נכה נזקק 10% נכות

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא נכה נזקק 10% נכות: 1. התובע הגיש תביעה ובה קבל על החלטת וועדת הרשות מיום 12.2.13 אשר קבעה כי אין לראות בתובע "נכה נזקק" בשל הנכות שנקבעה לתובע בשיעור 10% וכי היה לו סיכוי סביר לעבודה כלשהי כאשר בפועל התובע עבד. 2. התובע נפגע בתאונת עבודה מיום 31.5.03. לתובע נקבעה דרגת נכות זמנית בשיעור 10% החל מיום 1.6.03 ועד ליום 12.3.09. בגין תקופה זו, הגיש התובע תביעה להכיר בו כ"נכה נזקק" בהתאם לתקנה 18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז - 1956. 3. התובע טוען, כי בהתאם להודעת הנתבע מיום 17.5.12 אשר בעקבותיה ניתן תוקף של פסק דין להודעה, היה על הנתבע לזמן אותו לדיון בפני וועדת הרשות. בפועל, התובע לא זומן להופיע בפני הוועדה ועל כן גם לא ניתנה לו זכות הטיעון. התובע טוען עוד, כי היה על הנתבע להעביר לו את כל המידע הרפואי והתעסוקתי המצוי אצלו ואשר לא הועבר לוועדה. הוועדה לא נימקה את החלטתה. התובע טען עוד, כי גם חברי הוועדה מתעללים בו. 4. הנתבע טען, כי הוועדה פעלה בהתאם לפסק הדין, בדקה בשנית את עניינו של התובע והחליטה לדחות את בקשתו להכיר בו כ"נכה נזקק". הנתבע ביקש להפנות לכך כי התובע ציין במהלך הדיון היום כי הוא מסוגל לעבוד בעבודה משרדית וכן במהלך התקופה אשר ביחס אליה ביקש התובע להיות מוכר כ"נכה נזקק", התובע התייצב בלשכת התעסוקה וקיבל דמי אבטלה. הכרעה 5. תקנה 18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז - 1956 קובעת מי הוא נכה נזקק - "מי שנקבע לו נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית והרשות קבעה לבקשת המוסד או על פי בקשתו או מיוזמתה היא כי אין לנכה סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה ואין לו הכנסה מהתעסקות". מכאן, כי הגדרת נכה נזקק מחייבת קיומן של שני תנאים: אחד, שהועדה הרפואית תקבע למבוטח נכות בזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית; השני, שהרשות המציאה ביחס אליו לוועדה, על פי בקשתו או מיוזמתה היא, אישור, כי אין לדעתה לנכה סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה, ואין לו הכנסה מהתעסקות. 6. במקרה שלפנינו, לתובע נקבעה נכות זמנית בשיעור 10% לתקופה שמיום 1.6.03 ועד 12.3.09. על כן, מתקיים התנאי הראשון המופיע בהגדרת "נכה נזקק". 7. אשר לתנאי השני, בו יש לבחון האם התובע איבד את כושרו לעבודה וכי אין לו סיכוי סביר לעבודה כלשהי, הודה התובע בדיון מיום 31.10.13 כי הינו כשיר לעבודה משרדית אבל זאת אם משהו "בכיר במגזר הציבורי" יקלוט אותו לעבודה. התובע אף הודה, כי התייצב בשירות התעסוקה והמסמכים אשר צרף לכתב התביעה תומכים בכך, כך למשל במזכר של שרות התעסוקה מיום 15.7.03 (נספח ד' לכתב התביעה), מציינת מנהלת אזור נגב מערבי בשירות התעסוקה גב' סילביה בן ישי, כי התובע מתייצב מידי שבוע בלשכת התעסוקה בשדרות כדורש עבודה. התובע אף קיבל דמי אבטלה ולאחר מכן הבטחת הכנסה כדורש עבודה. מכאן, ברור כי התובע ראה את עצמו מוכן ומזומן לעבודה שתוצע לו, והוא אינו עומד בתנאי השני של הגדרת "נכה נזקק" לפיה אין הוא יכול לעבוד בכל עבודה שהיא. 8. מבחינה זו, פרוטוקול הוועדה מיום 12.2.13, משקף נכוחה את העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת גם לגרסת התובע: הוועדה ציינה כי התובע קיבל גמלת הבטחת הכנסה כדורש עבודה, השתתף בתוכנית מהל"ב. צוין כי חלק מהזמן התובע אף עבד והשתכר למחייתו וקיבל דמי אבטלה כדורש עבודה. הוועדה ציינה כי נכות בשיעור של 10% אין בה כדי שהתובע יאבד את כושרו לעבוד וכי יש לו סיכוי סביר לעבודה כלשהי והראיה כי התובע אכן עבד. כאמור, החלטת הוועדה מגובה במסמכים ועל פניה אין מקום להתערב בה. 9. התובע טוען, כי הנתבע התחייב להזמינו לדיון בפני הוועדה וזו לא עשתה כן. מעיון בהודעת הנתבע מיום 17.5.12 שהוגשה לתיק בית הדין (בל 43681-03-12), עולה כי הנתבע הסכים להחזיר את עניינו של התובע לוועדת הרשות וכי לתובע תהא הזכות לטעון בפני הוועדה וזו תנמק את החלטתה. בעקבות הודעת הנתבע, התקיים דיון ביום 7.11.12 אשר בו חזר הנתבע על הסכמתו להחזיר את עניינו של התובע לוועדת הרשות. בית דין נתן תוקף של פסק דין להסכמת הנתבע ביום 1.1.13 וזאת ללא שצוין כי התובע יוכל לטעון בפני הוועדה. 10. מקובל עלי, כי התובע היה זכאי כי טיעוניו ישמעו בפני הוועדה ודבר זה לא נעשה. יחד עם זאת, כאשר בוחנים את משקל הפגם שנפל לכאורה בעבודת הוועדה, שכן בפסק הדין לא צוין כי התובע יוזמן לוועדה, מול התוצאה אליה הגיעה הוועדה, הרי שאין בפגם כדי לאיין את החלטת הוועדה. שכן, טיעוני התובע כפי שנשמעו בפני אינם משנים מהתוצאה לפיה התובע יכול לבצע עבודות כלשהן, זאת ללא קשר לכך אם יוצעו לו כאלה עבודות. ויודגש, החלטת וועדת הרשות אינה בוחנת את אפשרויות התעסוקה הקיימות במקום מגוריו של התובע אלא את יכולתו לעבוד. משהתובע הודה כי הוא מסוגל לעבוד בעבודה משרדית ובפועל אכן התייצב בשירות התעסוקה וקיבל גמלת הבטחת הכנסה כדורש עבודה, הרי שלא ניתן לומר עליו כי אינו מסוגל לכל עבודה שהיא. 11. סוף דבר, התביעה נדחית ללא צו להוצאות. נכה נזקקנכות