קראו דוגמא מהפסיקה בנושא התפטרות עורך דין מייצוג: א. התובענה ובעלי הדין 1. התובע ביקש וקיבל מן הנתבעים, עורכי דין בתחום המעמד האישי, שירותים משפטיים במסגרת מאבק גירושין ממושך ומר שניהל נגד רעייתו לשעבר. 2. במסגרת שירותים אלו, ייצגו הנתבעים את התובע בהליכים משפטיים שונים ומגוונים הן בבית הדין הרבני, בבית המשפט לענייני משפחה ובהליכי ערעור בפני בית המשפט המחוזי. ב. עיקר טענות התובע 1. בתובענה זו טוען התובע כי חרף התחייבותם של הנתבעים לייצגו עד תום כל ההליכים המשפטיים הן התפטרו מייצוגו ביוזמתם ללא שהחזירו לו סכום כלשהוא בגין סכומי עתק ששילם להם בגין שירותים שלא ניתנו. 2. לעניין רכיב זה בתביעתו טען התובע כי שילם לנתבעים סכומים שונים במועדים שונים כמפורט בסעיף 37 לכתב התביעה, בסכום כולל של 181,229.50 ₪, אשר הנתבעים לא היו זכאים לקבלם שכן התפטרו מן הייצוג שלא כדין. התובע עתר להשבת סכום זה כולו או רובו. 3. בנפרד ובמובחן טען התובע כי הנתבעים התרשלו בטיפול בייצוגו המשפטי וכי טיפולם הקלוקל בו הניב חיוב מופרז ובלתי מקובל במזונות בנו הקטן, אשר התובע לא יכול היה לקיימו ובשל כך נאסר תכופות ואף איבד את מקום עבודתו. 4. לעניין זה טען התובע כי נגרם לו נזק נפשי הנובע מאובדן חירותו ומאיבוד מקום עבודתו (להלן: "נזק בלתי ממוני"). 5. בגין תיק זה בתביעתו עתר התובע לחייב את הנתבעים לשלם לו פיצויים בסכום של 500,000 ₪. התובע העמיד את תביעתו על סך של 681,229 ₪. ב. עיקר טענות הנתבעים 1. הנתבעים הכחישו את מרבית טענות התובעים בכל הנוגע למניעי התפטרותם, וכן טענותיו לגבי רשלנותו, וכפרו בזכותו לגבות מהם פיצויים כלשהם. 2. הנתבעים טענו כי השקיעו בעניינו של התובע עבודה מקצועית רבת היקף ועתירת הליכים וכי לא זו בלבד שאין עליהם להשיב לתובע סכום כלשהוא אלא שיתרת חובו של התובע כלפיהם מסתכם לסך של 95,282 ₪. 3. הנתבעים הודו כי התפטרו מייצוגו של התובע אך לגרסתם נאלצו לפעול כך הן בשל הפרותיו החוזרות ונשנות של התובע את הסכם שכר הטרחה עימו והימנעותו מלתקן את ההפרות, והן בשל התנהגותו המכפישה כלפי הנתבעים במובן זה שייחס להם כאילו אמרו לו שכב' השופט שטרק שדן בענייניו בבית המשפט בענייני משפחה נוטל שוחד מבא כוח אשתו. כמו כן התברר לנתבעים כי התובע מגיש מאחורי גבם בקשות מתלהמות ומבזות כלפי בית המשפט. 4. אשר למאסריו התכופים של התובע טענו הנתבעים כי התובע העדיף לחזור ולהיאסר ובלבד שלא יאפשר לאשתו ולבנו אמצעי מחיה. 5. הנתבעים כפרו בסכומים הנתבעים ופרטי חישובם. 6. הנתבעים הצהירו על כוונתם להגיש תביעה נגד התובעים וכזו הוגשה על ידם בתיק אזרחי 2391-05-10 וניתן בה ביום 10.7.13 פסק דין הדוחה את התביעה (להלן: "התביעה הנגדית"). ג. עובדות מוסכמות 1. בין בעלי הדין נחתמו החל מיום ;12.2.07 ובמהלך השנים 2007-2008 מספר הסכמי שכר טרחה בגדרם התחייב התובע לשלם לנתבעים שכר טרחה בסכום כולל של 278,507 ₪. 