קראו דוגמא מהפסיקה בנושא חשיפה לקרינה בחדר ניתוח: 1. מינוי מומחה רפואי: ד"ר אורלי תיבון-פישר מתמנה בזאת לשמש מומחית יועצת רפואית (להלן: "המומחית") לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע וזאת בתוך 30 יום ממתן החלטה זו, ככל הניתן. 2. מסמכים רפואיים: להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן: א. תיקו של התובע מקופת חולים מאוחדת. ב. תיקו הכירורגי של התובע. ג. מסמכים רפואיים מבית החולים רמב"ם. ד. מסמכים רפואיים מקופת חולים כללית. ה. חוות דעת ד"ר סטפן שלוסברג מומחה לרפואה תעסוקתית. ו. חוות דעת פרופ' אייל פניג מנהל היחידה לרדיותרפיה המכון האונקולוגי מרכז רפואי רבין. ז. תכנית כנס מודעות לסכנת הקרינה הרפואית שהתקיים בתאריך 26.5.11. 3. העובדות: א. התובע יליד 1961. ב. התובע רופא אורטופד מנתח, כיום מומחה במקצועו. ג. התובע עובד במרכז רפואי רמב"ם בחיפה מחודש מרץ 1990 כשאת ההתמחות שלו באורטופדיה הוא עשה במרכז רפואי רמב"ם עד סוף דצמבר 1997. ד. במסגרת עבודתו של התובע כמתמחה הוא עבד במשמרות רגילות שהחלו מידי יום בשעה 8 בבוקר ונמשכו עד השעה 15:00 או 15:30. ה. פעמיים עד שלוש פעמים בשבוע היה על התובע כמתמחה לבצע עבודה כתורן ואז המשמרת שלו היתה מתחילה כרגיל בשעה 8 בבוקר מסתיימת בשעה15:00 או 15:30 והוא ממשיך מאותה שעה לעבוד בבית החולים כתורן עד השעה 8 בבוקר של היום למחרת. וביום למחרת ממשיך את המשמרת הרגילה עד השעה 15:00 או 15:30. מכאן יוצא שביום שהתובע עבד כמתמחה תורן הוא החל עבודתו ביום מסויים בשעה 8 בבוקר וסיים עבודתו בבית החולים ביום למחרת בשעה 15:00 או 15:30. ו. במשמרת רגילה התובע החל את הניתוחים בשעה 8 בבוקר וסיים אותם לקראת 15:00 או 15:30. אלו היו הניתוחים האלקטיביים. ז. גם לאחר המשמרות בהן עבד התובע כתורן הוא ביצע ניתוחים ואלו הם ניתוחים לא אלקטיביים של מקרים דחופים. ח. פעמיים בשבוע במהלך המשמרת הרגילה של התובע בשעות הבוקר (8 עד 15), הוא לא עבד בחדר ניתוח אלא במרפאה. מהלך ואופן חשיפתו של התובע לקרינה בחדר ניתוח ט. התובע ביצע ניתוחים הן כמנתח ראשון והן כמנתח שני וזאת הוא חייב היה לבצע לצורך השלמת התמחותו שכן גם כאשר הוא ניתח כמנתח ראשון היה נוכח רופא בכיר שעקב אחר עבודתו ובחן אותו. י. לחדר ניתוח הובא מכשיר שיקוף ממנו יוצאת זרוע הידרואלית ובקצה הזרוע יש מתקן בצורת C והוא זה שמבצע את השיקוף. בין קצה אחד של ה C לבין הקצה השני יש אלומה ודרכה מתבצע שיקוף הרנטגן כאשר אותו איבר שצריך לשקף מצוי למעשה בתוך ה C. יא. במהלך ניתוחים בעיקר של שברים מבצעים את השיקוף כאשר השיקוף מלווה לסירוגין את כל אורך הניתוח, אך לא פועל בכל זמן הניתוח. למעשה טכנאי הרנטגן מצוי ליד המכשיר המרוחק ממיטת הניתוחים והמנתחים ממוקמים מטבע הדברים ליד המנותח ולאורך הניתוח הם זקוקים למשך פרקים שונים של זמן את מהלך השיקוף כך שאם לדוגמא צריך לבצע חיבור מסויים עם מסמר/בורג הם מבקשים את השיקוף ורואים בזמן אמת על מסך הטלויזיה את אופן הכנסת המסמר/בורג אל תוך העצם. ביתר הזמן של הניתוח מכשיר השיקוף אינו פועל. יב. לעיתים ראה התובע כמנתח את עצמותיו של החולה על גבי מסך הטלויזיה ויחד עם זאת השתקפו גם עצמות כפות ידיו של המנתח/שלו עצמו שהיו משתקפות בתוך אלומת מכשיר השיקוף. יג. לתובע היה סינר מיגון עשוי מעופרת שכיסה את פלג גופו מהחזה עד הברכיים בפלג גופו הקדמי. יד. מעבר לכך, בזמן השיקוף לא היו לתובע כל אמצעי מיגון נוספים ולמעשה צווארו, ידיו וכל החלק האחורי של גופו היו חשופים. טו. בזמן שהתובע ביצע את התורנות בחדר המיון במהלך משמרת תורנות רגילה הגיעו לחדר המיון בבית חולים רמב"ם כ - 50 פניות אורטופדיות, במהלכן היה צורך לבצע בחלקן שיקוף בחדר המיון או במכון רנטגן. כאשר גם כאן, אם לדוגמא היה צריך לבצע פעולה מסויימת בעצם של אדם והיא לא פעולה ניתוחית, היה התובע רואה בזמן אמת במהלך השיקוף על גבי המסך את העצם ויכול היה לבצע את הפעולה הרפואית בחולה בצורה מדוייקת יותר. טז. מתחילת 1998 ועד אמצע 1998 היה התובע