קראו דוגמא מהפסיקה בנושא סתירה בין חוות דעת לשאלות הבהרה: 1. לפניי בקשה מטעם התובע, מאיר X (להלן - המבקש) למינוי מומחה רפואי נוסף למומחה הרפואי שמונה על ידי בית הדין (להלן - המומחה). 2. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי (להלן - המשיב), מתנגד לבקשה. 3. טענות המבקש בתמצית - א. קיימת סתירה מהותית בין חוות דעתו הראשונה של המומחה (להלן- חוות הדעת) לבין תשובותיו על שאלות ההבהרה (להלן - חוות הדעת המשלימה). בחוות הדעת קבע המומחה כי הסימנים של פגיעה עצבית הופיעו מאוחר יחסית לעומס ולכן לעבודתו לא היתה השפעה על הופעת המחלות. מנגד, בחוות הדעת המשלימה, קבע המומחה - "לא משנה כמה עבד התובע, הסימנים הפתולוגיים שאובחנו אצל התובע אינם קשורים לפגיעות אורטופדיות על רקע תעסוקתי...". ב. המומחה סטה מהעובדות המוסכמות ונתן פרשנות מצמצמת ושגויה לתשתית העובדתית. על פי העובדות המוסכמות, עד סוף שנות ה- 90 עבד התובע בממוצע כ- 3 שעות ביום עם כלים רוטטים בנוסף לעבודות של כיפוף הגב והרמת משאות כבדים. מסוף שנות ה- 90 המשיך התובע לבצע את הפעולות הנזכרות, אך בהיקף של כ- 4-2 שעות מדי יום. ג. מן העובדות המוסכמות לא ניתן לקבוע או לומר כי קיימת הקטנה משמעותית של הפעולות. למרות זאת, המומחה קבע בחוות הדעת כי "החל מסוף שנות ה- 90 התובע הקטין באופן משמעותי את העומס הפיזי אליו נחשף בעבר. התלונות הראשונות על כאבי גב תחתון החלו לאחר שנתיים- שלוש לאחר תום העבודה הקשה". כן קבע המומחה, כי "התובע חדל מפעולות פיסיות משמעותיות בסוף שנות ה- 90. קיים פער של מספר שנים מתום העבודה עד לתחילת התלונות..." ד. הרושם שמתקבל הוא כי המומחה כלל לא ייחס חשיבות לפעולות שביצע התובע לאחר סוף שנות ה- 90 על אף שהוא ביצע את אותן הפעולות בדיוק רק פחות שעות כל יום. ה. המומחה מסכים כי קיימת אסכולה פחות מחמירה מדעתו - במסגרת שאלות ההבהרה נדרש המומחה להתייחס לסיכום הביקור של ד"ר פיאבקה. המומחה התחמק בצורה לא עניינית וטען שדעתה עומדת בקנה אחד עם דעתו, זאת בעוד שד"ר פיאבקה טענה שלחיים ולעבודה היתה השפעה על מצב המבקש ואילו המומחה קבע שלעבודה אין השפעה על מצבו. ו. המומחה קבע, בחוות דעתו המשלימה, כי דעתה של ד"ר פיאבקה הגיונית בעיניו אך הוא דוגל בדעה רפואית מחמירה בהרבה מדעתה. ז. המבקש הגיש את תביעתו רק בגין בעיית הגב ממנה הוא סובל ולא לגבי מכלול בעיותיו האורתופדיות ומכאן שהתובע מייחס רק את פגיעת הגב לעבודתו. למרות זאת, המומחה, בחוות דעתו, התייחס למכלול בעיותיו של התובע מהתחום האורטופדי. ייתכן והמומחה הרפואי נטה לחשוב כי מדובר בתובע המנסה לקשור את כל בעיותיו לעבודתו ולא כך הוא. טענה זו מקורה אמנם בהשערה, אך היא עולה באופן טבעי מכח היותו של הרופא אדם אשר עניין זה עשוי להשפיע מתחת לפני השטח על התייחסותו לתיק