בטרם הכרעה בית הדין לעבודה ציין כי, עד היום ועל אף חלוף המועד, לא הוגשו סיכומים מטעם הנתבעת, ולפיכך היא נחשבת כמי שויתרה על זכות הסיכום מטעמה. קראו דוגמא מהפסיקה בנושא ויתור על הגשת סיכומים בבית הדין לעבודה: התובע (להלן גם: "העובד") הועסק אצל הנתבעת (להלן גם: "המעביד") תקופה של 49 חודשים, ועד לפיטוריו ביום 14.7.09. משכורת חודשית קובעת לצורך חישובים בתיק זה עמדה על סך 6,453 ₪. התובע עותר לחיוב המעביד בתשלום פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, גמול שעות נוספות, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, וזכויות סוציאליות נוספות הנובעות מתקופת עבודתו אצל המעסיק וסיומה. בטרם הכרעה נציין כי, עד היום ועל אף חלוף המועד, לא הוגשו סיכומים מטעם הנתבעת, ולפיכך היא נחשבת כמי שויתרה על זכות הסיכום מטעמה. אין חולק כי ביום 8.12.09 הגיש התובע שתי תביעות לבית דין זה (עב 11991/09 ו-11992/09) לתשלום פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, וזכויות סוציאליות נוספות בגין עבודתו באותה תקופת עבודה שלגביה הוגשה התביעה הנוכחית. כך גם אין חולק כי ביום 4.1.10 ובהתאם להחלטתה של כב' הרשמת מרגלית, תביעותיו נמחקו לאחר שהתובע הודיע שהוא "מצהיר כי אין לי שום תביעות ממנה מאחר והגענו לפשרה בינינו" (נספח ה לכתב התביעה). בין הצדדים נטושה מחלוקת בקשר לסכום שקיבל התובע במסגרת הפשרה וכנגד הויתור על תביעותיו. עפ"י המסמך מיום 14.1.2010 (נספח י לכתב התביעה) עולה לכאורה כי התובע קיבל מהמעביד סך של 41,000 ₪ ע"ח פיצויים. אלא שלטענת התובע הוא קיבל מהמעביד סכום של 1,000 ₪ במזומן בלבד (עמ' 6 ש' 11-12). התובע העיד בהקשר זה את הדברים הבאים: "אני באתי אליו (מר אוריאל אברמוב, מנהל הנתבעת, להלן: "אוריאל") הביתה ודיברנו והוא החתים אותי על ניירת (נספח י') שכאילו קיבלתי ממנו 41,000 ₪ פיצויי פיטורים, אבל זה לא נכון, כי קיבלתי ממנו רק 1,000 ₪. ... מופנה לנספח י', כשאתה מציג לי את המקור, ולשאלתך האם זה כתב ידי, אני משיב: זה לא בכתב ידי. המספרים לא כתב ידי, מה שכתב ידי זה שקיבלתי מאורי 1,000 ₪ על חשבון פיצויים, והוא הוסיף את הספרה 4 כאילו קיבלתי ממנו 41,000 ₪" (עמ' 3 ש' 21-22, עמ' 4 ש' 1-5, ר' גם עמ' 6 ש' 10-12). כנגד גרסה זו, העיד אוריאל כי: "התובע הגיע אלי אחרי חודש ואחרי שהוא הודיע לבית המשפט שהוא מוותר על הכל, אני לקחתי הלוואה פרטית מהבנק שלי ונתתי לו 41,000 ש" במזומן. לענין פיצויי פיטורים- הוא ביקש 28,000 ₪ אמרתי לו מגיע פה מגיע שם וזה משפחה ולא מישהו זר ולכן נתתי לו 41,000 ₪, נתתי לו יותר ממה שמגיע לו..." (עמ' 12 ש' 18-22 ר' גם 28-31). אשר להכרעתנו- אין חולק כי התובע מחק את תביעותיו הקודמות, תוך שהצהיר על מיצוי תביעותיו בגין תקופת עבודתו אצל הנתבעת. שוכנענו מן העדויות והראיות כי התובע אכן הגיע לפשרה עם המעביד וויתר מרצונו על כל תביעה נוספת לזכויות בגין תקופת עבודתו וסיומה. כמו כן שוכנענו כי התובע קיבל מהמעביד תמורה בעד הוויתור על תביעותיו, אם כי שיעור התמורה שקיבל בעד ויתור גורף נותר מעורפל. כאמור, התובע טען כי בפועל קיבל רק 1,000 ₪ ולא 41,000 ₪ כפי שנרשם לאחר חתימתו על המסמך. מאחר ולעניין פיצויי פיטורים נקבע במפורש בסעיף 29 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 כי יש צורך בהודאת סילוק מפורשת, ולאור העובדה כי המעביד טען ששילם את סכום הפשרה במזומן, וזאת מבלי שהציג אי אילו ראיות בכתב לעניין סכום הפשרה ששולם (ר' לעניין זה עדות אוריאל, עמ' 13 ש' 18-22), אנו מחליטים לזכות את התובע ב"פיצויי פיטורים" בסך כולל של 26,350 ₪ (49/12 * 6,453 ₪). מסכום זה יש לנכות סך של 1,000 ₪, שהתובע הודה כי קיבל ע"ח פיצויי פיטורים ובסה"כ זכאי התובע לסך של 25,350 ₪ בגין "פיצויי פיטורים". אין מקום לפיצויי הלנה וזאת בשל המחלוקת הכנה והממשית בדבר עצם הזכאות. אשר ליתר רכיבי התביעה- שוכנענו כי התובע אכן ויתר מרצונו במסגרת ההליכים הקודמים, על כל תביעה נוספת כנגד המעביד ותביעתו הנוכחית הוגשה רק בחלוף כשנה ממועד מחיקת תביעותיו הקודמות, ועל כן לא מצאנו מקום לפסוק לזכותו כל סכום נוסף. על פי ההלכה הפסוקה, יש ליתן תוקף לכתבי ויתור רק בנסיבות מסוימות (דבע (ארצי) נב-217-3 הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח' נ' הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ פד"ע כז עמ' 3, 34). אולם במקרה דנן, שוכנענו שהתובע ידע על מה הוא חותם והתרשמנו כי הוא הבין את משמעות ההצהרה על מיצוי תביעותיו ומחיקת תביעתו. התובע אישר כי פעל כאמור לאחר שקיבל בשעתו יעוץ משפטי (עמ' 3 ש' 17-19). אין להתעלם מהעובדה כי התובע הצהיר באופן ברור ומפורש שהוא מוותר על כל תביעה נוספת כנגד המעביד, זאת לאחר שקיבל אי אילו כספים בקשר לכך. הצהרה זו נחתמה ע"י התובע, היא הוגשה לביה"ד ולבקשת התובע, ביה"ד מחק את תביעותיו. החלטת המחיקה נמסרה לתובע, והוא השתהה משך כשנה עד שהגיש תביעתו הנוכחית. כל אלו מחזקים את קביעתנו כי בנסיבות העניין כאן, יש ליתן תוקף לכתב הוויתור. סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה הקטן בלבד. המעביד ישלם לתובע סך של 25,350 ₪ בגין "פיצויי פיטורים", בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית ממועד הגשת התביעה (4.11.10) ועד התשלום בפועל. יתר רכיבי התביעה נדחים. בשים לב שהתביעה התקבלה בחלקה הקטן בלבד, כל צד יישא בהוצאותיו. זכות ערעור: תוך 30 יום. סיכומיםמסמכיםבית הדין לעבודה