קראו דוגמא מהפסיקה בנושא חיוב על מספר טלפון אחר בטעות: בכתב התביעה מפרט התובע שתי מערכות של עובדות שבגינן הינו עותר לחייב את הנתבעת לפצותו בסך של 32,000 ₪. באשר למערכת העובדתית האחת, המתייחסת למנוי מס' X כפי שפורטה בסע' 16-21 לכתב התביעה, ניתנה לה תגובת הנתבעת וזאת בסע' 21-30 לכתב ההגנה. מן הנתונים שבאו בפני ביהמ"ש לעניין המנוי שמספרו כנ"ל, עולה כי מנוי זה היה רשום בעבר על שם לקוחה של הנתבעת בשם שרה X. אולם, ביום 19.3.02 (לפני כ-11 שנים), הועבר הבעלות על מנוי זה לתובע ובאותו יום הוצלב מספר מנוי זה עם מספר X הוא מספר המנוי של התובע. מרישומי הנתבעת עולה כי התובע הוא שהפך להיות הלקוח של הנתבעת ואילו העובדה כי שם המנוי נותר על שם שרה X, היתה חסרת חשיבות באשר לתובע. התובע טען לגבי עילה זו כי חוייב על ידי הנתבעת לשלם לה תשלום קבוע בגין כל חודש וזאת במשך תקופה של 13 שנים, כעולה מתק/1 וכי יש להחזיר לו את כל שנדרש לשלם כך. לטענת הנתבעת, לא נדרש התובע לשלם דבר בגין אותו מנוי, כאשר התוכנית היתה ללא דמי שימוש. ולראיה - הוצגו על ידה חשבוניות מקריות, המתפרשות על פני מרווח של שנים מספר, מהן עולה כי דבר לא נגבה מהתובע וחיוביו היו אפס, כעולה מנק/2. הנתבעת הודתה כי במהלך השנים, באופן חד פעמי ומחמת עליית התעריפים, חוייב התובע בתשלום בגין המנוי הנ"ל, אך חיוב זה בוטל על ידה והתובע זוכה בגינו. הנני קובעת כי התובע לא הוכיח את טענתו כי במשך התקופה של למעלה מ-10 שנים, חוייב דרך קבע בגין השימוש בפלאפון שמספר המנוי שלו הוא: X וכי גם שילם בגין חיוב זה. התובע לא המציא אף לא ראיה אחת על כך שסכום כלשהו נגבה מכרטיס האשראי שלו בגין המספר הנ"ל (וזאת פרט לסכום שהנתבעת הודתה בו והחזירה לתובע). אכן, ראוי היה שהנתבעת תהיה ערה לכך שבמשך תקופה כה ארוכה של למעלה מ-10 שנים, נרשם שם המנוי כשרה X, בעוד שהיה צריך להופיע שמו של התובע, כפי שאף הופיע ברשימת הלקוחות של הנתבעת. ברם, כאמור, התובע לא הוכיח כי נגרם לו עקב כך נזק כלשהו שבגינו הינו זכאי לפיצוי מהנתבעת. באשר למערכת העובדתית הנוספת, שתוארה בכתבי הטענות כ"תוכנית החיילים" עולה, ללא חולק, כי בחודש מרץ 2012, רכש התובע מהנתבעת תוכנית הנקראת תוכנית חיילים, שבמסגרתה, בין היתר, ישודרג מכשיר הפלאפון שברשותו למכשיר מדגם מתקדם יותר. לטענת התובע, מיד לאחר עריכת התוכנית הנ"ל, הסתבר לו כי הינו מחוייב מעבר לאשר סוכם עמו. משפנה אל הנתבעת, הוצעה לו חבילה חדשה בעלות חודשית של 200 ₪, הכוללת שיחות וציוד והתובע קיבלה. למרות כן, לטענתו, עדיין חוייב לשלם סכומים הגבוהים מהמוסכם. לטענת הנתבעת, חתם התובע על תוכנית החיילים על בסיס טענתו כי הינו זכאי לה, אך משהסתבר כי אין הדבר כך, הוחלפה התוכנית וסוכם עמו על תוכנת אחרת, הכוללת תשלום חודשי קבוע של 301.56 ₪, חבילת גלישה בסך של 30.15 ₪ וזיכוי של 100 ₪, כפוף למינימום של שימוש. בתק/3 הגיש התובע פירוט של החיובים שחוייב במהלך התקופה מאז דצמבר 2011 ולמשך שנה אחת. הנתבעת טענה כי התובע הוא שביקש, מלכתחילה להתחבר לתוכנית החיילים, למרות שלא היה זכאי לכך ומשהסתבר כי אינו יכול להמשיך בתוכנית זו - הצטרף לתוכנית האחרת ונדרש לשלם בהתאם לאשר סוכם עמו. לא מצאתי מקום לקבוע אם אכן חתימתו של התובע מופיעה על מסמכי התוכנית החדשה, כגירסת הנתבעת או שזוייפה, כגירסת התובע, כאשר הנני נכונה לקבל את טענתו של התובע כי סבר שהינו מצטרף לתוכנית שתנאיה פורטו על ידי לעיל. משמע - תשלום חודשי קבוע של 200 ₪ בגין שיחות ללא חיוב עבור מכשיר הפלאפון. הנני לציין בהקשר זה כי גם במסגרת התוכנית שלטענת הנתבעת, התובע חתום עליה, הינו זכאי לזיכוי בסך של 100 ₪ בגין שיחות, כך שבמקום 300 ₪ לחודש יחוייב בסך של 200 ₪ לחודש בלבד, הרי שאין נפקא מיניה בין התוכנית שאליה מתייחס התובע בטענותיו לתוכנית שבפועל חוייב בה. הנני מקבלת את טענת הנתבעת כי ההפרש בין המחיר שחוייב בו התובע בגין שיחות, כמופיע בתק/3 למחיר המופיע בחשבוניות אותן נדרש התובע לשלם - הפרש זה נובע משירותים נוספים שרכש התובע. משמע, על התובע לקבל החזר בסך של 184.32 ₪ למשך 12 חודשים ובסה"כ 2,211 ₪, בגין חיובו ברכישת מכשיר הפלאפון, כאשר הנני מקבלת את טענתו כי הובטח לו שחילופי המכשירים יהיו פטורים מכל חיוב. אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 2,211 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. כן הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 300 ₪ בגין הוצאות המשפט, לרבות אגרת הגשת התביעה. אף סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל. יש זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה וזאת תוך 15 יום ממועד המצאת פסק דין זה. טלפון (קווי)טלפון