קראו דוגמא מהפסיקה בנושא חציית שטח הפרדה על ידי רכב: הנאשם זכאי מחמת הספק. כנגד הנאשם נרשמה ביום 02.01.13 הודעת תשלום קנס, בגין עבירה של נהיגת רכב בדרך המחולקת על ידי שטח הפרדה, תוך מעבר על פני שטח ההפרדה בניגוד לתקנה 36 (ב) לתקנות התעבורה. הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 17.06.12 נשמעו בפני הראיות בתיק שבנדון. מטעם המאשימה העידה עדת התביעה השוטרת סימה כהן, עורכת הדו"ח, והוגשו הדו"ח (ת/1) וסקיצה שערכה השוטרת לבקשת התובע באולם בית המשפט (ת/2). ואלו העובדות הרלוונטיות לביצוע העבירה על פי גרסת המאשימה: ביום 02.01.13 בסמוך לשעה 10:52 נהג הנאשם אופנוע ימאהה, בחולון, ברחוב אוסישקין, מצפון לדרום, התקרב לצומת עם רחוב סוקולוב, ופנה שמאלה לכיוון מזרח. בכיוון נסיעת הנאשם אחרי הצומת כאמור, ברחוב סוקולוב, מסומן על גבי הכביש שטח הפרדה משורטט, המחלק את הכביש לנתיבים. נטען כנגד הנאשם כי בעת שנסע ברחוב סוקולוב, הבחינה בו השוטרת כשהוא עובר בנסיעה עם האופנוע על שטח ההפרדה המסומן על פני הכביש. בכך טוענת המאשימה כי הנאשם עברה עבירה כמיוחס לו בכתב האישום. על פי גרסת הנאשם, לא עבר על גבי שטח ההפרדה, אלא נסע כל העת ברחוב סוקולוב בנתיב המותר לנסיעה ישר ובלי לסטות. הנאשם העיד בעצמו, ומטעמו התייצב כעד הגנה גם מר דויד ג'מילי, שהיה רכוב עימו על האופנוע בסמוך ובעת שנעצר ע"י השוטר. לגרסתם, הנאשם יצא בנסיעה מסמוך ליד חנות ספרים ברחוב אוסישקין, ופנו שמאלה לרחוב סוקולוב כמתואר. במסלולם אף הבחינו בניידת המשטרה החונה בצומת ובשוטרת. והעד אף הזהיר לדבריו תוך כדי הנסיעה את הנאשם מפניהם. לגרסת הנאשם, השוטרת ממקום עמידתה לא יכולה הייתה להבחין כלל במיקומו ביחס לשטח ההפרדה, לחילופין, לא יכולה הייתה להבחין כלל באם הנאשם עבר על שטח ההפרדה. עוד טוען הנאשם כי עדת התביעה שרשמה את הדו"ח נגדו, אינה השוטרת שעצרה אותו. הנאשם פנה לדבריו למשטרה [את"ן איילון] בטרם דיון ההוכחות, ביקש וקיבל את פרטיה של השוטרת הנוספת שעבדה עם עדת התביעה במשמרת הרלוונטית. שוטרת זו הגב' קרן טל, הוזמנה והעידה כעדת הגנה (ע.ה. מ' 2), אם כי לא רשמה כלום ואינה זוכרת דבר מהאירוע. הנאשם הגיש בנוסף 2 תמונות שצילם לדבריו ממקום ביצוע העבירה [הוגשו וסומנו נ/1, נ/2]. בתמונה מס' 1 נראה מבט כללי של הצומת מכיוון רחוב אושיסקין. תמונה מס' 2 מציגה מבט אל כיוון נסיעתו של הנאשם על רחוב סוקולוב, אחרי הצומת כאמור. לטענת הנאשם, למעשה, מהתמונות יחד עולה כי השוטרות לא היו יכולות לראות ממקום עמידתן, את שטח ההפרדה ואת מסלול נסיעת הנאשם בסמוך לו. העידה בפני השוטרת עורכת הדו"ח ונחקרה ע"י הנאשם בחקירה נגדית, בה עומתה עם טענות הנאשם כאמור. לבקשת התובע ציירה ע.