קראו דוגמא מהפסיקה בנושא ירידת ערך מסחרית לרכב: כללי: 1. התובעת היתה בכל הזמנים הרלבנטיים הבעלים הרשום של רכב מסוג טיוטה מ.ר. 346470 (להלן: "הרכב"). ביום 13.12.11 ניזוק הרכב בתאונה. בעקבות התאונה נגרמה לרכב ירידת ערך לפי חוות דעת שמאי בשיעור של 4%. הנתבעת שילמה לתובעת מלוא הפיצוי כאמור בחוות הדעת. התובעת ביקשה מהנתבעת לקבל פיצוי הולם בגין ירידת הערך ונענתה בשלילה. התובעת מכרה את הרכב ביום 20.12.12 תמורת סך של 70,000 ₪ לעומת מחיר מחירון של 103,000 ₪ ומחיר שהרוכשת היתה מוכנה לשלם לטענתה בהיעדר פגיעה בשלדה בסך של 97,000 ₪. השאלה אשר עומדת לפני להכרעה הינה האם זכאית התובעת לפיצוי מהנתבעת בגין ההפרש בין שווי הרכב עת מכירתו לפי מחיר המחירון והסכום שהיתה מוכנה הרוכשת לשלם אלמלא נזק לשלדה לבין הסכום ששולם בפועל. דהיינו, האם התובעת זכאית מעבר לסכום אותו קיבלה כפיצוי מהנתבעת לפיצוי נוסף עבור "ירידת ערך מסחרית". 2. ביום 29.8.13 התנהל דיון בתיק ולאחר חקירה נגדית קצרה של התובעת סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה, כאשר כל צד תמך טענותיו בפסיקה רלבנטית. טענות התובעת: 3. על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 13.12.11 ארעה תאונה לרכב. הרכב היה מבוטח בכל הזמנים הרלבנטיים אצל הנתבעת. 4. הרכב נבדק על ידי השמאי מר בני הרפז (להלן: "השמאי") שקבע בחוות דעת מיום 27.12.11 שלרכב נגרמו נזקים בשיעור של 27,424 ₪ וכן ירידת ערך של 4% (שווי רכב 119,000 ₪). 5. התובעת טוענת שיש בקביעתו של השמאי בכל הנוגע להיקף ירידת הערך בכדי אבסורד וזאת בהתחשב בהיקף הזנק ובהמלצותיה של "ועדת ששון". 6. התובעת פנתה לנתבעת בדרישה לפצותה בגין ירידת ערך הולמת, אך נענתה בשלילה. 7. הרכב נמכר לסוכנת משנה טיוטה - מוסך האחים קצב בע"מ במסגרת עסקת "טרייד אין" (להלן: "סוכנות קצב"). טרם המכירה נשלח הרכב לבדיקה למכון בדיקה ושם נמצא ביום 20.12.12 שבשלדת הרכב ליקויים בעלי משמעות גבוהה. דו"ח הבדיקה צורף לכתב התביעה. 8. הרכב נמכר לסוכנות קצב תמורת סך של 70,000 ₪ במקום במחיר של 97,000 ₪ אותו היתה מוכנה לטענתה הסוכנות לשלם בהיעדרה של פגיעה בשלדה . אי לכך, התובעת מבקשת פיצוי בסך של 27,000 ₪ בגין ההפחתה האמורה. טענות הנתבעת: 9. הנתבעת פיצתה את התובעת בהתאם לחוות דעת שמאי. 10. התובעת יכלה לערער על חוות דעת השמאי ומשלא עשתה כן אין לה להלין אלא על עצמה. 11. ישנה ירידת ערך אחת ואין להפריד בין ירידת ערך "טכנית" לירידת ערך "מסחרית". הפרדה שכזו תגרום לאי סדר בנושא זה. 12. לא בוצע תמחור או הצעת הרכב למכירה בשוק החופשי וידוע לכל בר בי רב שסוחר רכב מטרתו להפחית במחיר. דיון והכרעה: 13. לאחר ששמעתי ושקלתי טענות הצדדים ועיינתי בראיותיהם ובפסקי הדין שהוצגו על ידם, הגעתי למסקנה לפיה דין התביעה להידחות ואין ליתן לתובעת כל פיצוי בגין ההפרש בין התמורה שהתקבלה כתוצאה ממכירת הרכב למחיר שיכול היה להיות משולם לטענתה עבור הרכב אלמלא הנזק לשלדה. 