2. בעקבות מחלוקת באשר להמשך הטיפול המשפטי והתשלום בגינו הגיעו בעלי הדין ביום 16.4.09 לידי הסכם פשרה (להלן: "הסכם הפשרה") בגדרו הוסכם כי התובע ישלם לנתבעים סך של 13,000 דולר: "בעבור טיפול בכל ההליכים התלויים ועומדים וכאלה שיהיו בקשר לתיק הגירושין של ערן X מול האישה אפרת X. כמו כן סיכום זה מהווה סגירת כל חוב העבר...הסכום כולל את כל העלויות מכל מין וסוג שהוא...ולא תידרשו לשלם כל סכום נוסף". 3. אין חולק כי בתחילת חודש אוגוסט 2009 התפטרו הנתבעים מייצוגו של התובע ושיגרו הודעות ברוח זו לכל הערכאות אשר בפניהם ייצגו את התובע. 4. אין מחלוקת בין בעלי הדין לגבי העובדה כי התובע שילם לנתבעים עד למועד הפסקת הייצוג שכר טרחה בסך 192,220 ₪. ד. המחלוקת 1. התובע עתר בתביעתו להשבת מלוא הסכום ששילם לנתבעים ולמיצער חלק הארי ממנו. הפלוגתאות הצריכות להתרה במסגרת רכיב זה של התביעה הינן איפוא כדלקמן: 1.1 האם הפרו הנתבעים את חובתם לייצג את התובע עד לסיום הטפול המשפטי בתביעת הגירושין על כל הרכיבים שנערכו בה. 1.2 האם התנהלותו של התובע מאחורי גבם של הנתבעים והשתלחותו המחפירה בנתבעים ובבית המשפט הביאו לידי מצב דברים שחייב את הנתבעים להתפטר מן הייצוג באופן שיש בו כדי לפטור אותם מחובת ההשבחה. 2. אשר לרכיב התביעה שעניינה פיצויי בגין נזק לא ממוני, האם התרשלו הנתבעים או מי מהם בטיפולם בתביעת המזונות ו/או לא פעלו על פי בקשות התובע להקטין את סכום החיוב במזונות שהושת עליו ו/או בהגשת בקשות לעיכוב הליכי מאסר שננקטו נגד התובע. 2.1 האם הוכח כי לתובע נגרם נזק לא ממוני ובאיזה שיעור. 2.2 האם מתקיים קשר סיבתי בין התנהלות הנתבעים מזה ונזקו של התובע מזה. ה. דיון וממצאים 1. התפטרות הנתבעים מן הייצוג, עילותיה ועיתוייה - ראיות וממצאים 1.1 כאמור, אין חולק על העובדה כי הנתבעים התפטרו מייצוג התובע. בין בעלי הדין התגלעה מחלוקת באשר למניעים שעמדו מאחורי הפסקת הייצוג. 1.2 התובע טוען כי מניעיהם האמיתיים של הנתבעים בהפסקת הייצוג נעוצים בטענתם לפיה התובע נמנע לפרוע להם חוב כספי (סעיפים 49, 48 לתצהירו) 1.3 מנגד טענו הנתבעים כי הנימוק להפסקת הייצוג על ידם נעוץ בהתנהלותו של הנתבע כפי שבאה לידי ביטוי בכך שהתובע הגיש בעצמו, ללא ידיעתם ומאחורי גבם, בקשות שונות ובכללם בקשת פסילה מלשבת בדין שכוונה כלפי כב' השופט שטרק וכן לאור השתלחותו החריפה באותו שופט אגב העלאת טענה שקרית ובוטה שיוחסה לנתבעים כאילו הם אמרו שכב' השופט שטרק נוטה לטובת אשתו של התובע ואף נוטל שוחד. (סעיפים 51.2-51.5 לתצהיר עו"ד עינת X ועדותה בעמ' 41 שורה 14, עמ' 47 שורות 17-26). 