פסק דין רקע על פי תוכנית מתאר מחוזית חלקית למחוז תל אביב תמ"מ 1/5 שפורסמה למתן תוקף ביום 25.12.03 בילקוט פרסומים 5258 (להלן: "המקרקעין" או "השטח המופקע"), מקרקעין הידועים כחלק מחלקה 28 בגוש 7041, שבבעלות ו/או בחזקת המשיבים מיועדים לשמש כתוואי רכבת קלה תת קרקעית ובמפלס הקרקע במטרופולין תל אביב נ.ת.ע נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ מבצעת את עבודות הפיתוח והתשתית של תוואי הרכבת הקלה בטרם יימסרו המקרקעין שבתוואי הרכבת הקלה לזכיין שיזכה במכרז להקמה והפעלה של פרויקט הרכבת הקלה. ביום 30.4.06 פרסמה המבקשת בילקוט פרסומים 5523 הודעה, לפיה זכות השימוש והחזקה במקרקעין דרושה לה לצרכי ציבור וכל המחזיק במקרקעין נדרש למסור לה מיד את החזקה במקרקעין. שלטים בהם פורסמה הודעה כאמור הוצבו בסמוך למקרקעין. המשיבים לא מסרו למבקשת את החזקה בשטח המופקע. לפני תובענה לפי סעיף 8 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (להלן: "פקודת הקרקעות") בה עותרת המבקשת להורות למשיבים לסלק ידם מן השטח המופקע, לפנותו ולמוסרו לחזקת המבקשת כשהוא פנוי מכל אדם מבנה וחפץ ולהתיר למבקשת לתפוס חזקה בשטח המופקע, לסלק ולהרוס כל מבנה בשטח המופקע. דיון א. המשיבים מתנגדים לפינויים מהמקרקעין ובפיהם טענות אלה: א. בהודעה שפורסמה על הכוונה להפקיע את המקרקעין צויין שהפקעת המקרקעין נעשית מכוח תב"ע 1200 שאושרה לפני כ - 31 שנה, ברם אין למבקשת סמכות להפקיע את המקרקעין מכוח תב"ע 1200 שהמועד לביצועה חלף 15 שנים לאחר שאושרה. ב. תב"ע 1200 אינה מסמיכה את המבקשת להפקיע שטחים. ג. תב"ע 1200 מייעדת את המקרקעין לדרך והמבקשת עתרה לפנות את המקרקעין למימוש תוכנית אחרת, היא תמ"מ 1/5 המייעדת האת המקרקעין ל"רצועת מסילה תת קרקעית" ולא לדרך. ד. על פי תב"ע 1200 הוקנו המקרקעין המופקעים לעיריית תל אביב, בעוד תמ"מ 1/5 מקנה את המקרקעין המופקעים למדינת ישראל; הפקעת המקרקעין מכוח תב"ע 1200 פוגעת במשיבים בשל הפיצוי המופחת המגיע למשיבים מכוח הוראות חוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965, (להלן: "חוק התכנון והבניה") בעוד הפקעת המקרקעין מכוח פקודת הקרקעות הייתה מזכה את המשיבים בפיצוי גבוה יותר ובנוסף הייתה מקנה למשיבים זכות שימוע בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה. ה. סעיף 189 לחוק התכנון והבניה מסמיך את הועדה המקומית לתכנון ולבניה להפקיע מקרקעין מכוח תכנית מיתאר מקומית, לפיכך אין למבקשת סמכות להפקיע את המקרקעין מכוח הוראות תמ"מ 1/5 שהיא תוכנית מחוזית. ו. בסעיף 23.ב לתקנות תמ"מ 1/5 נקבעה אפשרות לרשום זיקת הנאה במקום להפקיע את המקרקעין במקום שדי בכך כדי לממש את מטרות התכנית. בשטח המופקע מתוכנן תוואי תת קרקעי של הרכבת הקלה ועל כן אין כל מניעה לרשום זיקת הנאה לטובת מעבר תת קרקעי של הרכבת הקלה מבלי להפקיע את המקרקעין. ז. השטח המופקע מהווה חלק מחלקה בה מחזיקים המשיבים והפקעת שטח זה מפחיתה את שווי השטח שישאר בידי המשיבים. ח. העבודות בשטח המופקע יחלו רק לאחר יולי 2007 ועל כן אין דחיפות בפינוי השטח המופקע. ב. הליך פינוי המחזיקים במקרקעין שהופקעו לפי סעיף 8 לפקודת הקרקעות צריך להתנהל במהירות וללא סיבוכים, וככלל די להראות שהמחזיק מסרב למסור לרשות המפקיעה את המקרקעין לאחר שפורסמה הודעה על כוונה לרכוש את המקרקעין לצרכי ציבור בהתאם להוראות סעיף 5 לפקודת הקרקעות והגיע המועד למסירתם על פי דרישה שפורסמה בהתאם להוראות