קראו דוגמא מהפסיקה בנושא ליקויים בסלון חדש: 1. א. א) ביום 6.3.10 רכשה התובעת מהנתבעת סלון בעלות של 8,500 ₪ בתוספת סך 350 ₪ הובלה (להלן:"הסלון") הסלון סופק לבית התובעת במהלך חודש מאי 2010 ולאחר כחודשיים ממועד האספקה, נוכחה התובעת לדעת שקיימים ליקויים רבים בסלון, אשר מונעים שימוש ראוי בו. מיד עם גילוי הליקויים, פנתה התובעת אל הנתבעת ופירטה הליקויים ובעקבות כך, שלחה הנתבעת מומחה מטעמה אשר תיקן הליקויים, אך התגלה שהתיקונים לא הועילו אלא רק הוחמרו. שוב פנתה התובעת אל הנתבעת והפעם, הסכימה הנתבעת לקחת הסלון לתיקון ובמקומו סופק לתובעת סלון חלופי התואם את הסלון שנלקח (להלן: "סלון חלופי"). ב) לאחר כשלושה שבועות, החזירה הנתבעת את הסלון שנלקח לתיקון, אך התברר שהסלון שהוחזר אינו הסלון שנלקח ובו ביום הועמס הסלון החלופי ורק לאחר 10 ימים החזירה הנתבעת את הסלון הראשון שנלקח לתיקון. בעת שהוחזר הסלון, לא הייתה התובעת בבית, אך לאחר שהגיעה לביתה, הבחינה שהסלון שהוחזר, חזר עם ליקויים חמורים יותר, מעוות, עם בליטה במקום שקודם היה שם שקע, העור המשיך להיקרע ולהתקלף ולאחר שיחה של התובעת עם נציג הנתבעת הוסכם, שהסלון יוחלף בסלון חדש. (להלן:"הסלון החדש"). ב. הסלון החדש נראה לכאורה באיכות שונה לחלוטין מהסלון המקורי ולאחר מספר חודשים החלו להופיע גם בו אותם ליקויים אשר אפיינו את הסלון המקורי הראשון בצורת קילופים, שקעים וקרעים בעור. גם הפעם ובמשך חודשים ניסתה התובעת ליצור קשר עם נציג הנתבעת, אך ללא הצלחה. התובעת המשיכה וניסתה ליצור קשר וכאשר סוף סוף חזר אליה נציג הנתבעת, הוא אמר לה שתקופת האחריות הסתיימה. ג. בעקבות השתלשלות העניינים, הגישה התובעת תביעה זו וטענה, שבשל הטיפול הלקוי, הזלזול והשחצנות של נציג הנתבעת כלפיה, היא נותרה עם ריהוט לקוי שנשאר בביתה במשך שנתיים ולכן היא מבקשת לבטל העסקה ולחייב הנתבעת להשיב את הסלון ולהשיב לה את הסך של 8,500 ₪ בתוספת סך של 2,000 ₪ בגין עוגמת נפש. 2. בכתב ההגנה, משיבה הנתבעת לטענות התובעת ובו נטען, שלאחר 11 חודשי שימוש בסלון המקורי, קיבלה התובעת, לפנים משורת הדין מערכת ישיבה חדשה ותקינה (להלן: "המערכת") ובעת קבלת המערכת בדקה אותה התובעת ביסודיות ורק ביום 16.8.12, כשנה וחצי לאחר אספקת המערכת, פנתה התובעת טלפונית בתלונה על ליקוי במערכת. קריאתה הועברה לספק, אשר בתאריך 25.8.12 הוציא מכתב שבו הודע לתובעת שתקופת האחריות בת שנה פגה וניתן לקבל שירות בתשלום. הנתבעת מוסיפה וטוענת, שבעצם התובעת פנתה אליהם, בעניין השרות, בטלפון בעוד שעל פי תנאי ההזמנה, היה על התובעת לפנות בכתב ופניה בכתב לא נתקבלה. 