קראו דוגמא מהפסיקה בנושא נפילה מאופניים פגיעה בכתף: 1. עניינו של פסק דין זה, ערעור שהגיש מר X (להלן: "המערער"), על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 28.10.2012 (להלן: "הוועדה" "ההחלטה", בהתאמה); ובמסגרתה קבעה הוועדה כי אין קשר סיבתי רפואי בין התלונה עליה מתלונן התובע בכתף ימין, לאירוע התאונתי בעבודה מיום 21.12.2011. 2. קודם שאדרש לטענות המערער לגופן, מבקש אני להקדים ולהביא את העובדות שהן הבסיס לטענות בערעור כדלקמן: א. המערער יליד 1950, נפגע בעבודה ביום 21.11.2011 בעת שנפל מאופניים (להלן: "התאונה"). ב. בעקבות התאונה הגיש המערער תביעה לתשלום דמי פגיעה ובמסגרתה ניתנה החלטה מחודש ינואר 2012 המכירה בתאונה מיום 21.11.2011, כתאונה בעבודה. ג. בחודש אוקטובר 2012 עמד המערער בפני וועדה רפואית לעררים והתלונן על פגיעה ביד ובכתף. ד. הוועדה נשוא הערעור ערכה למערער בדיקה קלינית וממצאיה הם כדלקמן: "... שורש כף יד ימין 70 מעלות, שמאל 80 מעלות. בבדיקת כתף ימין מתלונן על כאבים בכתף בכל תנועה של הגפה (כולל בבדיקת שורש כף היד) טווח תנועות כיפוף קדמי 100 מעלות, אבדוקציה 100 מעלות, סיבוב חיצוני 70 מעלות, סיבוב פנימי מתנגד לבדיקה בתלונת כאבים, קיימת קרפיטצית בהנעת הכתף. הוועדה עיינה בחומר הרפואי ולא מצאה כל אזכור לכאבים בכתף ימין ממועד התאונה (21.11.2011, הוספה שלי-ט.מ.) ועד ל-23.12.2012". ה. בפרק הסיכום והמסקנות המתייחס לפגיעה בכתף ימין בעקבות התאונה, קובעת הוועדה כדלקמן: "בנוגע לכתף ימין התובע נשאל באם מצבו כיום החל מיד לאחר התאונה וענה בחיוב. לאור תלונותיו היום הוועדה סבורה כי אין זה מתקבל על הדעת כי לא יירשמו תלונות ספציפיות לכתף מאחר וכל תנועת גפה הביאה לתלונות כאבים בכתף. הוועדה סבורה כי רישום של "גפה ימנית עליונה" אינו שווה ערך לציון של פגיעה בכתף ואינה רואה מ"ביקור רופא" כעדות לפגיעה בכתף. הוועדה מצפה כי במידה וכבר בתאונה הייתה פגיעה משמעותית בכתף, היה מופיע לכך ביטוי ברישומים שלאחר מכן ולא רק כעבור שלושה חודשים. לפיכך אין קשס' (קשר סיבתי, הוספה שלי-ט.מ.) לתאונה הנדונה". 3. בסיכומיו ביקש המערער "להחזיר התיק אל המוסד לביטוח לאומי שזה יכיר בחבלה בגפה עליונה, קרי כתף מאופי הפגיעה ומכך שהתלונן על פגיעה זו בפני רופאיו ואלו רשמו את האמור בניירת בהזדמנות הראשונה כבר ביום הפגיעה". המערער הוסיף כי אין בסיס להחלטת הוועדה נשוא הערעור, אשר לטעמו הציבה כתנאי להכרה בפגיעה בכתף מסמך בכתב. לעניין זה אפנה לסעיפים 21, 22 ו-23 לסיכומי המערער כדלקמן: "21. ...ערעורו של המערער הוא בעניין שהוא נזיקי במהותו, הרישום כאן הוא חלק מתיעוד של רופא מיון ורופא מטפל, המעסיק ועוד... והחבלה בכתף אשר רישומה נדרש, איננה פעולה משפטית שתוקפה מוטל בספק, אלא אירוע שתיעודו במסמך כתוב נדרש בדיעבד מטעמים של מדיניות המוסד לביטוח לאומי. 