סעיף 7(1) לפקודה, ראה ע"א 4000/01 יהודה קיסר ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, תל אביב יפו, פ"ד נז (1) 313, בע' 323. עם זאת, לנוכח כינונה של זכות הקניין כזכות יסוד קיבלו בתי המשפט טענות לפיהן ההפקעה פוגעת באופן לא מידתי בזכויות בעלי המקרקעין ו/או המחזיקים בהם וכי יש לצמצם את הפגיעה מכוח ההפקעה באופן שלא תעלה על הנדרש להגשמת התכלית הגלומה בהפקעת המקרקעין, ראה בעע"ם 1975/01 ועדה מקומית לתכנון ולבניה כרמיאל ואח' נ' שמואל רובינשטיין ואח', פ"ד נו (6) 638, בע' 659. ג. הפקעת המקרקעין נעשתה גם מכוח תמ"מ 1/5 כמפורט בהודעה שלפי סעיפים 5 ו - 7 לפקודת הקרקעות מיום 30.4.06 (נספח ג). לפיכך, אפילו השתהתה המבקשת במימוש הצורך הציבורי שנקבע בתב"ע 1200 יש באישור תמ"מ 1/5 המייעד את המקרקעין לתוואי הרכבת הקלה כדי לרפא את השיהוי שבמימוש הצורך הציבורי שנקבע בתב"ע 1200. ד. טענת המשיבים, לפיה אין המבקשת מוסמכת להפקיע את המקרקעין מכוח תמ"מ 1/5 המהווה תוכנית מחוזית חלקית, אינה מקובלת עליי. סעיף 188 לחוק התכנון והבניה מסמיך את הועדה המקומית להפקיע מקרקעין שנועדו בתכנית לצרכי ציבור ואין הוראה זו מבחינה בין תוכנית מחוזית לתכנית מיתאר מקומית. סעיף 189 לחוק התכנון והבניה קובע הסדרים להפקעת מקרקעין מכוח תכנית מיתאר מקומית או מפורטת שלביצועה נדרש אישור הועדה המחוזית, אולם אין בכך כדי לשלול את סמכותה של הועדה המקומית להפקיע מקרקעין שנועדו בתכנית לצרכי ציבור. בענייננו, הועדה המחוזית היא שהגישה את תכנית תמ"מ 115 בה נקבע שניתן להפקיע מקרקעין המיועדים לתואי הרכבת הקלה (סעיף 23 א - נספח ב לתשובת משיבים 9 ו - 10), ממילא יש בכך אישור של הועדה המחוזית להפקעת מקרקעין שבתוואי הרכבת הקלה. ה. טענת המשיבים, לפיה הפקעת המקרקעין על ידי המבקשת מכוח חוק התכנון והבניה פוגעת בזכותם לקבל פיצוי גדול יותר בעד השטח המופקע מכוח פקודת הקרקעות ובזכותם לשימוע בסמוך לפרסום הכוונה להפקיע את המקרקעין, אינה מקובלת עלי. הועדה המקומית מוסמכת להפקיע מקרקעין מכוח הוראות חוק התכנון והבניה. אוסיף, כי על פי הוראות סעיף 26 (א) לחוק התכנון והבניה, ניתן לרשום מקרקעין שהופקעו על ידי הועדה המקומית על שם רשות מקומית או על שם המדינה, ממילא אין בהוראה הקבועה בסעיף 23 א. לתמ"מ 1/5, לפיה ירשמו המקרקעין המופקעים על שם המדינה כדי לגרוע מסמכות ההפקעה שהוקנתה לועדה המקומית בחוק התכנון והבניה. ו. לטענת המשיבים, במקרקעין הידועים כחלק מחלקה 28 בגוש 7041 מתוכנן תוואי הרכבת הקלה לעבור מתחת לפני השטח ועל כן, ראוי לה למבקשת לפעול בהתאם להוראות סעיף 23 ב לתכנית תמ"מ 1/5 ולהסתפק ברישום זיקת הנאה במקרקעין. ז. לטענת המבקשת, אין להעלות טענה זו במסגרת ההליכים לפי סעיף 8 לפקודת הקרקעות. עוד טוענת המבקשת, כי על פי תב"ע 1200 החלה אף היא על המקרקעין מיועדים המקרקעין לשמש כדרך ובכוונת העירייה לסלול כביש על פני הקרקע. בבג"צ 3477/95 ישראל בן עטייה ואח' נ' שר החינוך, התרבות והספורט, פ"ד מט (5), 1 ע' 12, נקבע: "במרבית שיטות המשפט, שבהן מקובל עקרון המידתיות, נקבע כי הוא מורכב משלושה יסודות, או מבחני משנה. היסוד הראשון של מבחן המידתיות קובע כי נדרש קשר של התאמה בין המטרה לאמצעי... היסוד השני המרכיב את המידתיות קובע כי האמצעי שהמינהל בוחר בו צריך לפגוע בפרט במידה הקטנה ביותר. החייט המינהלי צריך לתפור את החליפה המינהלית באופן שתהא גזורה בהתאם למטרה המנחה אותו, תוך בחירה באמצעי