1.4 בתווך שבין גרסאותיהם המנוגדות של בעלי הדין הציג התובע בתצהיר עדותו את ההודעות בדבר הפסקת הייצוג ששיגרו הנתבעים לערכאות השונות ומהם עולה כי הנימוקים שבפיהם הינם משבר אמון וחילוקי דעות תוך הטעמה שהתובע יוזם ומגיש הליכים שלא על דעתם (נספח 18 לתצהיר התובע). 1.5 גב' מירה אברמסקי (להלן: "מירה") שכיהנה כמנהל משרד הנתבעים בתקופה הרלבנטית טענה בסעיף 15 לתצהירה כי שיקים שמסר התובע למשרד הנתבעים לתשלום שכר יתרת שכר טרחתו על פי הסכם הפשרה - חוללו באי תשלום. 1.6 במהלך עדותה עומתה מירה עם תוכן מכתבה לתובע מיום 18.8.09 (נספח 20) בו נרשם בין היתר: "אי כיבודם (של השיקים-מ.ב.ח) מהווה הפרה יסודית של ההסכם עמנו". מירה חזרה על עמדתה זו במהלך חקירתה הנגדית: "ההפרה היתה בתחילת חודש יולי כמדומני ב-1/7 שחזר השיק שהיה במערכת מזה כבר שניתן על הסכמי הבסיס וחולל" (עמ' 33 שורות 17-18). 1.7 גם בשלב מוקדם יותר של חקירתה חזרה מירה על גירסה זו תוך שהוסיפה נימוק נוסף: הנה כי כן בתשובה לשאלת התובע "איך הפרתי את ההסכם"? היא משיבה: "החזרת שיקים שהיו במערכת. השתלחות בבית המשפט, הוצאת דיבת משרדנו אני חושבת שזה מספיק נקודות להפרה" (עמ' 30 שורות 7-9). 1.8 אין חולק כי האירועים הכרוכים בהשתלחותו של התובע בכב' השופט שטרק ובייחוס טענת שווא לנתבעים כאילו הם שטפלו על כב' השופט שטרק אשמה חמורה מעין כמוה, אירעו בסוף שנת 2008 (סעיף 52.2 לתצהירה של עו"ד X). גם הבקשה לפסילת השופט שהגיש התובע בעצמו ללא שיידע את הנתבעים הוגשה בחודש יוני 2009. (סעיף 52.3 לתצהיר עו"ד X). 1.9 הגם שלא ניתן להקל ראש בהשפעתם של גילויי התנהגות כה נואלת ובוטה מצד התובע - על מידת נכונותם של הנתבעים להמשיך בייצוגו, אין להתעלם מסוגיית העיתוי. הנתבעים הודיעו על התפטרותם זמן ניכר (כחצי שנה) לאחר האירוע החמור שפורט בסעיף 52.2, בעוד שתגובתם על חילול השיקים - הייתה מיידית וחדה. 1.10 בעדותה ייחסה עו"ד X לטענת ההפרה הנוגעת להחזרת השיקים "מסה קריטית" גרידא להבדיל מגורם עיקרי להפסקת הייצוג: "בחודש יוני 2009 מאחורי גבינו הגשת בקשת פסלות של שופט שהיתה מתלהמת...ובמקביל עוד בקשה מוזרה...זאת גם מאחורי גבינו. אמרתי לתובע שאי אפשר לייצג אותו בצורה כזאת. אתה לא יכול להיות אלים בצורה כזאת. אלה לא יכול לסכל את ייצוגנו והוא הבטיח להתיישר. אי אפשר להגיד היום שהתפטרנו בגלל השיקים. זה היה הקש ששבר את גב הגמל" (עמ' 47 שורות 17-21). 1.11 גירסתה זו של עו"ד X מוקשית בעיני וזאת לנוכח הודאתה כי גם לאחר שהנתבעים עמדו על התנהלותו של התובע הם הודיעו לכב' השופט שטרק כי הם ממשיכים בייצוגו של התובע (עדות עו"ד X, שם, בין השורות 25-29 ומוצג 12.1 לתצהירה. יתר על כן בפיה של עו"ד X לא היה מענה ענייני על העובדה שהנתבעים חידשו הליך בשם התובע בבית המשפט המחוזי כחודש לפני התפטרותם (ראו בעמ' 48 שורות 1-5). 