קראו דוגמא מהפסיקה בנושא התקנת דלתות לקויה: 1. א. ביום 4.10.12 הזמין התובע החלפת דלתות פנים בביתו - בהתאם לרשום בהזמנה 0176 אשר צורפה לכתב התביעה בעלות של 12,600 ₪ (כולל מע"מ). סוכם בין הצדדים לבצע את התקנת הדלתות עד 31.10.12, אך בפועל הגיע המתקין ביום 6.11.12 והחליף 5 דלתות פנימיות וביום 12.11.12 הגיע המתקין להשלמות ותיקונים ולהרכיב דלת שישית, שהיא דלת כיס, שלא הייתה מכוילת ולכן לא נעה בצורה חלקה. ב. א) טרונייתו של התובע בתביעה זו מופנית אל הנתבעים בטענה, שההתקנה בוצעה בצורה רשלנית ולא מקצועית, חלק מהדלתות לא נפתח עד הסוף, דלת אחת נתקעה ברצפה במהלך פתיחתה, מעצור מגנטי אחד לא פעל. ב) עוד מלין התובע על כך, שבתהליך החלפת הדלתות גרם המתקין לנזקים לדירה ולרכוש - כפי שתיאר התובע בסעיף 4 לכתב התביעה. לטענת התובע, תוקנו השברים בקירות לאחר הביקור של יום 6.11.12, אך המתקין גם גרם לשברים חוזרים בחלק מן המקומות שכבר תוקנו כאשר הגיע בפעם השנייה- ביום 12.11.12. ג) לאחר שהתובע הלין על הנזקים הנ"ל, הוא הופנה לאותיות הקטנות שבהזמנה וטענו, שמותר להם לשבור בתהליך פירוק דלתות ישנות והתקנת דלתות חדשות והמליצו לתובע, לשפץ ולצבוע ורק אז להתקין דלתות חדשות. ג. לאור הפגמים הנ"ל ומאחר ונציגים בכירים של החברה הבטיחו פעמים מספר ואף תיאמו עם התובע ביקור לבדוק הפגמים - התחמקו ולא הגיעו, הגיש התובע תביעה זו, בה ביקש לחייב את הנתבעים לשלם לו את נזקיו בסך של 6,360 ₪, הכולל בחובו: נזק לג'קוזי והחזר תשלום ששולם לטכנאי בסך 760 ₪, הוצאות תיקון שברים בקירות, ברצפה וקרמיקה על הקיר בסך 600 ₪, אי השלמת הלבשה בדלת כיס בסך 500 ₪, הוצאות לתיקון פגמי והתקנה בחברה אחרת בסך 2,000 ₪, עוגמת נפש בסך 1,000 ₪, הוצאות, תיעוד, טרחה, הכנה למשפט וכד' סך של 1,500 ₪. 2. הנתבעים, טענו בכתב ההגנה, שתביעת התובע צריכה להיות מופנית כלפי החברה בלבד ולכן, סבורים הנתבעים, שיש למחוק התביעה נגדם, מחוסר יריבות. לגופו של עניין, מעלים הנתבעים את הטענות העיקריות הבאות: א. א) כל הדלתות בבית התובע הותקנו כראוי, החברה עמדה בלוח הזמנים, שכן החברה התחייבה לספק הדלתות עד 30 ימי עבודה מהמדידה והיות וההתקנה בוצעה ביום 6.11.12- עמדה החברה בלוח הזמנים. החברה טוענת, שאכן ההתקנה התפצלה - כטענת התובע- ברם, היא התפצלה משום שהתובע שינה את הזמנתו בשלב מאוחר יותר וביטל דלת חיצונית ובמקומה הזמין כנף הזזה וכתוצאה משינוי זה, גם נגרמו נזקים, אולם מתוך שיקולי שירות הניתן ללקוחות, החליטה החברה לוותר על פיצוי בגין כך. ב) המתקין הגיע לבצע תיקונים והשלמות ובאשר לנזקים שנגרמו לדירת התובע עקב ההתקנה, טוענת החברה, שהמתקין אשר ביצע העבודה הוא מתקין מקצועי ואם נגרמו נזקים, אזי כידוע, עת מפרקים דלתות בבתים ישנים, ישנה אפשרות שייגרמו נזקים הנובעים מאיכות הבניה והנתבעת אף מעדכנת לקוחותיה בנדון דנן, הן בע"פ והן באמצעות רישום על גבי טופס ההזמנה. מכל מקום, נטען על ידי החברה, שאם אכן קיימים ליקויים מוכנה החברה לעמוד לרשות התובע במסגרת שנת האחריות כמתחייב מההזמנה. ב. באשר לטענת הנזק שנגרם לג'קוזי, טוענת החברה, שגם אם נעשה נזק כזה על ידי המתקין- דבר שלא הוכח- גם אז נעשה הנזק