כבר רופא מומחה אך עדיין עשה תורנויות בערך אחת שתיים בשבוע. אופן עבודתו לא השתנה. יז. ביולי 1998 נסע התובע למרכז רפואי באוקספורד ושם היה עד סוף יוני 1999, ומיוני 1999 עד סוף דצמבר 1999 היה התובע משך כחצי שנה במלבורן. בתקופה זו אין לתובע כל טענה לגבי חשיפה לקרינה מיננת. יח. החל מינואר 2000 חזר התובע לעבוד בבית חולים רמב"ם כאורטופד מומחה והוא עבד ללא תורנויות רק כוננויות. בתור כונן היה התובע מבצע כ - 4 עד 6 כוננויות בחודש, שבכוננות היה עושה רק ניתוחים. ככונן התובע נהג להגיע לניתוח או כמנתח ראשון או כמנתח שני כך זה היה עד סוף 2002. יט. באותה תקופה משנת 2000 עד 2002 במשמרת הרגילה עבד התובע רק פעם בשבוע בחדר ניתוח עד פעמיים בשבוע. כ. בינואר 2002 עד 31.12.02 נסע התובע לאוניברסיטת נוטיגהם, שם לא היתה חשיפה. כא. מאז ינואר 2003 ועד היום עובד התובע בבית חולים רמב"ם כאורטופד מומחה שהתדירות למכשיר השיקוף ירדה שכן הוא עובד יותר בניתוחים ארטרוסקופים, אבל מידי פעם עדיין נעזר במכשיר שיקוף. כב. במרץ 2010 לגמרי במקרה גילה התובע שיש לו גוש בבלוטת התריס וזאת לאחר שבעבודה בפעם הראשונה הוא נתבקש לעבור בדיקה תקופתית של עובד החשוף לקרינה. 4. השאלות: א. האם ניתן לקבוע, כי מחלת הסרטן בבלוטת התריס אשר אובחנה אצל התובע (להלן: "המחלה"), התפתחה עקב תנאי עבודתו, אשר פורטו בסעיף 3 לעיל? ב. האם קיים קשר סיבתי בין המחלה לבין תנאי עבודתו של התובע? ג. האם התקיימו בתובע התנאים להכיר במחלה בה לקה, כ"מחלת מקצוע" עפ"י התוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) התשי"ד-1954? ד. האם במהלך עבודתו רבת השנים של התובע כאורטופד מנתח שנחשף לאלומת השיקוף כאמור בסעיף 3 לעיל, נגרמו לו פגיעות זעירות ומצטברות, כתוצאה מהן התפתחה מחלתו? ה. האם מחלתו של התובע נגרמה לו כתוצאה מתהליך תחלואתי שאינו קשור בתנאי עבודתו? ו. במידה שמחלתו של התובע נגרמה גם בגין תהליך תחלואתי וגם כתוצאה מתנאי עבודתו - האם השפיע מה שאירע בעבודה על הופעת המחלה ובאיזו מידה? ז. האם השפעת תנאי עבודתו של התובע על הופעת מחלתו היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים או שהיפוכם של הדברים הוא הנכון? נבקשך לנמק ולקבוע באחוזים את השפעת תנאי העבודה על הופעת המחלה אל מול האחוזים של הדברים האחרים שהשפיעו על הופעתה? ח. האם קיימת כאן מידת סבירות העולה על 50%, כי בכלל קיים קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין מחלתו? ט. רק ככל שמידת הסבירות כאן עולה על 50% באשר לקיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין מחלתו, כך שלדעת המומחה סביר יותר שקיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הופעת המחלה מאשר כי לא קיים קשר כזה, מתבקש המומחה לציין את מידת תרומתו של הקשר הסיבתי בין המחלה לתנאי העבודה בהשוואה ליתר הגורמים שגרמו למחלת התובע והאם התרומה של העבודה על הופעת המחלה היא בשיעור העולה על 20% או שמא הינו עד 20%? י. האם ניתן למצוא במונוגרמים של ה- IARC מחקרים לגבי התפתחות גידול ממאיר בבלוטת התריס מסוג קרצינומה פפילרית והקשר הסיבתי בין מחלה זו לבין חשיפה לקרינה מייננת? ככל שישנן כאלו, נבקשך לפרט את המסקנות של ה- I ARC לענין קשר הסיבתי הנ"ל. יא. מהי הסיבה שמנתח אורטופד נדרש על פי הוראות הבטיחות הרשמיות ללבוש מגן קרינה על צווארו בכל ניתוח בו נעשה שימוש בשיקוף רנטגן? מהו האיבר שעליו אמור להגן מגן הקרינה הנ"ל? יב. בהתייחס לסעיף יא', איזו מחלה אמור למנוע מגן הקרינה על הצוואר בזמן ניתוח בו נעשה שימוש בשיקוף רנטגן? יג. האם נכון לקבוע שהדרישה של רשויות הבטיחות לשימוש במגן קרינה על הצוואר של מנתח בזמן ניתוח אורטופדי, בו נעשה שימוש בשיקוף רנטגן, נועדה להגן על בלוטת התריס כדי למנוע הופעת גידול סרטני בבלוטה זו? 5. לתשומת לב המומחית יוער, כי הכלל בבית הדין לעבודה, שאין בודקים את התובע, אלא אם באופן חריג מבקש זאת המומחה. 6. כמו כן יצויין, כי אין הצדדים רשאים לפנות ישירות אל המומחה. ניתוחקרינה / רדיואקטיביות