14. אין מחלוקת עובדתית לכך שרכבה של התובעת ניזוק בתאונה מיום 13.12.11 והנתבעת שילמה לתובעת פיצוי מלא בהתאם לחוות דעת השמאי, מר בני הרפז. 15. אין גם מחלוקת לכך שרכבה של התובעת נמכר ביום 20.12.12 לסוכנות קצב תמורת הסך של 70,000 ₪ בעוד שמחיר המחירון (כאמור במכתבה של סוכנות קצב שלא נסתר - נספח ט' לכתב התביעה) עמד על 103,000 ₪. מחיר זה מתיישב עם האמור בחוות דעתו של השמאי שקבע כשנה קודם לכן שמחיר המחירון הוא 119,000 ₪. 16. לטענת התובעת אין צורך בצירופה של חוות דעת שמאי מטעמה ודי במסמכים ובראיות שהוצגו על ידה בכדי לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין "ירידת ערך מסחרית" להבדיל מ"ירידת ערך טכנית" שנקבעה על ידי השמאי. 17. ההלכה שמכירה ברכיב הנזק של ירידת ערך כראש נזק מוכר המכוסה בפוליסה התקנית לביטוח רכב נדונה ברע"א 3577/94 הפניקס הישראלי חברה לביטוח נ' אהרון מוריאנו, פ"ד מח 4 70. כב' הנשיא שמגר הוסיף וקבע: "מכאן כי ירידת ערך אובייקטיבית - מהו "אובדן או נזק" המזכה בתגמולי ביטוח אם היא נגרמה בשל מימושו של סיכון מבוטח. ירידת ערך סובייקטיבית - שאני. הרגשתו הפרטית של מבוטח כי ערך הנכס המבוטח התכרסם מעבר לכרסום אותו הוא יכול להוכיח בראיות - כבודה במקומה מונח. אולם, המשפט אינו מחייב את המבטח בשיפוי עבור נזק כאמור, אלא אם כן הותנה אחרת. ירידת הערך הנדונה היא נזק לרכב. היא כמובן - כפועל יוצא מכך - נזק לבעל הרכב; אולם, היא אינה נזק לבעל הרכב בלבד. לכן, נזק לנכס המבוטח שנגרם עקב מקרה הביטוח מזכה את המבוטח בשיפוי." 18. הצדדים הציגו לבית המשפט פסיקה שיש בה לטענתם לתמוך בטענותיהם. התובעת הציגה את פסק הדין בת"ק (ירושלים) 3696/03 אמיגה ישעיהו נ' סהר ציון חברה לביטוח בע"מ שם נקבע: "יש להעניק לניזוק את האפשרות להבאת ראיות חיצוניות, בנוגע להשפעה הממשית של הפגיעה ברכב על סחרותו, ואין לחייבו להוכיחה דווקא באמצעות חוות-דעתו של שמאי" (ר' סעיף 12 לפסק הדין). מאידך גיסא, הנתבעת הסתמכה בטענותיה על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בירושלים בת"ק 37330-03-13 טוויל נ' חברת ביטוח הראל שדחה תובענה ללא צו להוצאות ותא"מ (תל-אביב-יפו) 162753-09 ורה קמחי נ' סהר חברה לביטוח בע"מ שקובע: "ככלל, אינני סבורה כי קיים ראש נזק כזה, בראות עיני ראש הנזק הקרוי ירידת ערך הינו אחד ואין בילתו, יתכן מצב שבו "נפלה טעות" בהערכת ראש נזק כזה או אחר בחוו"ד, במיוחד לעניין גובה ראש נזק שהינו לכתחילה תאורטי, באשר על פי רוב מתגבש הוא באופן מדויק רק בעת המכירה , דבר שכמעט איננו קורה בו זמנית עם מסירת חוו"ד ואולם אין בכך כדי ליצור יש מאין ראש נזק חדש, כזה המהווה עילת תביעה נפרדת שקמה לה , רק בעת שהתובעת בוחרת למכור את כלי רכבה, כפי שקרה בעניין שלפני, ממילא עניין זה מקבל משנה תוקף ביחס לטענת ההתיישנות." 