3. א. מעיון בחומר הראיות עולה, שאין חולק בין הצדדים, בדבר מועד הזמנת הסלון - 6.3.10- כמו גם, אין חולק, שהסלון סופק לבית התובעת במהלך חודש מאי 2010. אין גם מחלוקת בין הצדדים, שלאור פניות התובעת בדבר הליקויים שנמצאו בסלון הראשון, הועבר אליה סלון חלופי ולאחר מכן, העבירה הנתבעת לתובעת מערכת חדשה במקום הסלון הראשון, אשר לגביו נטענו הליקויים הקודמים. ב. השאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים היא, האם התובעת הוכיחה ליקויים גם במערכת החדשה שסופקה לאחר החזרת הסלון הקודם, האם הליקויים התגלו תוך תקופת האחריות והאם הוכיחה התובעת התנהלות של הנתבעת - עד כי יש להצדיק ביטול העסקה, כמבוקש על ידי התובעת בתביעתה. 4. בטרם אתייחס לגופה של התביעה, ברצוני להתייחס, להלן, לטענת הנתבעת, שהושמעה גם בבית המשפט על ידי נציגה מר הרצל חי (להלן:"מר חי"), טענה האומרת, שעל כל ליקוי היה על התובעת לפנות בכתב: א. א) מר חי מבקש לדחות את התביעה ובין היתר מסתמך הוא על סעיף הרשום ב-"תנאי רכישה ואספקה", (להלן:"התנאים") לפיו על הלקוח להודיע בכתב לנתבעת על כל פגם או ליקוי. (ראה סעיף 7 לכתב ההגנה וראה עדותו של מר חי בעמ' 2 לפ', ש' 13). ב) באשר לטענה הנ"ל, עלי להשיב למר חי בשניים אלה: ראשית, אכן, בסעיף 11 לתנאים נאמר, שהנתבעת מתחייבת לתקן פגם שיתגלה במוצריה בשנה הראשונה, בתנאי, שהקונה ימסור בכתב הודעה על כל פגם, אך כפי שמצינו, לא נהגה הנתבעת עם התובעת על פי תנאי זה, אלא נענתה לפניותיה הקודמות - גם אם אלו היו פניות בעל פה. שנית, כפי שעולה מטענות הצדדים - ועל כך אין מחלוקת- הלינה התובעת על ליקויים בסלון הראשון, כבר חודשיים לאחר האספקה ולמרות שפניה זו לא הייתה בכתב, שלחה הנתבעת נציג מטעמה על מנת לתקן את הליקוי - אם כי, לטענת התובעת לא צלח התיקון אלא רק הוחמר. ג) גם לאחר תיקון זה, עדיין המשיכה התובעת לפנות אל הנתבעת- ולא בכתב- (מכל מקום לא הוכח ששלחה מכתב בו הלינה על ליקויים), וגם לאחר פנייה נוספת זו, נענתה הנתבעת ואף החליפה לתובעת הסלון לסלון חדש. לכן, לאור האמור לעיל, "אחיזתו" של מר חי - דווקא בקריאה האחרונה- שצריכה להיות בכתב, איננה סיבה שלא להיענות לפניות התובעת ואני דוחה טענה זו. 5. למרות דחיית הטענה הנ"ל, הגעתי למסקנה, שאין לקבל תביעת התובעת לבטל העסקה ולהשיב לה הסכום ששילמה לנתבעת - זאת מהנימוקים הבאים: א. א) התובעת צרפה לכתב התביעה תמונות הסלון הראשון, אך תמונות אלו כבר לא רלוונטיות משום שממילא הוחלף הסלון הראשון ועתה יש לשים דגש על מצבו של הסלון השני, שהוא נשוא תביעה זו ואילו התמונות שצרפה באשר לסלון החדש - אינן יכולות לבוא במקום חוות דעת מומחה או חוות דעת מקצועית על מנת להוכיח שהליקויים הנטענים נבעו מפגם בייצור ולא מכל סיבה אחרת, שאינה תלויה בטיב הסלון. ב) התובעת ציינה בכתב התביעה מתי סופק הסלון הראשון (חודש מאי 2010) אך אין כל תיעוד על מועד אספקת הסלון החדש ואין כל תיעוד או נקיבת תאריך, על מועד פניית התובעת לגבי קיומו של ליקוי בסלון החדש ולכן, לא הוכיחה התובעת - או יותר נכון לומר- לא סתרה התובעת את טענת הנתבעת, שהפנייה בקשר לליקוי