ת. מס' 1 באולם בית המשפט סקיצה, בה שרטטה מזיכרונה את הצומת, את מיקום שטח ההפרדה, מקום עמידתה ואת מסלול נסיעת הנאשם לטענתה. הסקיצה נערכה באולם בית המשפט ביום הדיון כאמור [כ- 6 וחצי חודשים לאחר המקרה] והיא מבוססת על הרישום בדו"ח מיום המקרה כפי שרשמה השוטרת בפרק הנסיבות המיוחדות בדו"ח שערכה, ומזכרונה. העידו בפני הנאשם ועד ההגנה ופרסו בהרחבה את גרסתם. הוגשו התמונות כאמור והנאשם עמד אף הוא בחקירה נגדית ע"י התובע. לאחר ששמעתי את הצדדים, ובחנתי את הראיות שהגישו, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת במשפט הפלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום, וזאת מהנימוקים הבאים: ראשית, בתיעוד הנסיבות המיוחדות של המקרה (סעיף ח להודעת תשלום הקנס) שרשמה השוטרת, החסירה עדת התביעה עובדות מהותיות, כדלקמן: א. העדה לא רשמה את מקום עמידתה המדויק על רחוב סוקולוב (מס' הבית). העדה לא ציינה אף באיזה מרחק עמדה משטח ההפרדה. העדה ציינה את מקום העבירה (בית 86) במקום המיועד לכך, אולם לא רשמה היכן בדיוק עמדה. הדבר חשוב במיוחד שכן בית 86 הוא בניין מגורים רחב לו 2 כניסות וחנייה. ב. העדה לא ציינה בדו"ח כי ממקום עמידתה קשר עין רצוף וברור עם מלוא הקטע הרלוונטי של שטח ההפרדה. ג. העדה לא רשמה היכן בדיוק עצרה את רכב הנאשם ברחוב סוקולוב ובאיזה מרחק מהצומת. שנית, השוטרת רשמה את תגובת הנאשם במקום המיועד לרישום דברי הנהג בדו"ח, וזאת במילים- "באתי מצד שמאל". על פי הנחיות המשטרה לרישום דוחות ועל פי כללי המשפט הפלילי, ודיני ההגנה מן הצדק, זכאי הנהג כי דבריו ירשמו בדו"ח ע"י השוטר, המחויב לרשום אותן בפרוט בדו"ח. הנאשם אכן טען בפני כי דברים רבים נוספים שאמר לשוטרת במקום לא נרשמו על ידה. לאחר שהנאשם העיד בפני והאזנתי לו באריכות, ואף מחוץ לפרוטוקול, אין לי ספק כי הנאשם לא הסתפק במקום בתגובה לאקונית בת 3 מילים כפי שנרשמה על ידי השוטרת. עד ההגנה דויד ג'מילי, סיפר כי במקום היה דין ודברים בין הנאשם והשוטרות, וכי אף הוא ניסה בעצמו לדבר איתן. דברים אלו לא נרשמו. לא זו אף זו, שאף נוכחותו של עד ההגנה מס' 2 כ"מורכב" באופנוע כלל לא נרשמה. נוכחות זו לא הוכחשה ע"י השוטרת בביהמ"ש. הנאשם ביטא את עצמו בפני ברהיטות, בביטחון עצמי, ובטעם. אני נוטה להאמין כי נכונים דבריו, כי אמר במקום לשוטרת דברים נוספים, וכי אלו לא נרשמו על ידו. תהא הסיבה להעדר רישום דברי הנאשם על ידי השוטרת אשר תהיה, ולעניין זה לא אוכל לומר כי התרשמתי ולו במידה זעומה לחובת השוטרת, נהפוך הוא, גם