קראו דוגמא מהפסיקה בנושא העסקת עובד פלסטיני ללא אישור: כתב האישום בתיק זה, ייחס לנאשמת עבירה של העסקה שלא כדין בניגוד לסעיפים 2(א) (1) ו-(2) לחוק עובדים זרים, תשנ"א- 1991 (להלן: "חוק עובדים זרים"). נאשם מס' 2 הינו בעל המניות והמנהל הפעיל של הנאשמת 1 והוא הואשם באחריותו נושא משרה, שלא מנע ביצוע העבירה הנ"ל על ידי הנאשמת, לפי סעיף 5 לחוק עובדים זרים. בהתאם לכתב האישום, ביום 16.9.08 בוצעו עבודות בניה על ידי הנאשמת בדירה בירושלים (להלן האתר). 3. ביום 16.9.08 בשעה 11.00 או בסמוך לכך, במסגרת ביקורת שערכו מפקחי משרד התמ"ת באתר, נמצאו במקום שני עובדים, שעסקו בעבודות חפירות מדרגות באתר. לאחד משני העובדים - היתה אזרחות של הרש"פ ותעודה באשר להליך אחמ"ש אך לא היה לו אישור לעבוד בישראל (להלן העובד הזר). 4. לטענת המאשימה, הנאשמת העסיקה את העובד הזר שלא כדין. 5. הנאשמים כפרו במיוחס להם במכתב האישום וטענו כי לא העסיקו את העובד הזר. זה היה אמנם סמוך לאתר אך לא עבד מטעמם. 6. מטעם המאשימה העידו, מפקחי משרד התמ"ת, מר אדי פרז ומר בדיחי שי. מטעם הנאשם העידו מר אשר X - הנאשם 2, העובד הזר - מר מוחמד אבו פריג' ומנהל העבודה באתר מר דרוויש עבד אלסלם. הכרעת הדין 7. נקדים סוף דבר לראשיתו. החלטתי להרשיע את הנאשמת בעבירה שיוחסה לה בכתב האישום ולזכות את הנאשם מס' 2 מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום מהנימוקים שיפורטו לקמן. 8. עוד ראוי לומר בפתח הדיון כי המחלוקת למעשה התמקדה בשתי השאלות הבאות: אם הועסק העובד הזר על ידי הנאשמת? ואם נתן נאשם מס' 2 הוראות כדי למנוע העסקת עובדים זרים שלא כדין?. 9. יסודות העבירה המיוחסת לנאשמת, העבדה שלא כדין, לפי סעיף 2(א)(1) לחוק עובדים זרים, הם כדלקמן: "העביד" "עובד זר" - לצורך יסוד זה הביאה המאשימה תעודת עובד ציבור בנוגע למעמדו של העובד בישראל; "שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל והתקנות לפיו" - גם יסוד זה מוכח באמצעות תעודת עובד הציבור. באשר ליסוד הנפשי הנדרש, כבר נקבע כי: "נדרש יסוד נפשי מסוג "מודעות", ומודעות זו מתקיימת גם בנסיבות בהן אדם חשד בטיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות ונמנע מלבררם" (רע"פ 10556/03 דוד סעדיה - מדינת ישראל, לא פורסם, מיום 19.12.04). 10. האם התקיימו יסודות העבירה בענייננו? אין מחלוקת שלעובד הזר לא היה היתר עבודה כדין, כפי שעולה מתעודת עובד הציבור ת/4. לטענת הנאשמת העובד הזר הסתובב בסמוך לאתר כפי שהוא נוהג לעשות אך הוא לא הועסק על ידי הנאשמת. טענה זו אין אני מקבל. בפנינו העידו כאמור מר אדי פרז ומר בדיחי שי, מר בדיחי שי ערך תרשומת בזמן אמת בה מופיע תיאור האירוע (ת/1). בתיאור האירוע בשורה 3 נכתב באופן מפורש: "נצפו 2 עובדים אשר מבצעים עבודות חפירה למדרגות...