בסלון החדש הייתה לאחר תום תקופת האחריות. ב. א) רק מתוכן כתב ההגנה ניתן ללמוד, שהסלון החדש סופק לתובעת בחודשים מרץ-אפריל 2011 ורק ביום 16.8.12 הפנתה התובעת את תלונתה לגבי קיומו של ליקוי בסלון החדש ואין ספק, בהתייחס למועד אספקת הסלון החדש ועד לפנייה, עברה תקופת האחריות של שנה, כפי שנקבע בסעיף 11 לתנאים וכפי שנקבע בסעיף 2 בגוף ההזמנה, שצרפה התובעת לכתב התביעה. ב) תמיכה לטענת הנתבעת על מועד הפניה של התובעת לגבי קיומו של הליקוי בסלון החדש, מקבלת הנתבעת באמצעות מכתב מיום 26.8.12 שנשלח אליה על ידי היצרן, ממנו עולה, שאכן הנתבעת לא זנחה את פנייתה של התובעת, אלא העבירה את פניית התובעת אל היצרן, אך היצרן משיב לנתבעת, שאין אפשרות ליתן השירות, משום ששנת האחריות חלפה ואם מעוניינת התובעת בתיקון - התיקון יהיה בתשלום. (ראה המכתב שצורף לכתב ההגנה). ג. א) אני מקבל את טענתו של מר חי, שרק במהלך המשפט העלתה התובעת את הטענה, שהסלון אינו מעור - מה עוד שהתובעת ידעה, שהיא רוכשת סלון מעור משולב (ראה תוכן ההזמנה) ובאשר לטענתה על העור שמתקלף, לא הוכיחה התובעת שקילוף העור נבע מפגם בייצור, לא הוכיחה מתי החל הקילוף והיא לא הוכיחה האם פנתה אל הנתבעת תוך תקופת האחריות - גם אם נצא מתוך הנחה שתקופת האחריות מתחילה ממועד אספקת הסלון החדש ולא ממועד אספקת הסלון אשר הוחזר לנתבעת. ב) התובעת מכחישה את טענתו של מר חי, שהיא התקשרה רק לאחר שנה וחצי, אלא התקשרה הרבה קודם ולא נתנו לה לדבר עם הנציג המתאים. התובעת לא הוכיחה טענה זו. גם אם הפנייה בכתב לא הייתה אחת מתנאי הרכישה, גם אז טוב הייתה עושה התובעת אם הייתה פונה בכתב, תוך פירוט הליקויים ואם הייתה פונה בכתב, אזי כל השאלה אם פנתה או לא פנתה ומתי פנתה, כלל לא הייתה מתעוררת, אך התובעת לא הציגה אף מסמך בכתב שנשלח אל הנתבעת ולא הוכיחה שפניותיה בקשר לליקויים הנטענים בסלון החדש, היו תוך תקופת שנת האחריות וגם לא הוכיחה, שאותם פגמים נטענים, היו פגמים שנבעו מטיב העור או פגם בייצור. 6. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו לעיל, אני מחליט לדחות את תביעת התובעת בכל הקשור לביטול העסקה, אך עם זאת, החלטתי לקבל את התביעה בחלקה, משום שאני קובע, שאכן עצם קבלת הסלון הראשון עם ליקויים, אשר למרות שתוקנו לא צלח התיקון והנתבעת החליפה לתובעת הסלון לסלון חדש- אין לי ספק, שכל זאת גרם לתובעת עוגמת נפש ולכן, בגין פריט תביעה זה, אני קובע, שעל הנתבעת לפצות את התובעת על הטרחה, בזבוז הזמן ועוגמת הנפש עקב אספקת סלון עם ליקויים ובגין כך אני קובע גובה הפיצוי לסך של 750 ₪. על כן, אני מחייב הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בסך של 750 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל ולמעט הסכום הנ"ל- אין צו להוצאות. הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. אירועים (תביעות)