מסוים. ח. המומחה התחמק מלענות על שאלות ההבהרה כדבעי. המומחה לא ענה על שאלה 4ג ולא השיב לשאלה האם על פי הספרות הרפואית לחשיפה לכלים רוטטים והרמת משאות בתנוחה לא פיזיולוגית יש השפעה על פגיעות גב. ט. המומחה ענה בצורה מתחמקת לשאלות נוספות תוך שהוא סותר את נימוקיו בחוות הדעת. 4. המשיב מתנגד לבקשה ואלה טעמיו בתמצית - א. לא נפל פגם בחוות הדעת המצדיק מינויו של מומחה רפואי נוסף. ב. חוות הדעת וחוות הדעת המשלימה, הינן ברורות ומפורטות. ג. לא קיימת סתירה מהותית בחוות הדעת וקריאת חוות הדעת נותנת תמונה קוהרנטית וברורה אודות מצבו של המבקש ודעתו של המומחה. ד. המומחה לא חזר בו מקביעותיו אלא הסביר את "האני מאמין שלו". הציטוט של המבקש מחוות דעתו המשלימה הינו חלקי ויש לקרוא את מלוא התשובות. על פי תשובות אלו המומחה ממשיך ומסביר מדוע אין הוא קושר בין מצבו של המבקש לבין עבודתו על בסיס העובדות שנקבעו בין הצדדים (למשל תשובתו המפורטת של המומחה בסעיף 4ג לתשובותיו מיום 29.5.13). ה. המומחה לא סטה מהעובדות המסוכמות שנקבעו בתיק דנן ולא נתן פרשנות מצמצמת ושגויה לתשתית העובדתית. ו. אין לקבל את טענת המבקש בדבר האסכולה המחמירה של המומחה. אין בעובדה כי המומחה אינו מסכים עם סיכום הביקור של ד"ר פיאבקה כדי לקבוע בעניין האסכולות. ז. אין לקבל טענת המבקש בדבר התייחסות המומחה למגוון בעיותיו של המבקש. המומחה נשאל על ידי בית הדין ממה סובל המבקש והשיב בעניין זה תשובה מפורטת. המומחה השיב לכל שאלות ההבהרה שנתבקשו ולא התחמק מלהשיב על אף שאלה. דיון והכרעה - 5. מינויים של מומחים יועצים רפואיים לבית הדין נעשה מתוקף הנחיות נשיא בית הדין הארצי לעבודה (פורסם בפד"ע כב' עמ' 199). משמתקבלת חוות דעת מומחה, רשאי בית הדין למנות מומחה רפואי אחר כאשר "מצא בית הדין, בין לבקשת צד ובין מיוזמתו, כי המומחה יעץ, חרג בחוות דעתו, ממסכת העובדות שקבע בית הדין, או מצא טעם אחר שלא להתחשב בחוות הדעת". (הנחיה 14). בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף כאשר "אין בית הדין מוצא בחוות דעתו של המומחה- היועץ הרפואי תשובות לכל השאלות שהוצגו והן נראות חיוניות למתן פסק הדין, או שהוא מבקש לקבל חוות דעת נוספת" (הנחיה 13). ההלכה הינה כי "ככלל, אין לפסול חוות דעת של מומחה רפואי, אם ניתן לתקן את הפגם באמצעות שאלות הבהרה שתופנינה אליו" (דב"ע מט/0-166 בן ציון אוסקר - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ"א 234; דב"ע נז/0-151 דב יאור - המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד 68). 6. עיון בחוות הדעת, לרבות בחוות הדעת המשלימה, מעלה כי המומחה לא חרג מהתשתית העובדתית שקבע בית הדין. המומחה קבע, בחוות דעתו, כי "החל מסוף שנות ה- 90 התובע הקטין באופן משמעותי את העומס הפיזי אליו נחשף בעבר". לא מצאתי כי המומחה התעלם לגמרי מהמאמץ הפיזי שהמבקש ביצע החל מסוף שנות ה- 90 אלא הוא ציין, כי העומס הפיזי הוקטן באופן משמעותי מתקופה זו ואילך. 