22. כך הדבר גם בענייננו. הוועדה מציבה דרישה של רישום ומלשון הוועדה עולה בבירור כי היה תיעוד ולמרות התיעוד הוועדה שוללת קשר סיבתי. 23. ואולם, המערער הוכיח והמשיב גם אינו מכחיש זאת, כי המסמכים מתעדים חבלה ביד ימין, ובנתונים אלו אין מניעה, שיוכיח בראיות משניות את תוכנו של הרישום, לא כל שכן את עצם קיומו של הרישום (לדוגמא על ידי הבאת הרופא שרשם את המסמך לבירור)". 4. לדעת המשיב משהכיר פקיד התביעות בתאונה כתאונה בעבודה ומשנשלל הקשר הסיבתי בין הפגיעה הנטענת בכתף לאירוע התאונתי בעבודה - על ידי הוועדה הרפואית לעררים - לא ניתן להחזיר את הדיון בשאלת הקשר הסיבתי לפקיד התביעות, בפרט במסגרת של ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים. המשיב הוסיף כי לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה נשוא הערעור, אשר בהסתמך על הרישום הרפואי שללה קשר סיבתי רפואי בין הפגיעה בכתף לבין התאונה בעבודה. 5. כידוע מסמכותה של הוועדה הרפואית לקבוע אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה (ראה: סעיף 118(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995). משכך ומשפסקה הוועדה הרפואית בשאלת הקשר הסיבתי בין הפגיעה הנטענת לבין האירוע התאונתי בעבודה, קביעה זו היא קביעה מחייבת, כך שלא ניתן להחזיר את הדיון בשאלת הקשר הסיבתי בין הפגיעה לבין התאונה - לפקיד התביעות. 6. במסגרת הערעור לא טען ב"כ המערער כי הוועדה התעלמה מרישום רפואי שהוצג בפניה; ומכאן שאין לייחס לוועדה טעות משפטית בקביעה לפיה לא קיים קשר סיבתי רפואי בין הפגיעה בכתף לתאונה הנטענת - בשל התעלמות ממסמכים רפואיים שהיו בפניה. מפרוטוקול הדיון בוועדה נשוא הערעור עולה, כי הוועדה איננה דורשת כתנאי להכרה בפגיעה בכתף כתוצאה של תאונה בעבודה, רישום בכתב, אלא להבדיל, היא סבורה שהעדר ביטוי ברישום רפואי בסמוך לאירוע על הפגיעה בכתף - מלמד כי אין קשר סיבתי רפואי בין הפגיעה הנטענת לאירוע התאונתי בעבודה. מכאן שעמדת הוועדה השוללת קשר סיבתי רפואי בין הפגיעה בכתף לאירוע התאונתי בעבודה - היא עמדה רפואית מקצועית המסתמכת על העדר ביטוי בתיעוד הרפואי על תלונות לפגיעה בכתף, בסמוך לאירוע. 7. כידוע, בית הדין איננו מוסמך במסגרת הביקורת השיפוטית על החלטת וועדה רפואית לעררים להתערב בשיקול הדעת המקצועי של הוועדה. בנסיבות הללו ומקום שהקביעה לפיה אין קשר סיבתי רפואי בין הפגיעה בכתף לבין האירוע התאונתי בעבודה - מתבססת על שיקול הדעת הרפואי של הוועדה - דין הערעור להידחות. 8. סוף דבר הערעור נדחה, בנסיבות העניין אין צו להוצאות. 9. הערעור על פסק הדין הוא ברשות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בקשת רשות ערעור יש להגיש בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש. אופנייםכתפייםנפילה