מעצר אדם עם הרשעות קודמות עד תום ההליכים

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא מעצר אדם עם הרשעות קודמות עד תום ההליכים: 1. בפני בקשה למעצרו של המשיב יוסף X, עד לתום ההליכים המשפטיים, לפי סעיף 21 (א)(1) (ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים) תשנ"ו 1996. 2. נגד המשיב הוגש כתב אישום בתיק 4496-11-13, המייחס לו אישומים של נהיגה בפסילה , נהיגה ללא רישיון וללא פוליסת ביטוח תקפים. בד בבד, עם הגשת כתב האישום עתרה המאשימה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. 3. עפ"י האמור בבקשה, ביום 15.7.13 רישיונו של המשיב נפסל, בנוכחותו, למשך 12 חודשים בשני תיקים, 5884-02-13 ו-2153-05-12, בביהמ"ש לתעבורה מחוז מרכז, ובו ביום הפקיד רישיונו. עוד נטען בבקשה, כי המשיב נוהג משנת 1998 וכבר צבר לחובתו 24 הרשעות קודמות מהן 2 תאונות דרכים , נהיגה בפסילה, ללא רישיון נהיגה תקף (מס' ה"ק), בגינן תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה למשך 12 חודשים שהינו בר הפעלה. בפלילים לחובת המשיב הרשעות קודמות בגין עבירות של תקיפה, איומים, ניסיון לגניבת רכב, חבלה במזיד ברכב, פריצה לרכב ועוד. 4. עפ"י כתב האישום בתאריך 15.11.13 בשעה 20:20 או בסמוך לכך, נהג המשיב בטייבה, ברכב משא שמס' 18-612-13. בנסיבות המתוארות נהג ביודעו כי הוא בפסילה, ללא רישיון נהיגה תקף וללא פוליסת ביטוח. 5. ביום 18.11.13 הוגשו כתב האישום והבקשה הנדונה והתקיים בפניי דיון בבקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים. 6. ב"כ המבקשת עתר למעצרו של המשיב מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים המשפטיים וציין, כי מדובר בעבירה חמורה של נהיגה בפסילה וכי כל חלופה אחרת אין בה כדי להרתיע את הנאשם מלשוב לסורו, ואף מאסר מותנה שתלוי ועומד כנגדו לא מנעו מלשוב ולנהוג. עברו התעבורתי והפלילי המכבידים מעידים כי מדובר במשיב המהווה סכנה מוחשית ומיידית לביטחון הציבור. לאור כל זאת, לא ניתן לתת אמון בנאשם ולשחררו לחלופת מעצר. ב"כ המשיב לא טענה נגד קיומן של ראיות לכאורה וביקשה לשחררו לחלופות מעצר לאחר שיוצעו מפקחים. מאחר ולא התייצבו בבית המשפט מפקחים מוצעים ולא ניתן היה להתרשם מהם ומיכולתם לשמש כמפקחים ראויים, הוריתי על המשך מעצרו של המשיב עד למועד הדיון ביום 24.11.13. 7. בדיון מיום 24.11.13 הוצגו בפני המפקחים המוצעים: אחיו ובן דודו של המשיב. לאחר שהמפקחים המוצעים נחקרו בפני, ונותר בליבי ספק ממשי אם ניתן ליתן אמון במשיב ואם יכולים המפקחים המוצעים לשמש דמות סמכותית ומציבת גבול למשיב באופן שמסוכנותו תאויין או תפחת במידה ניכרת, הוריתי לשירות המבחן להגיש תסקיר מעצר בעניינו של המשיב ולבחון חלופות מעצר והדיון נדחה להיום. 