הפוגע פחות באדם. זהו מבחן האמצעי שפגיעתו פחותה. כותב פרופ' זמיר: "היסוד השני של עילת המידתיות הוא יסוד הצורך. אם מוענקות לרשות מינהלית סמכויות אחדות, שכל אחת מהן היא אמצעי מתאים בנסיבות של מקרה מסוים, חובה על הרשות לבחור מביניהן באמצעי שישיג את מטרת החוק ויגרום את מזער הנזק לאזרח..." סעיף 23א. בתכנית תמ"מ 1/5, קובע: "זכויות מעבר והפקעות א. בכל מקום בו תכנית זו מייעדת שטחים, מעל פני הקרקע או מתחת לפני הקרקע, למעבר של רצועת מסילה, תחנות, יציאות וכניסות לתחנות וכל שטח אחר הדרוש להקמת הרכבות ולהפעלתן, בשטחים שבהם יש זכויות קניין שאינן של המדינה או של רשות מקומית, ניתן יהיה לקבוע רישום זיקת הנאה למעבר נוסעים, עובדים, ציוד, מטענים ותשתיות הקשורים ישירות למערכת הסעת ההמונים או להפקיע את השטח לצרכי ציבור, ככל שזיקת ההנאה ו/או ההפקעה דרושות להקמת מערכת הסעת ההמונים ולהפעלתה... ב. במקום בו נקבעה בתכנית הפקעה, ובהתאם למסמכי הביצוע ניתן לממש את מטרות התכנית ברישום זיקת הנאה, תרשם זיקת הנאה במקום הפקעה" ח. טענת המבקשת, לפיה אין המשיבים רשאים להעלות את טענתם במסגרת ההליך הנוכחי, אינה מקובלת עליי. תכנית תמ"מ 1/5 מייעדת את המקרקעין כתוואי הרכבת הקלה, אולם מהוראות סעיף 23 לתמ"מ 1/5 נמצא שהקניית זכות השימוש במקרקעין לצורך מסילת הרכבת הקלה יכול להיות גם בדרך של רישום זיקת הנאה ולא רק בדרך של הפקעה. ממילא, רק בעת שהועדה המקומית הודיעה על כוונתה להפקיע את המקרקעין התעורר הצורך לתקוף החלטה זו. ט. טענת המבקשת, לפיה תב"ע 1200 מייעדת את המקרקעין לדרך ועל כן יש צורך להפקיע את המקרקעין, אינה ממין העניין. הצורך בהקניית זכות השימוש במקרקעין למבקשת נובע מתוכנית הרכבת הקלה תמ"מ 1/5. ככל שעיריית תל אביב תבקש לממש בעתיד את ייעוד המקרקעין לפי תב"ע 1200 בדרך של הפקעה, תוכל לנקוט בצעדים הקבועים בדין לשם כך. י. בחקירתו העיד גרשון גד, המצהיר מטעם המבקשת (ע' 6 לפרוטוקול מיום 20.9.06): "ש. אני אומר לך שלצורך ביצוע הרכבת הקלה לפי תמ"מ ניתן וצריך להפקיע את תת הקרקע. ת. אכן אנו צריכים את החלק התת קרקעי באזור עליו אנו מדברים, חלקה 28. פני הקרקע והמנהרה די רדודים, נוצרת שם שכבה מאוד דקה של קרקע בין המנהרה לבין הנכס. ש. כמה דקה הקרקע. ת. יכולה להיות מספר מטרים." מעדות זו, נמצא שלצורך תוואי הרכבת הקלה זקוקה המבקשת לחלק התת קרקעי במקרקעין ואפשר שניתן להסתפק ברישום זיקת הנאה וקביעת הסדרים לתקופת העבודות. ועוד. מההודעה שפרסמה המבקשת ביום 30.4.06 בילקוט פרסומים 5523, נמצא שהמבקשת הסתפקה בהפקעת מנסרה בתת הקרקע בלבד מחלקות שבגוש 7446 (נספח ג). המבקשת לא צירפה מסמכי ביצוע מהם ניתן היה ללמוד על הצורך בהפקעת המקרקעין, וממילא לא הוצגה בפני תשתית עובדתית שיש בה כדי ללמד שלא ניתן לממש את מטרות תכנית הרכבת הקלה ברישום זיקת הנאה. נמצא, שהחלטת המבקשת להפקיע את המקרקעין לא נסמכה על הנתונים הרלבנטיים לבחירת האמצעי הראוי לביצוע פרויקט הרכבת הקלה במקרקעין נשוא בקשה זו. סוף דבר לנוכח האמור עד כאן, נראה שאין להיעתר לבקשה לפינוי המשיבים מהמקרקעין. אם וככל שתמצא המבקשת שלא ניתן לממש את תוכנית הרכבת הקלה בדרך של רישום זיקת הנאה במקרקעין, רשאית היא לשוב ולבקש את פינוי המשיבים מהמקרקעין. התובענות בהמרצות פתיחה 983/06 ו - 984/06 נדחות. המבקשת תשלם למשיבים 1 ו - 2 את הוצאות המשפט, ושכ"ט עו"ד בסך -.10,000₪ וכסכום הזה למשיבים 7 ו - 10. קרקעותמקרקעיןהפקעהפינוי