7. לא מצאתי ממש בטענת ב"כ המבקש כי המומחה מחזיק באסכולה מחמירה. עיון בחוות הדעת מעלה שהמומחה מסכים עם דעתה של ד"ר פיאבקה ומבהיר מדוע אף לדעתה השפעת העבודה פחותה מאשר התהליך התחלואתי. בסעיף 1 לחוות הדעת המשלימה קבע המומחה - "ההיגיון של הרופא התעסוקתי מובן והולך בקנה אחד עם דעותיי. אני מסכים עם דעתה של ד"ר פיאבקה - האבחנה נכונה ותיאור עבודתו של התובע בהחלט נכון. אולם יש לתת את הדעת לכל מילה ומיקומה במכתב. בשורה לפני האחרונה צוין "..הנזק הדיסקאלי יכול להיות קשור... במהלך החיים ותוך כדי עבודה..." (הדגשה לא במקור). קיימים קודים ברורים בין רופאים - במיוחד כאשר מדובר במצבים גבוליים. לא נקבע ע"י ד"ר פיאבקה בצורה חד משמעית כי הנזק הדיסקאלי קשור לעבודתו, וכן חייו הפרטיים של התובע קיבלו משקל יותר גדול כמשפיעים על מצבו האורתופדי יותר מאשר תנאי עבודתו. מבחינתי, כאשר אני קורא מכתב זה, ברור לי כי אפילו לדעתה של ד"ר פיאבקה לעבודתו השפעה פחותה מאשר לתהליך לתחלואתי!". כמו כן, לא מצאתי ממש בטענה כי התייחסות המומחה לכלל בעיותיו של המבקש פגעה באופן שבו הוא התייחס לבעיותיו של המבקש. 8. לא מצאתי כי קיימת סתירה מהותית בין חוות דעתו הראשונה של המומחה לבין חוות דעתו המשלימה. המומחה ציין, בחוות הדעת, כי "לא נמצאו עדויות תהליך מיקרוטראומטי אצל התובע על רקע תנאי עבודתו... היות והסימנים החלו מאוחר יחסית לעומס לעבודתו לא היתה השפעה על הופעת המחלות הללו" ובחוות דעתו המשלימה, בתשובה לשאלה 4 לשאלות ההבהרה מטעם המבקש, הבהיר המומחה, ברחל בתך הקטנה, כי המקור לתהליך ממנו סובל התובע אינו על רקע תעסוקתי, קרי לא משנה כמה עבד התובע, הסימנים הפתולוגיים שאובחנו אצלו אינם קשורים לפגיעות אורטופדיות על רקע תעסוקתי וכי מדובר בתהליך שהיה קורה גם אם התובע היה עובד בעבודה משרדית. וכך נקבע - "בחוות דעתי ציינתי באופן ברור ולא משתמע לשתי פנים - מצבו של התובע בעמוד השדרה הצווארי והמותני נובע על רקע ניווני בלבד ואינו קשור לכל פעולה שביצע התובע בזמן עבודתו. אי לכך, תנאי עבודתו לא השפיעו על הופעת התהליך הניווני...". 9. אין מקום אף להורות על העברת שאלת הבהרה נוספת למומחה לאור תשובותיו החד משמעיות בחוות דעתו המשלימה. התשובות בחוות הדעת, לרבות בחוות הדעת המשלימה, הינן בהירות וברורות וכוללות התייחסות לשאלות בית הדין אחת לאחת. 10. משנדחתה הבקשה הנני מורה על הגשת סיכומים בכתב במועדים כלהלן - א. התובע יגיש סיכומים מטעמו עד לא יאוחר מיום 15.9.13 עם העתק ישירות לצד שכנגד. ב. הנתבע יגיש סיכומים מטעמו בתוך 30 יום מקבלת סיכומי התובע עם העתק ישירות לצד שכנגד. שאלות הבהרה למומחהחוות דעת