19. מקובלת עלי בעניין זה עמדת הנתבעת לפיה אין לבצע הפרדה ברכיב הנזק של ירידת ערך בין "ירידת ערך טכנית" ל"ירידת ערך מסחרית" ועסקינן בירידת ערך אחת. 20. כב' השופט פרידמן קבע בת"ק (חי') 556/07 רויטנברג נ' מנורה: "אלא שלהלכה ואף למעשה, אין סוגים שונים של ירידת ערך. ירידת הערך הנה לעולם ירידת הערך המסחרית. ירידת הערך המכונה "טכנית" נועדה במקורה להציב קריטריונים אחידים שיאפשרו לכמת את ירידת הערך המסחרית, בדיוק רב ככל האפשר, על פי כללי ההיצע והביקוש שמפגין שוק המכוניות המשומשות בישראל, במועד יצירת הכללים. הרי לכאורה, זו היתה המטרה שביסוד כללי דו"ח ששון. באבחנה בין ירידת הערך ה"טכנית" ל"מסחרית", יש אפוא משום הכרה במפורש או במובלע במציאות מורכבת, כאשר יש הטוענים שהכללים הטכניים נצרכים לעדכון, או כי אינם משקפים באופן ראלי בסיטואציות שונות את ירידת ערכו של הרכב שנגרמה בתאונה." (ר' סע' 16 לפסק הדין). דברים אלו נתמכו בפסק דינה של כב' הש' רייך בתא"מ 162753/09 שאוזכר לעיל שם מוסיפה ומציינת כב' הש' רייך שהגישה לפיה יש לבצע הפרדה בין "ירידת ערך טכנית" ל"ירידת ערך מסחרית" יהיה בה בכדי לטשטש את קו הגבול והיציבות הקיימת היום בהתאם לדו"ח ועדת ששון ושיקול הדעת שיש לבית המשפט שיהיה בו בכדי להוליד התדיינות נוספת שלא לצורך כך שלא יהא סוף לדבר. 21. בענייננו אנו, רכבה של התובעת ניזוק בחודש 12/11. הרכב נמכר כשנה לאחר מכן במחיר נמוך ממחיר המחירון ולטענתה של התובעת הדבר נבע כתוצאה מהפגיעה בשלדה בתאונה. 22. בסמוך לאחר התאונה הוכנה חוות דעת על ידי השמאי שקבע ירידת ערך לרכב בשיעור של 4% בלבד. התובעת בחרה שלא לסתור חוות דעת זו באמצעות חוות דעת שמאי מטעמה ובמקום הסתפקה אך במשלוח פניות בכתב מטעמה לנתבעת. 23. אין בפניות בכתב כאמור, בדו"ח של מכון בדיקה (נספח ז' לכתב התביעה) ובהפנייה כללית לדו"ח ועדת ששון בכדי לבסס את טענתה של התובעת לעניין היקף ירידת הערך. בפס"ד מוריאנו, אוזכר לעיל, קבע בית המשפט שדרך המלך להוכחת ירידת ערך הינה באמצעות חוות דעת שמאי. התובעת אינה שמאית רכב ואין בראיות שהציגה בכדי לבסס קביעה כלשהי לעניין היקף ירידת הערך, בניגוד לאמור בחוות דעת השמאי. 24. לא זו אף זו, לתובעת נאמר מפורשות ע"י הנתבעת שבאפשרותה לסתור את האמור בחוות דעת באמצעות פניה לשמאי לבדיקה נוספת או פניה לשמאי אחר. התובעת נמנעה מלעשות כן ועל כך אין לה להלין אלא על עצמה. 25. אין להתעלם מכך שהרכב נמכר כשנה לאחר התאונה ועברו ומצבו מאז התאונה ועד למכירה לא נבדק. 26. מקובלת עלי טענתה של הנתבעת לכך שמטרתה של סוכנות קצב היה להפחית ממחירו של הרכב לצורך קניה ורווח. אין די במכתבה של סוכנות קצב לתובעת (שאינו נושא כל תאריך - סומן כנספח ט' לכתב התביעה) בכדי להרים את הנטל המוטל לפתחה של התובעת להוכיח ירידת ערך שונה וגבוהה מזו שנקבעה בחוות דעתו של השמאי. עסקינן במכתב בו מפורטת ירידת ערך נטענת ללא כל פירוט מקצועי לעומת חוות דעת שמאי רכב שערוכה כדין. 27. דרך המלך לסתור את שיעור ירידת הערך שנקבע בחוות דעתו של השמאי הינה באמצעות בקשה לבדיקה חוזרת או המצאת חוות דעת נגדית. כאשר סוגיה זו באה לפתחו של בית המשפט, הנ"ל יכריע בעניין לאחר ששמע את עדויות השמאים ולפחות חקירתו הנגדית של השמאי שאת קביעתו מבקשים לערער. אין זו הדרך לנסות ולפצל את הדיון לשני הליכים נפרדים כאשר נוצרת יש מאין זכות תביעה בגין "ירידת ערך מסחרית" עת נמכר הרכב. דרך זו בה בחרה התובעת אינה מקובלת עלי ויש בה, כאמור בדבריה של כב' הש' רייך המובאים לעיל, בכדי ליצור אי ודאות, פגיעה בשיקול דעתם של שמאי הרכב ומקצועיותם וכן ליצור ריבוי הליכים שלא לצורך. 