שלא בכוונה ובנוסף לכך, הסכים המתקין - שחש לא בנוח בעניין זה- לוותר על 500 ₪ מהסכום שהגיע לו עבור הנזק הנטען בג'קוזי. 3. באשר לטענת הנתבעים, שיש למחוק אותם מכתב התביעה בשל חוסר יריבות, אני מחליט לדחות טענה זו, משום שמחומר הראיות עולה, שהקשר הישיר בכל הקשור עם ההזמנה הנ"ל היה בין התובע ובין הנתבעים וגם ההתכתבות שצרף התובע לכתב התביעה נערכה בינו ובין הנתבעים. טענת הנתבעים, על חוסר יריבות היא טענה כללית ולא הובאו נימוקים משכנעים, מדוע יש להסיר מהם האחריות הן לאספקה והן לטענות המועלות על ידי התובע. התובע העיד בבית המשפט על הקשר הישיר שהיה בינו ובין הנתבעים ואת השיחות שניהל עמם וגם מר אמיר דוד העיד בבית המשפט, שהוא למעשה היה הראשון אשר הגיע לבית התובע על מנת לקחת מידות וגם תיאר את השיחות שהיו בינו ובין התובע באותו מעמד (עמ' 2 לפ',ש' 17 ואילך). לכן, אני דוחה את בקשת הנתבעים למחוק אותם מכתב התביעה. 4. לגופו של עניין, בחנתי את טענות הצדדים ואת חומר הראיות שצורף לכתב התביעה ולזה אשר הוגש במהלך הדיון בבית המשפט ולאחר ששקלתי את כל הראיות, אני מחליט כדלקמן: א. א) כפי שעולה ממכתב ששלח התובע ביום 23.10.12 - שנשלח סמוך לאחר ביצוע ההזמנה- התריע התובע על דלת "סטנלי" שלא התאימה להתקנה בפרוזדור ולא מתאימה לתנאי חוץ. לכן, ביקש התובע - במכתב זה- לבטל ההזמנה של דלת "סטנלי" וביקש לזכותו בעלות דלת זו בסך של 2,000 ₪. התובע הסכים להצעתו של מר X (להלן:"X") להוסיף 1,200 ₪ על מנת לקבל דלת כיס. ב) ביום 4.11.12 שלח התובע מכתב נוסף אל הנתבעים ובו פרט את הנזקים שנגרמו בעת ביצוע ההתקנה - נזקים שהם בעצם מוזכרים גם בתביעה והמהווים את עילת התביעה נשוא תיק זה, בשינוי אחד והוא: בעוד שבמכתב זה תבע התובע מהנתבעים נזקים בסכום כולל של 1,950 ₪ - כמפורט באותו מכתב- הגיש התובע תביעה זו לחייב הנתבעים לשלם לו סך של 6,360 ₪- כמפורט בסעיף 1(ג) לעיל). במכתב נוסף, ששלח התובע ביום 16.12.12 אל הנתבעים - גם במכתב זה לא נדרשו סכומי נזקים, כפי שנתבעו בכתב התביעה. ב. א) מכל מקום, התובע לא הוכיח את הנזקים המפורטים בכתב התביעה, לא הוכיח עלותם וגם לא הוכיח ששילם הסכומים הנקובים בכתב התביעה לבעל מקצוע כלשהו על מנת לתקן את הטעון תיקון. התובע הגיש במהלך הדיון תמונות ( ת/1) ובאמצעותן ביקש התובע להוכיח את נזקיו, ברם תמונות בלבד, אשר אין לדעת מתי צולמו ומתמונות בלבד לא ניתן ללמוד מה עלות התיקון ומדוע לא מתאפשר לנציגי החברה לתקן את הטעון תיקון במסגרת האחריות שניתנה על ידה. התובע לא צירף לכתב התביעה חוות דעת כלשהי היכולה להעיד על אותם ליקויים אותם פרט התובע ותמונות אינן יכולות להוכיח אם אותם נזקים אכן נגרמו על ידי עבודות שביצעו נציגי החברה והתובע גם לא צרף חשבונית או קבלה כדי להוכיח את ההוצאות אותן תבע בכתב התביעה. ב) לעניין ההוצאות הנתבעות בתביעה, אני חוזר ומציין, שהתובע קודם הגיש את התביעה ביום 7.1.13- כאשר ליום זה לא היו לתובע ראיות כלשהן בדבר ההוצאות אותן תבע בכתב התביעה ורק ביום 2.5.13, הזמין התובע בעל מקצוע לתקן ליקויים שנמצאו בדלתות ורק במהלך הדיון הגיש התובע חשבונית זו על הוצאה בסך של 1,755 ₪. (ראה חשבונית ת/2). 