1.12 מסקנתי הינה איפוא כי בגיבוש החלטתם של הנתבעים להתפטר מן הייצוג פעלו בצוותא הן שיקולים שעניינם יחסו הנלוז של התובע כלפיהם וכלפי בית המשפט והן מה שנתפש על ידי הנתבעים כהפרת הסכם הפשרה על ידי התובע. 2. נפקותו של פסק הדין בתביעה הנגדית 2.1 בפסק דינו מיום 10.7.13 דחה בית המשפט את התביעה הנגדית ופסק כי הסכם הפשרה לא הופר על ידי הנתבע (התובע דכאן), כי הודעת הביטול ששיגרו הנתבעים באשר להסכם הפשרה ניתנה שלא כדין וכי הסכם הפשרה עומד בתוקפו (פיסקה 49 לפסק הדין בתביעה הנגדית). 2.2 קביעה זו הינה יוצרת השתק פלוגתא כלפי הנתבעים באשר לטענתם לפיה היו רשאים להפסיק את ייצוג התובע. דחייתה של טענת הנתבעים לפיה התובע הפר את הסכם הפשרה - משתיקה את טענת ההגנה שלהם בתביעה שבפני ולפיה הם היו רשאים להפסיק את ייצוגו המשפטי של התובע בשל אי פירעון השיקים. 2.3 מכאן ואילך יש לבחון את סוגיית הפסקת הייצוג במאזניים שעל כפן האחת מונחים גילויי התנהגותו החמורה של התובע אשר מטעמים מובנים הקשתה על המשך ייצוגו ופגעו במידת נכונותם והשתדלותם של הנתבעים להמשיך ולייצגו נאמנה, בעוד שעל הכף השנייה מונחת עצם ההפרה מצד הנתבעים של הסכם הפשרה לפיו התחייבו הנתבעים להתמיד בייצוגו המשפטי המלא עד לסיום כל ההליכים בקשר לתיק הגירושין של התובע. 3. היקף העבודה המשפטית שבוצעה עד ערב הפסקת הייצוג 3.1 גם בסוגיה זו נתגלעה מחלוקת של ממש בין בעלי הדין. בסעיף 96 לכתב התביעה טען התובע כי אף לא אחד מן הנושאים שנמסרו לטיפול הנתבעים על פי ההסכם לא הסתיים ואף לא היה קרוב לסיומו. גלל כן, טען התובע כי: "יש לקבוע כי הנתבעים ביצעו לכל היותר 12% מהטיפולים שלקחו על עצמם". 3.2 בסעיף 114 לתצהיר עדותו פירט התובע אחד לאחד את סטטוס הטיפול המשפטי בנקודת העצירה שחלה עם התפטרות הנתבעים מייצוגו. 3.3 הנתבעים כפרו בטענת התובע וטענו כי השלימו את טיפולם בתביעת הגירושין והכרוך בה (סעיפים 84-92 לכתב ההגנה). עו"ד X טענה בסעיף 4 לתצהיר עדותה כי בעניינו של התובע התקיימו כ-30 דיונים בערכאות השונות. בסעיפים 78-87 לתצהירה התייחסה עו"ד X אחת לאחת לטענות התובע וטענה כי הנתבעים השלימו למעשה את מטלותיהם המקצועית כלפיו. 3.4 במהלך חקירתו טען התובע כי לפי מניינו התקיימו במהלך ייצוגו על ידי הנתבעים 23 ישיבות בלבד (עמ' 16 שורות 24-26). יתר על כן, התובע טען כי נאלץ להמשיך ולטפל בענייניו בעצמו ולשיטתו: "אני קדמתי את ההליכים במשך תקופה ארוכה באשר ההליכים היו יותר אינטנסיביים מאשר היו בתקופת הנתבעים" (עמ' 22 שורות 18-19). 3.5 בהמשך הדברים ומשהתבקש לחדד את גירסתו הבהיר התובע כי הנתבעים: "לא עשו מעל ומעבר אלא במקרה הטוב את הדבר הנורמלי שהם צריכים לעשות במקרים רבים אפילו הרבה פחות" (שם, שורות 22-24). 