8. בתסקיר מיום 11.12.13 סקרה קצינת המבחן את עברו של המשיב, תולדות חייו, הרקע המשפחתי, עברו הפלילי והתעבורתי וציינה, כי המשיב אימפולסיבי בתגובותיו, מתקשה בהבנת חומרת מעשיו ובכיבוד גבולות חיצוניים שהושתו עליו, ואינו מגלה רצינות לגבי מידת אחריותו, מכחיש ונוטה לטשטש עברו תוך שהוא מקל ראש בנוגע לסיכון שבנהיגתו בפסילה. לפיכך, התרשמה קצינת המבחן מרמת סיכון במצבו, שספק אם ניתן להפחיתה בחלופת מעצר ביתית. אשר למפקחים המוצעים, ציינה קצינת המבחן כי כל ניסיונותיה ליצור קשר עם המשפחה ועם בא כוחו של הנאשם עלו בתוהו, והם מצידם לא יזמו פניה בעניין. לאור כל זאת, והסיכון הנשקף מהמשיב, שירות המבחן לא בא בהמלצה לשחררו ממעצר. 9. העבירות בהן מואשם המשיב הינן חמורות ביותר באופיין ומשקפות זלזול מוחלט בחוק ובגורמי אכיפת החוק, לרבות מערכת המשפט. המשיב מתעלם מהסכנה הברורה והמיידית הנשקפת מנהיגתו כאשר הוא נוהג בפסילה. חומרה יתרה במקרה דנן, בה המשיב נתפס נוהג ברכב משא ובעודו מרצה עבודות שירות בגין עבירה קודמת של נהיגה בפסילה. אף מאסר מותנה למשך 12 חודשים התלוי ועומד נגדו שהינו בר הפעלה, לא היה בהם כדי להרתיעו מלבצע את העבירות המיוחסות לו. כל אלו מצביעים על מי שלא ניתן לתת בו אמון שלא יפר את תנאי חלופת המעצר, אמון שהוא, כידוע, הבסיס להשתת חלופה חלף מעצר מאחורי סורג ובריח. "כפי שנפסק, כאשר המקרה, לאור נסיבותיו הספציפיות, למד על כך שלא יהיה די בחלופת מעצר כלשהי כדי להשיג את תכלית המעצר, אין צורך לבחון חלופות קונקרטיות". (בש"פ 8471/01 דכנאש נ' מדינת ישראל ניתן ביום 08.11.01). סבורתני כי במקרה דנן, ניתן ללמוד ממכלול הנסיבות, כי אין חלופת מעצר שיהיה בה כדי להשיג את תכלית המעצר, בשים לב לעברו המכביד של המשיב ולנסיבות החמורות של המקרה. כבר נפסק על ידי בי"המש העליון: "במיוחד בימים אלה, שמדינתנו שרויה בימים שאינם כתיקונם מבחינת הקטל בדרכים. לית מאן דפליג, כי עסקינן בתופעה שיש להירתם ולהילחם למניעתה ולהגן על בטחון הציבור באמצעות הרחקת נהגים מסוכנים פורעי חוק מהכביש בכל דרך אפשרית. יפים לעניין זה דברים שנאמרו על ידי כבוד השופט א' לוי בבש"פ 6/07 יאיר כוכבי נ' מ"י (לא פורסם), אשר עיקרם לענייננו נוסח כהאי לישנא: "בתקופה בה תאונות הדרכים גובות את מחירן בחיי אדם כמעשה של יום יום, מצווים בתי המשפט להחמיר עם נאשמים מסוגו של העורר, גם על ידי החזקתם במעצר בטרם הורשעו. מנקודת השקפה זו סבורני כי אין תחליף לסכנתו של העורר אלא במעצר ממש, ומכאן החלטתי לדחות את הערר". 