נהיגה בשכרות ללא רישיון

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא נהיגה בשכרות ללא רישיון: הנאשם שבפניי הורשע על פי הודאתו בעבירות של רשלנות, עבירה על סעיף 62(2), בקשר עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה"); סטייה, עבירה על תקנה 40(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961 (להלן: "תקנות התעבורה"); גרימת נזק, עבירה על תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה; חבלה של ממש, עבירה על סעיף 38(3) לפקודת התעבורה; נהיגה בפסילה, עבירה על סעיף 67 לפקודת התעבורה; נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, עבירה על סעיף 10(א) לפקודת התעבורה; שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח, עבירה על סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל - 1970; שכרות, עבירה על סעיף 62(3) לפקודת התעבורה. על פי המתואר בכתב האישום, ביום 08.08.13 נהג הנאשם ברכב בכביש 395 מכיוון צומת הסטף לכיוון צומת עין כרם. הנאשם נהג ברכב למרות שמעולם לא הוציא רישיון נהיגה, כשהוא תחת השפעת משקה משכר וכאשר פסילה תלויה ועומדת כנגדו. באותן נסיבות נהג הנאשם ברשלנות, סטה מנתיב נסיעתו והתנגש עם רכב אחר ובכך גרם לתאונת דרכים בה נחבלו בגופם המעורבת והנאשם. לנאשם נגרמו חבלות של ממש, בין היתר, חתך בפנים שהצריך טיפול בתפירה וכן כלי הרכב המעורבים ניזוקו. בגין עבירות אלה, נמצא הנאשם מזה כ- 4.5 חודשים במעצר עד לתום ההליכים. על אף שהנאשם לא הוציא מעולם רישיון נהיגה, הוא כבר צבר לחובתו 4 הרשעות קודמות ביניהן 2 הרשעות בגין נהיגה ללא רישיון נהיגה והרשעה אחת בגין נהיגה בשכרות. לא זו אף זו, לנאשם עונש מאסר על תנאי למשך 45 ימים שנגזרו עליו בגין עבירת נהיגה ללא רישיון נהיגה, שהינו בר הפעלה בתיק שלפנינו. התסקיר ביום 10.11.13, התקבל תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם, לפיו שירות המבחן התרשם כי הנאשם "מגלה חוסר בגרות ובשלות בהתנהגותו, הבא לידי ביטוי בקושי לשלוט בדחפיו סביב הנהיגה". שירות המבחן התרשם כי הנאשם ביצע את העבירות נשוא כתב האישום "על רקע קושי לשלוט בדחפיו". עוד התרשם שירות המבחן, כי הנאשם מתקשה להבין לעומק השלכות מעשיו. שירות המבחן סבר, כי הנאשם זקוק לחידוד גבולות המותר והאסור עבורו, והמליץ על הטלת עונש קונקרטי-מוחשי במסגרת מאסר בפועל, לצד עונש מרתיע ומציב גבולות במסגרת מאסר על תנאי. טענות הצדדים ב"כ המאשימה הדגישה את העובדה שלנאשם עבר תעבורתי מכביד וזאת על אף שמעולם לא הוציא רישיון נהיגה. עוד ציינה ב"כ המאשימה כי רק לפני מספר חודשים במאי 2013 הורשע הנאשם בגין עבירה של נהיגה בשכרות ונגזר דינו לפסילה למשך 36 חודשים. ב"כ המאשימה ביקשה להטיל על הנאשם עונש מאסר ממשי ומרתיע וכן להכביד ביתר הרכיבים של מאסר על תנאי מכביד, פסילה ממושכת לקבל רישיון נהיגה, פסילה על תנאי וקנס. ב"כ הנאשם ביקש כי בית המשפט יתחשב בעובדה שהנאשם הודה בהזדמנות הראשונה וחסך זמן שיפוטי והביע חרטה על מעשיו. לטענתו, החבלה הממשית שנגרמה בעקבות התאונה נגרמה לנאשם והוא זה שסבל את הפגיעות בתאונה. לטענת ב"כ הנאשם, אמנם שירות המבחן המליץ על עונש מאסר בפועל אולם, לא ציין כי יהי זה לתקופה ממושכת ומשמעותית ומשכך, דיי בתקופת המעצר שהנאשם ריצה עד כה. ב"כ הנאשם, טען ארוכות לעניין התסקיר והביע את חששו כי לא כל הפרטים והנתונים הקשורים בנאשם הוצגו כדבעי בפני קצינת המבחן טרם כתיבת התסקיר. הסניגור ביקש להסתפק בתקופת המעצר שריצה הנאשם עד כה ולחילופין להטיל עונש מאסר בעבודות שירות. לטענת הסניגור, שילובו של עונש מאסר בעבודות שירות לצד תקופת המעצר שהנאשם ריצה עד כה יש בה בכדי להציב גבולות ולהשיג את ההרתעה. עוד ביקש ב"כ הנאשם להדגיש כי הנאשם ביצע את העבירה לקראת סוף תקופת התנאי ויש לטענתו לקחת עובדה זו לקולא. בתמיכה לטענותיו, הגיש ב"כ הנאשם פסקי דין בהם הסתפקו בתי המשפט בעונש מאסר בעבודות שירות או בתקופות מאסר קצרות. מהו העונש ההולם למי שגורם לתאונת