3.6 עו"ד X נחקרה ארוכות בסוגיית השלמת השירותים המשפטיים (עמ' 42-44 לפרוטוקול). במהלך חקירתה הסתבר כי למיצער במספר נושאים לא השלימו הנתבעים את הטיפול המשפטי עד גמירא. הנה כי כן, אישרה עו"ד X כי הדיון במזונות אישה טרם הסתיים בהחלטה חלוטה (עמ' 42 שורות 21-32 ותחילת עמ' 43). כמו כן הודתה עו"ד X כי הנתבעים לא הגישו סיכומים בסוגיית מזונות לקטין (עמ' 43 שורות 10-13). בהמשך עדותה אישרה עו"ד X כי התביעה בעניין חלוקת הרכוש לא הסתיימה במהלך הייצוג על ידי הנתבעים (שם, שורות 28-30). הוא הדין בסוגיית הסדרי הראיה (עמ' 44 שורות 9-12). 3.7 בסיכום טענותיו טען התובע כי על פי הערכותיו וחישוביו כפי שפורטו - ביצעו הנתבעים "סה"כ משוקלל (מכפלת המשקל באחוז הביצוע) - 12% מההליכים בפרק זה" (פסקאות 44-49 לסיכומיו). התובע הוסיף וטען כי הסכם הגירושין שנחתם בעקבות הליכי גישור ללא שיתוף הנתבעת הוא ששם קץ למאבק הגירושין בינו לבין אשתו וכי ההסכם האמור הושג לאחר שתשו כוחותיו והוא נטה לויתורים מפליגים. 3.8 הנתבעים לעומת זאת טענו בסיכומיהם כי פירות הייצוג המקצועי של הנתבעים (אשר כנטען היה לעילא ולעילא) היוו את הגורם המשמעותי לכך שבני הזוג הגיעו להסכם גירושין שקיבל תוקף מחייב ובכך הסתיימו ההליכים המשפטיים ביניהם (פיסקה 97 לסיכומי הנתבעים) וכי העבודה שנותרה לתובע לאחר התפטרותם של הנתבעים אינה מהווה רכיב בעל משמעות כלשהיא ומשכך, גם לא נגרם לתובע נזק מהפסקת הייצוג (פיסקה 117 לסיכומי הנתבעים). 3.9 בצד העובדה שהראיות שבפני מלמדות כי הנתבעים לא השלימו את מטלות הייצוג כפי שהתחייבו על פי הסכם הפשרה וכי התובע נזקק לנהל בעצמו מספר ישיבות, נחה דעתי שבהגעתו להסכם גירושין שהתייחס לכל המחלוקות הממוניות הרכושיות וענייני הקטין, קצר התובע בעיקר את פירות פעולתם של הנתבעים שניהלו בשמו דיונים רבים בערכאות השונות; מכאן שאני מעריך כי הנתבעים ביצעו עד ליום הפסקת הייצוג שיעור של 70% מכלל המטלות שנטלו עליהם במסגרת ייצוגו של התובע. 4. האם הנתבעים חייבים בהשבה לתובע 4.1 על פי ממצאי יש לזקוף את ביטול הייצוג הן לחובת התובע והן לחובת הנתבעים. מן הבחינה המשפטית הפסקת הייצוג נתפשת כהפרת הסכם מצד הנתבעים, אשר התובע תרם להארעותה. 4.2 מן הבחינה הערכית פעלו הן התובע והן הנתבעים בחוסר תום לב. הנתבעים פעלו בחוסר תום לב שעה שהפסיקו את הייצוג בגין מחלוקת כספית זניחה בהיקפה תוך הפרת הסכם הפשרה לפיו התחייבו לסיים את הטיפול בעניינו של התובע עד גמירא. התובע פעל בחוסר תום לב ושלא בדרך מקובלת בהתנהלות נלוזה כלפי הנתבעים וכלפי בית המשפט באופן שהיקשה על המשך ייצוגו. 