מעצר על נהיגה בפסילה: ברע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מד"י , ציינה כב' השופטת פרוקצ'יה כי: "נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רישיון טומנת בחובה סיכונים רבים לביטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט". עוד קבע בית המשפט העליון ברע"פ 665/11 אבו עאמר נ' מד"י מיום 12.12.10 מפי כב' השופט א' רובינשטיין, כי: "עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רישיון, יש בהן לא רק דופי פלילי, אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת; ראו למשל סעיפים 7 ו 12 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה 1975 ומכל מקום הטלתם על קופת הציבור". סעיף 21 (ב) (1) לחוק סדר הדין הפלילי סמכויות אכיפה מעצרים -התשנ"ו 1996 (להלן: "חוק המעצרים") מורה לבית המשפט לבחון, האם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור, שפגיעתם בחירותו של הנאשם תהא פחותה. בחינתו של בית המשפט באשר לשאלת מסוכנותו של הנאשם הינה דו שלבית. ראשית, מוטל על בית המשפט לבחון האם ניתן באופן עקרוני לאיין את מסוכנותו של הנאשם. רק במידה והתשובה לשאלה זו הינה חיובית, יבחן בית המשפט האם החלופה המוצעת עשויה לאיין את מסוכנותו (ראו לעניין זה בין היתר, בש"פ 21424/15 משה ניסנוב נ' מדינת ישראל; בש"פ 21221/15 עדנאן אלעטאונה נ' מדינת ישראל לא פורסם; בש"פ 5277/15 מדינת ישראל נ' חאתם (עומר) דחלה ואח'; בש"פ 5159/14 מדינת ישראל נ' נאיף אבו סבייח". בש"פ 1753/07 אבו רקיה נ' מ"י מיום 19/03/07 מפי כב' השופט ג'ובראן.) מעצרמשפט תעבורהנהיגה בשלילה