קראו דוגמא מהפסיקה בנושא נפילה על הגב בהריון: התובעת נפלה על גבה במהלך ההריון - האם זכאית התובעת לגמלת שמירת הריון, זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו. ואלה העובדות כפי שעלו מחומר הראיות: ביום 17.3.10 נפלה התובעת בביתה ופונתה לביה"ח תל-השומר. התובעת שוחררה מבית החולים ביום 19.3.10. ביום 3.5.10 הגישה התובעת תביעה לתשלום גמלת שמירת הריון לתקופה שמיום 1.4.10 ועד למועד הלידה, 17.5.10. ביום 20.6.10 דחה הנתבע את התביעה. ביום 21.2.13 מינה ביה"ד את פרופ' יורם ביט, רופא מומחה ברפואת נשים, על מנת שיחווה דעתו בעניינה של התובעת. מומחה בית הדין נדרש לשאלה, האם העדרות התובעת בתקופת ההריון מתחייבת בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האישה או את עוברה. וזוהי תשובת המומחה בחוות דעתו: "התובעת נחבלה בתאריך 17.3.2010, אושפזה למשך יומיים בבי"ח, ללא כל עדות לנזק עוברי. שוחררה בהמלצה למנוחה למשך שבוע ימים. לאחר החבלה, בגלל כאבים בגב התחתון, נאלצה להשתמש בהליכון. אין כל מידע אודות משך הזמן בו השתמשה בהליכון. כמו כן דווח על "נפילות מרובות על הבטן" אולם בהיעדר תיעוד רפואי לאירועים אלו, אני מניח כי לא נבדקה על ידי גניקולוג ולא פנתה לחדר מיון נשים ולכן, כנראה, הנפילות המתוארות לא היו בעלות משמעות רפואית. יתר על כן, למעשה לא היה כל תיעוד על בדיקות גינקולוגיות תכופות ואפילו לא על בדיקות שגרתיות. לאור כל הנתונים הללו הנני מסיק כי החבלה לא גרמה לסיכון לעובר וגם לא לתובעת. לפיכך אין הצדקה להעניק לה גמלה לשמירת הריון, אולם יש להניח כי הכאבים והמגבלות מהם סבלה מצדיקים חופשת מחלה לתקופה מסויימת." הצדדים לא ביקשו להפנות שאלות הבהרה למומחה. טענות הצדדים: לטענת התובעת, כתוצאה מהנפילה סבלה התובעת מכאבי גב ומהתכווצויות וכתוצאה מכך היא שהתה בשמירת הריון. לטענת הנתבע, התובעת קיבלה ימי מחלה לאחר ההריון אולם לאחר תום ימי המחלה, לא הייתה כל אינדיקציה להמשך צירים ולא הייתה כל סכנה לאם או לעובר ועל כן בדין נדחתה תביעתה. הכרעה: לאחר שעיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר מהי שמירת הריון: " "שמירת היריון" - היעדרות מעבודה בתקופת ההיריון המתחייבת בשל אחד מאלה: מצב רפואי הנובע מההיריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב; סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה." סעיף 59 לחוק קובע כי מבוטחת שהייתה בשמירת הריון 30 יום לפחות תהא זכאית לגמלת שמירת הריון. אין מחלוקת כי התובעת אושפזה בבית החולים תל-השומר, באבחנה נרשם: Trauma in Pregnancy. התובעת השתחררה והומלץ על 7 ימי מנוחה, מעקב תנועות עובר וביקורת אצל רופא מטפל לאחר 4 ימים. מחד גיסא, באישור הרפואי שניתן על ידי פרופ' קפלן בוריס ביום 12.4.10 נכתב על ידו כי על התובעת להפסיק את עבודתה ולהיות בשמירת הריון בשל כאבי גב והתכווצויות, וזאת על סמך בדיקת US ומוניטור. פנייתה של התובעת לרופא, לא מיד לאחר 4 ימים כפי שנדרשה במכתב השחרור, מתיישבת עם המציאות (לתובעת 7 ילדים). ההמלצה מאת פרופ' קפלן ניתנה כאמור בסמוך לנפילת התובעת. מאידך גיסא, מחוות דעתו של המומחה שמונה על ידי ביה"ד עולה כי אין תיעוד על בדיקות גניקולוגיות ואין כל תיעוד לסיכון לעובר או לתובעת. עם זאת, המומחה מציין כי התובעת נבדקה ביום 12.4.10 על ידי פרופ' קפלן וכפי שראינו לעיל באותו מועד המליץ פרופ' קפלן על שמירת הריון, חזקה על רופא מומחה אשר נותן אישור שכזה בסמוך לנפילה כי זוהי דעתו וזו לא נסתרה. זאת ועוד, מאישורים שצורפו על ידי התובעת ואשר לא נסתרו, עולה כי לתובעת ניתנה עזרה מעמותת "עזר מציון" (נספח 2 לכתב התביעה): "אחרי חג הפסח קבלנו פנייה שנשלח אוכל למשפחת פיאזקוב כי האם אינה מתפקדת היא בשמירה. שלחנו להם אוכל לשבת ולימות השבוע מתאריך כ"ד ניסן (8 לאפריל) עד כ"ח סיוון (10 ביוני). אחרי הלידה הפסקנו את משלוח האוכל" על פי ההלכה הפסוקה, מטרת מינויו של המומחה היועץ הרפואי הינה לספק לבית הדין את הייעוץ הדרוש לו בשאלה העומדת להכרעה משפטית. עוד נקבע בהלכה הפסוקה, כי קביעת קיומו או אי-קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה בה לקה המבוטח לבין עבודתו, היא קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות שלפני בית הדין, תוך מתן משקל מכריע לחוות הדעת של המומחה המתמנה על ידי בית הדין (דב"ע לו/8-0 סימיון דוידוביץ' - המוסד לביטוח לאומי פד"ע ז 374, 383). לדידו של בית הדין, "המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין מקום לפסילתה" (כב' השופט רבינוביץ' בעב"ל 001035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 6/6/2005, טרם פורסם). המומחה איננו חולק על המסמכים הרפואיים, אולם סבור כי מדובר למעשה בחופשת מחלה ולא בשמירת הריון. לבית הדין קנויה הסמכות לאמץ את חוות הדעת וליתן לה משקל על פי שיקול דעתו. כמו כן, מאחר שאנו מצויים בתחום הביטחון הסוציאלי, בכל מקרה של ספק, יש לפרש את החוק לטובת המבוטח (דב"ע נג/44-0 - המוסד - טישלר פד"ע כו 199, 209). נוכח המסמכים הרפואיים שנכתבו ע"י פרופ' בוריס קפלן בסמוך לנפילת התובעת, יש בהם כדי להעיד כי עסקינן בשמירת הריון והתובעת נהגה כפי שציווה עליה רופאהּ ולשהות בשמירת הריון ולכן סבורים אנו שיהיה זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה. משהתובעת מיוצגת על ידי הלשכה לסיוע משפטי, אין מקום לפסוק שכ"ט עו"ד. הנתבע ישלם ישירות לתובעת הוצאות משפט בסך 1,000 ₪. זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. עמוד השדרההריוןכאבי גב / בעיות גבנפילה