנתונה לשיקול דעתו המנהלי. הנתבע אף טעון כי אם ישולם ההיוון במענק חד פעמי, היתה נשללת מהנתבע לבצע זקיפה לפי סעיף 329 לחוק, באם במקביל התובע יקבל לידיו את מלוא הגמלאות מהצד השלישי. לכן טוען הנתבע כי אף בשל כך ההחלטה להמתין עד סיום ההליך האחר עומדת באיזון הנדרש בחוק. בסיפא של טיעוניו והגם שהנתבע סבור בטיעוניו כי ההחלטה ניתנה כדין מודיע הנתבע כי הוא מוכן לבחון היוון חלקי בשיעור של 25% וליתן את עמדתו בהתאם. 6. התובע השיב לכל טענות הנתבע בסיכומי תשובה, אך בתחילת סיכומי התשובה ביקש כי בית הדין יתן החלטה המורה לנתבע ליתן עמדתו תוך 30 יום כפי הצעתו. כאמור הודעת הנתבע כמו גם בקשת התובע, משלא הוגשה בנפרד אלא יחד עם הסיכומים , נחשפו בפני בעת כתיבת פסק הדין , כן לא ניתנה חלטה בנפרד אלא הכרעתי ניתנת במסגרת פסק הדין. 7. יאמר על ידי בראשיתה של הכרעה זו כי לאחר שבחנתי את כל העובדות וכן את טענות הצדדים, בדיון , בכתבי הטענות ובסיכומיהם, מצאתי כי דין תביעת התובע להתקבל במלואה , כל זאת מכל הנימוקים שאפרט להלן. 8. כאמור עיקר טענת הנתבע היא כי הוא חושש כי לא יפרע במסגרת תביעת השיבוב כנגד הצד השלישי ולכן לכאורה לא ידון כעת בבקשת התובע להיוון קצבתו. הנתבע אף טוען בסיכומיו לראשונה כי מדובר בהיוועצות פנימית בנתבע והחלטה שלא כללית שהנהלת הנתבע שלא לדון בבקשת היוון כאשר תלויה ועומדת תביעת שיבוב. לצערי , אין הנתבע רשאי לטעון טענה זו בסיכומיו כאשר הסכים באופן מפורש כי כל העובדות מוסכמות וכי ניתן להכריע בשאלה המשפטית בהתבסס על העובדות שבפני בית הדין. במקרה זה היה על הנתבע להביא את הגורמים הרלבנטיים אשר הנחו את מחלקת השיקום לקבל ההחלטה כפי שקיבלה בעניינו של התובע ואף לנמק קביעות אלו. ברם את הנימוקים להחלטה פנימית זו שאינה מגובה כלל בהוראת חוק או תקנה, בחר הנתבע שלא לפרט וגם הטיעונים שהעלה בסיכומיו , נטענו ללא כל בסיס חוקי . 9. זאת ועוד, הטענה כי האמור בסעיף 113 כי הנתבע רשאי לשלם לתובע את המענק מאפשר אף לנתבע שלא לדון כלל בבקשה ולנמק זאת בהמתנה לתביעת שיבוב, אף היא טוב היה לו לא היתה נטענת. בהתאם להוראות החוק על הנתבע לשלם לתובע את קצבת הנכות. זאת ועוד תובע המבקש כי תהוון קצבתו, על הנתבע לדון בבקשה זו וליתן החלטתו כמו כל רשות מנהלית בתוך 45 יום. לא ניתנה כל זכות לנתבע לא בסעיף 113 לחוק ולא בסעיף 329 לבחור שלא לדון בבקשה להיוון ולנמק את העובדה כי הוא לא ידון בבקשה בשל תביעת שיבוב שהוא מנהל. 10. על הנתבע היה לבחון על פי כל המבחנים הקבועים בחוק ובפסיקה את בקשתו של התובע לגופה, על פי מבחני מצבו הכלכלי , יכולת השתכרותו וכל שיקול ענייני נוסף שיש לבחון בעת שקילת בקשה להיוון. פקיד התביעות לא יכול היה לקבל החלטה שלא להחליט לדון בבקשה רק בשל העובדה כי הנתבע מנהל תביעת שיבוב נגד המזיק. אין כל קשר בין תביע הזו לבקשתו של התובע להיוון כי הנתבע חייב לשלם לתובע את קצבת נכותו כל השנים עד הגיעו לגיל 67 ואף בקשת ההיוון משמעותה תשלום מראש של קצבאות אלו כפי הקבוע בחוק. 11. לא זו אף זו, הטענה כי הנתבע אם יאשר את ההיוון טרם תוכרע תביעת השיבוב ימצא עצמו חסר, אינה ברורה כלל , בפרט שמתנהלת תביעה וידוע מיהו הצד השלישי הנתבע. מה היה קורה לו הנתבע לא היה זוכה בתביעת השיבוב כנגד המזיק הצד השלישי, האם זה יכול היה להוות נימוק מדוע לא לאשר לתובע היוון קצבת הנכות? וההפך , ובאם הנתבע זכה בתביעתו באופן מלא או חלקי, אם לא היתה מוגשת לו תביעה להיוון , האם היה מתנדב לשלם לתובע את קצבתו מהוונת ? ברי כי שתי התשובות לשאלות אלו הן לאו מוחלט. כאמור, מדובר בכספים שהנתבע שילם, משלם וצריך לשלם לתבוע מחד ואם יש מזיק פוטנציאלי שהנתבע יכול להיפרע ממנו, ינהל הוא תביעה וינסה לגבות את שמגיע לו. 12. לסיכום - החלטת פקיד השיקום שלא לדון כלל בבקשת התובע תחת התניה כי ימתין לסיום תביעת השיבוב, שגויה וחסרת מידתיות וסבירות ולכן זה המקרה בו על בית הדין להתערב בהחלטה מנהלית זו ולהורות לנתבע לדון בבקשת התובע לגופה על פי הקריטריונים אותם בוחן פקיד התביעות בכל המקרים המובאים בפניו. לכן , גם אם היתה מובאת בפני בקשה כי הנתבע יבחן בקשתו ל- 25% כפי הצעת הנתבע, לא הייתי מאשרת הסכמה זו של הנתבע שכן אני סבורה כי על הנתבע לבחון את בקשתו של התובע לגופה, ללא כל תנאי. 13. לאור כל קביעותיי דלעיל, התביעה מתקבלת במלואה ואני מורה לנתבע לבחון את הבקשה של התובע להיוון לגופה של הבקשה בהתבסס על הקריטריונים העומדים בפני פקיד התביעות , כמו בכל מקרה אחר של בקשת היוון , ולנמק את החלטתו בהודעה לתבוע בתוך 45 יום מקבלת פסק דין זה. באשר לבקשת התובע לפסיקת הוצאות ריאליות, לאור כל קביעותיי בפסק דין זה ובשל התנהלות הנתבע במקרה זה אשר עיכבה מתן החלטה בבקשת ההיוון והצריכה את התובע להגיש תביעתו לבית הדין, כי הנתבע ישלם לתובע הוצאותיו בסך 7,000 ₪. קצבת נכותהיווןהיוון קצבאותנכות