5. א. אם כן ולאור האמור לעיל, אני קובע, שבעת שהתובע העביר המכתבים לנתבעים ובעת שהגיש התביעה, טרם הייתה בידי התובע חוות דעת מקצועית כדי להוכיח מה באמת הליקויים שנמצאו בדלתות או מה שברים בקירות היו צריכים תיקון ובהיעדר חוות דעת מקצועית, גם לא הוכיח התובע, שעבודת נציגי החברה הייתה רשלנית או בלתי מקצועית. ב. חוות דעת מקצועית גם לא הייתה לתובע בעת שהגיש את כתב התביעה וגם לא הוצגה כזאת לבית המשפט והגשת תביעה על הוצאות בגין תיקונים, השלמות, הוצאות לתיקון פגמי ההתקנה בחברה אחרת - מוטב שהתובע לא היה מקדים את המאוחר, כלומר, קודם להגיש התביעה ורק 4 חודשים לאחר הגשת התביעה ימציא חשבונית על תיקונים, אלא מוטב היה שקודם יבצע התובע התיקונים הדרושים ושתהא בידיו חשבונית ועליה היה מבסס התובע את תביעתו. עובדה היא, שהתובע תבע עבור הוצאות לתיקון פגמי ההתקנה בחברה אחרת סך של 2,000 ₪ (סעיף 6(4) לכתב התביעה, בעוד שהתובע עצמו מאשר בבית המשפט, שהתיקון עלה פחות מכך ובהתאם לסכום המופיע בחשבונית ת/1 (ראה עדות התובע בעמ' 2 לפ', ש' 3). ג. א) מכל מקום, היות והנתבעת לא סתרה את אותם ליקויים עליהם הצביע התובע ומאחר והתובע הוכיח ששילם למאן דהוא אחר על מנת לתקן הליקויים שנוצרו כתוצאה מעבודת המתקין - זהו הסכום שהוכח וזהו הסכום שיהיה על הנתבעים לשלם לתובע ואין מקום לחייב הנתבעים לחייב בסכומים אשר נתבעו על ידי התובע ואשר נתבעו ללא בסיס וללא הוכחה - כאמור לעיל. גם אם טוענים התנבעים, שנוסח ההזמנה "מכסה" על שברים המבוצעים על ידי המתקין - גם אז אין לקבל טענה זו בצורה גורפת מבלי להוכיח שלמרות המאמצים שעשה המתקין שלא לגרום לשברים - בכל זאת היו שבורים שלא נבעו מעבודה רשלנית של המתקין. ב) זאת ועוד, גם אם יטען התובע שהסכום אשר הוציא לצורך התיקונים - כפי שעולה מהחשבונית ת/2- אינה מכסה את הנזק שגרם המתקין לג'קוזי, גם אז יש להשיב לתובע, שנזק זה שולם על ידי המתקין בכך שוויתר על 500 ₪ מהסכום המגיע לו עבור ההתקנה והתובע מאשר עובדה זו, שכן כך אומר התובע לעניין זה: "..הוא ויתר על סכום מסוים כי שאלתי אותו וברור שלא עשה זאת בכוונה, הוא הפעיל מפסק..ולא ניתק אותו חזרה ואז נגרם קצר לגוף חימום" (עמ' 1 לפ',ש' 21- 23 וראה גם עדותו של מר אמיר דוד בעמ' 3 לפ',ש' 4- 6). לכן, אין עוד לחייב הנתבעים לשלם לתובע עבור הנזק לג'קוזי. 6. א. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה בפסק דין זה, אני מחייב את הנתבעים, שניהם ביחד ו/או כ"א מהם בנפרד לשלם לתובע סך של 1,755 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה - 7.1.13- ועד התשלום בפועל. ב. כמו כן, מאחר ואני מאמין שנציגי החברה לא נענו לפניותיו של התובע - הן אלו שהופנו בכתב והן אלו שהופנו בע"פ (מכל מקום הנתבעת לא הציגה בפני אף מכתב תשובה על פניותיו של התובע), הרי חוסר ההתייחסות גרמה לתובע בזבוז זמן על מנת להגיש תביעה זו והוצאות משפט ולכן, בנוסף לסכום הנ"ל, אני מחייב את הנתבעים, באופן סולידארי, לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 500 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. ג. יתרת סכום התביעה נדחית - מחוסר הוכחה ולאור הנימוקים שפורטו לעיל. דלתות (תביעות)