28. מקובלת עלי עמדתם של בתי המשפט לפיה עסקינן בירידת ערך אחת וככל שהניזוק סבור שחוות הדעת של השמאי אינה משקפת את שיעור ירידת הערך של הרכב הניזוק, ניתן לתקוף קביעה זו, אך זאת לא בהסתמך על מכתבו של רוכש, כאשר מכתב זה משקף את המחיר בשוק לאחר שהצדדים ניהלו משא ומתן שבו נלקחו בחשבון פרמטרים רבים נוספים כגון: מצב כלכלי, שביעות רצון מהרכב ביקוש והיצע ועוד ועוד. 29. לא נעלמה מעיני העובדה שהתובעת לא עשתה כל מאמץ למכירתו של הרכב בשוק החופשי וישר פנתה לסוכנות קצב למכירת הרכב בהליך של "טרייד אין" מבלי לבדוק האפשרות לקבל מחיר אחר גבוה יותר על הרכב בשוק החופשי (ר' חקירתה הנגדית של התובעת בפרוטוקול הדיון). טענתה של התובעת לכך שסמכה על ניסיון העבר ועל כן פנתה אך ורק לסוכנות קצב אינה מקובלת עלי. התובעת היתה צריכה לכל הפחות לעשות ניסיון למכור את רכבה בשוק החופשי בכדי לנסות ולמזער את נזקיה הנטענים ואולי אף לצמצמם לחלוטין. 30. נוסף לזאת, התובעת שהינה עורכת דין ותיקה ובעלה שהינו שופט בדימוס נמנעו מלבקש לזמן את השמאי לחקירה נגדית על חוות דעתו, הימנעות אשר יש לזקוף לרעתה. 31. לסיכומם של דברים, סבורני שקיימת ירידת ערך אחת ומקובל עלי שניתן לחלוק על חוות דעתו של השמאי בנוגע לגובה ירידת הערך. ניתן לעשות זאת בדרך המלך של הבאת חוות דעת נגדית, אך כשהנסיבות מתאימות ניתן לעשות כן אף בהיעדרה של חוות דעת וכשיש בסיס ראייתי מוצק לכך. אין די בטענה בעלמא והפניה לדו"ח ועדת ששון או לדו"ח בדיקה של מכון בדיקה ובוודאי שאין להסתפק במכתב מהרוכש. יש לבסס טענות אלו בראיות של ממש שמתייחסות באופן ספציפי להיקף ירידת הערך הנטענת ברכב שלא כאמור לאמור בדו"ח השמאי. גם אם הניוק בחר שלא להביא חוות דעת נגדית מטעמו, יש לבקש לזמן את השמאי שאת קביעתו מבקשים לערער לחקירה נגדית וככל שצד נמנע מלעשות כן יש לזקוף זאת לרעתו. בהיעדרה של חוות דעת מטעמה של התובעת ונוכח ויתורה על זימונו של השמאי לחקירה נגדית, התובעת לא עמדה בנטל המוטל לפתחה לסתור את קביעתו של השמאי בחוות הדעת בנוגע להיקף ירידת הערך. יתירה מכך, המועד הנכון לתקוף את חוות דעתו של השמאי הינו בסמוך ולאחר שנתקבלה חוות הדעת ולא במועד מכירת הרכב כאשר הרכב נמכר לצד ג' מאן דהוא, לא ניתן לבודקו ועברו ומצבו מאז התאונה ועד למכירה מוטל בספק. 32. אי לכך, תביעתה של התובעת נדחית בזאת. 33. הנני מחייב את התובעת בהוצאות הנתבעת בסך של 500 ₪. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל. 34. הנני מיידע את הצדדים בדבר זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז- לוד, וזאת תוך 15 יום. רכבירידת ערך