תקנה 519 (א) לתקסד"א התשמ"ד - 1984 קובעת: - "בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע". תקנה זו אומצה ע"י בתי הדין לעבודה מכח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט - 1969 המאפשרות אימוץ תקנה כל אימת שביה"ד רואה שיש בכך כדי לעשות צדק. (ראו דב"ע נה/218-3 עלי איוב אל הדיה נ' שרפן דוד בע"מ (לא פורסם) וכן דב"ע נה/94-3 חסן עבד אלרחמן ואח' נ' רבינטקס בע"מ, פדע כ"ח 221). לפיכך, יש לשקול כל אימת שמוגשת בקשה להפקדת ערובה - האם בנסיבות אותו ענין יש מקום והצדקה לאמץ את הוראות תקנות סדר הדין האזרחי בענין ערובה להוצאות בכלל, כמות שהן או בשינויים שייראו לביה"ד (ראו דב"ע נד' 189-9 דניאל סוסנוביק נ' מנחם מאור (לא פורסם)). כעיקרון, אין דרכו של בית הדין לעבודה לחייב תובע במתן "ערובה" ועל ידי כך להכביד על מימוש זכויות (ראו דב"ע לג/31-3 סבאח ואח' נ' ג' פרץ בן גיאת בע"מ ואח' פד"ע 309, 310). בע"ע 1424/02 אבו נאסר - Saint Peter In Gallicantu) קבע בית הדין הארצי לעבודה מהן הנסיבות בהן יעתר בית הדין לבקשה להפקדת ערובה להבטחת הוצאות בעל דין, לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984, וכך פסק - "הוראתה של התקנה מכוונת למניעת הגשתן של תביעות סרק וממנה נגזרים השיקולים והמשקולות להטלת החיוב במתן ערובה: השיקול העיקרי הוא סיכויי ההצלחה בתביעה, ולו יינתן המשקל המכריע... במיוחד כאשר נראה לבית המשפט שהסיכויים להצליח בתביעה קלושים; הסיכוי המשני במהלך הוא יכולת גבית הוצאות הנתבע מהתובע. אל מול אלה עומד השיקול כבד המשקל של ההיענות לבקשה להטלת ערובה, והוא שמא מפאת עוניו ידחה התובע משעריו של בית המשפט". בהתאם להלכה הפסוקה, עובד זר יחויב בהפקדת ערובה באותם מקרים שבהם הושתו על העובד הזר בעבר הוצאות משפט או חיובים אחרים שלא פרע, או שעל פניו הוכיח המעסיק כי ייגרם לו נזק של ממש כתוצאה מהגשת התובענה, או כאמור לעיל, כשתובענתו מופרכת על פניה. (ראו דב"ע נה/ 3-94, אלרחמן נ' חב' רבינטקס בע"מ, פד"ע כח 221; דב"ע נה/ 3-218 אל הדיה נ' שרפן דוד בע"מ, פד"ע כט 391;דב"ע נו/ 3-142 חסון נ' סאמרי, (לא פורסם); בש"א 129/98 רויטרס ישראל בע"מ -אל רול (לא פורסם); ע"ע 1064/00, לעיל). המקרים בהם מצא בית הדין מקום לצוות על הפקדת ערובה להוצאות, היו כאשר התובעים לא פרעו חיוב קודם בהוצאות או בשכר טרחה שהושת עליהם. באותם מקרים אף הוגבל סכום הערבות בהתחשב במצבם הכלכלי של התובעים ובגובה ההוצאות שמקובל לפסוק בבתי-הדין. ערובהבית הדין לעבודה