בפסיקה נקבע כי בני זוג שהתגרשו, אבל ממשיכים לקיים משק בית משותף גם לאחר הגירושים, יוגדרו כבני זוג לצורך זכאותם לגמלה מכוח חוק הבטחת הכנסה, וכי בחינת קיומו של משק בית משותף לפי חוק הבטחת הכנסה "מחייב בדיקת נסיבות, כגון: האם בני הזוג מתגוררים באותו בית או בסמוך זה לזו, האם הם גרים בבתים נפרדים, האם נולדו לבני הזוג ילדים לאחר "הגירושים"; האם האישה נשארת בחיק המשפחה או הוצאה ממנה, והאם יש שינוי במעמדה בגלל הגירושים או אירוע אחר; האם בן הזוג מבקר, אוכל, ישן מחזיק בגדיו בבית האישה; למי שייך הבית בו גרה האישה; מה מרחק הבית שבו גרה האישה מהבתים של הנשים האחרות שעמן גר האיש; האם בן הזוג משלם חשבונות חשמל, טלפון וכו' בגין הבית שבו גרה האישה; מי מקבל את קצבת הילדים; האם לאישה יש חשבון בנק משלה ונפרד מזה של בן הזוג; האם לאישה יש מקורות הכנסה נוספים על אלו שמעניק לה בן הזוג". (ר' ראה דב"ע מט/10-04 פאטמה דיב אבולבן - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ' 334, 337; דב"ע מט/76-04 קמחי - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם); דב"ע שן/84-04 גז - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם); דב"ע שן/130-04 המוסד לביטוח לאומי - מזגיני, פדע' כג', 72). גירושיןבתים משותפים