העובדים ביקשו להזדהות... עובד מספר 1 ברשימת העובדים הציג בפנינו תעודת ת"ז ירוקה עם אישור לאיחוד משפחות. בשיחה מול עובד מספר 2 ברשימת העובדים טען כי הם עובדים אצל עבד..." (ת/1, ש' 3-9). בעדותו בפנינו העיד מר החוקר מר בדיחי כי הוא אינו זוכר את המקרה אך הוא יכול לשחזר אותו לאחר עיון בדוח האירוע. בעדותו סיפר כי ראו באתר "שני עובדים שמבצעים חפירות" (פרוט' עמ' 8 ש' 9-8).בתמונות שצילמו החוקרים במקום ת/2 אכן נראה כי בוצעו עבודות באתר במסגרתם פורקה חלק מהרצפה וחלק מהמדרגות כאשר יש גם עבודות חפירה מתחת לרצפה. מר בדיחי אישר כי הוא זה שצילם את התמונות וזה מה שנראה בהם (פרוט' עמ' 8' ש' 19-20). מר בדיחי הן בחקירה הראשית והן בחקירה הנגדית עמד על כך ששני העובדים נראו עובדים באתר (פרוט' עמ' 10 ש' 5-4, ש' 9 ש' 32). מר אדי פרז העיד כי גבה עדות ממנהל העבודה עבד אל סאלם דרוויש. הודעה זו סומנה ת/5 והוגשה לנו . בהודעה זו נרשם על ידי החוקר, מפי מר דרוויש, כי העובד הזר עבד בעבודות פשוטות וקיבל שכר יומי של 180 ₪ (פרוט' עמ' 12 ש' 12-18). אף מר פרז העיד כי באתר עבדו שני עובדים לאחד היתה תעודת זהות כחולה ולשני תעודת זהות ירוקה של הרש"פ עם אישור אחמ"ש (פרוט' עמ' 11 ש' 28-30) וכן ציין כי ראה את הסימנים הנוספים שהצביעו על שמר אבו פריג' - העובד הזר עבד באתר (פרוט' עמ' 15 ש' 2-1). מדברים אלה של החוקרים כמו גם מהצילומים ניכר כי אכן בוצעו עבודות באתר כפי שתיארו החוקרים וכן כי באתר בעת שהגיעו החוקרים היו שני עובדים שעבדו שפרטיהם נרשמו ברשימת העובדים, שהוגשה וסומנה ת/3. עוד עולה כי העובד הראשון ברשימה הינו העובד הזר שפרטיו בכתב האישום וכי אין לאחרון אישור עבודה בישראל, כפי שעולה מתעודת עובד הציבור מיום 22.9.08 שהוגשה וסומנה ת/4. 11. לטענת הנאשמת, עבד אל סאלם דרוויש, שהיה מנהל העבודה לא העסיק את העובד הזר, אלא זה, כדרכו בדרך כלל הסתובב ברחבי השכונה הציע שירותים של פועל ועסק בעיקר בעבודות גינון קלות. בכל אופן הנתבעת לא העסיקה אותו. דברים ברוח זו מסר עבד אל סאלם דרוויש בעדותו בפני. עוד מסר כי נקרא בדחיפות לאתר ונמסר לו שחוקרי התמ"ת נמצאים במקום. כשהגיע ישב עם החוקר שגבה את הודעתו - מר אדי פרז . השניים ישבו ברכבו של החוקר שם נגבתה ההודעה (ת/5). מר דרוויש הכחיש את הדברים שנרשמו בהודעה מהם עולה שהעובד הזר הועסק על ידי הנאשמת, וטען כי אלה לא נאמרו על ידו. עוד טען כי אינו קורא טוב את השפה העברית. בענין ההודעה אני מעדיף את עדותו של החוקר מר אדי פרז על פני עדותו של מר דרוויש. מר פרז העיד כי רשם כל מה שאמר לו מר דרוויש (פרוט' עמ' 12 ש' 10-9). מעיון בהודעה (ת/5) עולה כי מדובר בפרטים רבים שניכר שנמסרו על ידי מי שבקיא בהם. אין חולק כי הנאשמת ביצעה את העבודות באתר כפי שמסר מר דרוויש בהודעה ת/5 כמו גם בעדותו בפנינו. מהתמונות שצורפו (ת/2) עולה כי העבודות באתר בעת הביקורת כללו פירוק רצפה ומדרגות בתוך דירה . הסיפור של מר דרוויש אודות הדברים שסיפר לו החוקר, בענין מחלת ילדו כמו גם הבטחתו שלא יוגש כתב אישום, נמסרו רק במהלך החקירה הנגדית (פרוט' עמ' 22 ש' 14-21). מר דרוויש אישר כי הוא מבין היטב את השפה העברית וכך התרשמתי אף