4.3 ב-ע"א 3912/90 תאגיד בלגי EXIMIN S.A נ. טקסטיל והנעלה איטל סטייל פרארי נקבע: "אי עמידה בדרישת תום הלב עולה למעשה כדי הפרת חוזה. וכיוון שבענייננו כל אחד מהצדדים נעדר תום לב הרי מדובר בהפרות הדדיות של החוזה...ההפרה של כל אחד מן הצדדים תרמה בסופו של דבר להפרה שביצע הצד שכנגד ושהביאה לנזק" (עמ' 79 לפסק הדין). בהמשך הדברים, בהתייחסו לנפקות הנובעת לקביעה זו ממשיך בית המשפט וקובע: "בסיטואציה כמו זו שלפנינו...חלוקת האחריות היא התוצאה המתבקשת". אשר לביצוע החלוקה קובע בית המשפט: "שלוש דרכים אפשריות הן: (א) חלוקה לפי השוואת מידת חוסר תום הלב שדבק בכל אחד מהצדדים. (ב) חלוקה לפי השוואת התרומה הסיבתית של כל אחד מן הצדדים לנזק. (ג) חלוקה תוך שילוב של מידת חוסר תום לב והתרומה הסיבתית האמורה לנזק" (בעמ' 88). 4.4 לאחר שנתתי את דעתי לנסיבות העניין כפי שפורטו לעיל הגעתי למסקנה כי מידת האשם שיש לייחס לנתבעים בהפרת הסכם הייצוג הינה קמעא גבוהה יותר. בנתון לכך, ובשים לב לממצא לפיו הנתבעים ביצעו את מרבית המטלות המשפטיות אין להורות על השבה מלאה, ומשכך אני מחייב את הנתבעים להשיב לתובע שיעור של 20% מן השכר ששולם על ידו דהיינו סך של 38,444 ₪. 5. נזק לא ממוני 5.1 התובע טען בכתב תביעתו כי הנתבעים התרשלו בכך שלא טיפלו כדבעי בעיכוב פקודות המאסר האזרחי שהוצאו חדשות לבקרים נגדו בשל פיגורים חוזרים ונשנים בתשלום חוב מזונות שהושת עליו ואף נמנעו, באופן בלתי סביר מהגשת בר"ע על החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 7.5.09 בגדרה נדחתה בקשת התובע לעיכוב הליכי המאסר. 5.2 לטענת התובע כי בשל רשלנותם של הנתבעים הוא נאסר ב-10 מקרים שונים ושהה עשרות ימים מאחורי סורג ובריח מוקף בעבריינים קשים. יתר על כן, כתוצאה ממאסריו התכופים והנשנים פוטר התובע מעבודתו. 5.3 התובע עתר לחיוב הנתבעים בתשלום פיצויים בסך 500,000 ₪ בגין הנזקים הנפשיים שנגרמו לו מחמת אובדן חירותו ומקום עבודתו. 5.4 אטעים כי בהחלטתי מיום 28.3.12 נעתרתי לבקשת ב"כ הנתבעים להתעלם מסעיפים 82-105 לתצהיר התובע שעניינם בין היתר ברשלנות שמייחס התובע לנתבעים בטיפולם הבלתי סביר בתביעת מזונות קטין (עמ' 7-8 לפרוטוקול). 5.5 בדיעבד, הסתבר כי התובע חקר ללא התנגדות את עו"ד X באותו נושא (עמ' 43 שורות 9-18). יתר על כן, ב"כ הנתבעים התייחס בסיכומיו לסוגיית מזונות הקטין והבסיס לקביעתו בסכום גבוה (פיסקאות 79-80 לסיכומי הנתבעים). אשר על כן, אני קובע כי בעלי הדין הרחיבו מכוח התנהגותם את חזית המריבה שביניהם גם לעניין זה. 5.6 אין חולק כי התובע חויב בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה בתשלום חודשי בסך 10,000 ₪ כדמי מזונות זמניים לבנו הקטין. גם הנתבעים (ולבטח התובע) מאוחדים בדעה כי מדובר בסכום גבוה לאין שיעור ואפילו מופרז (עדות עו"ד X בעמ' 44 שורה 14). 