קראו דוגמא מהפסיקה בנושא התיישנות חובות לביטוח לאומי: 1. התובע הגיש תביעה בגין חובות שקיימים על שמו במוסד לביטוח לאומי. במסגרת התביעה העלה טענות רבות ומגוונות. 2. בכתב ההגנה הועלו טענות אלה: א. ביחס לחוב ע"ס 1,314 ₪ בגין הודעה מיום 25/8/08 חלה התיישנות נוכח מועד משלוח הודעת החיוב. ב. ביחס לחוב ע"ס 4,575 ₪ מיום 24/5/09, אף כאן חלה התיישנות. ג. התובע רשום במל"ל כעצמאי מיום 14/10/08. ד. החוב נוצר בגין ביטול וקיזוז מקצבת ילדים, עת התברר שהתובע חי בנפרד מבת זוגו מאז שנת 2003. בעקבות עובדה זו, בוטל קיזוז החוב מקצבת ילדים ולכן נוצר חוב לתובע. ה. נטען שהוצע לתובע להגיע להסדר חוב והתובע סירב. ו. לגבי טענה על תביעת הבטחת הכנסה של גרושתו של התובע, שנדחתה, נטען להתיישנות וכן לכך שהתובע אינו רשאי להגיש את התביעה בשם גרושתו. 3. לאחר הגשת כתב הגנה, הגיש התובע בקשה לתיקון התביעה ולהעמדתה על סך 10,384.14 ₪. 4. בישיבת קד"מ הותר התיקון ובית הדין הורה לנתבע להגיש כתב הגנה מתוקן. 5. בכתב ההגנה המתוקן נטען כי בעקבות עיקולים שהוטלו, חובו של התובע שולם באופן מלא ואף נותרה יתרה, שהועברה אליו. 6. התובע הגיש כתב תשובה לכתב ההגנה, בו טען כי הוא גמלאי של משטרת ישראל וכי היה במעצר בית מיום 14/12/08 עד 30/12/09. עוד טען כי מעסיקו, עקב טעות בדיווח, העביר למל"ל 350 ₪ לחודש במקום 50 ₪ לחודש ולפיכך התובע זכאי להחזר כספים מהמוסד לביטוח לאומי ע"ס 6,000 ₪ לתקופה 11/08 עד 1/10. 7. בישיבת קד"מ נוספת פירט התובע את טענותיו. 8. בישיבת 24/3/13 בפניי חזר התובע והעלה את טענותיו הרבות. הדברים הועלו על הכתב. בתום הדיון נקבע כי יתר הטיעונים ייטענו בכתב וכי על הצדדים להגיש סיכומים. 9. סיכומי התובע הוגשו ביום 26/6/13. בסיכומים התמקד בשתי טענות בלבד: א. התובע זכאי להחזר כספים עבור שנת 2009 בסך 5,163 ₪. ב. התובע זכאי להחזר כספים לשנים 2006, 2007, 2008. 10. בסיכומי הנתבע נטען: א. לגבי מרבית החלטות המל"ל שצורפו לכתב התביעה, חלה התיישנות. כך גם לגבי חוב משנת 2008 וחוב משנת 2009. ב. לחילופין, נטען כי התובע סווג בשנים 1996 עד 2008 כעצמאי, על פי הצהרתו. ג. בחודש 4/09 ביקש התובע לסגור את תיק הניכויים. ד. החל משנת 2002 חוייב דמי ביטוח מינימליים לעצמאים. משלא שילם את דמי הביטוח במועד, נוצר חוב. ה. החוב קוזז מקצבאות הילדים, החל מחודש 7/04. ו. משהתברר שהתובע ובת זוגו חיים בנפרד משנת 2003, בוטל הקיזוז מקצבת הילדים וכתוצאה מכך נוצר חוב על שמו של התובע. ז. התובע סירב להגיע להסדר לתשלום החוב ולכן הוטלו נגדו עיקולים. ח. החוב שולם בעקבות העיקולים. ט. לגבי טענה לניכויים ביתר מהפנסיה (שהועלתה בישיבת ההוכחות) נטען כי טענה זו על התובע להפנות כנגד מעבידו וכן נטען להתיישנות, לאור העובדה שהניכויים בוצעו בשנת 2009. י. נטען כי סיכומי התובע אינם מתייחסים לכל הטענות שהועלו על ידו בכתב התביעה וכן בסיכומים הועלו טענות שלא נזכרו בכתב התביעה. 11. לאחר עיון בחומר הרב שבתיק, להלן פסק הדין. 12. במסגרת ההליכים, העלה התובע מספר טענות, חלקן נזכרו בכתב התביעה, המקורי והמתוקן, וחלקן לא. 13. נדון להלן בפסק הדין, טענות שהועלו במסגרת כתבי הטענות ובהן בלבד. 14. כבר עתה יצויין כי עילות התביעה של התובע לגבי חוב משנת 2008 וחוב משנת 2009, התיישנו. התביעה כאן הוגשה בחודש יוני 2011, פרק זמן ארוך לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות. 15. התובע טוען כי שהה במעצר בין בתקופה אוגוסט 2012 עד דצמבר 2009. אמנם אינו טוען שלא יכול היה להגיש תביעה באותם חודשים אך יתכן שלכך היתה כוונתו, כאשר ציין את המועדים בהם שהה במעצר בית. 16. אף אם נקבל את הטענה שבתקופת השהייה במעצר בית לא יכול היה להגיש תביעה, עדיין נמצא כי הגיש את התביעה באיחור. מעצר הבית הסתיים בחודש דצמבר 2009 והתביעה לבית הדין הוגשה בחודש יוני 2011. 17. די בטענת ההתיישנות, כדי לדחות את התביעה. 18. למעלה מהדרוש נציין כי המוסד לביטוח לאומי הבהיר, במסגרת כתב ההגנה והסיכומים, את המקור להווצרות החובות שנזקפו לחובת התובע. התובע לא סתר את הדברים. התובע לא טען דבר לגבי המועד שבו סגר את תיק הניכויים או לגבי מגורים בנפרד או ביחד עם גרושתו ודיווח על כך לנתבע. 19. הנתבע הוכיח את דבר קיומם של החובות ואת המקור ואופן החישוב. בהעדר טענה נגדית מטעם התובע, יש לדחות את התביעה. 20. התובע אישר בישיבת 10/10/12 כי החוב שולם על ידו באמצעות עיקולים שהוטלו וכי קיבל יתרת זכות בחזרה מהמוסד לביטוח לאומי. 21. התובע העלה טענה נוספת לגבי סכומים שנוכו ביתר מהגמלה המשולמת לו מהמוסד לביטוח לאומי. אנו מקבלים את טענת הנתבע לפיה בעל הדין של התובע בנושא זה הוא המעסיק ולא המוסד לביטוח לאומי. התובע אישר זאת עת הודיע, בישיבת 10/10/12 כי התקשרו אליו מהחשבות של משטרת ישראל והודיעו שהם אמורים להחזיר לו את הכסף שלקחו כשלא היה עצמאי, לתקופה 11/08 עד 1/10. 22. סוף דבר, משלא הוכח כי נפל פגם בהתנהלות המוסד לביטוח לאומי וכן מחמת התיישנות, התביעה על כל רכיביה נדחית. אין צו להוצאות. לצדדים זכות ערעור על פסק דין זה לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין. התיישנות חובחובביטוח לאומיהתיישנות