דרכים, תוך שהוא נוהג בשכרות, תחת פסילה וכאשר מעולם לא הוציא רישיון נהיגה. אין ספק כי כל אחת מן העבירות המיוחסות לנאשם הינה עבורה חמורה ומסוכנת בפני עצמה. שילוב העבירות החמורות והמסוכנות שבפקודת התעבורה ותקנותיה בכתב אישום אחד, מעיד על המסוכנות הנובעת מהאדם והחומרה המתבקשת בעת גזירת דינו. במקרה דנן, חומרת העבירות רבה אף יותר, כאשר הנאשם אשר לא הוציא רישיון נהיגה מעולם, עשה שימוש ברכב פעם אחר פעם ומבצע עבירות מסוכנות. הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו לאחר שרק מספר חודשים לפני כן הורשע ונגזר דינו בגין עבירה של נהיגה בשכרות. הפעם אף הסיכון הטמון במעשיו התממש על ידי אירוע תאונת דרכים, שכתוצאה ממנה נפגע הנאשם באופן קשה. הנאשם כבר נדון בעבר לעונש מאסר בפועל בגין עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, אולם לא היה בכך בכדי להרתיעו מלשוב ולאחוז בהגה, והפעם אף בהיותו שיכור ותוך כך גרם לתאונת דרכים. לא זו אף זו, במועד הרלוונטי לכתב האישום היה לנאשם עונש מאסר על תנאי תלוי ועומד כנגדו. בנסיבות שלפנינו, אני סבור כי יש מקום להפעיל את עונש המאסר על תנאי. שירות המבחן התרשם כאמור, שהנאשם מגלה חוסר בגרות ובשלות בהתנהגותו, אשר באה לידי ביטוי בקושי לשלוט בדחפיו סביב הנהיגה. אינני שותף לטענותיו של הסניגור לעניין אופן כתיבת התסקיר והגשתו ע"י קצינת המבחן. התסקיר מבוסס על פגישה שערכה קצינת המבחן עם הנאשם תוך שעיינה במסמכים הקשורים בנאשם. בתי המשפט נקטו בענישה מוחשית וקונקרטית בעבירות דומות לעבירות בהן הורשע הנאשם. תקופת המאסר שהוטלה בתיקים דומים הינה מגוונת, והדבר נובע מנסיבותיו כל מקרה והחומרה המתבקשת מכל אירוע. בית משפט זה הטיל על מי שהורשע בעבירה של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה בשכרות, עונש מאסר למשך 12 חודשים, פסילה למשך 24 חודשים, פסילה על תנאי ומאסר על תנאי (תת"ע 2597-03-13 מ"י נגד בקר עיסא). עונש זה אושר בבית המשפט המחוזי (עפ"ת 47709-05-13). במקרה דנן, התממש הסיכון הטמון בעבירות החמורות הנ"ל ע"י תאונת דרכים אשר גרמה לחבלות של ממש. לטעמי יש מקום להטיל תקופת מאסר ארוכה יותר, נוכח החומרה שבמעשי הנאשם. אולם לנוכח העובדה שלנאשם נגרמו חבלות קשות באותה תאונה, יש מקום להקלה ברכיב המאסר וכך אני עושה. יחד עם זאת, כאשר בעבירת שכרות עסקינן, כשברקע עבירת שכרות קודמת בה הורשע הנאשם בטרם חלפה שנה, הרי חל במקרה זה סעיף 39א' לפקודת התעבורה המחייב פסילת רישיון הנהיגה לתקופה מינימלית של 48 חודשים. גזר דין לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי אין מנוס מלהטיל על הנאשם עונש מאסר מרתיע, זאת נוכח חומרת העבירות בהן הורשע, התרשמות שירות המבחן, וכן עברו המכביד. מאחר ואין להסתפק בתקופת המעצר שהוטלה על הנאשם, לא מצאתי מקום להמיר חלק מהתקופה בעבודות שירות, וגם לא מצאתי מקום להאריך את תקופת התנאי התלויה ועומדת כנגד הנאשם. על כן אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: לפסילה מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 48 חודשים. הפסילה תחל מהיום ללא צורך בהפקדה. לפסילה מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים. אני מצווה על מאסרו של הנאשם למשך 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים, אם יעבור על הוראות סעיף 67 ו/או 10 (א) ו/או 62 (3) ו/או 38(3) לפקודת התעבורה תשכ"א-1961, שעניינם נהיגה בזמן פסילת רישיון או נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף או נהיגה בשכרות או גרימת חבלה של ממש. אני מצווה על מאסרו של הנאשם למשך 10 חודשים. תקופת המאסר תימנה מיום מעצרו. אני מורה על הפעלת עונש המאסר למשך 45 ימים כפי שנפסק על תנאי בבית משפט לתעבורה בירושלים ביום 04.11.10 בתיק 5870/10 לריצוי באופן מצטבר. לאור תקופת המאסר שהנאשם מרצה לא מצאתי מקום להשית על הנאשם תשלום קנס. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום. נהיגה ללא רישיוןנהיגה בשכרותמשפט תעבורה