5.7 התובע מייחס לנתבעים רשלנות באי הגשת "הרצאת פרטים" לכתב ההגנה בתביעת המזונות וכן הימנעות מלהגיש בר"ע על ההחלטה. גרסה זו הוכחשה על ידי עו"ד X אשר טענה בתצהירה כי "התובע הכניס עצמו לפח שהוא הפיל על עצמו" בכך שהסתיר מידע (שהוטח בפניו) בדבר גובה הכנסותיו (סעיף 93 לתצהירה). 5.8 יתר על כן, גרסתו של התובע לפיה נמנעו הנתבעים מלהגיש בר"ע על החלטת המזונות הופרכה במהלך חקירתו הנגדית של התובע שעה שהודה כי בר"ע כזו אכן הוגשה על ידי הנתבעים והביאה לידי הקטנה משמעותית של סכום המזונות החדש (עמ' 8-9 לפרוטוקול). 5.9 גרסתו האחרת של התובע ולפיה הנתבעים נמנעו מהגשת בקשות לעיכוב הליכי המאסר שננקטו נגדו, ואף לא הגישו בר"ע על ההחלטה מיום 7.5.09 הסתברה להיות למיצער, בלתי מדויקת שכן, הוגשה לי על ידי ב"כ הנתבעים (על פי הודעתו מיום 28.3.12 קצה עמ' 10 לפרוטוקול) פירוט הבקשות שהוגשו בעניין זה (כ-14 במספר). גם טענתו של התובע לפיה סירבו הנתבעים להגיש בר"ע על ההחלטה מיום 7.5.09 הופרכה במהלך עדותו שעה שהסכים למעשה כי קודם שהגיש את הבר"ע שניסח בעצמו, נמסרה לידיו טיוטת בר"ע שהוכנה על ידי הנתבעים (עמ' 11 שורות 12-14) וביתר שאת בהמשך עדותו של התובע משהודה כי הנוסח שהגיש בסופו של יום היה נוסח ללא השתלחויות (שם, שורות 31-32). 5.10 בסופו של יום עולה עדותו של התובע בחקירתו הנגדית בקנה אחד עם גרסתה של עו"ד X (בסעיפים 60-65 לתצהירה ועדותה בעמ' 45 שורות 24-13 ובעמ' 46). 5.11 למעשה, די באמור עד כאן כדי לפרנס את המסקנה לפיה לא עלה בידי התובע להוכיח כי הנתבעים התרשלו בטיפולם המקצועי בענייניו. 5.12 מעבר לדרוש אטעים כי אין בעובדה שלפיה לקוח המיוצג על ידי פרקליט אינו שבע רצון מתוצאות המשפט או אפילו חש כי קופח בדינו כדי לבסס מניה וביה טענות רשלנות כלפי פרקליטו. מושכלות יסודיים מעצימים את חובת הזהירות והנאמנות של עורך דין כלפי לקוחו, אולם אין בכך כדי להתעלם מו העובדה לפיה הקשר החוזי בין עורך דין ללקוח ניתן להגדרה כחוזה השתדלות בגדרו היו הנתבעים חייבים לפעול על פי מיטב יכולתם וכישוריהם למען הייצוג האופטימלי של האינטרס של התובע וכך עשו עד למועד הפסקת הייצוג. 5.12 על יסוד המקובץ עד כאן, ומבלי להקל ראש כלל ועיקר בסבל שנגרם לתובע בשל מאסריו התכופים לא הוכח כי יש לזקוף את האשם בכך לפתחם של הנתבעים. סוף דבר אני מקבל את התביעה בחלקה הקטן בלבד ומחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע את הסך של 38,444 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין על סכום זה החל מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל. לאור התוצאה אליה הגעתי, אינני עושה צו להוצאות. הודעה זכות ערעור. עורך דיןהתפטרות