10. סעיף 21 (ב) (1) לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה- מעצרים] התשנ"ו- 1996 (להלן: "חוק המעצרים") מורה לבית המשפט לבחון, האם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור, שפגיעתם בחירותו של הנאשם תהא פחותה. כך או אחרת, בחינתו של בית המשפט באשר לשאלת מסוכנותו של הנאשם הינה דו-שלבית. ראשית, מוטל על בית המשפט לבחון האם ניתן באופן עקרוני לאיין את מסוכנותו של הנאשם. רק במידה והתשובה לשאלה זו הינה חיובית, יבחן בית המשפט האם החלופה המוצעת עשויה לאיין את מסוכנותו (ראו לעניין זה, בין היתר, בש"פ 10414/05 משה ניסנוב נ' מ"י (לא פורסם); בש"פ 10210/05 עדנאן אלעטאונה נ' מ"י (לא פורסם); בש"פ 5277/05 מ"י נ' חאתם (עומר) דחלה ואח' (לא פורסם); בש"פ 5859/04 מ"י נ' נאיף אבו סבייח (לא פורסם))". בש"פ 1753/07 אבו רקיה נ' מ"י מיום 19/03/07 מפי כב' השופט ג'ובראן. 11. במקרה דנן, מלבד המסוכנות בעבירות שבהן מואשם המשיב, הרי שהוא הוכיח כי הוא בז לפסיקת בית המשפט וממשיך בביצוע עבירות שכבר נדון עליהן, על כן קיימת סבירות גבוהה כי חלופת מעצר שתוטל על המשיב תופר על ידו. בנסיבות אלו, חלופת מעצר אינה מתאימה למשיב ובית המשפט לא יעניק לו את ה"הקלה" כאשר נראה לו שהיא לא תקויים. בית המשפט העליון קבע בעניין אבו רקיה הנ"ל כי: "אכן, מעצר עד תום ההליכים בעבירות תעבורה אינו שכיח (ראו: בש"פ 2465/05 סלימאן אלחמידי נ' מ"י (לא פורסם)), אך נסיבות המעשים המיוחסים לעורר, ובפרט חומרתם, יש בהם כדי להצדיק לטעמי את המשך מעצרו עד תום ההליכים נגדו (ראו: בש"פ 7047/04 יוסף אלעסאם נ' מ"י (לא פורסם)). לא מצאתי כל דופי בהחלטתו המנומקת של בית המשפט המחוזי. הלכה היא, כי השיקולים לעניין מעצר עד תום ההליכים נוגעים הן למעשים המיוחסים לנאשם והן לנסיבותיו האישיות העשויות ללמד על רמת מסוכנותו (ראו: דנ"פ 2316/95, דנ"פ 2316/95, בש"פ 537/95 עימאד גנימאת נ' מ"י, פ"ד מט641). ויפים הדברים גם לענייננו. במקרה דנן, מלבד הסכנה לחיי אדם, הטמונה בעבירות שביצע המשיב עולה, כי מדובר באדם שאינו שועה לאזהרות כלפיו. התנהגותו מלמדת על כך שהוא בז למערכת אכיפת החוק ולביטחונם של ציבור. נראה, כי הנאשם לא למד את לקחו ועל אף שנתפס בעבר נוהג כשהוא בזמן פסילה וללא רישיון נהיגה תקף שב ונהג פעם נוספת. המשיב הינו בבחינת "שור מועד", דבר המעיד יותר מכל כי לא ניתן לתת בו אמון שלא יפר תנאי חלופת מעצר, וכי הדרך היחידה להרחיקו מביצוע עבירות נוספות היא השארתו במעצר מאחורי סורג ובריח. מסקנה זו מקבלת תמיכתה גם מתסקיר שרות המבחן. שירות המבחן קבע בתסקיר, כי קיים סיכון ממשי לכך שהמשיב ימשיך ויבצע עבירות נוספות וספק אם חלופת מעצר תמנע בעדו מלבצע זאת. 12. בנסיבות אלו, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשת ב"כ המשיב ולהפנותו פעם נוספת לשירות המבחן על מנת שיבחן המפקחים ואני מורה , כי המשיב יוותר במעצר מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים. מעצרמשפט פליליהרשעות קודמותהרשעה