השוטרת הותירה בי רושם של אשת חוק הגונה, בעלת מזג רגוע, הרי שעובדה זו חייבת לפעול לטובת הנאשם ובהכרח פועלת לחובת המאשימה. אני רואה בהעדר רישום תגובתו המלאה והמפורטת של הנאשם במקרה זה פגיעה בהוגנות ההליך, בכך שנמנעה מהנאשם זכותו לתיעוד תגובתו הראשונית ורישום טענותיו במקום כלפי עריכת הדו"ח כנגדו, טענות שנועדו לבחינה מאוחרת יותר ע"י יחידת התביעות של המשטרה (בטרם הגשת כתב האישום לביהמ"ש) ובהמשך אף ע"י ביהמ"ש. לפיכך העדר רישום תגובתו של הנאשם כאמור, פועל לדידי כחיזוק לגרסתו. שלישית, לא אחת נפסק כי כל שוטר שנוכח בעת רישום דו"ח תנועה לנהג, חייב לרשום מזכר המתעד את חלקו. גם אם שוטר זה לא ראה את העבירה, עליו לצרף מזכר על כך. בעפ"ת 43875-12-10 שקופ נ' מ"י, בביהמ"ש המחוזי בת"א, קבע כב' הש' רענן בן יוסף כי:- " כלל הוא לדעתי, שכל שוטר שהוא עד לעברה חייב לתעד אותה. תרצה התביעה - תצרף אותו כעד תביעה; לא תרצה - לא תצרף אותו, אך הוא חייב לרשום דו"ח, ולו דו"ח האומר שלא ראה דבר. העובדה ששני שוטרים עדים לביצוע עבירה ורק אחד רושם דו"ח, לעולם יש בה פגיעה מהותית ביכולתו של נאשם להתגונן. " הנאשם טען כבר בישיבת ההקראה (בפני כב' סגן הנשיאה הש' ויטלסון) כי במקום נכחו 2 שוטרות למרות שבדו"ח מופיע שמה של עורכת הדו"ח (סימה כהן) בלבד. בהמשך, פנה הנאשם למשרדי את"ן איילון, שם נמסר לו שמה של השוטרת הנוספת (קרן טל), אשר זומנה לבקשתו כעדת הגנה, והעידה כי בשל הזמן הרב שחלף, אינה זוכרת דבר מהאירוע. אני רואה בהעדר רישום מזכר ע"י השוטרת קרן טל, ובאי הוספתה כעדת תביעה בדו"ח במקרה זה, פגיעה בהוגנות ההליך, מאחר והנאשם טוען כחלק מטענותיו כי נעצר ע"י השוטרת השנייה ולא ע"י עורכת הדו"ח. השמטת שמה של השוטרת הנוספת כעדה, גם אם בתום לב נעשתה, פוגעת בחוזק גרסתה של עדת התביעה, ופועלת כחיזוק לגרסת הנאשם. סיכומו של דבר, בהעדר עובדות מהותיות אלו, כמפורט, מקנן בי החשש שמא יתכן ושגתה השוטרת בהתרשמותה מנסיבות המקרה. מנגד, עמדה בפני עדות הנאשם, אשר דבק בגרסתו. עדותו נתמכת בנוסף בעדות עד ההגנה מס' 2 X שהעיד כי נכח באירוע כולו, ותמך בגרסת הנאשם, כולה. הנאשם חזר בעקביות על טענתו כי לא עבר על שטח ההפרדה, הן בישיבת ההקראה, והן במהלך שמיעת הראיות בפני, לאורך פרשת התביעה ובחקירה ראשית ונגדית שלו עצמו. לאור כל האמור, בבואי לשקול את גרסת השוטרת וגרסת הנאשם זה מול זה, מצאתי כי בגרסת המאשימה סדקים, ומולה הנאשם עמד על גרסתו, עדותו בבית המשפט לא נסתרה בחקירה נגדית, והנאשם עשה עלי רושם אמין. לפיכך, החלטתי לזכות את הנאשם ולו מחמת הספק. רכבמשפט תעבורהחציית קו הפרדה / שטח הפרדה