אני (פרוט' עמ' 22 ש' 10-11). ההודעה ת/5 נראית מפורטת וכאמור פרטים רבים אושרו על ידי מר דרוויש (כמפורט בעמ' 23 לפרוט') למעט העסקת העובד הזר. בהודעה (ת/5) נמסרו פרטים שמסבכים את הנאשמת בהעסקת העובד הזר כמפורט בכתב האישום. בהודעה ת/5 מסביר מר דרוויש כי הכיר את העובד הזר, וכי זה לא הועסק על ידי הנאשמת באופן קבוע, אך העובד הזר ידע שהם זקוקים לעובדים והיה מתייצב ומציע את שרותיו ובסופו של דבר הועסק ושולם לו שכר. עוד ציין הוא, בהודעה (ת/5) כי היה מדובר בעבודות פשוטות בין היתר של ניקוי פסולת בניין ושעליהם שולם לעובד הזר 180 ₪ ליום עבודה של 7 שעות (ת/5 עמ' 2 ש' 6-1). עוד נרשם מפי מר דרוויש כי הוא מתכוון לפעול להוציא אישור עבודה לעובד הזר (ת/5 עמ' 2 ש' 10-11). ניכר אפוא כי מדובר בהודעה מפורטת ואותנטית. אני מעדיף דברים אלה, שנאמרו בהודעה ת/5, על פני הגרסה המשופצת שנמסרה בעדותו של מר דרוויש בפני. 12. בפנינו העיד גם העובד הזר. בעדותו טען כי אכן היה באתר בשעה שהגיעו החוקרים להם הסביר כי הוא "רק עושה קפה וזהו" (פרוט' עמ' 27 ש' 12-14 וכן עמ' 30 ש' 28-30). בעדותו ידע העובד הזר לספר כי אכן היה באתר עת הגיעו החוקרים. באותה שעה מר דרוויש לא היה, אך הגיע זמן קצר לאחר שנקרא למקום. בכל אופן ניכר היה בעדותו כי הוא מבקש לחלץ את הנאשמת מהעבירה שיוחסה לה ולחפות על מר דרוויש . עדותו של אבו פריג' לא עשתה רושם מהימן והיתה חסרת הגיון וקוהרנטיות (וראה בין היתר דבריו לפיהם: "אף פעם לא עבדתי אצל עבד בשביל שישלם לי" (פרוט' עמ' 31 ש' 16). 13. לסיכום חלק זה אמר כי אני מקבל את טענת המאשימה לפיה הועסק העובד הזר, שפרטיו בכתב האישום, במועד המופיע בכתב האישום, באתר על ידי הנאשמת ובכך סגי כדי להביא להרשעת הנאשמת בעבירה המיוחסת לה בכתב האישום. 14. באשר לאחריותו של נאשם מס' 2 הרי שאין חולק כי נאשם 2 היה בעל המניות ומנהל פעיל של הנאשמת. מעדותו של מר עבד דרוויש עולה כי קיבל הוראות מהנאשם 2 שלא להעסיק עובדים זרים שלא כדין (פרוט' עמ' 19 ש' 21-23). נאשם מס' 2 בעדותו מסר כי ניתנו על ידו הוראות ברורות לעבוד, רק על פי החוק (פרוט' עמ' 17 ש' 8, עמ' 19 ש' 7-11). בחקירתו של מר X הכחיש כי העסיק את העובד הזר. בעדות שנגבתה ממנו (ת/6) מסר הנאשם -2- כשנשאל אודות העסקת העובד הזר, "אני לא אישרתי את העסקתו ולא העסקתי אותו". עוד מסר בהמשך לאותם דברים, כי לא אישר להעסיק אותו (ת/6 ש' 16-17). אין חולק כי נאשם מס' 2 לא נכח באתר בעת הביקורת וכי עיקר עיסוקו היה בניהול הכספים, כאשר על ניהול העובדים באתר היה מופקד מר דרוויש. בנסיבות אלה יש מקום לזכות את הנאשם מס' 2, מחמת הספק, הואיל והורה למנהל העבודה לפעול כדין ולהעסיק רק את מי שניתן על פי דין להעסיקו. 15. סוף דבר - אני מרשיע את הנאשמת 1 בעבירה המיוחסת לה בכתב האישום - העסקה שלא כדין - לפי סעיף 2(א)(1) ו-(2) לחוק עובדים זרים.נאשם מס' 2 שלו יוחסה אחריות נושא משרה מזוכה אפוא מחמת הספק. עובדי שטחים / פלסטיניםאישור עבודהפלסטינים